משדרים ביטחון

חודש למבצע "שאגת הארי": פאנל מומחי איראן | משדרים ביטחון - פרק 88

Sun, 29 Mar 2026 18:10:00 +0300

חודש למלחמה השניה באיראן: ניתוח ההישגים, הסיבוכים וסוגיות הגרעין, הטילים הבליסטים, המו"מ האפשרי ותפיסת הניצחון של הצדדים.

פאנל מומחים מיוחד של תוכנית המחקר "איראן הציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס: ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומנהל התוכנית "איראן והציר השיעי", סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן.

המדריך המלא לטילים ויירוטים | משדרים ביטחון - פרק 87

Wed, 25 Mar 2026 15:55:00 +0300

חורמשהר, שיהאב-3, סג'יל, פתח-110… אילו טילים משגרת איראן לעבר ישראל, מה אנחנו יודעים לומר על כלכלת החימושים שלה והאם את כל הכלים האלה ואחרים ניתן ליירט באותה מידה? וגם - מה ניתן ללמוד על ההחלטה של משטר האייתוללות לעשות שימוש בפצצות מצרר?

ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מומחה ללייזר ואלקטרואופטיקה, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

רוסיה בחרה צד | משדרים ביטחון - פרק 86

Sun, 22 Mar 2026 16:45:00 +0300

בפתח השבוע הרביעי של המלחמה באיראן, נבחן האם ואיך המערכה משרתת את האינטרסים של פוטין, ועד כמה הוא מסייע למשטר האייתולות. וגם – איך באים לידי ביטוי הפי שבין האינטרסים האסטרטגיים הביטחוניים של ישראל ושל ארה"ב, בהקשר של רוסיה במציאות הנוכחית?

חוקר המכון ארקדי מיל-מן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה, וגאורגי פורוסקון, חוקר תחום רוסיה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

תכנון אסטרטגי של מלחמה ותרחישי סיום | משדרים ביטחון - פרק 85

Thu, 19 Mar 2026 12:25:00 +0300

באיזה שלב של המלחמה מתחילים לתכנן את סופה ואת המציאות שמבקשים ליצור באמצעותה לאחר מכן? כיצד הזרוע המדינית משפיעה על הגדרת יעדים צבאיים וכיצד אותם יעדים צבאיים מסייעים להשגת היעדים הפנימיים? האם בשלב הזה של המלחמה מאוחר מדי לדבר על תכנון ומדוע הפסקת אש שאינה כוללת איתה הסדרה עתידית היא טעות שנעשתה ב"עם כלביא" ואסור לחזור עליה כעת?

תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

צייד הבסיג'ים וסטארלינק: מה יכול להוציא את העם האיראני לרחובות? | מעבר לרשת

Tue, 17 Mar 2026 16:45:00 +0300

בפרק חדש של מעבר לרשת, אורית פרלוב מנסה לאפיין את השיח הציבורי באיראן בעקבות מבצע ״שאגת הארי״

תחילה, עוסקת פרלוב בתרחישים הבולטים המוצגים ע״י אסטרטגים איראנים וערבים, המנסים להעריך מהם תרחישי הסיום האפשריים למלחמה. בחלק השני מנסה פרלוב לבחון מהם התנאים הנדרשים להפלת משטר באיראן, בהם החלשת מנגנוני הדיכוי ומוקדי הכוח של משה״מ, הפיכה פנימית לשלב מעבר, לחץ כלכלי, הסרת חסימת האינטרנט וניתוק ערוצי התקשורת של המשטר.

בחלק השלישי בוחנת פרלוב את מדיניות הרחבת מעגלי הכאוס של המשטר באיראן - מה בבסיסו ואת מה הוא משרת? ובחלק האחרון מציגה פרלוב קולות מאיראן: יומני מלחמה, "צייד הבסיג׳ים" והעברת הקורדינטות למיקומם של כוחות הדיכוי, הפחד שהמלחמה תיגמר לפני שהמשטר יפול, וגם - מדוע הצעירים האיראנים עדיין לא ברחובות?

טורקיה וסוריה במערבולת המערכה באיראן | משדרים ביטחון - פרק 84

Sun, 15 Mar 2026 15:50:00 +0300

טורקיה פעלה שנים כדי למנוע את המלחמה הנוכחית בין ישראל וארה"ב לאיראן. כעת, למרות שהיא מוצאת את עצמה יעד לטילים איראניים, היא מוסיפה להאשים את ישראל במצב. סוריה של אחמד א-שרע לעומת זאת סימנה את איראן כאויב הגדול שלה ומנסה לנצל הזדמנויות דיפלומטיות מול ארה"ב ומדינות ערביות סוניות לאור המצב. בנוסף, מתרבים הדיווחים על האפשרות כי כוחות סוריים יכנסו ללבנון כדי להילחם נגד חיזבאללה.

על כך, ועוד, בשיחה של ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, וד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום הזירה בצפונית, עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

מוג'תבא חמינאי = שינוי במשטר? | משדרים ביטחון – פרק 83

Thu, 12 Mar 2026 16:45:00 +0300

נשיא ארה"ב וראש הממשלה נתניהו מסמנים את תחילת הסוף של המערכה מול משטר האייתוללות. במצב נוכחי, מערך הטילים הבליסטיים והמשטר עצמו מוחלשים מאוד, אבל חומר בקיע יש עדיין. האם מוג'תבא חמינאי הוא אחד שניתן יהיה להגיע איתו להסכם כלשהו? ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומנהל תוכנית איראן והציר השיעי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

האמריקאים יגרמו לטראמפ לעצור את המלחמה? | משדרים ביטחון - פרק 82

Tue, 10 Mar 2026 19:05:00 +0300

עד כמה טראמפ קשוב לדעת הקהל האמריקנית, ובייחוד לרעשים שליליים שנשמעים ביחס למלחמה מתוך הבייס שלו?

כיצד המערכה המשותפת לארה"ב ולישראל צפויה להשפיע על הפוליטיקה האמריקנית וכתוציאה מכך גם על יחסי שתי המדינות?

ד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש התכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

שבוע לשאגת הארי: כמה קרובה נפילת המשטר? | משדרים ביטחון - פרק 81

Sun, 08 Mar 2026 15:30:00 +0300

שבוע מאז החלה המערכה האמריקנית-ישראלית נגד איראן - מה בדיוק נפגע ממערך הטילים, ממוסדות המשטר, ומתוכנית הגרעין של איראן? עד כמה נפילת המשטר נראית ריאלית נכון לרגע זה? והאם נוצרו התנאים לכך שהעם האיראני "יתפוס את גורלו בידיו״ כפי שהציב כיעד ראש הממשלה נתניהו?

דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

שניים נגד אחת: צה"ל ושיתוף הפעולה עם צבא ארה"ב במערכה מול איראן | משדרים ביטחון - פרק 80

Wed, 04 Mar 2026 15:25:00 +0300

המערכה מול איראן מתבצעת כפעולה משותפת בין ישראל לארה"ב. כיצד פועלת החלוקה ומערך הפיקוד במצב חסר תקדים שכזה?

מה יקרה אם ארה"ב תחליט לסיים כשישראל עוד מסמנת מטרות באיראן? וגם, באיזה מצב נכנס צה"ל למערכה הנוכחית?

עפר שלח, חוקר בכיר במכון ומנהל תכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

הטעות של חיזבאללה? | משדרים ביטחון - פרק 79

Tue, 03 Mar 2026 15:10:00 +0300

הארגון השיעי החליט להיכנס למערכה מול ישראל לצד איראן. צה"ל נכנס קרקעית לדרום לבנון ובמקביל הצבא הלבנוני פורס את כוחותיו מחדש, במה שנראה כמו מהלך שנועד לאפשר לצה"ל לפעול נגד הארגון.

עד כמה חיזבאללה יכול לגרום נזק לעורף הישראלי למרות מצבו המוחלש? מה גרם לו בכלל לצאת למערכה הזאת והאם זו הייתה החלטה התאבדותית מבחינתו או להיפך, משימת הישרדות וגם חובה זהותית? ד"ר מורן לבנוני, חוקר לבנון וחיזבאללה במכון, ואורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

מלחמת המפרץ: המתקפה של איראן על שכנותיה המפרציות | משדרים ביטחון – פרק 78

Mon, 02 Mar 2026 15:20:00 +0300

ביום השלישי למבצע "שאגת הארי", ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תחום המפרץ במכון, מנתח בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את התגובה הצפויה של מדינות המפרץ למתקפות האיראנית לשטחן ואת ההשלכות על יחסי הכוחות באזור.

שאגת הארי: חיסול חמינאי, שרידות המשטר ויעדי הנשיא טראמפ | משדרים ביטחון - פרק 77

Sun, 01 Mar 2026 15:05:00 +0300

יממה אל תוך מבצע "שאגת הארי", מערכה משותפת לישראל ולארה"ב נגד משטר האייתוללות, כינסנו את חוקרת איראן הבכירה סימה שיין ואת ראש תוכנית ארה"ב במכון אבישי בן ששון גורדיס לשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. האם חיסול חמינאי מסמן את תחילת הסוף של המערכה או להיפך, הסלמה? כמה זמן יכול נשיא ארה"ב להכות באיראן? ועד כמה הצמרת האיראנית הכינה לעצמה תוכנית מגירה יעילה להחלפת ההנהגה שנפגעה?

"מגרש הרוסים" – כך הציגה רוסיה לציבור את מלחמת ישראל-איראן | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Thu, 26 Feb 2026 14:10:00 +0300

מחקר של ה-INSS מצא כי רוסיה הסבירה את מלחמת 12 הימים בצורה שונה מאוד מאיך שאנחנו הישראלים תופסים אותה. ישראל מוצגת כמעין פרוקסי אמריקני שתקפה באופן שרירותי ובלתי מוצדק מדינה ריבונית ללא התגרות מצידה. חוקרי המכון בת חן פלדמן וגאורגי פורוסקון דנים בנרטיב הפרופגנדה הרוסית שמציגה תמונה כמעט הפוכה של המציאות ומסבירה כל פעם מחדש למה הסדר העולמי אינו צודק וחייב להשתנות.

הארמדה של טראמפ סביב איראן | משדרים ביטחון - פרק 76

Mon, 23 Feb 2026 16:00:00 +0300

מה ניתן ללמוד מניתוח פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב סביב הרפובליקה האסלאמית? האם אפשר לחזות איך תראה תקיפה? והאם צודקים הטוענים כי כבר אי אפשר שלא להשתמש בכוח העצום שהביא טראמפ לאזור?

תא"ל (מיל') יובל אילון, חוקר בכיר אורח במכון בתחום האסטרטגיה הימית, איש חיל הים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

למפת הכוחות: https://www.inss.org.il/he/publication/us-forces-middle-east/

בזכות ההתנגדות לישראל? ההתקרבות של ארדואן וא-סיסי | משדרים ביטחון - פרק 75

Thu, 19 Feb 2026 14:45:00 +0300

בתחילת החודש נערכה פסגה בקהיר בין נשיא מצרים א-סיסי לבין נשיא טורקיה ארדואן, מנהיגי שתי מדינות שעד לעשור האחרון נחשבו כיריבות אזוריות.

ההתקרבות בין שתי המדינות מתורגמת לשיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים בשטח, והדבק שלה היא ההתנגדות למדיניות הישראלית, בעזה אבל לא רק.

ד"ר גליה לינשטראוס, חוקרת בכירה במכון, המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית וד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר, המתמחה בין היתר במצרים בת זמננו, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

שבטים במדים: האם צה"ל הוא עדיין "צבא העם"? | צו העם - פרק ראשון בסדרה

Tue, 17 Feb 2026 17:30:00 +0300

מה נותר מהחזון של בן גוריון על "צבא העם"? בסדרה החדשה "צו העם – פותחים את החוזה בין הצבא לחברה" מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, נבקש לדון בחוזה הבלתי-כתוב שבין צה"ל לאזרחי ואזרחיות ישראל. ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, מנחת הסדרה, תצלול בכל פרק – יחד עם אורח או אורחת מיוחדים – אל עומק היחסים המורכבים שבין צה"ל לחברה הישראלית, בניסיון להבין אם מה שהיה הוא שעכשיו, ומה שעכשיו הוא שיהיה.

בפרק הראשון תשוחח ד"ר שפרן-גיטלמן עם העיתונאית חן ארצי סרור. יחד הן ינסו לברר האם צה״ל הוא עדיין בבואה של החברה הישראלית, ואיך המתח שבין שבטי החברה הישראלית משפיע על תפקידו המסורתי.

סמים, קריפטו ואנשי עסקים מאפריקה: מקורות המימון הסודיים של חיזבאללה | משדרים ביטחון - פרק 74

Sun, 15 Feb 2026 17:00:00 +0300

כשנה וחצי לאחר הפגיעה הקשה שספג חזבאללה בפעולת הביפרים ובחיסולו של מזכ"ל הארגון נסראללה, מערך המימון של ארגון הטרור עדיין מזרים לו כספים רבים המאפשרים לו לעמוד על הרגליים ואף לבצע פעולות שיקום משמעותיות.

חוץ מאיראן, מי שולח כסף לחזבאללה? והאם ניתן להקריס את הארגון השיעי באמצעות מערכה אפקטיבית במישור הכלכלי? העיתונאית עמנואל אלבז פלפס משוחחת בנושא עם סא"ל (מיל') ד"ר מורן לבנוני, חוקר לבנון וחזבאללה במכון, ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי".

ישראל בסנטקום: שותפה אזורית לגיטימית? | משדרים ביטחון פרק 73

Thu, 12 Feb 2026 15:05:00 +0300

כיצד המעבר של ישראל מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב - סנטקום - בא לידי ביטוי בשטח והאם המהלך חיזק את מעמדה של ישראל כשותפה אזורית לגיטימית בארכיטקטורת הביטחון במזרח התיכון

יניר קפח, חוקר מטעם תוכנית ניובאאור במכון וחוקר דיפלומטיה צבאית ביטחונית כמכשיר לכינון בריאת בריתות באונ' העברית בירושלים, ותא"ל (מיל') אסף אוריון - חוקר בכיר במכון וראש החטיבה האסטרטגית שעסקה בשיתופי פעולה בינלאומיים בצה"ל עד 2015 - בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

המערכה הבינלאומית נגד ישראל | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Wed, 11 Feb 2026 12:10:00 +0300

אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך פנינה משוחחת עם ד"ר ירון שניידר על הגל העכור של מתקפות על ישראל ועל קהילות יהודיות ברחבי העולם, שהלכו והחמירו אחרי טבח ה-7/10 ופתיחת המלחמה בעזה, לרבות מתקפות על ישראלים בחו״ל.

תחילה נסקרים מאפייני המערכה המתנהלת נגד ישראל בזירה הבינלאומית, כמו גם הגורמים המעורבים בה, ובהמשך מוצגים הסברים להיבטים השונים של התופעה והדרכים להיאבק בה: מה מלבד אנטישמיות ושאיפה לחסל את ישראל עומד ברקע למערכה הבינ״ל נגד ישראל? באילו דרכים היא צברה תאוצה? מהן ההאשמות החמורות המשמשות לליבוי השנאה לישראל וכיצד הן התגלגלו להליכים משפטיים? ולסיום, אילו צעדים מעשיים יכולים לתקן העיוות בתיאור מהלכי ישראל בעזה ואת הפגיעה בתדמית ובלגיטימציה של מדינת ישראל?

משטר האייתולות לא מוותר בקלות | משדרים ביטחון - פרק 72

Mon, 09 Feb 2026 17:20:00 +0300

ערב פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מה ניתן ללמוד על הסבב הראשון של המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן? מדוע ח'אמנאי לא יכול לוותר על תוכנית הטילים הבליסטיים? ומה עומד מאחורי גל מעצרים של בכירים רפורמיסטים על ידי כוחות הביטחון?

ד"ר רז צימט, חוקר בכיר, מנהל תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מועצת השלום והסדר העולמי של טראמפ | משדרים ביטחון - פרק 71

Wed, 04 Feb 2026 17:20:00 +0300

המסמך המייסד של מועצת השלום מלמד לא מעט על הסדר העולמי החדש שאליו שואף נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. האם הוא החליט לשבש לחלוטין את הסדר העולמי הקיים? כיצד מגיבות לכך בעלות בריתו במערב אירופה?

איפה אפשר לזהות בו שאיפות "קיסריות"? ואיך כל זה משפיע על הביטחון הלאומי של ישראל?

עו"ד ד"ר תמי קנר, חוקרת בכירה וראש תחום משפט וביטחון לאומי במכון, וד"ר אבישי בן-ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תחום מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מדינות המפרץ חוששות מקריסת המשטר האיראני | משדרים ביטחון - פרק 70

Sun, 01 Feb 2026 17:13:00 +0300

למרות מערכת יחסים אדוקה עם ארה"ב, ובפרט עם הנשיא טראמפ עצמו, מנהיגי מדינות המפרץ אינם סומכים לחלוטין על מתקפה אמריקנית באיראן, ואף חוששים שפעולה כזאת עלולה להסב יותר נזק מתועלת. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מציג ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר ומנהל תוכנית המפרץ במכון, את מארג האינטרסים והשיקולים של ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר ושכנותיהן, על רקע האפשרות למתקפה אמריקנית באיראן או להסכם עם משטר האייתוללות

שב"כ הוא הפתרון? הפשיעה בחברה הערבית והציבור הישראלי | משדרים ביטחון - פרק 69

Thu, 29 Jan 2026 13:20:00 +0300

עם שיא שלילי של 252 נרצחים בשנת 2025, האלימות והפשיעה בחברה הערבית הפכו לאחד האתגרים הבוערים ביותר בחברה הישראלית.

בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס צוללת אל מעבר לכותרות החדשותיות כדי להבין מה חושב הציבור ומה נדרש מהממשלה. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון, תציג ממצאים מסקר ינואר העדכני: עד כמה כלל החברה הישראלית מוטרדת מהמצב? ומי באמת תומך בהכנסת השב"כ לטיפול בסוגיה? כמו כן, תומר לוטן, לשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, יסביר מדוע ההתמקדות ב"ארגז הכלים" (כמו השב"כ) היא רק חלק מהעניין, ויבהיר מהי לדעתו התוכנית הממשלתית הרחבה שחייבת לחזור לשולחן הדיונים כדי לבלום הידרדרות.

לנתוני הסקר המלאים: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-january-2026/

"מגרש הרוסים" - קיצור תולדות האופוזיציה למשטר | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Wed, 28 Jan 2026 12:25:00 +0300

האם קיימת אופוזיציה רוסית חמושה? מה הסיפור של אלכסי נבלני שכולם דיברו עליו לפני כמה שנים? והאם שיר יכול לאיים על השלטון?

השגריר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון - בפרק על המתנגדים ועל והדרכים להתנגד למשטרו של פוטין.

שלב ב' יוצא לדרך: המשמעויות והמוקשים | משדרים ביטחון - פרק 68

Tue, 27 Jan 2026 17:22:00 +0300

לראשונה מאז 2014 אין יותר חטופים בעזה, עם השבת גופתו של רס״ל רן גאוילי ז"ל, וכעת מתחיל שלב ב' בתוכנית הנשיא טראמפ.

אז מה עכשיו? פתיחת מעבר רפיח, התפרקות חמאס מנשקו, תחילת עבודתה של ממשלת הטכנוקרטים בעזה והכנסת כוח בינלאומי לרצועה - אלה רק חלק מהנושאים הסבוכים שעל הפרק. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מנסים לעשות סדר ולזהות את המוקשים המומחים עפר שלח, חוקר בכיר ומנהל תכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים" ויוחנן צורף, גם הוא חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים".

זהירות: השפעה זרה לפניך! | משדרים ביטחון - פרק 67

Thu, 22 Jan 2026 16:35:00 +0300

איראן, סין, קטר, רוסיה ושחקנים לא מדינתיים עמלים קשה לזרוע כאוס אל תוך חברות דמוקרטיות, בייחוד בתקופת בחירות. באיחוד האירופי פיתחו סט כלים להתמודדות עם התופעה, המסכנת את הביטחון הלאומי של מדינות, לעיתים לא פחות מטילים בליסטים. מה הוא סט הכלים, עד כמה הוא אפקטיבי ומה בישראל יכולים לאמץ כדי לבלום גם פה את הניסיונות להשפיע ולהרוס?

ד"ר עופר פרידמן - מרצה בכיר במחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג' לונדון, ועו"ד עמית אשכנזי, מומחה למשפט וטכנולוגיה - לשעבר היועץ המשפטי של מערך הסייבר הלאומי' בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

החזית שלא הכרתם: עיראק – לאן? | פרויקט מיוחד של משדרים [אקסטרה] ביטחון

Tue, 20 Jan 2026 14:43:00 +0300

אליזבת' צורקוב, עמיתה בכירה במכון "ניו ליינס", וד"ר מייקל נייטס, מומחה לעיראק ולמדינות המפרץ, מתארחים בפרק מיוחד של "משדרים [אקסטרה] ביטחון" העוסק במצבה של עיראק כיום, בתפקיד שממלאות בה מיליציות שיעיות פרו-איראניות, ובהפיכתה של המדינה למוקד פעילות של הציר השיעי בהובלת איראן. יחד עם ד"ר ירון שניידר, דנים השניים באיומים הנוכחיים על ישראל מהזירה העיראקית, בתהליך התחזקותן של המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק - בהקשרים הצבאי, הפוליטי והכלכלי - ובפער בין החזון הדמוקרטי שניסתה ארה"ב לממש בעיראק מאז הפלת משטרו של סדאם חוסין ב-2003, לבין המציאות הפוליטית כיום. בנוסף, הדיון עוסק בחשיבותה של עיראק עבור איראן, לא רק בהקשר הצבאי של הפעלת שלוחים אלא גם כ"ריאה כלכלית", כמו גם באופן שבו השתנתה המדיניות האמריקאית כלפי עיראק בתקופה האחרונה, נוכח המעורבות האיראנית ופעילות המיליציות.

* הראיון המשולב בפרק הוקלט בשפה האנגלית בדצמבר 2025

טראמפ בעיני האיראנים המוחים: בוגד או מושיע בדרך? | משדרים ביטחון - פרק 66

Sun, 18 Jan 2026 17:51:00 +0300

"הגיע הזמן לחפש הנהגה אחרת באיראן", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאתר פוליטיקו. אם כך, האם הוא עדיין מכוון להתערבות אמריקנית נגד משטר האיתוללות, ואם כן, מהם התסריטים שעדיין על השולחן? מה מצב המחאה, במסגרת מעט המידע האמין שניתן לאסוף? וכיצד ניתן להעריך את הסיכונים לסבב אלים נוסף בין ישראל לאיראן?

ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר בתכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מי עורך את המציאות? הקרב על הנרטיב הישראלי בויקיפדיה | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Thu, 15 Jan 2026 16:08:00 +0300

כיצד הפכה ויקיפדיה מזירה של ידע להמונים למוקד השפעה גלובלי המעצב את התודעה העולמית ביחס לישראל, ובמקרים רבים לרעת ישראל?

בניגוד לחזון הנאיבי והרומנטי של ויקיפדיה, חלו שינויים בתהליכי העריכה שהפכו את האנציקלופדיה לכלי המביא לידי ביטוי נרטיב חד-צדדי, במיוחד לאור אירועי ה-7 באוקטובר. דוד סימן-טוב, ד"ר שלומית ליר ואלה קינן בשיחה על "הקרב על הידע" כפי שבא לידי ביטוי באנציקלופדיות הדיגיטליות, וכן ברשתות ובמודלי השפה, ועל הדרכים להתמודד עמו.

חיזבאללה בין הצהרת הפירוק מנשק למחאות באיראן: האם גובר הסיכוי להסלמה בצפון? | משדרים ביטחון - פרק 65

Wed, 14 Jan 2026 15:35:00 +0300

ב-8 בינואר הודיע צבא לבנון כי השיג "מונופול של המדינה על הנשק" בדרום לבנון, למעט האזורים שתחת שליטה ישראלית. עם זאת, חיזבאללה לא מפורק מנשקו והארגון השיעי אפילו לא מוזכר בהודעה. אבל האם זה אומר שצבא לבנון לא פועל בהתאם להסכם? וכיצד משפיעות המחאות באיראן נגד משטר האייתוללות, שיצר את חיזבאללה, על הישרדות הארגון? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

"מגרש הרוסים" - הדמיון בין טהראן למוסקבה | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Sun, 11 Jan 2026 16:01:00 +0300

-מגרש הרוסים" מארח את המומחה לאיראן בני סבטי. סבטי וחוקר רוסיה גאורגי פורוסקון משווים יחד בין החברות הלא מערביות של איראן ורוסיה, ומנתחים: מהיכן באה תחושת הייחודיות של שתי החברות? למה למוסד המדינה יש משקל כה גדול מול הפרט? ואיך ניתן להסביר את המקום השונה של הדת בקרבם של שני העמים?

מעבר לרשת: בדלנות, מדיניות אנטי-טורקית או צורך בטחוני וכלכלי? איך נתפסת ההכרה בסומלילנד בעולם הערבי

Wed, 07 Jan 2026 16:45:00 +0300

ב-26 בחודש דצמבר 2025, ישראל הכריזה על הכרה בסומלילנד. ההכרזה גררה גל של תגובות ופרשנויות בנוגע לסיבות שהובילו את ישראל להכרה בטריטוריה האפריקנית, וניסיונות שונים להבין מה יהיו ההשלכות של פעולה זו ומה צריכה להיות התגובה של מדינות ערב להכרה.

בפרק זה של "מעבר לרשת", החוקרת אורית פרלוב סוקרת את שלוש המגמות העיקריות שבלטו בשיח הערבי הציבורי:

• הטענה הראשונה מייחסת לישראל ניסיון להוביל עידוד בדלנות אזורית ופירוק מדינות הלאום הערביות.

• הטענה השניה עוסקת באסטרטגיה הישראלית כביכול, להדוף את ההשפעה הטורקית בקרן אפריקה.

• והטענה השלישית עוסקת בצורך הבטחוני-מסחרי של ישראל לבנות נוכחות בטחונית ומודיעינית בים האדום וסביב מצרי באב אל-מנדב, וזאת לאור התקפות החות׳ים במהלך מלחמת חרבות ברזל והפגיעה בערוצי הסחר הימיים שהובילו לפגיעה משמעותית בנמל אילת.

בין פרס לקראקס: מתקפת ארה"ב בוונצואלה וההשלכות על איראן | משדרים ביטחון – פרק 64

Sun, 04 Jan 2026 15:05:00 +0300

ביום שבת, 3 בינואר, ארה"ב יצאה למבצע ממוקד בוונצואלה, עצרה את הנשיא ניקולס מדורו ורעייתו והביאה אותם למתקן מעצר בניו יורק.

איך זה מסתדר עם המדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ וההבטחה לסגור מלחמות ולא לפתוח חזיתות? עד כמה ההתרחשות משפיעה על התהליכים הנוכחיים באיראן? והאם אפשר גם לשלוף את חמינאי ממיטתו? כל התשובות בשיחה המרתקת של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס עם אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תחום ארה"ב במכון; ד"ר רז צימט - מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, וד"ר ג׳סי ויינברג, חוקר ורכז תוכנית המחקר "ישראל והמעצמות הגלובליות" במכון.

ברית המוחות המדאיגה של איראן וסין | משדרים ביטחון - פרק 63

Mon, 29 Dec 2025 18:03:00 +0300

היבט מוכר פחות של שיתוף הפעולה הביטחוני-טכנולוגי בין סין ואיראן הוא המחקר האקדמי-טכנולוגי המשותף שהולך ומתרחב. מחקר זה קשור למוסדות הביטחון של שתי המדינות ומתייחס לתחומים שונים, וביניהם אנרגיה גרעינית, תעופה וחלל, טילים, כטב"מים, כלי רכב תת-ימיים וסייבר.

תת אלוף (מיל') אסף אוריון, חוקר בכיר וראש המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר, משוחח עם נושא חשוב זה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

רוחות המלחמה מנשבות שוב: האם הציבור מתרגש? | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Thu, 25 Dec 2025 15:13:00 +0300

בזמן שהכותרות מדווחות על הסלמה בגזרות השונות והמערכת הפוליטית נערכת לבחירות, מה באמת עובר על הציבור הישראלי? בפרק חדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", חוקרי המכון עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן צוללים אל תוך הנתונים המרתקים שעולים מהסקרים האחרונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי. יחד הם מנסים להבין את הלכי הרוח בישראל של סוף 2025: האם הציבור מאמין שהסלמה היא כורח ביטחוני? האם הישראלים מרגישים שהמלחמה נגמרה, או שהם משלימים עם התפיסה ש"לנצח נחיה על חרבנו"? איך הם רואים את המערכה שעדיין נמשכת בעזה ובלבנון ואת רוחות המלחמה המנשבות מאיראן, והאם הם חיים בתחושת "איום קיומי"? ומה רמת האמון של הציבור בצה"ל ובדרג המדיני?

לסקר המכון האחרון, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-december-2025/

מטוסים מתחת לרדאר: "השיטה האיראנית" לעקיפת הסנקציות נחשפת | משדרים ביטחון - פרק 62

Wed, 24 Dec 2025 16:52:00 +0300

חרף אחת ממערכות הסנקציות המחמירות בעולם שהוטלו עליה, הצליחה איראן לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מחקר חדש שפורסם ב- INSSממפה באופן מפורט את הארכיטקטורה המבצעית של המנגנון. שניים מהאנשים החתומיפ על המחקר - דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר במכון בתוכנית "איראן והציר השיעי" ואבישי סובר - חוקר בכיר בכל-אבן, עמותה הפועלת למיפוי ושיבוש רשתות מימון טרור ברחבי העולם - מציגים את כל מה שיש לדעת על התחכום האיראני ומסבירים מה צריך ואפשר לעשות עם המידע שברשותם, מול הרשויות הבינלאומיות.

:לקריאת המחקר המלא

https://www.inss.org.il/he/publication/aircraft-under-the-radar/

"מגרש הרוסים": המערב שבא להשמידנו | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Thu, 18 Dec 2025 14:48:00 +0300

תיאוריות קונספירציה ועיוות המציאות משמשים את המשטר הרוסי כדי לשכנע את אזרחיו שכל אלטרנטיבה - היא איום. התזה המרכזית: עיקר העיסוק של המערב הוא מזימות להשמדת רוסיה.

כיצד נבנים נרטיבים אלה? עד כמה הזויים הסיפורים? וגם - מי פיתח לכאורה "זן של יתושי קרב" כנשק ביולוגי נגד הרוסים? חוקרי המכון - השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון - עושים סדר בעלילה.

תוכנית הגרעין האיראנית: הפצצה שעדיין מתקתקת | משדרים ביטחון - פרק 61

Tue, 16 Dec 2025 16:47:00 +0300

אין משא ומתן בעניין הגרעין האיראני. למשטר האייתוללות יש אינטרס להגיע להסכם שיאפשר את הסרת הסנקציות, אבל הוא אינו סומך על סבא"א, ובמקביל נשיא ארה"ב לא רואה בכך צורך חיוני מאחר שמבחינתו, תוכנית הגרעין האיראנית "הושמדה" במלחמת 12 הימים.

כיצד המבוי הסתום הזה קשור לפיתוח תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן? האם אנחנו קרובים לעוד מלחמה עם הרפובליקה האסלאמית, ואם כן, איך היא עלולה להיראות?

סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ולשעבר סגנית ראש המל"ל לנושאים אסטרטגיים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מהפכת הלייזר בישראל | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Thu, 11 Dec 2025 18:01:00 +0300

בעקבות פריצת הדרך שהתרחשה בישראל עם יישום קרן הלייזר בהגנה המבצעית מפני טילים וכטב״מים, ד״ר יהושע קליסקי מציג את הפיתוחים הטכנולוגיים העיקריים בהקשר זה ואת המשמעויות של מהפכת הלוחמה האלקטרומגנטית. מה הם המאפיינים הייחודיים והיתרונות של יירוט בלייזר לעומת מיירטים קינטיים, ולאילו קשיים ביירוט המערכת שפיתחה ישראל מסוגלת לתת מענה? מה נעשה מבצעית בלחימה בלבנון בהקשר זה? מה המצב של פיתוחי הלייזר ביתר מדינות העולם המפתחות מערכות נשק, ובפרט במדינות שמספקות נשק? מהי לוחמה בממד הספקטראלי ומהי החשיבות של השגת עליונות בממד זה?

וגם: הצצה לעוד פיתוח המבוסס על קרני לייזר שאמור להשתלב בצבאות העתיד - מכ״מ תלת-ממדי .

סוריה החדשה: שנה לעליית א-שרע לשלטון | משדרים ביטחון - פרק 60

Wed, 10 Dec 2025 13:20:00 +0300

?עד כמה שליט סוריה, אחמד א-שרע, הצליח לבסס את שלטונו בסוריה בשנת פעילות ראשונה

ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תוכנית סוריה במכון, ואמל חאיכ, עוזר מחקר בתכנית סוריה, מנתחים את הישגיו של א-שרע במישור הפנימי ובמישור הבינלאומי ומזהים את האתגרים המאיימים עליו. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס הם מזהירים מפני הפיכתה של ישראל "לספוילר" ומפני פעולה אחת יותר מדי של צה"ל, שעלולה לגרור את האזור להסלמה מסוכנת, בהיעדר תהליך דיפלומטי רציני להסדרה ביטחונית בין המדינות.

לקריאה נוספת: https://www.inss.org.il/he/publication/syria-year-after

בין הקו הצהוב ל"ברלניזציה" של עזה | משדרים ביטחון - פרק 59

Tue, 09 Dec 2025 16:56:00 +0300

לאור הדיווחים על מעבר צפוי לשלב שני של תכנית טראמפ, אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית מסכסוך להסדרים, מציג את מורכבות המצב בשטח, שבו הסכסוך הפלסטיני-ישראלי מנוהל על ידי ריבוי שחקנים בינלאומיים בעלי אינטרסים שונים. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מסביר כיצד ישראל יכולה וצריכה לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה ברצועה.

עיראק: זירת מאבק בין ארה"ב לאיראן | משדרים ביטחון - פרק 58

Thu, 04 Dec 2025 11:09:00 +0300

ד"ר ירון שניידר, חוקר בתוכנית "איראן והציר השיעי", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הלקחים שניתן להפיק מהבחירות שהתקיימו בעיראק ב-11 בנובמבר האחרון. האם הלחץ של ארה"ב יצליח לרסן את המיליציות השיעיות הפרו-איראניות או שהן יתחזקו ואיתן האיום האיראני?

"רעידת אדמה - האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל" | משדרים ביטחון - פרק 57

Wed, 03 Dec 2025 16:27:00 +0300

״זה האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל. ייקח עשרות שנים להשתקם". ד"ר תא"ל (מיל') אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, גיאולוג וחוקר בכיר לשעבר במכון הגיאולוגי, מזהיר כבר שנים מפני אסון על מדינת ישראל והאוכלוסייה בגין רעידת אדמה בלתי נמנעת. "אבל זה לא מאוחר מדי", הוא מסביר בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, אם כי מדגיש ש"לא יבואו להציל אותנו" ומציע שלושה מהלכים דחופים לפעולה מיידית.

הבשורה תגיע מסומלילנד? | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Sun, 30 Nov 2025 12:32:09 +0300

על רקע השינוי בתפיסת האיומים על ישראל באזור הים האדום, והצורך הדחוף לגבש אסטרטגיה יעילה להתמודדות עם האיום הממושך מצד החות׳ים בתימן, ד״ר אשר לובוצקי, חוקר יחסי ישראל-אפריקה, מנתח את האפשרויות לשיתוף פעולה בין ישראל למדינות יבשת אפריקה, בדגש על סומלילנד, ככר לפעילות ביטחונית ולקואליציה צבאית אזורית נגד האיום החות׳י. בהמשך לדיון זה, לובוצקי מנתח את השיקולים שמובילים את סומלילנד ומדינות נוספות באפריקה להעדיף יחסים עם ישראל ועם המערב, על פני קשרים עם מדינות יריבות המתחרות בישראל ובארה״ב על ההשפעה והמעורבות באפריקה, ובהן איראן. כיצד ניתן להסתייע ביחסי ישראל-אפריקה, כדי לגוון את המשענות של שיתוף הפעולה והתמיכה הבינ״ל בישראל? עם איזה מדינות אפריקאיות הידקה ישראל קשרים בשנים האחרונות? מהם עשוי לעכב כינון יחסים דיפלומטיים מלאים? וגם: מהן המדינות האפריקאיות שבהן דעת הקהל על ישראל היא החיובית ביותר כיום, לפי סקרי דעת קהל? לקריאה נוספת: https://www.inss.org.il/he/publication/somaliland/

המנהיגים המוסלמים בארה"ב אחרי 7 באוקטובר | משדרים ביטחון - פרק 56

Thu, 27 Nov 2025 12:16:43 +0300

המיעוט המוסלמי בארה"ב עבר כמה וכמה שינויים לאורך העשורים האחרונים. נקודת ציון משמעותית הייתה לאחר פיגועי 11 בספטמבר, וכעת, אחרי 7.10, ניתן להצביע על שלב נוסף בגיבוש הזהות החברתית והפוליטית של הקהילות המוסלמיות האמריקניות. ד"ר אלעד בן דוד, חוקר בתוכנית המחקר של ISGAP-INSS בתחום האנטישמיות בת זמננו, עוקב מקרוב אחרי אימאמים אמריקנים בולטים, הרטוריקה והפעילות שלהם. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מנתח את המצב ומציג את המלצותיו בעניין.

"מגרש הרוסים" – הבוגדים: גרסת פוטין | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Tue, 25 Nov 2025 10:29:34 +0300

ברוסיה של זמננו קיימת הבחנה ברורה מאוד בין מי ש"משלנו" לבין האחרים - בוגדים, זרים. מהם שורשי התופעה? כיצד המלחמה החייתה את ההלשנות ההמוניות מתקופת סטלין? אילו קטגוריות של אנשים נכללים להגדרת ה"לא משלנו" ומה מחיר התיוג? חוקרי המכון, השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון, דנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" בסוגיה הכואבת שחזרה לקדמת הבמה ברוסיה, וגם - למה הנושא הזה רלוונטי דווקא ליהודים ולישראלים?

טראמפ, בן סלמאן והחזון למזה"ת - "ישראל היא נכס או נטל"? | משדרים ביטחון - פרק 55

Sun, 23 Nov 2025 14:12:03 +0300

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מטוסי 35-F, ובן סלמאן מצדו הבטיח השקעה של טריליון דולר בארה"ב. האם זה אומר שאלה יקבלו ואלה יתנו? ואיפה באמת עומד עניין הנורמליזציה? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון, ואל"מ במיל' אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, שטראמפ שמר לעצמו שני קלפים משמעותיים בשרוול. הם אומרים גם שישראל חייבת להיזהר מלהפוך לנטל במקום לנכס בהקשר החזון של הנשיא האמריקני למזרח התיכון.

יפן וסין לקראת התנגשות? | משדרים ביטחון – פרק 54

Thu, 20 Nov 2025 08:36:34 +0300

בנאומה הראשון בפרלמנט מאז שנכנסה לתפקיד, ראש ממשלת יפן החדשה סנאה טקאיצ'י רמזה כי מדינתה עשויה להתערב צבאית במקרה של פעילות סינית בטאיוואן. היא השתמשה במונח "איום קיומי", בעל משמעות היסטורית כבדת משקל. האם המתח בין שתי המדינות עלול להידרדר לעימות צבאי אזורי? גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על יחסי סין-יפן, ועל אמירה אחת של ראש הממשלה, שבכירי המפלגה הקומוניסטית הסינית לא ראו בעין יפה.

מעבר לרשת: חמאס טוען לניצחון – בעזה ובמדינות ערב חושבים אחרת | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Wed, 19 Nov 2025 12:42:57 +0300

בפרק חדש של "מעבר לרשת", אורית פרלוב מנסה להבין את השיח הציבורי בקרב העזתים, וכן ובקרב הלבנונים, הסעודים והאמירתים, בנוגע לשאלה המכרעת – מי הוא הצד המנצח במלחמת ה-7 באוקטובר? ברקע, נאומו של מנהיג חמאס חליל אל-ח׳יה בשבוע שעבר בוועידה הערבית הלאומית השנתית בביירות, בוא טען כי חמאס ניצח במלחמה. הנאום הוביל לביקורת קשה כלפי הארגון ושיח ביקורתי נגד תפיסת הניצחון שלו. פרלוב מציגה את השיח הביקורתי האורגני מצד אחד, ומצד שני את הקמפיינים שהתגייסו על מנת לקעקע את נרטיב הניצחון של חמאס.

איראן מתפשטת באפריקה | משדרים ביטחון - פרק 53

Tue, 18 Nov 2025 13:40:45 +0300

קרן אפריקה, צפון אפריקה, הסאהל והמערב – השפעתה של איראן הולכת ומתפשטת ברחבי היבשת. הפעילות שלה מגוונת מבחינת מניעים ודפוסי פעולה, כאשר לצד השקעתה הצבאית-אסטרטגית בסודאן למשל, היא מפעילה רשתות תקשורת בשאר היבשת ואף פועלת באמצעות "השפעה רכה" מתוחכמת. כיצד הדבר משפיע על ישראל? האם ניתן לרסן את התהליך? ומי הן המדינות שישראל יכולה לרתום למשימה למען הביטחון הלאומי שלה? דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן הציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מלחמת ישראל-איראן השנייה – עניין של זמן? | משדרים ביטחון – פרק 52

Thu, 13 Nov 2025 14:21:18 +0300

ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, מתייחס לדיווחים על התקרבותו של סבב לחימה נוסף בין איראן וישראל, ומסביר את האינטרסים האיראניים ביחס להסלמה מול ישראל בנקודת הזמן הנוכחית. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחים השניים גם על שיקום תוכנית הטילים הבליסטיים של הרפובליקה האסלאמית, על האפשרות של קריסת משטר האייתולות ועל מעמדה של איראן באזור.

צ׳אט ג׳יפיטי כחול לבן? זה (גם) עניין ביטחוני | "משדרים ביטחון" - פרק 51

Wed, 12 Nov 2025 11:57:23 +0300

צ'אט ג'י.פי.טי, ג'מיני, גרוק ודיפסיק הסיני הם מודלי שפה גדולים (LLM) שבשימוש גם בישראל וגם בעברית. אבל הם לא נכתבו בעברית. לפי ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדאי מאוד לפתח מודל שפה גדול כחול לבן. לתפיסתו, שפה אינה רק כלי לבניית נרטיב - עניין חשוב כשלעצמו - אלא ממש נכס לביטחון הלאומי. עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מקיים שיחה פילוסופית על מילים בעולם של מחשבים ענקיים ואנרגיה עצומה, שמובילה לשיחה על הצורך הממשלתי להכיר בדחיפות במשימה, לתקצב אותה כראוי וליצור בריתות אזוריות על מנת לעלות על הרכבת של הבינה המלאכותית לפני שיהיה מאוחר מדי.

תחושת ניצחון? תחושת ביטחון? הציבור הישראלי בתום שנתיים של מלחמה | משדרים ביטחון - פרק 50

Mon, 10 Nov 2025 16:08:58 +0300

76 אחוזים מהישראלים תומכים בהסכם לסיום המלחמה בעזה, כאשר מחצית מהציבור מעריך שאף צד לא ניצח במלחמה - כך עולה מסקר המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך בחודש שעבר. עוד עולה כי האמון בצה"ל השתקם, האמון במערכת הפוליטית נמוך - אבל זה לאו דווקא מתורגם בסקרי מנדטים. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, עקבה לכל אורך המלחמה, יחד עם צוות חוקרים וחוקרות במכון, אחר מגמות של דעת הקהל, באמצעות סקרים, ניתוח שיח רשת, מעקב אחר הודעות דובר צה"ל, ניתוח שטח ועוד. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, היא מתארת את עמדת הציבור בנקודה הנוכחית בזמן ומביאה את המגמות המעניינות עליהן ניתן להצביע לאחר שנתיים של מלחמה.

תסיסה איראנית | משדרים ביטחון - פרק 49

Thu, 06 Nov 2025 15:24:23 +0300

השבוע ציין המשטר האיראני 46 שנה להשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהראן - מאורע שנחגג בין היתר בתהלוכות ברחבי המדינה ובצעידה על דגלי ישראל וארה"ב. מי שיצאו לרחובות היו תומכי המשטר, שהם מיעוט לפי ההערכות אך עדיין מספיק מיליונים כדי להיראות, ומה לגבי שאר החברה האיראנית? כיצד היא משתקמת כחמישה חודשים אחרי מלחמת 12 הימים? האם גם שם, בפרסית, יש חשש מפני חידוש המלחמה? בני סבטי, מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

יחסי ארה"ב-ישראל: בלפור, יש לנו בעיה! | משדרים ביטחון - פרק 48

Sun, 02 Nov 2025 11:31:45 +0300

יחסי ארה"ב וישראל השתנו מאוד במהלך חודשי המלחמה - ודאי במעבר מממשל ביידן לטראמפ, אבל גם במהלך כהונת טראמפ השנייה. במקביל, בקרב דעת הקהל האמריקנית, היחס לישראל בכלל ולסכסוך בפרט עובר שינויים עמוקים, שחלקם נוגעים למגמות פנים-אמריקניות שאינן קשורות ישירות לישראל אבל משליכות על העמדות כלפיה. אם עד לאחרונה חוקרים דיברו על חשש או הזהירו מפני מגמות אלה, כעת הבעיה מוחשית מתמיד, והסקרים מוכיחים זאת. אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תוכנית ארה"ב במכון, ופרופ' טד ששון, סוציולוג, חוקר בכיר בתוכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב מטעם קרן משפחת רודרמן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על האיום ארוך הטווח שהם מזהים, החשיבות להיות מודעים בישראל לעצם קיום הבעיה וההמלצות שלהם בנוגע לשיקום היחסים.

אחת:אפס - איום המדינה האחת | החלופות - פרק שני בסדרה

Thu, 30 Oct 2025 11:12:33 +0300

סדרה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, במהלכה דן איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים. בפרק השני משוחח שומפלבי עם תא״ל (מיל.) אודי דקל ועם עו"ד אל"ם (מיל') פנינה שרביט ברוך על החלופות הנמצאות על השולחן, אם מדינה פלסטינית היא לא אופציה בעקבות ה-7 באוקטובר, וגם מדינה אחת אינה מהווה אפשרות בשל ראייתה כסוף החלום הציוני. היפרדות, אוטונומיה, פדרציה, יישות פלסטינית בריבונות מוגבלת - בכולן מפתחות הביטחון נותרות בידי ישראל. אז מדוע לא דנים בכך? להעמקה בתוכן קראו את המזכר בנושא:https://www.inss.org.il/he/publication/one-state-memorandum/

שנה לתוך הפסקת האש: איפה נמצא חזבאללה? | משדרים ביטחון - פרק 47

Wed, 29 Oct 2025 08:16:32 +0300

קצת פחות משנה אחרי הסכם הפסקת האש בין לבנון לישראל, ארגון חיזבאללה פועל כדי להתחזק. הארגון השתנה, יש בו ויכוחים על הדרך, ועדיין - איראן עוד עומדת מאחוריו וצבא לבנון אינו מוכן להתעמת איתו. ישראל פועלת צבאית כדי לרסן אותו ולמנוע ממנו להפוך שוב לאיום ממשי על תושבי ישראל, אבל האם זה מספיק? כיצד כדאי לנהוג כדי לנטרל את הארגון השיעי והאם תוכנית פירוק הנשק בכלל ריאלית? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

השלום של טראמפ: איפה סעודיה והאמירויות? | משדרים ביטחון - פרק 46

Mon, 27 Oct 2025 13:07:43 +0300

הסכם השלום של טראמפ והמתווה שגובש ל"יום שאחרי" הושגו במעורבות משמעותית של קטר וטורקיה. כפועל יוצא, ובגלל התנגשות אינטרסים מסוימים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לקחו צעד אחורה בשבועות האחרונים. אלא שאין לראות בכך ויתור על הובלתן של מדינות אלה בשיקום עזה. עדיין לא. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון, את האינטרסים, התחרות, והדרישות של הצדדים.

אחת:אפס - איום המדינה האחת | פרק ראשון בסדרה

Thu, 23 Oct 2025 11:23:13 +0300

סדרה חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, במהלכה ידון איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים, ובה כחמישה מיליון תושבים (כולל ערביי ישראל) המגדירים עצמם פלסטינים. זאת, בעקבות פרסום מזכר מיוחד שהוכן במכון ומתאר את המציאות של מדינה אחת דו-לאומית והשלכותיה. בפרק הראשון ישוחח שומפלבי עם מחברי המזכר, תא״ל (מיל.) אודי דקל ונוי שלו, על אודות התהליכים, המתקיימים אט־אט, בחשכת הלילה, של שקיעה למציאות של מדינה אחת, מבלי להבין את המחיר לביטחוננו, לאורח ואיכות חיינו, ולעתיד החזון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית. לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/one-state-memorandum

מהו ניצחון? | "משדרים ביטחון" - פרק 45

Tue, 21 Oct 2025 13:28:51 +0300

אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ופרופ' עזר גת, מחזיק קתדרת עזר וייצמן לביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב ויועץ אקדמי למכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על "ניצחון", "הכרעה", יחסי הגומלין בין מטרות לאמצעים ומערכת היחסים בבין הדרג המדיני לצבאי.

טורקיה בעזה, סיבה לדאגה? | משדרים ביטחון - פרק 44

Sun, 19 Oct 2025 14:16:47 +0300

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, הוא אחד המנהיגים שעמו הצליח נשיא ארה"ב להביא לשחרור חטופים ולעצירת המלחמה בעזה. במסגרת ההסכם שנחתם, טורקיה, יחד עם קטר, מצרים וכל שאר המדינות המעורבות, הודיעה כי היא תומכת בפירוק חמאס מנשק ואף התחייבה לכך – למרות שהדבר מנוגד לאינטרסים שלה, שכן אנקרה, כמו דוחא, מעוניינת לשמר את חמאס ברצועה. אז עד כמה ישראל צריכה להיות מודאגת מנוכחות טורקיה בעזה? ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון, שמתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, עונה על כך בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

השלום של טראמפ דרך עיניים עזתיות - ותרחישים עתידיים | משדרים ביטחון - פרק 43

Wed, 15 Oct 2025 12:39:25 +0300

אורית פרלוב, חוקרת מגמות ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים', בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על עזה בימים שמיד אחרי הפסקת האש והמשך יישום ההסכם "השלום הנצחי במזרח התיכון."

שחרור חטופים ותוכנית טראמפ - פרק מיוחד עם אלוף (מיל') תמיר הימן | משדרים ביטחון - פרק 42

Sun, 12 Oct 2025 10:49:27 +0300

בשעות הקרובות צפוי להתחיל הליך שחרור החטופים, כך בהתאם לשלב הראשון של התוכנית שהציג נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לסוף המלחמה ואף שלום במזרח התיכון. במסגרת שלב זה, צה"ל כבר נסוג מחלקים ברצועת עזה ונמצא כעת בכ-53% מהשטח. אילו ערבויות קיבל ארגון הטרור כדי להסכים להחזרת כל החטופים בצעד ראשוני בתוכנית? מה עדיין לא ידוע לגבי השלב השני? ומדוע התוכנית יכולה לקחת את ישראל למצב דומה למה שהיה בלבנון עם רצועת הביטחון? אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על תוכנית טראמפ לסיום המלחמה, החוזקות שלה והנקודות המדאיגות לעתיד.

״שלום במזרח התיכון" - תוכנית טראמפ לסיום המלחמה | משדרים ביטחון - פרק 41

Tue, 30 Sep 2025 15:04:14 +0300

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הציגו אתמול את תוכנית 20 הנקודות לסיום המלחמה בעזה. בחלוף כיממה ממסיבת העיתונאים בבית הלבן, טרם התקבלה תשובה מחמאס. מה בתוכנית עשוי להיטיב עם העמדה הישראלית? מה צפוי להציב מכשול בפני חמאס? ומהן בעצם קורה אם חמאס אומר לא? ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים", עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, ואלדד שביט, ראש תחום יחסי ישראל וארה"ב במכון, מנסים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, לעשות סדר בתרחישים ובהשלכות האפשריות של ההכרזה הדרמטית.

אלוף (במיל') תמיר הימן בסיכום שנה והסתכלות קדימה | משדרים ביטחון - פרק 40

Sun, 21 Sep 2025 12:04:09 +0300

"המצב הביטחוני טוב מלפני שנה, אך הביטחון הלאומי בסכנה חמורה יותר" - כך מסכם אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, את השנה שתמה. במבט קדימה הוא מסביר עד כמה מצבה של מדינת ישראל קשור להמשך או סיום המלחמה בעזה, הן בסוגיית הבידוד הבינלאומי והן במישור הפנים, חברתי וכלכלי. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא גם מתייחס להישגים מול הציר השיעי ולפעולות הנדרשות על מנת לשמר אותם. לבסוף, הוא ממליץ לעסוק ברצינות בשנה הקרובה בסוגייה מהותית לעתידנו: הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ספרטה פינת אחד העם: מה מצבנו הכלכלי באמת? | משדרים ביטחון - פרק 39

Wed, 17 Sep 2025 11:31:54 +0300

ברקע סערת "נאום ספרטה" של ראש הממשלה, כינסנו את החוקרים הבכירים מהתוכנית לכלכלה וביטחון לאומי במכון - ד"ר תומר פדלון ופרופ' אסטבן קלור, כדי לדון במצב הכלכלי הישראלי אחרי שנתיים של לחימה, ולנסות לבחון מחדש את הטענה הרווחת על חוזקו של המשק הישראלי במלחמה.

התמרון בעיר עזה: ניתוח והשלכות מעמדות שונות | משדרים ביטחון - פרק 38

Tue, 16 Sep 2025 14:45:36 +0300

צה"ל החל בתמרון הצבאי בעיר עזה והודיע כי שתי אוגדות מתקדמות קרקעית ללב העיר. לפי גורם רשמי בצה"ל, התחזיות צופות לחימה מול 2,000 עד 3,000 מחבלים במקום שמוגדר "מעוז מרכזי" של חמאס. זהו לא המעוז האחרון, וההערכה היא שרבים מן המחבלים נעו דרומה. מה משמעות התפתחויות אלה בכל הנוגע לחטופים המוחזקים ברצועה, ובעיר עזה בפרט? מה צפוי לקרות בתמרון והאם זהו תחילת הסוף של המלחמה? פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - שניהם חוקרים בכירים במכון, מתווכחים על התשובות לשאלות אלה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, אבל מסכימים על דבר אחד: כל מעשה צבאי חייב להיגמר במעשה מדיני.

אידאולוגיה בקרמלין? | "מגרש הרוסים" - משדרים [אקסטרה] ביטחון

Mon, 15 Sep 2025 11:56:45 +0300

מדוע פוטין מכנה את האוקראינים 'נאצים'? אילו ערכים מסורתיים נפוצים בקרב האליטה הרוסית? והאם יש בכלל אידיאולוגיה שמכווינה את השלטון במוסקבה? חוקרי המכון - השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון, דנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" ברעיונות שמשרתים את המשטר הרוסי.

מלחמות העתיד של ישראל: גלי מיקרו, קרני לייזר וכטב״מים אוטונומיים | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Thu, 11 Sep 2025 13:20:28 +0300

ב״חרבות ברזל״ הופעלו בפעם הראשונה כמה מאמצעי הלחימה המתקדמים ביותר שפיתחו ישראל ואויביה, לתקיפה ולהגנה, במיוחד בתחום האווירי. בפודקאסט זה, ד״ר ירון שניידר וד״ר יהושע קליסקי, בוחנים לעומק את ההיערכות בצה״ל למלחמות העתיד, ובפרט את מערכות הנשק שעשויות להשתלב במלחמות הבאות - מהו נשק מוכוון אנרגיה? כיצד גלי מיקרו יכולים לפגוע ואף להשבית מערכות נשק ותשתיות לאומיות? מהם היתרונות והחסרונות של שימוש בקרני לייזר ליירוט, במקום אמצעים קינטיים? האם הבינה המלאכותית (AI) תאפשר שימוש במכונות במקום לוחמים בשדה הקרב? מהם האמצעים הצבאיים המתקדמים שמפתחים אויבינו, בדגש על כטב״מים אוטונומיים וטילים מהירים שכבר עתה נמצאים בשימוש החות׳ים בתימן, ומהו המענה לאיומים אלה בישראל? וגם: השפעת שינויי האקלים והשימוש בחלל החיצון על מאפייני הנשק והמלחמה.

תקיפת ישראל בדוחה: מכה לחמאס - אתגר לקטר | משדרים ביטחון - פרק 37

Wed, 10 Sep 2025 13:47:41 +0300

ראש ממשלת קטר, שייח' מוחמד בן עבד א-רחמן אל ת'אני, הכחיש כי התקבל במדינה עדכון מראש על כוונתה של ישראל לתקוף את בכירי הלשכה המדינית של חמאס בשטחה. את המתקפה, שתוצאותיה טרם ברורות נכון לרגע ההקלטה שלנו, הוא כינה "בוגדנית". אל ת׳אני כינה את ישראל - ״שחקן סורר שמתנהל באנרכיה פוליטית מתמשכת באזור ומפר את ריבונותן של מדינות שם" ואמר שקטר שומרת לעצמה את הזכות להגיב. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסביר ד"ר יואל גונז'סקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי, את המשמעותיות של תקיפה ישראלית על אדמת קטר, ומונה את ההשלכות הפוטנציאליות של מהלך כזה, לא רק בהקשר המשולש של קטר, ארה"ב וישראל, אלא גם עבור שאר מדינות המפרץ. בנוסף, לרגל ציון חמש שנים להסכמי אברהם, ידבר על החלשת ההסכמים ומה עלול לגרום להם נזק דרמטי.

לקראת צונאמי ההכרה החד צדדית באו״ם במדינה פלסטינית | משדרים ביטחון - פרק 36

Mon, 08 Sep 2025 06:40:09 +0300

בסוף חודש ספטמבר תתקיים העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, בה צפויה צרפת להכיר באופן חד צדדי במדינה פלסטינית. היא לא היחידה. עוד תשע מדינות, ביניהן פורטוגל, ניו-זילנד, בריטניה, גרמניה וקנדה, הצהירו שהן שוקלות לעשות זאת גם, כתלות בתנאים מסוימים שהציבה כל מדינה. תא״ל (במיל׳) אודי דקל, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים”, כתב כך: "אומנם השלכותיה המעשיות של ההכרה הבינלאומית הן מוגבלות, אך תגובות לה ופעולות שיתפרשו כעדות לכך שאין ישראל מתכוונת לחפש וליישם הסדר עם הפלסטינים, שתכליתו ליישב את הסכסוך, צפויות להאיץ ולהעצים את הצונאמי המדיני המתרגש עליה – על משמעויותיו הביטחוניות והכלכליות המאיימות". יחד עם ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, הם מסבירים בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מה צפוי להשתנות בשטח, איך הגענו למצב הזה ולמה השיחה הזאת היא על המציאות ביהודה ושומרון, לא פחות מאשר על סיום המלחמה בעזה? אה, והאם צריך ואפשר עוד, לעצור את המהלכים החד צדדים של אותן מדינות?

קו ניו יורק-ירושלים: בין ממדאני, המפלגה הדמוקרטית, יהודי ארה"ב וישראל | משדרים ביטחון - פרק 35

Tue, 02 Sep 2025 09:14:44 +0300

זוהרן ממדאני הוא המועמד של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לראשות עיריית ניו יורק שצפויות להיערך ב-4 בנובמבר. הוא מוסלמי, מבקר חריף של ישראל - אבל האם הוא אנטישמי? וחשוב יותר, מה צריך ללמוד מהבחירה בו לגבי יהודי ניו יורק, לגבי השינויים בתוך המפלגה הדמוקרטית ולגבי הקשר בין יהודי ארה"ב לישראל? ד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר בתוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב במכון, מסביר הכל בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

זה לא נגמר, זה לא הסוף: צומת רוסיה-אוקראינה | משדרים ביטחון - פרק 34

Sun, 31 Aug 2025 12:04:23 +0300

שלוש וחצי שנים כמעט אחרי פרוץ המלחמה של פוטין באוקראינה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרס שטיח אדום בפני נשיא רוסיה. לאחר מכן הוא נפגש עם מנהיגי אירופה ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, וכעת הוא עובד על מפגש משולש – זלנסקי, פוטין וטרמאפ כמתווך. איזה סוג של תיווך מביא טראמפ למצב הכה מורכב, ועל מה זלנסקי יהיה מוכן להתפשר? האם פוטין יכבד הסכמים, ובכלל, האם יש טעם לכל הדיבורים האלה או שהפסקת אש והסכמים ארוכי טווח כלל לא ריאליים? ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר, ראש תוכנית רוסיה במכון ומי שהיה שגריר ישראל ברוסיה, יענה על הכל בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

קופצים אחורה: הכל על ה״סנאפבק״ מול איראן | משדרים ביטחון - פרק 33

Thu, 28 Aug 2025 13:54:14 +0300

ביום חמישי, 28 באוגוסט, בריטניה, גרמניה וצרפת החלו בתהליך של החזרת הסנקציות על איראן - מנגנון ״הסנאפבק״. איראן מצדה תנסה לשכנע את אותן מדינות לדחות את הצעדים על ידי מתן התחייבויות לגבי תוכנית הגרעין שלה. יש לה 30 יום. על הפרק, בין היתר, סוגיית העשרת אורניום על אדמת איראן, וביקור של פקחי סבא"א במתקנים הגרעיניים. במקביל לכל זה, אתמול בפעם הראשונה מאז מלחמת 12 הימים אפשר המשטר האיראני גישה לפקחים של האו"ם. אבל, למתקן אחד בלבד, ספציפי מאוד. סימה שיין, חוקרת בכירה במכון ולשעבר בכירה במוסד, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הפעלת המנגנון, השפעותיו על ישראל ועל איראן, וגם - האם האירוע מקרב אותנו למלחמה נוספת מול הרפובליקה האסלאמית?

ספרו של סינוואר: קריאה מודרכת | משדרים ביטחון - פרק 32

Sun, 24 Aug 2025 09:58:24 +0300

"הקוצים והציפורן" - זהו שם הספר שכתב יחיא סינוואר, מחולל טבח ה-7 באוקטובר, מנהיג חמאס ברצועת עזה בין 2017 ל-2024. את הרומן הביוגרפי הוא חיבר ב-2004, כשישב בכלא הישראלי, אבל חוקרים רבים נחשפו אליו רק אחרי ה-7.10. מאז, הוא תורגם לשפות רבות ומשמש כמעין צוואה של סינוואר, מניפסט אידיאולוגי של ממש. אז מה יש שם? ד"ר רונית מרזן, חוקרת חברה ופוליטיקה פלסטינית בקבוצת תמרור ובקתדרת חייקין באוניברסיטת חיפה, וד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון, קראו את הספר וניתחו אותו, כל אחד בנפרד ומנקודת מבט ייחודית. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הם חולקים את מסקנותיהם

האיומים על ישראל במרחב הימי ועולמן המסתורי של הצוללות | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Thu, 21 Aug 2025 11:07:18 +0300

תא״ל (מיל') יובל אילון, איש חיל הים לשעבר וכיום חוקר בכיר במכון, משוחח עם חוקר המכון, ד״ר ירון שניידר, על האתגרים הימיים של ישראל ודרכי ההתמודדות עמם. ‎כיצד ישראל מאותגרת בזירה הימית בשגרה ובמלחמה, לא רק במובן הקלאסי של ״איומים צבאיים״? מאילו בחינות ישראל, ומדינות העולם בכלל, מחוברות דרך הים ואף תלויות בו לצורך קיום תשתיות לאומיות? מהן ״נקודות חנק״ וכיצד הן מנוצלות על ידי אויבי ישראל, ובפרט על ידי החות׳ים בים האדום? אילו הזדמנויות לשת״פ יוצרים איומים ימיים אלה עבור ישראל ושכנותיה, והאם מצב זה מעלה את הנכסיות של ישראל? כיצד הזירה הימית הגלובלית משתלבת בעימותים בינ״ל ובתחרות בין מעצמות, ובפרט ארה״ב וסין? וגם - על חשיבותו של התווך התת-ימי ועולמן המסתורי של הצוללות, שהשתלב אף הוא באסטרטגיה הישראלית להתמודדות עם איומים במרחב. לקריאת המזכר מאת יובל איילון ויואל גוז'נסקי על האיומים בים האדום, היכנסו: ‪https://www.inss.org.il/he/publication/red-sea/

איראן מפיקה לקחים | משדרים ביטחון - פרק 31

Tue, 19 Aug 2025 10:36:47 +0300

יותר מחודשיים חלפו מאז מלחמת 12 הימים בין ישראל וארה"ב לאיראן, ומשטר האייתוללות נמצא בעיצומו של תהליך הפקת לקחים. מה הגישות השונות לתהליך בין הפרמגטים לרדיקלים? מדוע נדרש שינוי לטענת האיראנים למרות שהם מציגים את המלחמה כניצחון? וכיצד קרסו הקונספציות האיראניות לאור המלחמה? ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

הכעס הערבי על חמאס | משדרים ביטחון - פרק 30

Sun, 17 Aug 2025 11:38:09 +0300

בסוף חודש יולי, מדינות ערביות ומוסלמיות, בהן ערב הסעודית, מצרים וגם קטאר, קראו יחד לארגון חמאס להניח את נשקו ולוותר על השלטון ברצועת עזה. צעד זה, חסר התקדים, תואם את מה שיוחנן צורף, חוקר בכיר במכון, מזהה בשיח של הוגים ואינטלקטואלים ערבים. במאמר שפירסם כתב צורף: "הכעס הגובר כלפי חמאס — נוכח הסבל האנושי האדיר ברצועת עזה, ההרס שגרם, וכישלונו להשיג את המטרות שטען כי פועל למענן — הוביל את מרבית המבקרים, כולל את הקרובים לארגון, למסקנה שתקופת המאבק המזוין חייבת להסתיים, וכי על המיליציות החמושות ברחבי המזרח התיכון להתפרק מנשקן ולאמץ צורות התנגדות לא אלימות." בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מסביר ומרחיב. לקריאת המאמר: https://www.inss.org.il/he/publication/muqawama/

כיבוש הרצועה - שלוש עמדות: חלק 1 – עפר שלח | פרויקט "משדרים ביטחון"

Wed, 13 Aug 2025 14:38:20 +0300

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון. בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן והחוקר הבכיר פרופ' קובי מיכאל.

כיבוש הרצועה - שלוש עמדות: חלק 2 – קובי מיכאל | פרויקט "משדרים ביטחון"

Wed, 13 Aug 2025 14:37:01 +0300

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון. בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את חוקר המכון, פרופ' קובי מיכאל. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן והחוקר הבכיר, הח"כ לשעבר עפר שלח.

כיבוש הרצועה - שלוש עמדות: חלק 3 – תמיר הימן | פרויקט "משדרים ביטחון"

Wed, 13 Aug 2025 14:35:57 +0300

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון. בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות חוקרי המכון - הח"כ לשעבר עפר שלח ופרופ' קובי מיכאל.

ישראלי, דבר "אירופית" | משדרים ביטחון - פרק 29

Thu, 07 Aug 2025 08:40:34 +0300

נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע שבכוונתו להכיר במדינה פלסטינית בספטמבר הקרוב. אחריו, מנהיגי קנדה ובריטניה הודיעו כי גם הם יעשו זאת, אולי, בכפוף לתנאים מסויים. גרמניה? עוד לא שם. לניסוח המדויק של ההצהרות הדיפלומטיות האלה, יש חשיבות, כפי שמזכיר בפרק הזה של "משדרים ביטחון" ד"ר רמי דניאל, רכז תחום אירופה במכון. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מדגיש שלכל מילה יש משמעות ומשקל, בטח ב"אירופית". עוד הוא טוען כי אם ממשלת ישראל רוצה לעצור את מה שמכונה "הצונאמי המדיני", יש ביכולתה לעשות זאת. זה מתחיל, לטענתו, במנהיגות וריסון הצהרות ומעשים של גורמים ממשלתיים בכירים, בהם התפילות של השר בן גביר בהר הבית והצהרות השר סמוטריץ על סיפוח.

חיזבאללה בלי נשק – יש דבר כזה בכלל? | משדרים ביטחון - פרק 28

Wed, 06 Aug 2025 08:34:14 +0300

הקבינט של ממשלת לבנון הטיל על הצבא הלבנוני להציע תוכנית כדי לאחד תחתיו את כל הנשק שבמדינה. במילים אחרות, תוכנית לפירוק חיזבאללה מנשקו. במקביל, ארה"ב מפעילה לחץ כבד על הממשלה הלבנונית בעניין. בחיזבאללה, מן הסתם, טוענים שלא כדאי לקחת מהם את הנשק כי אין לצבא לבנון את האמצעים והיכולת להגן על המדינה מפני ישראל, כשהמטרה היא כמובן להישאר שחקן פוליטי מרכזי וכוח צבאי משמעותי במדינה. ההתפתחות הדרמטית הזאת היא הזדמנות לשאול באיזה מצב נמצא הארגון אחרי המכה הקשה שספג מישראל, ומה יש ללמוד מהעובדה שלא הצטרף למלחמת 12 הימים לצד איראן? ונניח שממשלת לבנון וארה"ב יצליחו לגרום לחזבאללה למסור את נשקו או חלק ממנו - האם זהו סופו של האיום מצפון? ספוילר: ממש לא. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה המרכזת את תחום חיזבאללה ולבנון במכון ויורם שוויצר, מומחה לטרור אזורי ובינלאומי.

הטילים נופלים והחיים נמשכים: העורף והחוסן הלאומי בתקופת המלחמה | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Sun, 03 Aug 2025 09:02:21 +0300

חוקרי המכון ועורכי המזכר "חוסן לאומי במבחן ההתפנות האזרחית הנרחבת במלחמת "חרבות ברזל", מאיר אלרן וענת שפירא – משוחחים עם לירון דורון-לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי, על אתגרי העורף במהלך כ-670 ימי מלחמת חרבות ברזל, ובפרט בתקופת ההתפנות ההמונית מהצפון ומהדרום וירי הטילים הבליסטיים מאיראן במבצע "עם כלביא". מהו חוסן וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתקופת ההתפנות האזרחית הגדולה בדרום ובצפון? מהו תפקידה של הממשלה ושל השלטון המקומי בדאגה לתושבים בתקופת ההתפנות? כיצד הממשלה צריכה לפעול כדי לחזק את היישובים המפונים ולשכנע את התושבים לחזור לבתיהם? מדוע כ"כ הרבה אזרחים נותרו ללא מיגון מול הטילים האיראניים? כיצד תפקדו הרשויות במהלך 12 ימי המתקפות העצימות על העורף – ואיך יש להיערך בתחום זה למערכה הבאה? לקריאת מזכר המכון בנושא, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/resilience/

משחקי הרעב בעזה | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Wed, 30 Jul 2025 12:37:58 +0300

פרק מיוחד של "מעבר לרשת" – אורית פרלוב עושה סדר בכל הדיווחים, הסרטונים והתמונות מהמצב ברצועת עזה, ודרך השיח ברצועה והמתנהל ברשתות החברתיות מנסה להפריד בין קמפיין ההרעבה השקרי של חמאס לבין המציאות בשטח, שבה קיימים כיסי רעב ברחבי הרצועה. בין היתר תבחן פרלוב את שלושת המתחים ברצועה: בין המדדים היבשים והמספרים של המשאיות שנכנסו/נכנסות לעולם התמונות והסרטונים שמספרים סיפור שונה; בין היעדר מדיניות הרעבה לבין המדיניות המוצהרת שמטרתה לחסום את צינור האוויר של חמאס (מזון); ובין הממד הקינטי למימד התודעתי (האמת חשובה בהאג, לא לציבור).

הבייס של טראמפ וקונספירציית אפשטיין | משדרים ביטחון - פרק 27

Tue, 29 Jul 2025 13:59:52 +0300

בזמן שבישראל עוקבים אחר כל התבטאות של נשיא ארה"ב בעניין הפסקת האש בעזה ועסקת החטופים, בארה"ב השיח השולט אחר לגמרי והוא נסוב סביב שם אחד מן העבר הלא רחוק: ג'פרי אפשטיין. אפשטיין היה איש עסקים ומיליונר יהודי אמריקאי שהואשם בסחר בקטינות למטרות מין ושם קץ לחייו בעודו מחכה למשפטו. הוא גם היה, בתקופה מסוימת, חבר קרוב של טראמפ. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם החוקרים אבישי בן ששון-גורדיס וג'סי ויינברג על הפרשה שחזרה לראש הכותרות ומטרידה את הנשיא האמריקני. השניים מסבירים מדוע פרשת אפשטיין רודפת כעת את טראמפ, ואיך כל זה קשור לבייס שלו ולתיאוריות קונספירציה שבהן הוא מככב. ובאופן רחב יותר, השניים מנתחים את מעמדו של טראמפ בתוך המפלגה הרפובליקנית בימים אלה, ואת ההשלכות של כל זה על מדיניות החוץ של הנשיא בכלל וכלפי ישראל בפרט.

איראן - גם בקלפי: בטהראן כבר מוכנים לבחירות (בישראל) | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Sun, 27 Jul 2025 11:53:58 +0300

בתקופה האחרונה נראה כי מאמצי ההשפעה האיראניים עלו שלב, עם עוד ועוד סוכנים מטעם משטר האייתולות שמתגלים, יחד עם קמפיינים שנחשפים במאמציהם להשפיע על דעת הקהל הישראלית. לקראת הבחירות הצפויות בישראל ב-2026, בטהראן כבר בוחנים כיצד לערער את התהליך הדמוקרטי בארץ. חוקרי המכון דוד סימן-טוב ודני סיטרינוביץ דנים במאמצים האיראניים ובדרכים להתגונן מפניהם. וגם: מה עלינו ללמוד מהפעולות הבריטיות נגד מבצעי ההשפעה של טהראן?

מצרים נגד "העיר ההומניטרית" | משדרים ביטחון - פרק 26

Thu, 24 Jul 2025 10:37:45 +0300

החוקרת הבכירה אמירה אורון, מי שהייתה שגרירת ישראל במצרים מ-2020 ועד ספטמבר 2024, תפרט בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את קווי היסוד של התוכנית המצרית ליום שאחרי המלחמה בעזה, ותסביר מדוע בקהיר מתנגדים לחלוטין לרעיון של "עיר הומניטרית" על חורבות רפיח. עוד תדבר אורון על האנטישמיות הקשה ברחוב המצרי, על השנאה כלפי ישראל, ותסביר למה דווקא בקונטקסט הזה יש להיזהר מלפגוע בהסכם השלום באמצעות שיח ציבורי ורטוריקה מערערי אמון.

עזה: הומניטריות תחת אש | משדרים ביטחון - פרק 25

Tue, 22 Jul 2025 15:26:01 +0300

מדי יום מתפרסם דיווח על לפחות אירוע ירי אחד שהתרחש בסמוך למרכזים של קרן הסיוע ההומניטרית לעזה, GHF. מרבית התקריות מלוות במחלוקות וגירסאות סותרות לגבי מקור הירי. גם אם גורמים בצה"ל מטילים ספק לגבי מספרי ההרוגים שמתפרסמים אחרי אירועי הירי, הם לא מכחישים את האירועים עצמם, ומצהירים כי נערכים תחקירים. מאחורי הסצנות הטרגיות האלה מסתתרות שאלות על יעילות המנגנון, הן מבחינה הומניטרית והן מבחינת המשימה הצבאית. ומה לגבי העיר ה"הומניטרית" על חורבות רפיח? האם היא יכולה לקום באופן חוקי? ואיך התשובה לשאלה הזאת קשורה למונח "הגירה מרצון"? בפרק הזה של "משדרים ביטחון", ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון משוחחת עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על סטטוס הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, על ההיתכנות להקמת ״עיר הומניטרית״ בדרומה, ועל האתגרים והטעויות של ישראל מול הדין הבינלאומי

האח הגדול רואה הכל: עד כמה רוסיה מזכירה את '1984'? | "מגרש הרוסים" - משדרים [אקסטרה] ביטחון

Mon, 21 Jul 2025 10:47:17 +0300

בשנים האחרונות רוסיה הופכת להיות מדינה יותר ויותר טוטליטרית. במה זה בא לידי ביטוי? האם ההקבלות ל'אח הגדול' של ג׳ורג׳ אורוול במקום? במסגרת משדרים [אקסטרה] ביטחון, מומחי רוסיה של המכון ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון מציגים עוד פרק של "מגרש הרוסים", הפעם על הפיקוח על התודעה וחיי הפרט.

"החומוס בדמשק יחכה" - סדר בכאוס הסורי | משדרים ביטחון - פרק 24

Thu, 17 Jul 2025 11:21:21 +0300

אחרי האירועים האלימים בסווידא שבהר הדרוזים, שבהם נהרגו לפי ההערכות האחרונות כ-300 איש, ננסה לעשות סדר במתרחש בסוריה, כמו גם במעורבות הישראלית מעבר לגבול. איך הכול התחיל? מדוע עימותים בין דרוזים לבדואים בדרום סוריה גררו את מעורבות כוחות המשטר ועד כמה א-שרע נתן אור ירוק למעשי הטבח? מה אמורות להשיג התקיפות הישראליות נגד מטרות המשטר הסורי, ובעיקר מה הן עלולות לסכן כשכל זה מתרחש במציאות של שיחות בין ישראל לבין סוריה לקראת הסכמים אפשריים, תחת מטרייה, תיווך או לכל הפחות עידוד נמרץ של ממשל טראמפ. שיחה של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס עם ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון, ואמל חאיכ עוזר מחקר בתכנית סוריה.

ביקור נתניהו בוושינגטון: הזווית האמריקנית | משדרים ביטחון - פרק 23

Mon, 14 Jul 2025 14:37:21 +0300

במסע הראיונות שלו בארה"ב - לפוקס ניוז ולניוזמאקס השמרניים, רה"מ נתניהו קיבל מחמאות, חילק כאלה לנשיא ארה"ב ואימץ את הנרטיב של טראמפ על "שלום מתוך כוח". אבל שלושה ימים אחרי החזרה לארץ, ההכרזה על עסקת חטופים שלא הגיעה במהלך הביקור - עדיין מתעכבת. האם טראמפ לא לחץ מספיק? האם הוא בכלל ניסה ללחוץ? ואולי, בכלל, שני המנהיגים אכן עובדים, כפי שנרמז, על תוכנית רחבה הרבה יותר שכוללת נורמליזציה עם סעודיה וסוריה? כנראה שרק מי שהיה בחדר בוושינגטון יכול לענות על כך, אבל כן ניתן להסיק מסקנות מהביקור על מערכת היחסים ויחסי הכוחות בין המנהיגים ובין שתי המדינות. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מדברת עם עו"ד אל"מ פנינה שרביט ברוך, מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית" ואלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון.

מעבר לרשת: "מלחמת 12 הימים״ בעיני הרחוב הערבי והאיראני | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Thu, 10 Jul 2025 10:51:20 +0300

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובאיראן בעקבות מלחמת ישראל- איראן הראשונה, ״מלחמת 12 הימים״. השיח ברשתות החברתיות באיראן ובעולם הערבי מצביע על שש מגמות עיקריות אותן סוקרת פרלוב: המגמה הראשונה תציג את הפער בין מטרות המלחמה הרשמיות של ישראל שהיו צבאיות בלבד לבין השאיפה המאוד בולטת של עמי האזור לראות את נפילת משטר האייתולות באיראן. המגמה השניה עוסק בשאלה מדוע לא נשבר מחסום הפחד באיראן ולמה לא ראינו תנועה מחאה עממית ציבורית. המגמה השלישית מפריכה לחלוטין את הטענה כי הפעולה הישראלית באיראן הובילה דווקא לחיזוק הסולידריות הציבורית באיראן סביב משטר האייתולות ומציעה נרטיב פטריוטי שתומך באיראן, מתנגד להתערבות זרה ומתנגד למשטר. המגמה הרביעית עוסקת באותם קולות בעולם הערבי ששמחו לראות את פגיעות הטילים של איראן בעורף הישראלי ומנסה לבחון מה עומד מאחורי השיח הערבי האמביוולנטי שבו נשמעת שינאה גם כלפי איראן וגם כלפי ישראל. הנושא החמישי עליו מרחיבה פרלוב הוא עולם הנרטיבים והתודעה: מדוע והיכן ישראל כשלה? מדוע לא נעשה חיבור תודעתי בין אירועי ה-7 באוקטובר ל״מלחמת 12 הימים״? מדוע יצרו קמפיינים תודעתיים שקריים שלא התכתבו עם השיח הציבורי? ולבסוף, הפינה יורדת לרזולוציית השיח ברמה הטקטית: נעשה אבחנה בין שיח הגולים האיראני לבין איראנים החיים באיראן, נבין מדוע האיראנים הופתעו מאוד מעומק החדירה המודיעינית של ישראל, נבין מדוע הערבים כינו את המלחמה: ״מלחמת 67’ של איראן״ ומדוע הם חושבים שאיראן הובסה, וכן נברר מדוע השיח הערבי מצביע על ניצחון אסטרטגי לישראל בשל הצלחתה של ישראל ״לגרור״ את ארה״ב לתקיפה ישירה באיראן.

חומוס בדמשק? נורמליזציה עם סוריה - התרחישים הריאליים | משדרים ביטחון - פרק 22

Wed, 09 Jul 2025 11:08:23 +0300

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חשף בפני המצלמות שלא רק מנהיגים ערבים אלא גם ראש הממשלה נתניהו ביקש ממנו להסיר את הסנקציות על סוריה. מצב שקשה מאוד עד בלתי אפשרי היה לדמיין עד לפני 7 חודשים, עם עלייתו של אחמד א-שרע לשלטון. המדיניות הישראלית ביחס לסוריה השתנתה מאוד בחודשים האחרונים עד כדי דיווחים חוזרים ונשנים על אפשרות שסוריה, אותה מדינת אויב מולה נלחמה ישראל שוב ושוב מאז הקמתה, תצטרף ל"הסכמי אברהם". בפרק זה של "משדרים ביטחון", ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון וראש תוכנית הזירה הצפונית, תספר בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, כי בעוד בישראל מרבים להשתמש במילה "נורמליזציה" בהקשר לאפשרות של הסכם מדיני עם סוריה, בצד השני, הטרמינולוגיה אחרת. אז האם זה אפשרי באמת? מהם התנאים שחייבים להתקיים לפני? והאם תצא בקרוב רכבת מחיפה לדמשק?

פגישת נתניהו-טראמפ: בינתיים בלי עסקה ובלי הכרזה - ומה עכשיו? | משדרים ביטחון עם תמיר הימן - פרק 21

Tue, 08 Jul 2025 14:16:59 +0300

בלילה שעבר נפגשו בבית הלבן נשיא ארה"ב דולנד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו. שוב. הם לא הכריזו על עסקה לשחרור חטופים וסיום המלחמה, גם לא על הפסקת אש. השניים דנו על עזה, על איראן ועל נורמליזציה (או כפי שנאמר - על "שלום"). אבל האמת היא שלא ברור לנו, בשלב הזה, מה באמת נאמר הרחק מהמצלמות. אם כך - לאן פנינו ברצועת עזה? האם עדיין יש סיכוי אמיתי לעסקה – או אפילו לסיום המלחמה? ובמקרה של כישלון השיחות, איך יראה השלב הבא בלחימה ומה השלכותיו על חיי החטופים? ומה אם ההחלטה תהיה לא להחליט, ולדשדש. וגם: מה תהיה המדיניות המוסכמת בין ארה"ב לישראל מול איראן? ומה התסריט הגרוע ביותר בהקשר הזה? בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מפנה את השאלות לאלוף במילואים, תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי.

הכל דיבורים (בסינית): היעדר התמיכה של בייג'ינג באיראן | משדרים ביטחון - פרק 20

Thu, 03 Jul 2025 13:13:49 +0300

מלחמת "עם כלביא" העמידה את הקשרים הבינ"ל של איראן במבחן מעשי, ונראה כי בשעת הצורך, הרפובליקה העממית של סין לא עמדה לצידה של הרפובליקה האסלאמית. המשטר הקומוניסטי לא פעל במישור הדיפלומטי באופן שיסבך את העניינים בעבור ממשלת ישראל, ובעיקר, ככל הידוע, לא סיפק לאיראן נשק, תחמושות או הגנה צבאית מול המתקפה של ישראל. זאת, למרות הסכם שיתוף פעולה ענק, במישורים הצבאיים והביטחוניים, שנחתם בין שתי המדינות ב-2021 אז איך כדאי להבין את התגובה הסינית למלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן? ומה כדאי למקבלי ההחלטות בישראל להסיק מכך בכל הנוגע לביטחון הלאומי הישראלי? בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס בשיחה עם גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש המרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי.

בין איראן לארדואן: התגובה הטורקית למלחמה | משדרים ביטחון – פרק 19

Tue, 01 Jul 2025 11:49:57 +0300

זה היה צפוי - נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, מיהר לגנות את ישראל לאחר התקיפה באיראן. אלא שחלק מההתבטאויות שיצאו מטורקיה היו אפילו חריפות מהרגיל, וכללו אף קריאה של ארדואן להצטייד בטילים ארוכי טווח. מה צריך להבין באמת מהתגובה של ארדואן? איך הקשר הלבבי החדש בין נשיא ארה"ב טראמפ לנשיא טורקיה משפיע על מעמדה של ישראל בעיניי היריבה הטורקית? ועד כמה המלחמה המתמשכת בעזה משפיעה על היחסים בין אנקרה לירושלים? בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם ד"ר גליה לינדשטראוס, חוקרת בכירה במכון, שמתמחה במדינות החוץ העכשווית של טורקיה.

האפקט ההפוך: האם המלחמה תאיץ את המרוץ האיראני לגרעין? | משדרים ביטחון - פרק 18

Sun, 29 Jun 2025 14:57:20 +0300

פחות משבוע אחרי הפסקת האש בין ישראל לאיראן, אין עוד דרך לדעת בוודאות ובמפורט את היקף הנזק שנגרם למתקני הגרעין של איראן ולתוכנית כולה. אין ספק שהייתה פגיעה משמעותית, אבל שאלת הזמן - בכמה זמן הורחקה איראן מנשק גרעיני - תלויה בעיקרון בשאלת המוטיבציה של המשטר להשיג כזה. וזאת, במידה רבה, בדיוק כפי שהיה לפני שממשלת ישראל החליטה לצאת ל"מלחמת מנע". האם ישראל באמת עמדה בפני איום קיומי מיידי והאם האיום הזה הוסר? האם המשטר האיראני מצא את עצמו רועד עד לכדי סכנת נפילה במהלך המלחמה הזאת ואיפה עומד העם האיראני, שסולד ממשטרו, ביחסו לישראל? האם מלחמת ישראל-איראן תישאר חד פעמית וכיצד היא עלולה דווקא להאיץ את משטר האייתוללות לעבר נשק גרעיני? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי", ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר באותה תוכנית, יעשו סדר בהישגי המלחמה ובהשלכותיה.

בבוץ של עזה: שתי עמדות מנוגדות על המלחמה | משדרים ביטחון - פרק 17

Wed, 25 Jun 2025 17:16:58 +0300

בוקר 25 ביוני 2025 הוא הבוקר הראשון מזה 12 ימים שישראלים רבים ישנו לילה שלם, בלי אזעקות ובלי טילים איראניים המשוגרים לעברם. אבל בעבור שבע משפחות ישראליות, הוא בוקר נורא שבו נודע להן על נפילת בנם ברצועה. המלחמה בעזה לא עצרה בזמן המלחמה שהתנהלה מול איראן. היא גם לא התקדמה. היא מדשדשת, לכל הדעות. בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת, ובעיקר מקשיבה, לשניים עם עמדות מנוגדות בבסיסן על אודות המהלכים שממשלת ישראל צריכה לעשות לדעתם ברצועת עזה, מול חמאס. כיצד להתמודד עם ארגון טרור זה, כיצד להחזיר את החטופים, כיצד להתייחס לעתיד האזרחים הפלסטינים שמדי יום נהרגים סמוך למרכזי סיוע הומניטרי, ומה עם כיבוש הרצועה, חלקי או מלא? תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, ופרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון, הביאו טיעונים הפוכים ומנוגדים, תוך כדי שיחה מכבדת והקשבה אחד לשני.

מלחמת ישראל-איראן: ניצחון של מדינות המפרץ? | משדרים ביטחון - פרק 16

Tue, 24 Jun 2025 15:15:27 +0300

תגובתה של איראן להפצצות מתקני הגרעין שלה ע"י ארה"ב הייתה לעבר בסיס אל-עודייד האמריקני שנמצא בשטח קטר. ירי הטילים הזה, כך דווח בכלי תקשורת בינלאומיים, היה מתואם מראש בין שתי המדינות. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף טען שאיראן הודיעה מראש לארה"ב על המתקפה והוא החליט להכיל אותה. כמה שעות לאחר מכן, הנשיא טראמפ הודיע על הפסקת אש בין איראן לישראל, בתיווך קטר. מדינת המפרץ הקטנה חוששת מאיראן יותר מכל מדינה אחרת וכך גם השכנות שלה, שרואות באיראן גרעינית איום ממשי. המלחמה שיזמה ישראל נגד המדינה הפרסית הענקית האירה באור מעניין את תפקידן של מדינות המפרץ באזור, שמצד אחת גינו בחריפות את המהלך הישראלי ומהצד השני, בחדרים סגורים, מברכות עליו. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, טוען ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המפרץ, שבתום המלחמה ההיסטורית, מדינות ערב והמפרץ נותרו חלשות ושהסיכויים לנורמליזציה גברו, אך רק מעט.

ארה"ב תקפה באיראן – ומה עכשיו? | משדרים ביטחון – פרק 15

Sun, 22 Jun 2025 14:41:59 +0300

דונלד טראמפ לא היה זקוק לשבועיים. בלילה שבין שבת לראשון, ב-22 ביוני, טייסי חיל האוויר האמריקני הטילו פצצה אחר פצצה על מתקני הגרעין של איראן בנתנז, בפורדו ובאספהאן. נשיא ארה"ב וראש הממשלה הכתירו את הפעולה בהצלחה גדולה והודו זה לזה. מה הושג בתקיפה? האם הוסר האיום הקיומי שמהווה תוכנית הגרעין של איראן על ישראל? האם למעשה מולאו מטרות המלחמה? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, ופרופ' צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי וחוקר בכיר במכון, שהכדור כעת במגרש האיראנים.

קולות מאיראן בימי מלחמה - ריאיון עם בני סבטי | "משדרים ביטחון" - פרק 14

Thu, 19 Jun 2025 11:23:11 +0300

כמעט שבוע למלחמת ישראל-איראן, והערכות וניחושים בנוגע לשרידות משטר האייתוללות משתלטים על השיח התקשורתי והציבורי בישראל. ומה באיראן? איך רואים שם את הדברים מבפנים? ואם חמינאי אכן יפול, בדרך זו או אחרת, האם כל חלופה עדיפה או שעלולה להיות אחת אף גרועה יותר? וגם, כיצד מתייחסים בתוך איראן לתעמולה של שופרות המשטר? האם זה משכנע? בפרק הזה של "משדרים ביטחון", בני סבטי, מומחה איראן במכון (והחל מהערב גם דמות ב"ארץ נהדרת"), טוען בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס שהקרב על הנרטיב היא זירת מלחמה לכל דבר.

המדריך המלא למערכות הנשק במלחמת ישראל-איראן: טילים, מיירטים ופצצות חכמות | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Wed, 18 Jun 2025 14:16:46 +0300

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון - הרצועה השבועית למיטיבי לכת - חוקר המכון ד"ר יהושע קליסקי משוחח עם ד"ר ירון שניידר על מערכות הנשק של ישראל, של איראן, ושל ארה״ב, שבאמצעותן מתנהלת מלחמת ישראל-איראן. מה המשמעות של "הגנה רב שכבתית" ואיך היא באה לידי ביטוי? אילו כלי נשק נותרו ברשות איראן ומה היה קורה אם לא היו משמידים מראש מערכות הגנ״א מתקדמות של משטר האייתולות? אילו טילים איראניים מאיימים עלינו כעת, כיצד מנסה איראן לאתגר את מערכות ההגנה של ישראל - ומהן המגבלות של הטילים האיראניים? מהן הפצצות ״המככבות״ במלחמה של חיל האוויר הישראלי? איך מבצעים סיכול ממוקד ממטוס? ומהי ״אם כל הפצצות״ הנמצאת רק בידי ארה״ב? וגם: האם ישראל כבר עוברת מיירוט קינטי ללייזר?

מלחמת ישראל-איראן: כל מה שצריך לדעת עד לרגע זה | משדרים ביטחון - פרק 13

Mon, 16 Jun 2025 14:29:23 +0300

בוקר קשה בתום הלילה הרביעי של מבצע "עם כלביא", מלחמת ישראל-איראן. שמונה אנשים נוספים נהרגו במתקפת טילים בליסטיים איראנים נוספת. כמה זמן זה יימשך? מה הם יעדי המלחמה בדיוק ומתי ניתן יהיה לדעת שאלה הושגו? מה זה אומר "להסיר את האיום הגרעיני של איראן" ולמה התכוון צחי הנגבי, ראש המל"ל, כשאמר שלא ניתן יהיה לעשות זאת רק באמצעות פעילות צבאית? וגם, למה מחכה טראמפ כדי להיכנס למערכה? פרק זה של "משדרים ביטחון" מוקלט מרחוק, בהתאם להנחיות החירום של פיקוד העורף שלא מאפשרות להתכנס באולפן. סימה שיין, חוקרת בכירה במכון בתוכנית איראן והציר השיעי, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, יחד עם אלוף משנה במילואים אלדד שביט, חוקר בכיר, ראש תחום ארה"ב ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד, ועפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", עונים לשאלות של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, שמביאה גם את השאלות שעולות בשיחות שלכם במקלטים.

השפעה והתערבות זרה: איך מתמודדים עם האיום? | משדרים ביטחון – פרק 12

Wed, 11 Jun 2025 15:40:01 +0300

רוסיה, איראן וארגוני הטרור מנסים כל הזמן לחדור לשיח הישראלי וגם לשדה הפוליטי, לערער את החברה ואת הדמוקרטיה בכלל. מדי פעם, יותר מדי פעמים, בהצלחה. לעיתים, גורמים מקומיים, ביודעין או בתמימות, ממשיכים את העבודה ומתרגמים את הקמפיינים הדיגיטליים למעשים במרחב הציבורי. לממשלה יש כמובן אחריות לפעול נגד האתגר האסטרטגי והמודיעיני שעלול לאיים גם על הבחירות שעתידות להתקיים במוקדם או במאוחר, אבל בהיעדר הבנה עמוקה של הדחיפות, על החברה האזרחית להגן על עצמה כבר עכשיו. בהקשר הזה, יש לחינוך, בבית ובמוסדות השונים, תפקיד חיוני. בפרק זה של "משדרים ביטחון", סגן אלוף במילואים דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון העוסק בתחום התודעה, ועידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הדרך שבה ניתן להתמודד עם האיום.

למה צריך רפורמה במשרד הביטחון? שיחה בין תמיר הימן ועפר שלח | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Wed, 11 Jun 2025 14:40:45 +0300

לרגל יציאת מזכר המכון "בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון", התכנסו מחבר המזכר הח"כ לשעבר עפר שלח וראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, כדי לדון בשאלה: מדוע וכיצד יש לבצע שינויים במשרד הביטחון ובהגדרת תפקיד שר הביטחון? מהן הבעיות במצב הקיים במשרד הביטחון ואיך הן באות לידי ביטוי בשטח? מה יכולים הדוברים לספר מניסיונם על הגורמים שהביאו אותם להמליץ על שינויים הכרחיים במשרד הביטחון? ואילו רפורמות יש לבצע על מנת לשנות את המצב? לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/ministry-of-defense/

אחרי שנה וחצי של מלחמה: מה חושב הציבור הישראלי? | משדרים ביטחון - פרק 11

Tue, 10 Jun 2025 15:44:59 +0300

כמה מהישראלים סבורים שמבצע "מרכבות גדעון" מונע משיקולים פוליטיים? וכמה מאותם אנשים בכל זאת תומכים בלחימה? איך מסבירים את הנתון לפיו יותר מ-60% מהישראלים לא מתעניינים במצב ההומניטרי בעזה, אבל הולך וגדל מספר הישראלים שמוטרדים מבידוד בינלאומי? בפרק זה של "משדרים ביטחון" מתארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון ואחראית על תחום צבא וחברה. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, היא מסבירה אילו מגמות משתקפות מהסקרים שנעשים במכון באופן תדיר וקבוע לאורך כל המלחמה, ומדגישה: ההתנגדות למדיניות הממשלה בסוגיות ליבה אמנם חוצה מחנות פוליטיים, אך אין להסיק מכך על תוצאות הבחירות עתידיות.

הנורמלי החדש: האם שיגורי הח'ותים כאן כדי להישאר? | משדרים ביטחון - פרק 10

Thu, 05 Jun 2025 11:42:55 +0300

ירי הח'ותים לעבר ישראל הפך לשגרה. הם יורים, מיליוני ישראלים וישראליות יורדים למקלטים, הטיל לרוב מיורט, ואחרי יום יומיים כל זה חוזר על עצמו. "טפטוף" מסוכן שהפך להישג אסטרטגי של מיליציה שיעית שישראל לא הכירה די כשנאלצה להתמודד איתה. עד כמה הארגון תלוי באיראן ומקבל פקודות ישירות ממשטר האייתולות לפני שהוא מחליט לירות, איזה תפקיד משחקת האידאולוגיה בפעולותיו ומדוע לא מחסלים את העומד בראשו? דני (דניס) סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, עונה לכל השאלות של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הארגון שמאוד מציק ואף מזיק יותר ממה שנדמה, ולא נראה שניתן יהיה להיפטר ממנו בזמן הקרוב.

מעבר לרשת: חמאס בפרפורי גסיסה? | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Wed, 04 Jun 2025 12:07:06 +0300

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות שלושה אירועים מרכזיים שהתרחשו השבוע בעזה: חלוקת הסיוע החדשה בדרום הרצועה, הביזה של מחסני הקמח של חמאס ע״י הציבור במרכז וצפון הרצועה, ״וטיהור הצפון״ - 100 בניינים ב-48 שעות - השטחת קו הרקיע של העיר עזה כאשר עשרות משפחות נותרו ברחובות. שלושת מקרי הבוחן הללו מאפשרים לנו ללמוד על מצבה של חמאס ומדוע העזתים מכריזים על תבוסה, ובנוסף מראים כיצד נראית עזה כשמחסום הפחד נפרץ. בחלק הראשון סוקרת פרלוב את השיח הציבורי והחמאסי סביב נקודות חלוקת האוכל החדשות. מדוע הציבור מעדיף לקחת אוכל מהאמריקאים ולא מחמאס ומה חמאס עושה כדי לסכל את ניסיונות חיסולה? האם הצלחת הפרויקט בסכנה או שישראל תצליח הפעם לחתוך את צינור החמצן של חמאס? כמו כן נכיר דמות חדשה, יאסר אבו שהאב, ונלמד על תפקידה בגיבוש הסדר חדש בדרום הרצועה. בחלק השני דנה פרלוב בתופעת הביזה במרכז ובצפון הרצועה. נבין כיצד התהפכו היוצרות: אם עד כה חמאס בזז את משאיות הסיוע כעת הציבור העזתי בוזז את מחסני חמאס, ונבין האם זה נתפס כבגידה או לאו. בחלק השלישי מנסה פרלוב להבין מה עומד בבסיס המגמה החדשה בעיר עזה, כאשר חיה״א שיטח בסוף השבוע למעלה מ-100 בניינים ב-48 שעות, אירוע שמכונה ברשת ״טיהור הצפון״ והכנה לגירוש מאות אלפי עזתים לדרום הרצועה. האם המהלך הזה יצליח? האם העזתים יסכימו לעבור דרומה? והאם החיבור בין חמאס לאוכלוסייה ינותק באופן סופי ?

ישראל בדרך לבידוד עולמי? | משדרים ביטחון - פרק 9

Tue, 03 Jun 2025 15:00:55 +0300

מצבה ומעמדה בעולם של מדינת ישראל משתנה, ברקע הביקורת החריפה של ממשלות אירופה על ממשלת ישראל וניהול המלחמה בעזה. כך לדוגמא, הולנד, בעלת ברית של ישראל, יוזמת בחינה מחדש של הסכם האסוציאציה, החיוני לכלכלה הישראלית ונשיא צרפת וראש הממשלה מחליפים מהלומות למרות היחסים ההיסטוריים בין מדינותיהם. מה ההשלכות של התרחקות בין ישראל למדינות אירופה ולאיחוד האירופי בפרט? כיצד מערכת היחסים המשתנה גם עם ארה"ב משפיעה על שאר הדינמיקות הבינלאומיות והאם אירופה באמת מוכנה לוותר על הקשרים שלה עם ישראל? עו"ד אל"מ פנינה שרביט ברוך, מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית", וד"ר רמי דניאל, רכז תוכנית אירופה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על היחסים המסובכים - והאם עוד ניתן לתקן.

הסיפור של הכורדים - ממלחמות להסדרי שלום? | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Thu, 29 May 2025 10:55:13 +0300

פרק חדש של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת. בתוכנית זו תדון חוקרת טורקיה והכורדים במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, עם חוקר המכון ירון שניידר על סיפורם של הכורדים ומאבקם לעצמאות במזרח התיכון: ממקורותיו והתיישבותו באזור של העם הכורדי - הגדול ביותר שאין לו מדינה עצמאית כיום, המאבק הכורדי ארוך השנים לעצמאות והסיבות לכשלונו, הפנייה לפעילות טרור והמעורבות במלחמות נגד מדינות וארגוני טרור שניסו להשתלט על השטחים שבהם הוא יושב, לצד ההצלחה להשיג הכרה בינ״ל, דרך קשרים חובקי עולם, במיוחד עם ארה״ב, ולהפיכה לשחקן משפיע בזירת המזרח התיכון. עוד נדבר על קשרי הנפט, הלחימה בדאע״ש בסוריה שהביאה לידי ביטוי את שילובן של לוחמות כורדיות נועזות בחזית, ולבסוף גם על הזיקה לישראל והשינויים שחלו בנושא זה לאורך השנים: מאז ברית הפריפריה של בן גוריון, הקשרים עם המוסד בצפון עיראק והצהרת המנהיג הצבאי של הכורדים בסוריה על השאיפה לשיתוף פעולה עם ישראל.

תוכנית הסיוע ההומניטרי לעזה: כישלון ידוע מראש? | משדרים ביטחון - פרק 8

Tue, 27 May 2025 13:55:34 +0300

תכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה יוצאת לדרך באמצעות חברות פרטיות, ואמורה למנוע מחמאס לשים יד על המוצרים. מנכ"ל קרן הסיוע, ג'ייק ווד, התפטר בטענה כי "לא ניתן ליישם את התוכנית תוך עמידה בעקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות והוגנות". כמוהו, גורמים בינלאומיים וגם ישראלים רבים מזהירים לא רק כי התוכנית הזאת לא תוכיח את עצמה מבחינת יעילות, אלא גם אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי. אז איך זה אמור לעבוד בדיוק? מה הקשר בין התוכנית לבין מבצע "מרכבות גדעון" ואיך כל זה קשור לכיבוש כל שטחי הרצועה המתוכנן על ידי ממשלת ישראל? בפרק זה של "משדרים ביטחון", ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, מתארת לעיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את כל מה שידוע על התוכנית השנויה במחלוקת, מסבירה את המגבלות שלה וגם את המשמעויות שלה בפועל, המשליכות על החברה הישראלית כולה.

שש מאות ימים למלחמה - מה קורה בשטח ולאן עכשיו? | משדרים ביטחון – פרק 7

Sun, 25 May 2025 13:37:49 +0300

השבוע אנו מציינים 600 יום למלחמת חרבות ברזל, אשר נפתחה במתקפת הטרור של חמאס ב-7.10.23. 58 חטופים עוד בשבי חמאס בעזה, בהם 25 שנקבע מותם. 20 חיים בוודאות לפי ראש הממשלה נתניהו. לפני כעשרה ימים, הלחימה אף עלתה שלב עם פתיחת מבצע "מרכבות גדעון". איך כל זה נראה בשטח? מה באמת נותר מחמאס בשלב הזה ומה היחס אליו מצד האוכלוסייה האזרחית בעזה? האם יש סיכוי שחמאס ייכנע כפי שדורשת הממשלה? וגם, אילו אופציות מוחשיות נמצאות עכשיו על השולחן כדי לסיים את המלחמה ולנצח את חמאס? אורית פרלוב, חוקרת מגמות ושיח ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על החלופות הקיימות לניהול המלחמה ויציאה ממנה, ועל המחירים שלהן.

רוסיה והטרור: בין מאבק חסר פשרות לחיבוק חם | "מגרש הרוסים" - משדרים [אקסטרה] ביטחון

Thu, 22 May 2025 17:49:01 +0300

איך יתכן שפוטין - האיש שבנה את תדמיתו על מאבק בלתי מתפשר בטרור - מודה בגלוי לחמאס לעיני מי שחזר מהשבי בעזה? באילו תנאים ארגון טרור יכול להפוך להיות 'שותף מכובד' במוסקבה? הפעם במשדרים [אקסטרה] ביטחון, פרק נוסף של 'מגרש הרוסים' - על תפיסת הטרור ברוסיה המודרנית.

הסכם המכסים של סין-ארה"ב והכיס של כולנו | משדרים ביטחון – פרק 6

Thu, 22 May 2025 13:40:15 +0300

עד לא מזמן, "מכסים" הייתה מילה השגורה בעיקר בפיהם של אנשי מקצוע - יבואנים, כלכלנים, עובדי מכס - אבל מאז שהמדיניות הכלכלית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנסה להילוך מהיר, פתאום כולנו מתעסקים בכך, שכן מדובר בסוגיה שלא יורדת מסדר היום, וחשוב יותר - נוגעת לנו ישירות לכיס. בדיוק בגלל זה הזמנו לפודקאסט את ד"ר תומר פדלון, חוקר עמית בתוכנית לכלכלה וביטחון לאומי במכון ובמרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מסביר פדלון את ההתפתחויות האחרונות בתחום הטלת המכסים ובמלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, ומבהיר איך הסערה הנוכחית משפיעה על ישראל, ואיך ירושלים יכולה לתמרן בתוך הזירה הכלכלית העולמית.

ואיפה ישראל? מסקנות מביקור טראמפ במזה"ת | משדרים ביטחון - פרק 5

Sun, 18 May 2025 11:53:40 +0300

בערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר, טראמפ החליף את הערכים בדילים עסקיים כמרכיב מוביל במדיניות החוץ של ארה"ב. כפועל יוצא, מוקד האינטרסים במזה"ת זז ממקומו המסורתי. את הדברים חובה יהיה לבחון בטווח הבינוני-ארוך, אבל כבר עכשיו ניתן לזהות את האתגרים - ולא פחות חשוב - את ההזדמנויות, שעומדים בפני ישראל במציאות החדשה שיוצר נשיא ארה"ב. בפרק החמישי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, והדס לורבר, מנהלת פרויקט ישראל-ארה"ב, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס ומציעים שורה של מסקנות מעניינות לביקור של טראמפ במדינות המפרץ.

הגרעין האיראני: בין הסדרה לתקיפה – תמיר הימן ורז צימט | משדרים ביטחון - פרק 4

Thu, 15 May 2025 14:27:59 +0300

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חוזר על הרצון שלו להגיע להסכם מדיני עם איראן, באמצעות השיחות המתנהלות בין ממשלו לבין משטר הרפובליקה האסלאמית. הוא מזכיר את האופציה הצבאית, "האלימה", אבל מעדיף להימנע ממנה, "בניגוד לאחרים" הוא אומר. את האחרים האלה ניתן ללא ספק למצוא בקרב חברי ממשלת ישראל. אבל האם ישראל יכולה לתקוף בלי ארה"ב? האם היא יכולה שלא לתקוף בכלל ומה חלון הזמן הקריטי שחייבים לקחת בחשבון במכלול השיקולים? בפרק הרביעי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, וד"ר רז צימט, מנהל תכנית המחקר "איראן והציר השיעי" במכון, מדברים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על האופציות שנותרו על השולחנות האיראני, האמריקאי והישראלי.

המאבק הערבי באחים המוסלמים | משדרים [אקסטרה] ביטחון

Wed, 14 May 2025 12:56:32 +0300

הפרק הראשון של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת, על אירועים ותהליכים הנמצאים במוקד תחומי המחקר של המכון, ולא תמיד מגיעים לכותרות הראשיות. והפעם: חוקר המכון ירון שניידר מראיין את חוקרת המכון ולשעבר שגרירת ישראל במצרים, אמירה אורון, על האחים המוסלמים והחזית הערבית נגדם, הקשר לחמאס, אל-ג׳זירה ומתקפת ה-7/10. מה מסביר את התחזקותם והשפעתם המתרחבת של האחים המוסלמים במהלך העשורים האחרונים, ממצרים למדינות ערביות נוספות? כיצד התפתח המאבק של משטרים ערביים אזרחיים ב״איום האחים המוסלמים״ על פני העשור האחרון, והאם התחזיות שנשמעו בתחילת ״האביב הערבי״ על ״חורף אסלאמי״ היו מוקדמות מדי? כיצד המשטר המצרי רותם את מוסד הדת האסלאמי הכפוף לו למאבק באחים המוסלמים, והאם הוא משדר מסרים מתונים יותר? אילו צעדים נוקטות מדינות ערביות נוספות - סעודיה, המפרציות, מדינות צפון אפריקה, ובאחרונה גם ירדן, כדי להחליש את כוחם של האחים המוסלמים בתחומיהן? כיצד התחזקות המגמה הזו קשורה לפעילות של חמאס ומתקפת ה-7/10 וכן לרשת אל-ג׳זירה, קטר ותורכיה? ומה הלקחים שיכולה ישראל להפיק מתהליכים אלה, בנוגע ליחסיה עם העולם הערבי בעקבות

המפרץ הערבי מחכה לטראמפ | משדרים ביטחון - פרק 3

Tue, 13 May 2025 13:04:03 +0300

ביקורו הרשמי הראשון של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, דווקא במפרץ הערבי מסמן את ערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות כמדינות מרכזיות במפה העולמית כולה. סעודיה מקבעת את מעמדה כמעצמה הערבית החזקה; קטר מבססת את התלות של ארה"ב בה ולא רק להיפך ואיחוד האמירויות, שכבר חתומה על הסכמי אברהם עם ישראל, מעוניינת מאוד בהגדלת העסקים בדולרים ובשיתופי פעולה עם התעשיות הביטחוניות של אמריקה של טראמפ. בשיחה עם ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון, מנסה העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס להבין את הרגע ההיסטורי של ימים אלה, לא מהצד של טראמפ וארה"ב אלא מהזווית של מדינות המפרץ - מה האינטרס של כל אחת מהן? איפה טמון הכוח של כל אחת מהן – ומהן המשמעויות לישראל?

מגרש משחקים ושמו סוריה | משדרים ביטחון – פרק 2

Thu, 08 May 2025 12:11:51 +0300

"ככל שנמשיך לפעול שם, הסיכוי שנגיע לחיכוך אלים עם קבוצות חמושות מקומיות, עם אוכלוסיה מקומית, עם כוחות המשטר ואולי אפילו עם טורקיה - הולך וגדל. צריך לזהות את הנקודה הזאת, כדי שלא תהיה בלתי הפיכה". ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם עמנואל אלבז-פלפס על המשמעויות, ההשלכות והסיכונים של ההתערבות הצבאית, הפומבית המוצהרת, של ישראל בסוריה החדשה של א-שרע, שהפכה למגרש משחק אחר לגמרי מבחינת יחסי כוחות בינלאומיים.

"בסוף אנחנו נגיע לכיבוש עזה" | משדרים ביטחון – פרק 1

Wed, 07 May 2025 15:46:54 +0300

"בסוף אנחנו נגיע לנקודה שבה ישראל תהיה כובשת בעזה... הרוב המכריע של הישראלים חושב בצדק שזה יהיה רע מאוד למדינת ישראל, והנורא בעיניי הוא שאנשים שחושבים ככה, הולכים ומציגים תוכניות שיביאו לכך". בפרק הראשון של "משדרים ביטחון", פודקאסט המכון בגרסתו המחודשת, מדבר הח"כ לשעבר עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל" במכון, עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על המהלכים של צה"ל ברצועה – אלה שהיו ואלה שעתידים לבוא, המשמעות שבנוכחות צבאית ממושכת בעזה, וההשלכות על צה"ל ועל החברה הישראלית.

פודקאסטרטגי 336: “חבר מביא חבר” בצה”ל? | המכסים של טראמפ | ביקורת באיראן | סין וישראל

Thu, 10 Apr 2025 09:22:16 +0300

"חבר מביא חבר" במטה הכללי? חוקרי המכון ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן ופרופ' קובי מיכאל בוחנים את המינויים השכיחים של יוצאי חטיבת הצנחנים וסיירת מטכ״ל לתפקידים במטה הכללי של צה״ל, והשלכותיו האפשריות של דמיון זה בצמרת הצבא (״הטיית הדמיון״), במישור ההתנהגותי ובמישור הקוגניטיבי. מהי ״הטיית הדמיון״ בצבא ובכלל? מהן הבעיות הנובעות מהיעדר גיוון אנושי בצמרת צה״ל? האם יש לכך קשר למחדל ה-7/10? וכן, אילו צעדים עשויים לצמצם את ההטייה? ישראל בעקבות מכסי טראמפ והתקציב החדש: תמונת מצב ותחזית כלכלית בצל המשך המלחמה בעקבות תכנית העלאת המכסים של הנשיא טראמפ, ואישור תקציב המדינה בכנסת, חוקר המכון פרופ' אסטבן קלור מנתח את המשמעויות בטווח הנראה לעין: כיצד צפוי להשפיע השינוי הדרמטי במכסים שמטילה ארה״ב על ישראל, על מצב השווקים בישראל ועל כלכלת ישראל בכלל? מה המגמות המרכזיות המסתמנות בתחום הגירעון והמצב הכלכלי בכלל, אחרי אישור תקציב המדינה המוגדל בכנסת? אילו מהלכים יכולים להפחית את הסיכון בהורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל? וגם - הנטל הכלכלי של המשך המלחמה בעזה. קולות מאיראן – פרק 16: התפכחות? הביקורת של הפרשנים האיראניים חוקר המכון בני סבטי מספר על חשבון הנפש שערכו מספר הוגי דעות ופרשנים איראניים, שהחלו מבקרים את מהלכי המשטר - הן בתוך איראן בתחומי חברה וכלכלה והן במדיניות החוץ, בפרט בתחום הפעילות האזורית של המשטר האיראני וההתנגדות שלו לקיום קשרים תקניים עם העולם המערבי. דרקון במדבר - פרק 8 ואחרון | המעורבות והאסטרטגיה של סין במזה"ת והמשמעויות לישראל בפרק השמיני והאחרון של סדרת הפודקאסטים 'דרקון במדבר' נארח את תא"ל (מיל) אסף אוריון, ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין ב-INSS, ואת סגניתו, גב' גליה לביא. נסכם את האתגרים וההזדמנויות שמציבה המעורבות הסינית במזרח התיכון בפני ישראל; נציג את השינויים במעמדה של סין במזה"ת אחרי 7 באוקטובר 2023; נבחן את ההזדמנויות והסיכונים לישראל; וננסה לגבש המלצות למדיניות ישראלית אפשרית בעתיד.

דרקון במדבר - פרק 8 ואחרון | המעורבות והאסטרטגיה של סין במזה"ת והמשמעויות לישראל

Thu, 10 Apr 2025 09:10:38 +0300

בפרק השמיני והאחרון של סדרת הפודקאסטים 'דרקון במדבר' נארח את תא"ל (מיל) אסף אוריון, ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין ב-INSS, ואת סגניתו, גב' גליה לביא. נסכם את האתגרים וההזדמנויות שמציבה המעורבות הסינית במזרח התיכון בפני ישראל; נציג את השינויים במעמדה של סין במזה"ת אחרי 7 באוקטובר 2023; נבחן את ההזדמנויות והסיכונים לישראל; וננסה לגבש המלצות למדיניות ישראלית אפשרית בעתיד.

ישראל בעקבות מכסי טראמפ והתקציב החדש: תמונת מצב ותחזית כלכלית בצל המשך המלחמה

Wed, 09 Apr 2025 12:11:14 +0300

בעקבות תכנית העלאת המכסים של הנשיא טראמפ, ואישור תקציב המדינה בכנסת, חוקר המכון פרופ' אסטבן קלור מנתח את המשמעויות בטווח הנראה לעין: כיצד צפוי להשפיע השינוי הדרמטי במכסים שמטילה ארה״ב על ישראל, על מצב השווקים בישראל ועל כלכלת ישראל בכלל? מה המגמות המרכזיות המסתמנות בתחום הגירעון והמצב הכלכלי בכלל, אחרי אישור תקציב המדינה המוגדל בכנסת? אילו מהלכים יכולים להפחית את הסיכון בהורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל? וגם - הנטל הכלכלי של המשך המלחמה בעזה.

"חבר מביא חבר" במטה הכללי?

Tue, 08 Apr 2025 14:01:43 +0300

חוקרי המכון ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן ופרופ' קובי מיכאל בוחנים את המינויים השכיחים של יוצאי חטיבת הצנחנים וסיירת מטכ״ל לתפקידים במטה הכללי של צה״ל, והשלכותיו האפשריות של דמיון זה בצמרת הצבא (״הטיית הדמיון״), במישור ההתנהגותי ובמישור הקוגניטיבי. מהי ״הטיית הדמיון״ בצבא ובכלל? מהן הבעיות הנובעות מהיעדר גיוון אנושי בצמרת צה״ל? האם יש לכך קשר למחדל ה-7/10? וכן, אילו צעדים עשויים לצמצם את ההטייה?

קולות מאיראן – פרק 16: התפכחות? הביקורת של הפרשנים האיראניים

Mon, 07 Apr 2025 00:00:00 +0300

חוקר המכון בני סבטי מספר על חשבון הנפש שערכו מספר הוגי דעות ופרשנים איראניים, שהחלו מבקרים את מהלכי המשטר - הן בתוך איראן בתחומי חברה וכלכלה והן במדיניות החוץ, בפרט בתחום הפעילות האזורית של המשטר האיראני וההתנגדות שלו לקיום קשרים תקניים עם העולם המערבי.

פודקאסטרטגי 335: נקמת ארדואן | הרחוב העזתי | השיטה הרוסית למו"מ | סין והאספקה למזה"ת

Thu, 03 Apr 2025 00:00:00 +0300

נקמתו של ארדואן: גל ההפגנות בטורקיה וההקצנה ביחס לישראל חוקרת טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, מסבירה את האירועים והמהלכים שהובילו למעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, כצעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, ואת הפגנות המחאה שהתפרצו בעקבות זאת. בתוך כך, גליה מנתחת את התהליך שבמסגרתו הידרדרה טורקיה בהנהגת ארדואן לשלטון אוטוריטרי: כיצד טרפד ארדואן את האפשרות שייבחר לו מחליף, בלי לבטל את הבחירות? מה הלכי הרוח בקרב הציבור הטורקי, ובייחוד בקרב צעירים, על רקע מהלכים אלה והמצב הכלכלי החמור? מה טיב הקשרים בין ארדואן לטראמפ והאם הוא מקבל גיבוי מנשיא ארה״ב כעת? ועוד קודם לכן - מה עומד ברקע להחרפה ברטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן, והתבטאותו האחרונה בעניין ״השמדת ישראל״. מעבר לרשת: החזרה ללחימה מהעין העזתית – זעם על חמאס, הפגנות וחיסול חשבונות חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות חזרתה של ישראל ללחימה ותחילתו של מבצע ״עוז וחרב״. בחלק הראשון מציגה פרלוב את הזעם הציבורי בעזה כלפי חמאס: האצבע המאשימה המופנית כלפיהם בעקבות החזרה ללחימה, הדרישה של העזתים מארגון הטרור להשיב את החטופים, למסור את הנשק ולצאת מעזה, והכעס על כך שהם מתחבאים במחנות העקורים ובבתי החולים. עוד דנה פרלוב בנטישת ערך ה"סומוד" (העמידה האיתנה) וערך האסירים והרצון להחליפם באוכל ובאוהלים. בנוסף, נבין את הזעם שמופנה כלפי העולם הערבי, הטענות על תפקידן של מצרים וקטאר בסבלם של העזתים והניסיון של תושבי עזה להבין איך נטשו אותם הפלסטינים בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובתוך ישראל. בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהפגנות נגד חמאס שהחלו בשבוע האחרון של חודש מארס בצפון הרצועה . נלמד על המספרים והיכן הן מתקיימות. האם הן אותנטיות או מהונדסות, מי עומד מאחוריהן ומה המסרים המרכזיים של המחאה? עוד נבדוק מה ההיתכנות להפלת משטר חמאס, ונדון בהמלצות למדיניות ישראל בנושא המחאה. בחלק האחרון סוקרת פרלוב את המהלך האחרון של חמאס; ״משחקי הרעב״ - סגירת המאפיות ומרכזי חלוקת האוכל על מנת "להשתמש בנשק של ישראל נגד ישראל": יצירת משבר הומניטרי חמור יותר ומהיר יותר. חמאס שוב מהמרת על דעת הקהל בישראל ובעולם ומשתמשת בקלף ההרעבה כדי להביא לסיום המלחמה. מגרש הרוסים - פרק 11: השיטה הרוסית למו"מ האם רוסיה מצליחה להכתיב לארה"ב את תנאי המשא ומתן המתנהל ביניהן על סוגיות שונות, או שהאדמיניסטרציה של טראמפ מעוניינת מלכתחילה לספק למוסקבה את מבוקשה? בפרק ה-11 של הפודקסט "מגרש הרוסים", חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון – בוחנים: מה באמת עומד מאחורי ה"אוווירה הטובה" בדיונים בין מוסקבה לממשל החדש-ישן בוושינגטון? דרקון במדבר – פרק 7 | סין ושרשראות האספקה במזה"ת. בפרק השביעי של 'דרקון במדבר' נארח את גלית כהן, ראש תוכנית "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואת רב חובל ד"ר יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים. נשוחח על מקומה הדומיננטי של סין בשרשראות האספקה העולמיות, נקודות התורפה בנתיבי השיט הימיים וביניהם הים האדום, וההשלכות על ישראל.

דרקון במדבר – פרק 7 | סין ושרשראות האספקה במזה"ת.

Thu, 03 Apr 2025 00:00:00 +0300

בפרק השביעי של 'דרקון במדבר' נארח את גלית כהן, ראש תוכנית "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואת רב חובל ד"ר יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים. נשוחח על מקומה הדומיננטי של סין בשרשראות האספקה העולמיות, נקודות התורפה בנתיבי השיט הימיים וביניהם הים האדום, וההשלכות על ישראל.

מעבר לרשת: החזרה ללחימה מהעין העזתית – זעם על חמאס, הפגנות וחיסול חשבונות

Wed, 02 Apr 2025 00:00:00 +0300

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות חזרתה של ישראל ללחימה ותחילתו של מבצע ״עוז וחרב״. בחלק הראשון מציגה פרלוב את הזעם הציבורי בעזה כלפי חמאס: האצבע המאשימה המופנית כלפיהם בעקבות החזרה ללחימה, הדרישה של העזתים מארגון הטרור להשיב את החטופים, למסור את הנשק ולצאת מעזה, והכעס על כך שהם מתחבאים במחנות העקורים ובבתי החולים. עוד דנה פרלוב בנטישת ערך ה"סומוד" (העמידה האיתנה) וערך האסירים והרצון להחליפם באוכל ובאוהלים. בנוסף, נבין את הזעם שמופנה כלפי העולם הערבי, הטענות על תפקידן של מצרים וקטאר בסבלם של העזתים והניסיון של תושבי עזה להבין איך נטשו אותם הפלסטינים בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובתוך ישראל. בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהפגנות נגד חמאס שהחלו בשבוע האחרון של חודש מארס בצפון הרצועה . נלמד על המספרים והיכן הן מתקיימות. האם הן אותנטיות או מהונדסות, מי עומד מאחוריהן ומה המסרים המרכזיים של המחאה? עוד נבדוק מה ההיתכנות להפלת משטר חמאס, ונדון בהמלצות למדיניות ישראל בנושא המחאה. בחלק האחרון סוקרת פרלוב את המהלך האחרון של חמאס; ״משחקי הרעב״ - סגירת המאפיות ומרכזי חלוקת האוכל על מנת "להשתמש בנשק של ישראל נגד ישראל": יצירת משבר הומניטרי חמור יותר ומהיר יותר. חמאס שוב מהמרת על דעת הקהל בישראל ובעולם ומשתמשת בקלף ההרעבה כדי להביא לסיום המלחמה.

נקמתו של ארדואן: גל ההפגנות בטורקיה וההקצנה ביחס לישראל

Tue, 01 Apr 2025 00:00:00 +0300

חוקרת טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, מסבירה את האירועים והמהלכים שהובילו למעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, כצעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, ואת הפגנות המחאה שהתפרצו בעקבות זאת. בתוך כך, גליה מנתחת את התהליך שבמסגרתו הידרדרה טורקיה בהנהגת ארדואן לשלטון אוטוריטרי: כיצד טרפד ארדואן את האפשרות שייבחר לו מחליף, בלי לבטל את הבחירות? מה הלכי הרוח בקרב הציבור הטורקי, ובייחוד בקרב צעירים, על רקע מהלכים אלה והמצב הכלכלי החמור? מה טיב הקשרים בין ארדואן לטראמפ והאם הוא מקבל גיבוי מנשיא ארה״ב כעת? ועוד קודם לכן - מה עומד ברקע להחרפה ברטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן, והתבטאותו האחרונה בעניין ״השמדת ישראל״.

פודקאסטרטגי 334: דיון סוער באולפן על התוכנית המצרית | עולמו הכלכלי של טראמפ | סין-איראן-מפרץ

Thu, 27 Mar 2025 00:00:00 +0300

דיון סוער באולפן: עזה בין התוכנית המצרית לתוכנית הטרנספר חוקר הזירה הפלסטינית במכון, אודי דקל, וחוקרת מצרים במכון והשגרירה לשעבר בקהיר, אמירה אורון, בדיון מרתק (שגולש לא אחת לוויכוח) על התוכנית שהניחה מצרים לשיקום עזה – תוכנית שאפילו במזרח התיכון לא כל המדינות שלמות עם פרטיה. עד כה, ישראל התנגדה לתוכנית, ארה"ב התעייפה, ובינתיים – צה"ל חזר ללחימה. איך זה יגמר? עולמו הכלכלי של טראמפ: היעדים שסימן בארה״ב, מדיניות העלאת המכסים וההשפעה על ישראל חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מציג את יסודות התפיסה הכלכלית של הנשיא טראמפ בתקופת כהונתו השנייה והשלכותיה בארה״ב ובזירה הגלובלית. מדוע טראמפ אינו מרוצה ממצבה של הכלכלה האמריקנית, על אף שיעור הצמיחה הגבוה ואחוז האבטלה הנמוך? מה ייעודה של המחלקה החדשה שבראשה עומד אילון מאסק? מה טראמפ רוצה להשיג באמצעות מכסים גבוהים יותר ומדוע כלכלנים מזהירים מפני מדיניות מכסים? ומהן המשמעויות של השינויים שעושה טראמפ בתחום הכלכלי מבחינת ישראל? דרקון במדבר – פרק 6 | סין, איראן והמפרציות במזה"ת: משולש יחסים מורכב בפרק השישי של הסדרה "דרקון במדבר" נארח את ד"ר רז צימט וד"ר יואל גוז'נסקי, חוקרי איראן והמפרציות בהתאמה, במכון למחקרי ביטחון לאומי. נשוחח על מערכת היחסים המורכבת שבין סין לאיראן ולמפרציות, נבחן את ההסכם בין איראן לסעודיה שנחתם בבייג'ינג, ונדון בהשפעת היחסים בין הצדדים על ישראל, מאזן הכוחות האזורי והתחרות במזה"ת.

עולמו הכלכלי של טראמפ: היעדים שסימן בארה״ב, מדיניות העלאת המכסים וההשפעה על ישראל

Thu, 27 Mar 2025 00:00:00 +0300

חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מציג את יסודות התפיסה הכלכלית של הנשיא טראמפ בתקופת כהונתו השנייה והשלכותיה בארה״ב ובזירה הגלובלית. מדוע טראמפ אינו מרוצה ממצבה של הכלכלה האמריקנית, על אף שיעור הצמיחה הגבוה ואחוז האבטלה הנמוך? מה ייעודה של המחלקה החדשה שבראשה עומד אילון מאסק? מה טראמפ רוצה להשיג באמצעות מכסים גבוהים יותר ומדוע כלכלנים מזהירים מפני מדיניות מכסים? ומהן המשמעויות של השינויים שעושה טראמפ בתחום הכלכלי מבחינת ישראל?

מגרש הרוסים - פרק 11: השיטה הרוסית למו"מ

Thu, 27 Mar 2025 00:00:00 +0300

האם רוסיה מצליחה להכתיב לארה"ב את תנאי המשא ומתן המתנהל ביניהן על סוגיות שונות, או שהאדמיניסטרציה של טראמפ מעוניינת מלכתחילה לספק למוסקבה את מבוקשה? בפרק ה-11 של הפודקסט "מגרש הרוסים", חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון – בוחנים: מה באמת עומד מאחורי ה"אוווירה הטובה" בדיונים בין מוסקבה לממשל החדש-ישן בוושינגטון?

דיון סוער באולפן: עזה בין התוכנית המצרית לתוכנית הטרנספר

Tue, 25 Mar 2025 00:00:00 +0300

חוקר הזירה הפלסטינית במכון, אודי דקל, וחוקרת מצרים במכון והשגרירה לשעבר בקהיר, אמירה אורון, בדיון מרתק (שגולש לא אחת לוויכוח) על התוכנית שהניחה מצרים לשיקום עזה – תוכנית שאפילו במזרח התיכון לא כל המדינות שלמות עם פרטיה. עד כה, ישראל התנגדה לתוכנית, ארה"ב התעייפה, ובינתיים – צה"ל חזר ללחימה. איך זה יגמר?

דרקון במדבר – פרק 6 | סין, איראן והמפרציות במזה"ת: משולש יחסים מורכב

Sun, 23 Mar 2025 00:00:00 +0300

בפרק השישי של הסדרה "דרקון במדבר" נארח את ד"ר רז צימט וד"ר יואל גוז'נסקי, חוקרי איראן והמפרציות בהתאמה, במכון למחקרי ביטחון לאומי. נשוחח על מערכת היחסים המורכבת שבין סין לאיראן ולמפרציות, נבחן את ההסכם בין איראן לסעודיה שנחתם בבייג'ינג, ונדון בהשפעת היחסים בין הצדדים על ישראל, מאזן הכוחות האזורי והתחרות במזה"ת.

פודקאסטרטגי 333: חזרה ללחימה - דיון מומחים | צומת טראמפ-איראן | המאבק הטכנולוגי והמזה"ת

Thu, 20 Mar 2025 00:00:00 +0300

בחזרה ללחימה: מבצע״עוז וחרב״, קריסת המו״מ והחלופות של ישראל ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דנים בגורמים שהובילו לקריסת המו״מ על שחרור חטופים והמעבר לשלב ב׳ של ההסכם בנושא, חידוש הלחימה במבצע ״עוז וחרב״, והאפשרויות המונחות לפתחו של הדרג המדיני כעת, למימוש יעדי המלחמה. אילו פערים בין ישראל לחמאס הובילו לסיומו, לפי שעה, של המו״מ בתיווך אמריקאי לשחרור החטופים בעזה? עד כמה המבצע הצבאי מתואם עם ועונה על הציפיות של הנשיא טראמפ? כיצד השינויים בפיקוד על הצבא באים לידי ביטוי בחזרה ללחימה ובמאפייני המבצע הנוכחי? וגם - על התגובות בחברה הישראלית לחידוש הלחימה, והמשך הדיון הפנימי לגבי החלופות לשליטה בעזה והפעלת לחץ צבאי על חמאס לצורך שחרור החטופים. צומת טראמפ-איראן: בין תקיפת הגרעין, מו"מ – והמלחמה בחות׳ים חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית. כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל - האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו? דרקון במדבר - פרק 5 | המאבק הטכנולוגי והשפעתו על המזרח התיכון בפרק החמישי של 'דרקון במדבר' התארחה ד"ר יערה ולצמן, חוקרת בינה מלאכותית מהמרכז לחדשות דיגיטלית באוני' קיימברידג', לדיון על המאבק הטכנולוגי המתפתח במזרח התיכון. ולצמן בוחנת את המשמעות של הטכנולוגיות האסטרטגיות, ההשפעה של המאבק בין סין לארה"ב בנושא וכיצד משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית הסינית והאימוץ שלה באזור על המרחב האסטרטגי.

דרקון במדבר - פרק 5 | המאבק הטכנולוגי והשפעתו על המזרח התיכון

Thu, 20 Mar 2025 00:00:00 +0300

בפרק החמישי של 'דרקון במדבר' התארחה ד"ר יערה ולצמן, חוקרת בינה מלאכותית מהמרכז לחדשות דיגיטלית באוני' קיימברידג', לדיון על המאבק הטכנולוגי המתפתח במזרח התיכון. ולצמן בוחנת את המשמעות של הטכנולוגיות האסטרטגיות, ההשפעה של המאבק בין סין לארה"ב בנושא וכיצד משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית הסינית והאימוץ שלה באזור על המרחב האסטרטגי. י

בחזרה ללחימה: מבצע״עוז וחרב״, קריסת המו״מ והחלופות של ישראל

Wed, 19 Mar 2025 00:00:00 +0300

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דנים בגורמים שהובילו לקריסת המו״מ על שחרור חטופים והמעבר לשלב ב׳ של ההסכם בנושא, חידוש הלחימה במבצע ״עוז וחרב״, והאפשרויות המונחות לפתחו של הדרג המדיני כעת, למימוש יעדי המלחמה. אילו פערים בין ישראל לחמאס הובילו לסיומו, לפי שעה, של המו״מ בתיווך אמריקאי לשחרור החטופים בעזה? עד כמה המבצע הצבאי מתואם עם ועונה על הציפיות של הנשיא טראמפ? כיצד השינויים בפיקוד על הצבא באים לידי ביטוי בחזרה ללחימה ובמאפייני המבצע הנוכחי? וגם - על התגובות בחברה הישראלית לחידוש הלחימה, והמשך הדיון הפנימי לגבי החלופות לשליטה בעזה והפעלת לחץ צבאי על חמאס לצורך שחרור החטופים.

צומת טראמפ-איראן: בין תקיפת הגרעין, מו"מ – והמלחמה בחות׳ים

Tue, 18 Mar 2025 00:00:00 +0300

חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית. כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל - האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו?

פודקאסטרטגי 332: טראמפ, רוסיה והמזה"ת | "הטבח בעלווים"- בין אמת לפייק | המורדים - גרסת איראן

Thu, 13 Mar 2025 00:00:00 +0300

מעבר לאוקראינה: ״אפקט טראמפ״ בין אירופה, רוסיה והמזה״ת חוקרי המכון, השגריר ארקדי מיל-מן וג׳סי ויינברג, בוחנים את השפעת כניסתו של נשיא ארה״ב טראמפ לזירת הדיפלומטיה הבינלאומית, על הסדר העולמי כיום, על תפקידה של ארה״ב בו ועל הניסיונות ליישב סכסוכים או לסיים מלחמות. מה מאפיין את דיפלומטיית טראמפ כמתווך במו״מ לסיום המלחמה באוקראינה, מהפגישה עם זלנסקי ועד למסרים שהוא העביר לפוטין? מהן השלכות חוסר הוודאות לגבי יעדי מדיניות החוץ של טראמפ ותוכניותיו באופן כללי, על יחסי ארה״ב-אירופה, על נאט״ו, ומאידך - כיצד הקרמלין קורא ותופס את מדיניות טראמפ והאם הוא שבע רצון ממנה? מה מסתמן בזירת המזה״ת - הדיפלומטיה של טראמפ מול איראן ושאיפתו להסכם עם סעודיה? מדוע דווקא בעידן זה עולה חשיבותה של הנכסיות הישראלית עבור הממשל בוושינגטון? מעבר לרשת: מהי הביצה ומה התרנגולת? המורכבות בדיווחים על ״טבח העלאווים״ חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בדיווחים בכלי התקשורת, שעלו גם בדברי שר הביטחון, בנוגע ל"טבח בעלאווים״ בסוריה ו"חשיפת פניו של נשיא סוריה א-שרע כטרוריסט ג׳יהאדסטי מבית המדרש של אל-קאעידה״. פרלוב שואלת את השאלות המתבקשות ומנסה לברר - האם התמונה מורכבת יותר? בחלק הראשון מציגה פרלוב את השתלשלות האירועים שקדמו ״לטבח בעלאווים״. סבבי המו״מ ושיחות הפיוס בין הממשל המרכזי לשלושת המיעוטים המרכזיים בסוריה: הכורדים, הדרוזים והעלאווים, שנכשלו; הקמת ארגוני המרד על ידי קצינו לשעבר של אסד בערי החוף המערבי והקמת ״חטיבות הגנת החוף״; פיגועי הטרור נגד קציני צבא סוריה בסוף חודש פברואר ותחילת חודש מרץ ותפקידה של חזבאללה בהשתלשלות האירועים. בחלק השני מבררת פרלוב כמה מהסרטונים המזעזעים שתועדו ברשתות החברתיות הם אכן אותנטיים וכמה שקריים. עוד תנסה לברר כמה ״שאריות ממשטרו של אסד״ וקציניו נהרגו בעקבות העימותים וכמה ״בלתי מעורבים״. בנוסף ננסה להבין מדוע שני הקמפיינים הרשתיים הגדולים ביותר נגד נשיא סוריה וצביעתו בצבעי ג׳יהאד והאשמתו בטבח הגיעו מישראל ומלבנון. לבסוף ננסה להבין את מדיניות ישראל הרשמית כלפי נשיא סוריה וכלפי המיעוט הדרוזי - מה עומד מאחורי מדיניות זו ומה יכולים להיות המחירים שלה? קולות מאיראן פרק 15 | המורדים – גרסת איראן: הביקורת שמגיעה מגורמי הממשל לשעבר חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, בוחן בפרק זה של "קולות מאיראן" את הקולות של מי שבעבר היו חלק מהמחנה השמרני התומך במדיניות המנהיג העליון חמינהאי וכיום מעביר ביקורת על טהראן ברקע המצב הכלכלי הקשה.

קולות מאיראן פרק 15 | המורדים – גרסת איראן: הביקורת שמגיעה מגורמי הממשל לשעבר

Thu, 13 Mar 2025 00:00:00 +0300

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, בוחן בפרק זה של "קולות מאיראן" את הקולות של מי שבעבר היו חלק מהמחנה השמרני התומך במדיניות המנהיג העליון חמינהאי וכיום מעביר ביקורת על טהראן ברקע המצב הכלכלי הקשה.

מעבר לרשת: מהי הביצה ומה התרנגולת? המורכבות בדיווחים על ״טבח העלאווים״

Wed, 12 Mar 2025 00:00:00 +0300

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בדיווחים בכלי התקשורת, שעלו גם בדברי שר הביטחון, בנוגע ל"טבח בעלאווים״ בסוריה ו"חשיפת פניו של נשיא סוריה א-שרע כטרוריסט ג׳יהאדסטי מבית המדרש של אל-קאעידה״. פרלוב שואלת את השאלות המתבקשות ומנסה לברר - האם התמונה מורכבת יותר? בחלק הראשון מציגה פרלוב את השתלשלות האירועים שקדמו ״לטבח בעלאווים״. סבבי המו״מ ושיחות הפיוס בין הממשל המרכזי לשלושת המיעוטים המרכזיים בסוריה: הכורדים, הדרוזים והעלאווים, שנכשלו; הקמת ארגוני המרד על ידי קצינו לשעבר של אסד בערי החוף המערבי והקמת ״חטיבות הגנת החוף״; פיגועי הטרור נגד קציני צבא סוריה בסוף חודש פברואר ותחילת חודש מרץ ותפקידה של חזבאללה בהשתלשלות האירועים. בחלק השני מבררת פרלוב כמה מהסרטונים המזעזעים שתועדו ברשתות החברתיות הם אכן אותנטיים וכמה שקריים. עוד תנסה לברר כמה ״שאריות ממשטרו של אסד״ וקציניו נהרגו בעקבות העימותים וכמה ״בלתי מעורבים״. בנוסף ננסה להבין מדוע שני הקמפיינים הרשתיים הגדולים ביותר נגד נשיא סוריה וצביעתו בצבעי ג׳יהאד והאשמתו בטבח הגיעו מישראל ומלבנון. לבסוף ננסה להבין את מדיניות ישראל הרשמית כלפי נשיא סוריה וכלפי המיעוט הדרוזי - מה עומד מאחורי מדיניות זו ומה יכולים להיות המחירים שלה?

מעבר לאוקראינה: ״אפקט טראמפ״ בין אירופה, רוסיה והמזה״ת

Tue, 11 Mar 2025 00:00:00 +0300

חוקרי המכון, השגריר ארקדי מיל-מן וג׳סי ויינברג, בוחנים את השפעת כניסתו של נשיא ארה״ב טראמפ לזירת הדיפלומטיה הבינלאומית, על הסדר העולמי כיום, על תפקידה של ארה״ב בו ועל הניסיונות ליישב סכסוכים או לסיים מלחמות. מה מאפיין את דיפלומטיית טראמפ כמתווך במו״מ לסיום המלחמה באוקראינה, מהפגישה עם זלנסקי ועד למסרים שהוא העביר לפוטין? מהן השלכות חוסר הוודאות לגבי יעדי מדיניות החוץ של טראמפ ותוכניותיו באופן כללי, על יחסי ארה״ב-אירופה, על נאט״ו, ומאידך - כיצד הקרמלין קורא ותופס את מדיניות טראמפ והאם הוא שבע רצון ממנה? מה מסתמן בזירת המזה״ת - הדיפלומטיה של טראמפ מול איראן ושאיפתו להסכם עם סעודיה? מדוע דווקא בעידן זה עולה חשיבותה של הנכסיות הישראלית עבור הממשל בוושינגטון?

פודקאסטרטגי 331: תמונת מצב סורית | סיכונים לאספקה השוטפת לישראל | סין, ארה"ב והמזה"ת

Thu, 06 Mar 2025 00:00:00 +0300

3 חודשים לנפילת אסד: תמונת המצב בסוריה ובישראל ראש תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, בשיחה על תקופת המעבר שהחלה בסוריה עם קריסת משטר אסד וכינון שלטון זמני של ארגון המורדים HTS, בהנהגת אל-ג׳ולאני. מה מאפיין את השלטון החדש? על אילו מהלכים לייצוב שלטונו הודיע עד כה אל-ג'ולאני? ממה הוא נמנע? כיצד הוא מנסה לאחד את המרכיבים השונים של סוריה והאם הוא מצליח? האם נאמני משטר אסד (מקרב העלאווים) מאתגרים את השלטון? מה מצב המעורבות הבינלאומית בסוריה שאחרי אסד - היחסים עם המערב וארה״ב בפרט, המעורבות הרוסית, מצבם של הכורדים, ההשפעה הגוברת של טורקיה והיחסים עם השכנות הערביות: לבנון, ירדן ועיראק? מה מאפיין את התגובה הישראלית לשינויים בסוריה? כיצד הדבר מתבטא במישור הצבאי וכיצד במישור המדיני? מדוע ישראל מעוניינת להדק יחסים עם הדרוזים בדרום סוריה ואף להתערב למענם והאם שינוי זה צפוי להועיל ואף מתבקש, נוכח חוסר הבהירות לגבי עתיד השלטון החדש בסוריה וכוונותיו כלפי מדינת ישראל. ממלחמות סחר ועד גזירות ארדואן: הסיכונים לאספקה השוטפת לישראל גלית כהן, ראשת תחום "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון; פרופ׳ ורד בלאס, מייסדת שותפה במרכז ארכימדס באונ' תל אביב; וד״ר עמית אשכנזי, מומחה מדיניות חוסן, מציגים את ממצאי המחקר המתבצע במכון בנושא שרשראות האספקה, הסיכונים והשיבושים האפשריים, בישראל ובפרספקטיבה אוניברסלית. מה החשיבות של שרשרות האספקה לביטחון הלאומי ומה מצבה הייחודי של ישראל בתחום זה? אילו סיכונים אפשריים לשרשראות האספקה צריכים להילקח בחשבון? מה ממחישה לנו בעיית המינרלים הקריטיים והנדירים העולמית לגבי השיבושים האפשריים? כיצד ניתן לבצע ניתוח סיכונים אוניברסלי? עם אילו סיכונים מתמודדת ישראל בתחום אספקת המזון? מהן ההזדמנויות האסטרטגיות הגלומות בהתמודדות עם סיכונים אלה? דרקון במדבר – פרק 4 | הדרקון יחליף את הנשר? סין, ארה"ב והמזה"ת בפרק הרביעי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארחים ד"ר צ'ק פרייליך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי וד"ר גדליה אפטרמן מאוניברסיטת רייכמן לדיון על היחסים המורכבים בין סין לארצות הברית במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה התחרות-יריבות בין המעצמות על מרחב המזה"ת, על היציבות שלו, על ההשלכות לישראל ועל הצפוי לנו בהמשך עם ממשל טראמפ.

ממלחמות סחר ועד גזירות ארדואן: הסיכונים לאספקה השוטפת לישראל

Thu, 06 Mar 2025 00:00:00 +0300

גלית כהן, ראשת תחום "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון; פרופ׳ ורד בלאס, מייסדת שותפה במרכז ארכימדס באונ' תל אביב; וד״ר עמית אשכנזי, מומחה מדיניות חוסן, מציגים את ממצאי המחקר המתבצע במכון בנושא שרשראות האספקה, הסיכונים והשיבושים האפשריים, בישראל ובפרספקטיבה אוניברסלית. מה החשיבות של שרשרות האספקה לביטחון הלאומי ומה מצבה הייחודי של ישראל בתחום זה? אילו סיכונים אפשריים לשרשראות האספקה צריכים להילקח בחשבון? מה ממחישה לנו בעיית המינרלים הקריטיים והנדירים העולמית לגבי השיבושים האפשריים? כיצד ניתן לבצע ניתוח סיכונים אוניברסלי? עם אילו סיכונים מתמודדת ישראל בתחום אספקת המזון? מהן ההזדמנויות האסטרטגיות הגלומות בהתמודדות עם סיכונים אלה?

3 חודשים לנפילת אסד: תמונת המצב בסוריה ובישראל

Tue, 04 Mar 2025 00:00:00 +0300

ראש תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, בשיחה על תקופת המעבר שהחלה בסוריה עם קריסת משטר אסד וכינון שלטון זמני של ארגון המורדים HTS, בהנהגת אל-ג׳ולאני. מה מאפיין את השלטון החדש? על אילו מהלכים לייצוב שלטונו הודיע עד כה אל-ג'ולאני? ממה הוא נמנע? כיצד הוא מנסה לאחד את המרכיבים השונים של סוריה והאם הוא מצליח? האם נאמני משטר אסד (מקרב העלאווים) מאתגרים את השלטון? מה מצב המעורבות הבינלאומית בסוריה שאחרי אסד - היחסים עם המערב וארה״ב בפרט, המעורבות הרוסית, מצבם של הכורדים, ההשפעה הגוברת של טורקיה והיחסים עם השכנות הערביות: לבנון, ירדן ועיראק? מה מאפיין את התגובה הישראלית לשינויים בסוריה? כיצד הדבר מתבטא במישור הצבאי וכיצד במישור המדיני? מדוע ישראל מעוניינת להדק יחסים עם הדרוזים בדרום סוריה ואף להתערב למענם והאם שינוי זה צפוי להועיל ואף מתבקש, נוכח חוסר הבהירות לגבי עתיד השלטון החדש בסוריה וכוונותיו כלפי מדינת ישראל.

דרקון במדבר – פרק 4 | הדרקון יחליף את הנשר? סין, ארה"ב והמזה"ת

Sun, 02 Mar 2025 00:00:00 +0300

בפרק הרביעי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארחים ד"ר צ'ק פרייליך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי וד"ר גדליה אפטרמן מאוניברסיטת רייכמן לדיון על היחסים המורכבים בין סין לארצות הברית במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה התחרות-יריבות בין המעצמות על מרחב המזה"ת, על היציבות שלו, על ההשלכות לישראל ועל הצפוי לנו בהמשך עם ממשל טראמפ.

"איום הכטב"מים צפוי להיפתר בקרוב"

Wed, 26 Feb 2025 09:31:44 +0300

התעשייה האווירית הפכה כבר לפני עשרות שנים לשם דבר בעולם התעשיות הביטחוניות. ב"חרבות ברזל", מפעלי התעשייה האווירית עבדו מסביב לשעון בשלוש משמרות, וכעת משקיעים אנשי הפיתוח מאמצים כבירים כדי לפתור את האיום הנשקף מכטב"מים באוויר, וכדי להעצים את היכולת לייצר הגנה משמעותית בגבולות הקרקעיים של ישראל. אל"מ (במיל') עמוס הכהן, ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, מבטיח בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 הפתעות דרמטיות כבר בתקופה הקרובה, מדבר על הביקושים המאמירים למוצרי החברה ברחבי העולם ומבטיח כי מהנדסי החברה ינסו לבצר את גבולות המדינה, למרות כישלון הטכנולוגיה ב-7 באוקטובר.

אחרי כיפת ברזל ומעיל הרוח – מגיע הלייזר

Wed, 26 Feb 2025 09:27:45 +0300

תא"ל (במיל') ניר חלמיש, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל, מבטיח כי הכטב"מים יהפכו בקרוב לאיום שדומה לזה של הקסאמים שנורו באלפיהם על העורף הישראלי. "אנחנו מבינים שהאויב חושב שיש פה סוג של שבירה של המשוואה. נביא פתרון תוך שנה-שנתיים", הוא אומר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18.

האם הגז הישראלי מונע מלחמה אזורית במזרח התיכון?

Wed, 26 Feb 2025 09:25:57 +0300

השגרירה לשעבר אמירה אורון, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה באיגוד הגז הבינלאומי (IGU), מדברים בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, ועל הקשר ההדוק שבין ישראל ומצרים, שמבוסס על חוזים ארוכי טווח לאספקת גז ישראלי למשק האנרגיה הצמא תמיד של מצרים. וגם: האם הביטחון הלאומי של ישראל תלוי במרבצי הגז בים התיכון?

"חרבות ברזל היא המלחמה הדיגיטלית הראשונה"

Wed, 26 Feb 2025 09:18:41 +0300

אלביט מערכות השקיעה מאמצים גדולים כדי לסייע לצה"ל להפוך נשק קינטי פשוט לאמצעי לחימה מתוחכם. שוקי יהודה, סמנכ"ל בכיר למו"פ ואסטרטגיה באלביט, מספר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 כי אלביט מייצרת טכנולוגיות שנועדו לשנות את פני שדה הקרב המודרני, ולאפשר ללוחמים בשטח להשתמש בכלים שעד כה היו חלק מתסריטי סרטי מדע בדיוני. "אנחנו מכוונים לכך שנייצר כלים מהחלל ועד החייל, מלוויינים ועד רחפנים שנמצאים בידי לוחמים בשטח. וזה רק חלק מהאמצעים שנתנו לצה"ל. על השאר אסור לדבר".

"הצבא כבר לא משמש כקטליזטור עיקרי לפיתוחים טכנולוגיים"

Wed, 26 Feb 2025 09:17:33 +0300

המפכ"ל וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך, שותף בכיר בקרן AWZ, מדבר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על השקעות בסטארט-אפים ישראליים, על פיתוחים טכנולוגיים בתחום הסייבר, ועל המעורבות של חברות טכנולוגיה בפיתוח אמצעים מיוחדים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

פודקאסטרטגי מיוחד מהכנס השנתי: בין גז לנשק הלייזר – הבכירים מדברים

Wed, 26 Feb 2025 00:00:00 +0300

"הצבא כבר לא משמש כקטליזטור עיקרי לפיתוחים טכנולוגיים" המפכ"ל וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך, שותף בכיר בקרן AWZ, מדבר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על השקעות בסטארט-אפים ישראליים, על פיתוחים טכנולוגיים בתחום הסייבר, ועל המעורבות של חברות טכנולוגיה בפיתוח אמצעים מיוחדים במהלך מלחמת "חרבות ברזל". האם הגז הישראלי מונע מלחמה אזורית במזרח התיכון? השגרירה לשעבר אמירה אורון, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה באיגוד הגז הבינלאומי (IGU), מדברים בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, ועל הקשר ההדוק שבין ישראל ומצרים, שמבוסס על חוזים ארוכי טווח לאספקת גז ישראלי למשק האנרגיה הצמא תמיד של מצרים. וגם: האם הביטחון הלאומי של ישראל תלוי במרבצי הגז בים התיכון? "איום הכטב"מים צפוי להיפטר בקרוב" התעשייה האווירית הפכה כבר לפני עשרות שנים לשם דבר בעולם התעשיות הביטחוניות. ב"חרבות ברזל", מפעלי התעשייה האווירית עבדו מסביב לשעון בשלוש משמרות, וכעת משקיעים אנשי הפיתוח מאמצים כבירים כדי לפתור את האיום הנשקף מכטב"מים באוויר, וכדי להעצים את היכולת לייצר הגנה משמעותית בגבולות הקרקעיים של ישראל. אל"מ (במיל') עמוס הכהן, ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, מבטיח בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 הפתעות דרמטיות כבר בתקופה הקרובה, מדבר על הביקושים המאמירים למוצרי החברה ברחבי העולם ומבטיח כי מהנדסי החברה ינסו לבצר את גבולות המדינה, למרות כישלון הטכנולוגיה ב-7 באוקטובר. "חרבות ברזל היא המלחמה הדיגיטלית הראשונה" אלביט מערכות השקיעה מאמצים גדולים כדי לסייע לצה"ל להפוך נשק קינטי פשוט לאמצעי לחימה מתוחכם. שוקי יהודה, סמנכ"ל בכיר למו"פ ואסטרטגיה באלביט, מספר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 כי אלביט מייצרת טכנולוגיות שנועדו לשנות את פני שדה הקרב המודרני, ולאפשר ללוחמים בשטח להשתמש בכלים שעד כה היו חלק מתסריטי סרטי מדע בדיוני. "אנחנו מכוונים לכך שנייצר כלים מהחלל ועד החייל, מלוויינים ועד רחפנים שנמצאים בידי לוחמים בשטח. וזה רק חלק מהאמצעים שנתנו לצה"ל. על השאר אסור לדבר". אחרי כיפת ברזל ומעיל הרוח – מגיע הלייזר תא"ל (במיל') ניר חלמיש, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל, מבטיח כי הכטב"מים יהפכו בקרוב לאיום שדומה לזה של הקסאמים שנורו באלפיהם על העורף הישראלי. "אנחנו מבינים שהאויב חושב שיש פה סוג של שבירה של המשוואה. נביא פתרון תוך שנה-שנתיים", הוא אומר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18.

פודקאסטרטגי 329: תמיר הימן בריאיון | תוכנית טראמפ | קטר וישראל | בין הדוב הרוסי לדרקון הסיני

Thu, 20 Feb 2025 16:14:51 +0300

איראן, עזה ונורמליזציה: שיחה אישית עם תמיר הימן לקראת הכנס השנתי שבוע לפני הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, ומתוך הסתכלות בוחנת לשנה שחלפה, קיימו ראש המכון, אלוף )מיל'( תמיר הימן, ומנהל הכנס, בן ירושלמי, שיחה פתוחה על המצב המדיני-ביטחוני, מה השגנו ומה החמצנו, תובנות ומסקנות מהשנה האחרונה ומחשבות להמשך, בין פסימיות לאופטימיות מחייבת/ להרשמה לכנס השנתי: https://www.bmp.co.il/inss-2025 תוכנית טראמפ לרצועת עזה ל"יום שאחרי" | דיון מומחים חוקרי המכון צ'ק פרייליך, עפר שלח ועופר גוטרמן דנים באפשרויות ובכלים שיש בידי ישראל ויתר הצדדים המעורבים במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהוביל למציאות חדשה ביום שאחריה, אחרי שטראמפ פרסם את רעיונותיו בנוגע להגליית תושבי עזה והעברתם למדינות אחרות ובינוי השטח שנחרב במהלך המלחמה. האם החזון השאפתני שהציג טראמפ יכול להתניע תוכנית מדינית ממשית עם ביצוע בשטח או שמדובר ברעיונות שמחייבים מרכיבים נוספים כדי שיתגבשו לכדי תוכנית מדינית? על איזו בעיה במציאות שהתהוותה בעזה במשך שנים מבקש טראמפ לתת מענה וכיצד הוא מעוניין לשלב את הרעיונות האלה בחזונו לגבי הנורמליזציה האזורית? מה הן התוכניות הקיימות בצבא כיום בנוגע לאפשרות של המשך לחימה או למציאות ה"יום שאחרי"? האם הצבא ינסה להשתלב בעידוד "הגירה מרצון" - והאם מהלך כזה יכול לספק את המטרה של הכרעת חמאס? מדוע צה"ל זקוק לתהליכי בנייה מחדש בעקבות חודשי המלחמה ובהינתן היעדר תוכנית מדינית ליציאה מהמלחמה כעת? וגם: כיצד העולם הערבי וחמאס מגיבים לתוכנית טראמפ, בדגש על ניסיון לייצר אלטרנטיבה למציאות הנוכחית בעזה, ומהן המשמעויות מבחינת ישראל בכל הנוגע לאלטרנטיבה זו? קטר וישראל: נקודות מפגש והתנגשות מדינת האי המפרצית עלתה רבות בשיח הישראלי החל מ-7/10/23 – החל מתמיכתה בחמאס, דרך מעורבותה בתיווך לעסקת חטופים ועד לחשיפת החשד למעורבותה בקשרים עם יועצים במשרד רה״מ. עקב כך, פותח חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, לדיון את סוגיית הקשרים בין ישראל לקטר, וההשלכות של יחסים מורכבים אלה. מה שואפת קטר להשיג דרך יצירת ערוצי השפעה, בישראל וברחבי האזור והעולם כולו? מה שאפה ישראל להשיג באמצעות הקשרים עם קטר, במיוחד בהקשר העזתי, עד למלחמה? האם השתנתה המדיניות הישראלית כלפי קטר במלחמה, מעבר להפסקת שידורי אל-ג׳זירה בארץ? האם באמת השתנתה מדיניות קטר כלפי חמאס בעקבות לחץ אמריקאי, ומה השפעת השינוי שמוביל ממשל טראמפ כעת, על מעורבותה במו״מ ובעזה? וגם: על המשמעויות של הפרגמטיות הקטרית לגבי תפקידה כמתווכת כעת, לקראת מו״מ על שלב ב׳ ועתיד השליטה בעזה. דרקון במדבר - פרק 3 | בין הדרקון לדוב: רוסיה, סין והמזה"ת בפרק השלישי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארח השגריר ארקדי מיל-מן, ראש תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר שגריר ישראל ברוסיה, לדיון על היחסים המורכבים בין סין לרוסיה במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה על המרחב האזורי השותפות האסטרטגית בין שתי המעצמות, במיוחד בעידן שלאחר פלישת רוסיה לאוקראינה.

תוכנית טראמפ לרצועת עזה ל"יום שאחרי" | דיון מומחים

Thu, 20 Feb 2025 15:56:58 +0300

חוקרי המכון צ'ק פרייליך, עפר שלח ועופר גוטרמן דנים באפשרויות ובכלים שיש בידי ישראל ויתר הצדדים המעורבים במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהוביל למציאות חדשה ביום שאחריה, אחרי שטראמפ פרסם את רעיונותיו בנוגע להגליית תושבי עזה והעברתם למדינות אחרות ובינוי השטח שנחרב במהלך המלחמה. האם החזון השאפתני שהציג טראמפ יכול להתניע תוכנית מדינית ממשית עם ביצוע בשטח או שמדובר ברעיונות שמחייבים מרכיבים נוספים כדי שיתגבשו לכדי תוכנית מדינית? על איזו בעיה במציאות שהתהוותה בעזה במשך שנים מבקש טראמפ לתת מענה וכיצד הוא מעוניין לשלב את הרעיונות האלה בחזונו לגבי הנורמליזציה האזורית? מה הן התוכניות הקיימות בצבא כיום בנוגע לאפשרות של המשך לחימה או למציאות ה"יום שאחרי"? האם הצבא ינסה להשתלב בעידוד "הגירה מרצון" - והאם מהלך כזה יכול לספק את המטרה של הכרעת חמאס? מדוע צה"ל זקוק לתהליכי בנייה מחדש בעקבות חודשי המלחמה ובהינתן היעדר תוכנית מדינית ליציאה מהמלחמה כעת? וגם: כיצד העולם הערבי וחמאס מגיבים לתוכנית טראמפ, בדגש על ניסיון לייצר אלטרנטיבה למציאות הנוכחית בעזה, ומהן המשמעויות מבחינת ישראל בכל הנוגע לאלטרנטיבה זו?

דרקון במדבר - פרק 3 | בין הדרקון לדוב: רוסיה, סין והמזה"ת

Wed, 19 Feb 2025 15:57:29 +0300

בפרק השלישי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארח השגריר ארקדי מיל-מן, ראש תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר שגריר ישראל ברוסיה, לדיון על היחסים המורכבים בין סין לרוסיה במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה על המרחב האזורי השותפות האסטרטגית בין שתי המעצמות, במיוחד בעידן שלאחר פלישת רוסיה לאוקראינה.

איראן, עזה ונורמליזציה: שיחה אישית עם תמיר הימן לקראת הכנס השנתי

Tue, 18 Feb 2025 15:45:57 +0300

שבוע לפני הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, ומתוך הסתכלות בוחנת לשנה שחלפה, קיימו ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, ומנהל הכנס, בן ירושלמי, שיחה פתוחה על המצב המדיני-ביטחוני, מה השגנו ומה החמצנו, תובנות ומסקנות מהשנה האחרונה ומחשבות להמשך, בין פסימיות לאופטימיות מחייבת להרשמה לכנס השנתי: https://www.bmp.co.il/inss-2025

קטר וישראל: נקודות מפגש והתנגשות

Tue, 18 Feb 2025 15:41:28 +0300

מדינת האי המפרצית עלתה רבות בשיח הישראלי החל מ-7/10/23 – החל מתמיכתה בחמאס, דרך מעורבותה בתיווך לעסקת חטופים ועד לחשיפת החשד למעורבותה בקשרים עם יועצים במשרד רה״מ. עקב כך, פותח חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, לדיון את סוגיית הקשרים בין ישראל לקטר, וההשלכות של יחסים מורכבים אלה. מה שואפת קטר להשיג דרך יצירת ערוצי השפעה, בישראל וברחבי האזור והעולם כולו? מה שאפה ישראל להשיג באמצעות הקשרים עם קטר, במיוחד בהקשר העזתי, עד למלחמה? האם השתנתה המדיניות הישראלית כלפי קטר במלחמה, מעבר להפסקת שידורי אל-ג׳זירה בארץ? האם באמת השתנתה מדיניות קטר כלפי חמאס בעקבות לחץ אמריקאי, ומה השפעת השינוי שמוביל ממשל טראמפ כעת, על מעורבותה במו״מ ובעזה? וגם: על המשמעויות של הפרגמטיות הקטרית לגבי תפקידה כמתווכת כעת, לקראת מו״מ על שלב ב׳ ועתיד השליטה בעזה.

פודקאסטרטגי 328: חיל האוויר בעידן של תהפוכות | השיח העזתי | ישראל-סין | השפעה זרה בישראל

Thu, 13 Feb 2025 00:00:00 +0300

חיל האוויר הישראלי בעידן של תפניות אסטרטגיות | ריאיון עם תמיר הימן לרגל כנס חיל האוויר ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח בפודקאסט מיוחד שהוקלט לרגל כנס חיל האוויר בפתח שנת 2025, ומופץ כעת גם לציבור הרחב, את השינויים הגדולים במערכת האסטרטגית האזורית עמם מתמודד חיל האוויר הישראלי - החל בתקופת המב״מ בזירה הסורית, עבור דרך מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, ועד לתקופה הנוכחית של מלחמת ״חרבות ברזל״ הרב-חזיתית. בהתאם לאילו תרחישים נערך ופעל חיל האוויר לסיכול איומים, בפרט בחזית הצפונית, עד ל-7 באוקטובר, ולעומת זאת, בפני אילו איומים ותפניות אסטרטגיות אזוריות ניצבת ישראל כעת, ומה הפוטנציאל להתפתחותה מחדש של חזית נגד ישראל בסוריה? מהם הלקחים שצריך חיל האוויר להפיק ממתקפת הפתע של חמאס? כיצד השתלבו חיל האוויר וכוחות היבשה (תוך הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים) במתן מענה אווירי לאתגרי המלחמה בחזיתות השונות של ״חרבות ברזל״? ועם הפנים לבאות - כיצד משפיעים המאורעות של החודשים האחרונים, ומהלכי צה״ל, וחיל האוויר בפרט, על הסביבה האסטרטגית בה תידרש ישראל לפעול בתקופה הקרובה? מעבר לרשת – השיח בעזה לאחר הפסקת האש: בין ״נכבת הניצחון״, הריאליטי "חטופים" ו״הגירה שלא מרצון״ חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשלושה מוקדי שיח מרכזיים שהעסיקו את הציבור העזתי מכניסת הפסקת האש לתוקף ותחילת יישום עסקת החטופים. את החלק הראשון של הפינה ניתן לכנות ״נכבת הניצחון״. השיח העזתי מצביע על תסכול וכעס על חמאס, המנסה למכור לעולם תמונת ניצחון בעוד העזתים מתמקדים בפועל בהיעדר תנאי המחייה בצפון הרצועה. העזתים לא מצליחים להבין כיצד במצב שבו אין מים, אין חשמל, אין בתים, וריח המוות מתנוסס באוויר, חמאס עסוק בצעדות צבאיות ובפסטיבלים. בחלק השני מציגה פרלוב את השיח הביקורתי והמפוקח של העזתים על "תוכנית הריאליטי" השבועית ״חטופים״, שמשודרת כל שבת ברשת אל-ג׳זירה. העזתים מדגישים את תפקידה של קטאר בהפקה, ואת המניפולציות שהיא עושה על מנת למשוך את הצופים מחד ואת המשתתפים העזתים מאידך. וגם: מדוע ״הרייטינג״ של תוכנית הריאליטי צונח בקרב העזתים? בחלק השלישי מנסה פרלוב לבחון את השיח המורכב בעזה סביב הצגת תוכניתו של נשיא ארה״ב טראמפ ל"יום שאחרי" בעזה, שבמרכזה עניין עקירתם של 2.2 מיליון עזתים מעזה למצרים ולירדן. האם במצב של מלחמה קיימת בכלל ״הגירה מרצון״? איך השתנה היחס להגירה מעזה לפני ואחרי נאום טראמפ? ומדוע הערבים והפלסטינים מתייחסים למדיניות כאל ״טיהור אתני״? דרקון במדבר – פרק 2: יחסי ישראל-סין אחרי ה-7 באוקטובר סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק השני של 'דרקון במדבר' אירחנו את גליה לביא, חוקרת סין וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל סין במכון למחקרי ביטחון לאומי. בחנו כיצד השתנתה המדיניות הסינית כלפי ישראל והאזור בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ומדוע, ודנו במשמעויות ארוכות הטווח של שינויים אלו. פייקלנד – פרק 31: הדוח שחושף את עומק ההשפעה הזרה בישראל דוח השפעה זרה חדש וייחודי, שמבוסס על שלוש שנות מחקר, מפורסם בימים אלה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ושופך אור על מאמצי ההשפעה של מדינות זרות בישראל. דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון, ודולב כפיר, יועץ טכנולוגי למכון, על התופעה שמעצבת את התודעה של הישראלים - מבלי שישימו לב לכך. וגם: מה באמת עושה ישראל כדי להלחם בתופעה? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. לדוח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/influence-and-interference-2025/

דרקון במדבר – פרק 2: יחסי ישראל-סין אחרי ה-7 באוקטובר

Thu, 13 Feb 2025 00:00:00 +0300

סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק השני של 'דרקון במדבר' אירחנו את גליה לביא, חוקרת סין וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל סין במכון למחקרי ביטחון לאומי. בחנו כיצד השתנתה המדיניות הסינית כלפי ישראל והאזור בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ומדוע, ודנו במשמעויות ארוכות הטווח של שינויים אלו.

פייקלנד – פרק 31: הדוח שחושף את עומק ההשפעה הזרה בישראל

Wed, 12 Feb 2025 00:00:00 +0300

דוח השפעה זרה חדש וייחודי, שמבוסס על שלוש שנות מחקר, מפורסם בימים אלה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ושופך אור על מאמצי ההשפעה של מדינות זרות בישראל. דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון, ודולב כפיר, יועץ טכנולוגי למכון, על התופעה שמעצבת את התודעה של הישראלים - מבלי שישימו לב לכך. וגם: מה באמת עושה ישראל כדי להלחם בתופעה? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. לדוח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/influence-and-interference-2025/

מעבר לרשת – השיח בעזה לאחר הפסקת האש: בין ״נכבת הניצחון״, הריאליטי "חטופים" ו״הגירה שלא מרצון״

Tue, 11 Feb 2025 15:57:13 +0300

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשלושה מוקדי שיח מרכזיים שהעסיקו את הציבור העזתי מכניסת הפסקת האש לתוקף ותחילת יישום עסקת החטופים. את החלק הראשון של הפינה ניתן לכנות ״נכבת הניצחון״. השיח העזתי מצביע על תסכול וכעס על חמאס, המנסה למכור לעולם תמונת ניצחון בעוד העזתים מתמקדים בפועל בהיעדר תנאי המחייה בצפון הרצועה. העזתים לא מצליחים להבין כיצד במצב שבו אין מים, אין חשמל, אין בתים, וריח המוות מתנוסס באוויר, חמאס עסוק בצעדות צבאיות ובפסטיבלים. בחלק השני מציגה פרלוב את השיח הביקורתי והמפוקח של העזתים על "תוכנית הריאליטי" השבועית ״חטופים״, שמשודרת כל שבת ברשת אל-ג׳זירה. העזתים מדגישים את תפקידה של קטאר בהפקה, ואת המניפולציות שהיא עושה על מנת למשוך את הצופים מחד ואת המשתתפים העזתים מאידך. וגם: מדוע ״הרייטינג״ של תוכנית הריאליטי צונח בקרב העזתים? בחלק השלישי מנסה פרלוב לבחון את השיח המורכב בעזה סביב הצגת תוכניתו של נשיא ארה״ב טראמפ ל"יום שאחרי" בעזה, שבמרכזה עניין עקירתם של 2.2 מיליון עזתים מעזה למצרים ולירדן. האם במצב של מלחמה קיימת בכלל ״הגירה מרצון״? איך השתנה היחס להגירה מעזה לפני ואחרי נאום טראמפ? ומדוע הערבים והפלסטינים מתייחסים למדיניות כאל ״טיהור אתני״?

מיוחד: הצצה לדיון בנושא איראן והציר השיעי ב-INSS

Tue, 04 Feb 2025 00:00:00 +0300

פרק 327 של פודקאסטרטגי במתכונת מיוחדת. מלחמת חרבות ברזל טלטלה את הציר השיעי בהובלת טהראן, ורעידת האדמה ברפובליקה האסלאמית עדיין בעיצומה. בעקבות כך, כינסנו את חוקרי הציר השיעי במכון לדיון מיוחד בהובלת ראש התוכנית, בכירת המוסד לשעבר סימה שיין, ובהשתתפות מומחי איראן, חזבאללה ולבנון, סוריה, עיראק והחות'ים בתימן.

חיל האוויר הישראלי בעידן של תפניות אסטרטגיות | ריאיון עם תמיר הימן לרגל כנס חיל האוויר

Tue, 04 Feb 2025 00:00:00 +0300

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח בפודקאסט מיוחד שהוקלט לרגל כנס חיל האוויר בפתח שנת 2025, ומופץ כעת גם לציבור הרחב, את השינויים הגדולים במערכת האסטרטגית האזורית עמם מתמודד חיל האוויר הישראלי - החל בתקופת המב״מ בזירה הסורית, עבור דרך מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, ועד לתקופה הנוכחית של מלחמת ״חרבות ברזל״ הרב-חזיתית. בהתאם לאילו תרחישים נערך ופעל חיל האוויר לסיכול איומים, בפרט בחזית הצפונית, עד ל-7 באוקטובר, ולעומת זאת, בפני אילו איומים ותפניות אסטרטגיות אזוריות ניצבת ישראל כעת, ומה הפוטנציאל להתפתחותה מחדש של חזית נגד ישראל בסוריה? מהם הלקחים שצריך חיל האוויר להפיק ממתקפת הפתע של חמאס? כיצד השתלבו חיל האוויר וכוחות היבשה (תוך הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים) במתן מענה אווירי לאתגרי המלחמה בחזיתות השונות של ״חרבות ברזל״? ועם הפנים לבאות - כיצד משפיעים המאורעות של החודשים האחרונים, ומהלכי צה״ל, וחיל האוויר בפרט, על הסביבה האסטרטגית בה תידרש ישראל לפעול בתקופה הקרובה?

דרקון במדבר – פרק 1: האסטרטגיה הסינית במזרח התיכון

Thu, 30 Jan 2025 12:08:57 +0300

סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק הראשון של הסדרה, העוסקת בנוכחות המתעצמת של סין במזרח התיכון ובמסגרתה יתארחו מומחים מובילים בתחום, המנחה יובל וינרב, מומחה לתרבות סין, מארח את פרופ' יורם עברון, חוקר סין באוניברסיטת חיפה. השניים דנים באסטרטגיה הסינית באזור, מיוזמת "החגורה והדרך" ועד היוזמות הגלובליות החדשות של שי ג'ינפינג, ועל האופן שבו הן עשויות להשפיע על המזרח התיכון. כיצד רואה סין את תפקידה באזור? מה היעדים האמיתיים שלה מעבר להצהרות הרשמיות? ואיך משתלבות היוזמות האחרונות שלה בתמונה הגדולה?

מגרש הרוסים - פרק 10: פוטין בין נפילת אסד לעליית טראמפ

Thu, 30 Jan 2025 12:08:51 +0300

חודש וחצי לפני כניסת טראמפ לתפקיד, רוסיה מצאה עצמה מאבדת את משטר אסד. עד כמה הדבר פגע במעמדה? האם פוטין עדיין בונה על טראמפ? ואילו מנופים נותרים לרוסיה במזה"ת? הפרק העשירי של "מגרש הרוסים" עם מומחי תחום רוסיה של המכון למחקרי ביטחון לאומי.

פודקאסטרטגי 326: מה עושים עם עזה? | דרקון במדבר - סין והמזה"ת | פוטין בין אסד לטראמפ

Thu, 30 Jan 2025 12:08:46 +0300

אסטרטגיה ארוכת טווח נגד חמאס בעזה: מהו מנהל טכנוקרטי? בין אם ההסכם לשחרור החטופים יתקדם לעבר השלב השני או יקרוס ויוחלף בחידוש הלחימה, יש לדון בחלופות אסטרטגיות ארוכות טווח לרצועת עזה. חוקר המכון, אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, מציג את החלופה של מנהל טכנוקרטי שיטפל בשיקום תשתיות וכלכלה, בפיתוח כוח ביטחוני לשמירה על הסדר הציבורי ולוחמה בטרור, ובדה-רדיקליזציה במערכות השלטון והחיים, דוגמת מערכת החינוך. האם חמאס לא יטרפד את הקמתו של מנהל זה? כיצד ישתלב מנהל כזה בתכניות אזוריות ובינלאומיות לפתרון בעיית עזה ביום שאחרי המלחמה? האם חלופה זו פותחת הזדמנות להרחבת שיתוף הפעולה ותהליך הנורמליזציה, בחסות ממשל טראמפ? דרקון במדבר – פרק 1: האסטרטגיה הסינית במזרח התיכון סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק הראשון של הסדרה, העוסקת בנוכחות המתעצמת של סין במזרח התיכון ובמסגרתה יתארחו מומחים מובילים בתחום, המנחה יובל וינרב, מומחה לתרבות סין, מארח את פרופ' יורם עברון, חוקר סין באוניברסיטת חיפה. השניים דנים באסטרטגיה הסינית באזור, מיוזמת "החגורה והדרך" ועד היוזמות הגלובליות החדשות של שי ג'ינפינג, ועל האופן שבו הן עשויות להשפיע על המזרח התיכון. כיצד רואה סין את תפקידה באזור? מה היעדים האמיתיים שלה מעבר להצהרות הרשמיות? ואיך משתלבות היוזמות האחרונות שלה בתמונה הגדולה? מגרש הרוסים - פרק 10: פוטין בין נפילת אסד לעליית טראמפ חודש וחצי לפני כניסת טראמפ לתפקיד, רוסיה מצאה עצמה מאבדת את משטר אסד. עד כמה הדבר פגע במעמדה? האם פוטין עדיין בונה על טראמפ? ואילו מנופים נותרים לרוסיה במזה"ת? הפרק העשירי של "מגרש הרוסים" עם מומחי תחום רוסיה של המכון למחקרי ביטחון לאומי.

אסטרטגיה ארוכת טווח נגד חמאס בעזה: מהו מנהל טכנוקרטי?

Tue, 28 Jan 2025 00:00:00 +0300

בין אם ההסכם לשחרור החטופים יתקדם לעבר השלב השני או יקרוס ויוחלף בחידוש הלחימה, יש לדון בחלופות אסטרטגיות ארוכות טווח לרצועת עזה. חוקר המכון, אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, מציג את החלופה של מנהל טכנוקרטי שיטפל בשיקום תשתיות וכלכלה, בפיתוח כוח ביטחוני לשמירה על הסדר הציבורי ולוחמה בטרור, ובדה-רדיקליזציה במערכות השלטון והחיים, דוגמת מערכת החינוך. האם חמאס לא יטרפד את הקמתו של מנהל זה? כיצד ישתלב מנהל כזה בתכניות אזוריות ובינלאומיות לפתרון בעיית עזה ביום שאחרי המלחמה? האם חלופה זו פותחת הזדמנות להרחבת שיתוף הפעולה ותהליך הנורמליזציה, בחסות ממשל טראמפ?

פודקאסטרטגי 325: העסקה והתפטרות הרמטכ"ל | עידן טראמפ 2 | סודות הרשתות החברתיות

Wed, 22 Jan 2025 00:00:00 +0300

ההסכם לשחרור החטופים והתפטרות הרמטכ״ל: האפשרויות שמונחות על הפרק וההיערכות הנדרשת בישראל ראש המכון, אלוף(מיל') תמיר הימן, יחד עם החוקרים עפר שלח ופרופ' קובי מיכאל, מציגים ניתוח של מרכיבי המתווה לשחרור החטופים והפסקת האש, ובוחנים את האירועים שמתרחשים בעקבותיו - ובראש סדר הדברים התפטרות הרמטכ״ל והמכתב שפרסם בהקשר בעיתוי זה. כיצד צריכים לפעול צה״ל והדרג המדיני בעקבות התפטרות הרמטכ״ל, על מנת שהצבא יוכל לתפקד כנדרש בעת הזאת ולהשלים את משימותיו? מהם הסיכונים הנגזרים מהחלוקה של המתווה לשלבים, ההפרות של חמאס, החתירה שלו לשחרר מחבלים מסוכנים וכן התעוררות הטרור בזירת איו״ש תוך כדי ביצוע ההסכם? וגם: מהן החלופות למצב הנוכחי ברצועת עזה ואיזה מהן יכולה לשרת את ישראל בצורה הטובה ביותר? עידן טראמפ 2: היעדים שסימן וההזדמנויות עבור ישראל על רקע חילופי השלטון בארה״ב, עם השבעתו של הנשיא דונלד טראמפ לתקופת כהונה שניה, ונאום ההשבעה, שקיפל בתוכו לא מעט מסרים פנימה והחוצה, חוקרי ארה"ב במכון מנתחים את השינויים המסתמנים בארה״ב, היעדים שעליהם הצהיר טראמפ בפתח תקופת כהונתו השנייה וההשלכות הצפויות בזירה הבינ״ל, במזה״ת ובישראל בפרט. מה מעצב את תפיסת עולמו של טראמפ כנשיא והאם הוא צפוי לדבוק במדיניות שאפיינה את תקופת הכהונה הקודמת שלו? מה מלמדים הצווים הנשיאותיים ונאום ההשבעה על המשמעות של חזונו ״אמריקה תחילה״? על איזה אדנים מתכוון טראמפ לבסס את מדיניות החוץ שלו ושאיפתו לסיים מלחמות ולהשכין שלום, בהמשך להסכמי הנורמליזציה בין ישראל לשכנותיה? כיצד תשפיע כניסתו לתפקיד על יחסי ארה״ב-סין ועל היבטים טכנולוגיים בפרט? ולאור השינויים, כיצד מומלץ לישראל לפעול להידוק היחסים עם ארה״ב ולניצול ההזדמנויות? קראו את נייר המדיניות של המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/trump-policy-paper/ מאחורי הקלעים של הרשתות החברתיות: ההשפעה, האינטרסים והסכנה לישראל המלחמה בין הרשתות החברתיות על תשומת הלב שלנו משפיעה על כולנו, כל יום וכל הזמן. אנחנו לא תמיד ערים למלחמה הזו כי לרוב היא סמויה מן העין ומה שגלוי לפעמים לא מובן. סגנית מנהל מחלקת הדיגטל במכון, מאיה לס, בשיחה עם אופיר דיין, חוקרת במרכז למדיניות ישראל-סין שבמכון, ודרור גלוברמן, מרצה על השפעת הבינה מלאכותית על החברה האנושית ומחבר הניוזלטר ״סקיפ אינטרו״, על השפעת המהלכים של הרשתות החברתיות על השיח העולמי וגם הישראלי, הטעיות האלגוריתם ומה הציבור ומקבלי ההחלטות בישראל צריכים להבין על השפעת הרשתות החברתיות.

ההסכם לשחרור החטופים והתפטרות הרמטכ״ל: האפשרויות שמונחות על הפרק וההיערכות הנדרשת בישראל

Wed, 22 Jan 2025 00:00:00 +0300

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, יחד עם החוקרים עפר שלח ופרופ' קובי מיכאל, מציגים ניתוח של מרכיבי המתווה לשחרור החטופים והפסקת האש, ובוחנים את האירועים שמתרחשים בעקבותיו - ובראש סדר הדברים התפטרות הרמטכ״ל והמכתב שפרסם בהקשר בעיתוי זה. כיצד צריכים לפעול צה״ל והדרג המדיני בעקבות התפטרות הרמטכ״ל, על מנת שהצבא יוכל לתפקד כנדרש בעת הזאת ולהשלים את משימותיו? מהם הסיכונים הנגזרים מהחלוקה של המתווה לשלבים, ההפרות של חמאס, החתירה שלו לשחרר מחבלים מסוכנים וכן התעוררות הטרור בזירת איו״ש תוך כדי ביצוע ההסכם? וגם: מהן החלופות למצב הנוכחי ברצועת עזה ואיזה מהן יכולה לשרת את ישראל בצורה הטובה ביותר?

עידן טראמפ 2: היעדים שסימן וההזדמנויות עבור ישראל

Tue, 21 Jan 2025 00:00:00 +0300

על רקע חילופי השלטון בארה״ב, עם השבעתו של הנשיא דונלד טראמפ לתקופת כהונה שניה, ונאום ההשבעה, שקיפל בתוכו לא מעט מסרים פנימה והחוצה, חוקרי ארה"ב במכון מנתחים את השינויים המסתמנים בארה״ב, היעדים שעליהם הצהיר טראמפ בפתח תקופת כהונתו השנייה וההשלכות הצפויות בזירה הבינ״ל, במזה״ת ובישראל בפרט. מה מעצב את תפיסת עולמו של טראמפ כנשיא והאם הוא צפוי לדבוק במדיניות שאפיינה את תקופת הכהונה הקודמת שלו? מה מלמדים הצווים הנשיאותיים ונאום ההשבעה על המשמעות של חזונו ״אמריקה תחילה״? על איזה אדנים מתכוון טראמפ לבסס את מדיניות החוץ שלו ושאיפתו לסיים מלחמות ולהשכין שלום, בהמשך להסכמי הנורמליזציה בין ישראל לשכנותיה? כיצד תשפיע כניסתו לתפקיד על יחסי ארה״ב-סין ועל היבטים טכנולוגיים בפרט? ולאור השינויים, כיצד מומלץ לישראל לפעול להידוק היחסים עם ארה״ב ולניצול ההזדמנויות? קראו את נייר המדיניות של המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/trump-policy-paper/

מאחורי הקלעים של הרשתות החברתיות: ההשפעה, האינטרסים והסכנה לישראל

Sun, 19 Jan 2025 00:00:00 +0300

המלחמה בין הרשתות החברתיות על תשומת הלב שלנו משפיעה על כולנו, כל יום וכל הזמן. אנחנו לא תמיד ערים למלחמה הזו כי לרוב היא סמויה מן העין ומה שגלוי לפעמים לא מובן. סגנית מנהל מחלקת הדיגטל במכון, מאיה לס, בשיחה עם אופיר דיין, חוקרת במרכז למדיניות ישראל-סין שבמכון, ודרור גלוברמן, מרצה על השפעת הבינה מלאכותית על החברה האנושית ומחבר הניוזלטר ״סקיפ אינטרו״, על השפעת המהלכים של הרשתות החברתיות על השיח העולמי וגם הישראלי, הטעיות האלגוריתם ומה הציבור ומקבלי ההחלטות בישראל צריכים להבין על השפעת הרשתות החברתיות.

אז מה כן? - פרק 6: עזה ביום שאחרי עסקה - לשנות גישה

Wed, 15 Jan 2025 00:00:00 +0300

עסקת החטופים שמטלטלת את הציבור הישראלי אמורה לשנות את פניה של המערכה ברצועת עזה בחודשים הקרובים, אך תוכנית ישראלית מסודרת עדיין לא על הפרק. אז מה כן אפשר לעשות, ובאמצעות איזו גישה צריכה ישראל לטפל ברצועת עזה אחרי שובם של החטופים (במהרה בימינו)? תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר תמי קנר ויוחנן צורף, מומחים לזירה הפלסטינית ולמשפט בינלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, מגבשים יחד עם אטילה שומפלבי את המתווה האופטימלי שכדאי לצעוד בו. אז מה כן, פרק 6

פודקאסטרטגי 324: עזה ביום אחרי העסקה | ישראל-טורקיה-כורדים | הביקורת באיראן

Mon, 13 Jan 2025 00:00:00 +0300

אז מה כן? - פרק 6: עזה ביום שאחרי עסקה - לשנות גישה עסקת החטופים שמטלטלת את הציבור הישראלי אמורה לשנות את פניה של המערכה ברצועת עזה בחודשים הקרובים, אך תוכנית ישראלית מסודרת עדיין לא על הפרק. אז מה כן אפשר לעשות, ובאמצעות איזו גישה צריכה ישראל לטפל ברצועת עזה אחרי שובם של החטופים (במהרה בימינו)? תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר תמי קנר ויוחנן צורף, מומחים לזירה הפלסטינית ולמשפט בינלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, מגבשים יחד עם אטילה שומפלבי את המתווה האופטימלי שכדאי לצעוד בו. אז מה כן, פרק 6 המציאות החדשה בסוריה: השלכות על יחסי ישראל עם טורקיה והכורדים חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, בשיחה על השפעת הפלת שלטון אסד בטורקיה על יחסיה של ירושלים עם אנקרה, כמו גם עם הכורדים באזור האם טורקיה הפכה להיות השכנה החדשה דה-פקטו של ישראל? מהי באופן כללי הבעיה הכורדית ואיך היא מתבטאת בצפון-מזרח סוריה? מהן הגישות הקיימות בישראל לגבי הסוגייה הכורדית והאפשרות של כינון קשרים או חידוש הקשרים עם המיעוט הכורדי, על רקע ההתפתחויות בסוריה? קולות מאיראן - פרק 14 | הביקורת המתגברת נגד משטר האייתולות חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את הביקורת החריגה הנשמעת בשבועות האחרונים כלפי המשטר בטהראן. כיצד נשמעת הביקורת כלפי המשטר, ברקע ההחמרה במצב הכלכלי ולאחר נפילת משטר אסד? מי הם המבקרים המגיעים מתוך המחנה השמרני האיראני, ואף מתוך משמרות המהפכה, ולמה נוגעת הביקורת של אגף זה? איך, חרף הביקורת, המשטר ממשיך להקרין עוצמה ולהשרות פחד על הציבור, ברקע התקרבות יום השנה ה-46 למהפכה האסלאמית וכניסתו הקרובה של טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב?

המציאות החדשה בסוריה: השלכות על יחסי ישראל עם טורקיה והכורדים

Mon, 13 Jan 2025 00:00:00 +0300

חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, בשיחה על השפעת הפלת שלטון אסד בטורקיה על יחסיה של ירושלים עם אנקרה, כמו גם עם הכורדים באזור האם טורקיה הפכה להיות השכנה החדשה דה-פקטו של ישראל? מהי באופן כללי הבעיה הכורדית ואיך היא מתבטאת בצפון-מזרח סוריה? מהן הגישות הקיימות בישראל לגבי הסוגייה הכורדית והאפשרות של כינון קשרים או חידוש הקשרים עם המיעוט הכורדי, על רקע ההתפתחויות בסוריה?

קולות מאיראן - פרק 14 | הביקורת המתגברת נגד משטר האייתולות

Sun, 12 Jan 2025 00:00:00 +0300

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את הביקורת החריגה הנשמעת בשבועות האחרונים כלפי המשטר בטהראן. כיצד נשמעת הביקורת כלפי המשטר, ברקע ההחמרה במצב הכלכלי ולאחר נפילת משטר אסד? מי הם המבקרים המגיעים מתוך המחנה השמרני האיראני, ואף מתוך משמרות המהפכה, ולמה נוגעת הביקורת של אגף זה? איך, חרף הביקורת, המשטר ממשיך להקרין עוצמה ולהשרות פחד על הציבור, ברקע התקרבות יום השנה ה-46 למהפכה האסלאמית וכניסתו הקרובה של טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב?

פודקאסטרטגי 323: בעיית אונר"א | משמעת צבאית | מי יציל אותנו מעזה? | צומת גורלי בלבנון

Tue, 07 Jan 2025 00:00:00 +0300

בעיית אונר"א חוקרי המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר ופרופ' קובי מיכאל, על השינוי שחל תוך כדי המלחמה במדיניות ישראל ביחס לאונר״א, אחרי שנחשפו ראיות לחדירה של חמאס לארגון, מעורבות עובדיו בטבח ה-7 באוקטובר והפערים בין המטרה שלשמה קם הארגון, לפני יותר מ-70 שנים, למה שקרה בפועל, במיוחד ברצועת עזה. מה הטענות שהציגה ישראל נגד אונר״א ומה מטרת החוקים החדשים שאמורים להיכנס לתוקף בעוד כחודש? באיזה תחום של פעילויות אונר״א עוסקת החקיקה ומה לא מטופל בה? כיצד שינוי המדיניות הישראלית משתלב בחזית המשפטית של המלחמה, ומהן ההשלכות של החקיקה בזירה המשפטית הבינלאומית? באיזה חלופה לאונר״א צריכה ישראל לתמוך והאם הרש״פ רלוונטית? וגם: על מה שני חוקרי המכון לא מסכימים בנוגע להתנהלות הישראלית מול אונר"א? משמעת צבאית בעקבות פרסום ממצאי צוות הבדיקה בראשותו של אלוף (מיל') מוטי ברוך, המתייחסים לתרופפות המשמעת הצבאית במהלך ״חרבות ברזל״ ומצביעים על קשר בינה לבין תאונות מבצעיות וליקויים נקודתיים בפעילות הצבא, חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח, ד"ר עידית שפרן גיטלמן ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן - דנים במשמעויות התרופפות המשמעת בהקשר הרחב של המלחמה הממושכת וההסתמכות על מערך המילואים, וביחס להתנהלות הדרג המדיני והדרג הפיקודי, בשורות הצבא ובפעולות הלחימה בכלל. וגם: כיצד משתלבת סוגיית המשמעת הצבאית בדיון על ערכים ונורמות ומה המשמעות של אירועים משמעתיים לגבי אמון הציבור בצבא? מי יציל אותנו מעזה? פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": 15 חודשים לאחר תחילת המלחמה, ושום דבר בנוגע לעתיד עזה לא ברור. הכאוס השתלט על התכנון, וחלומות משיחיים על התיישבות מניעים את הממשלה ואת חבריה. האם המלחמה בעזה רחוקה מסיום, מה האפשרויות לצאת משם בכבוד ואיך כל זה קשור גם למצרים? חוקרי המכון תא"ל (מיל') אודי דקל, השגרירה אמירה אורון ואל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן מנסים להציע מתווה לסיום הגיוני. צומת גורלי בלבנון בעקבות ההפרות של הפסקת האש מאז ה-27/11 ולקראת האירועים שצפויים לעצב את המציאות החדשה בגבול הצפון ובתוך לבנון: הבחירות לנשיאות ותום 60 הימים הראשונים של הפסקת האש, חוקרת המכון סא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגה את תמונת המצב, אחרי יותר מחודש של הפסקת אש, בהתאם לנקודות הבאות: מה סטטוס הפסקת האש, תפקוד ועדת הפיקוח וההפרות - וכיצד הן מטופלות? מהם המסרים שעוברים בין ישראל לחיזבאללה? האם צבא לבנון ממלא את המוטל עליו כנדרש? מהן ההשלכות של נפילת משטר אסד בסוריה על השיקולים של חיזבאללה, יכולותיו וכוונותיו - בלבנון וביחס להפסקת האש בפרט? וכיצד הבחירות לנשיאות לבנון משתלבות בהשלכות המלחמה והפגיעה בציר האיראני: מה הסיכוי שייבחר נשיא שמתנגד לחיזבאללה?

בין הפסקת האש לבחירות גורליות לנשיאות: ישראל, לבנון וחיזבאללה בצומת הכרעות

Tue, 07 Jan 2025 00:00:00 +0300

בעקבות ההפרות של הפסקת האש מאז ה-27/11 ולקראת האירועים שצפויים לעצב את המציאות החדשה בגבול הצפון ובתוך לבנון: הבחירות לנשיאות ותום 60 הימים הראשונים של הפסקת האש, חוקרת המכון סא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגה את תמונת המצב, אחרי יותר מחודש של הפסקת אש, בהתאם לנקודות הבאות: מה סטטוס הפסקת האש, תפקוד ועדת הפיקוח וההפרות - וכיצד הן מטופלות? מהם המסרים שעוברים בין ישראל לחיזבאללה? האם צבא לבנון ממלא את המוטל עליו כנדרש? מהן ההשלכות של נפילת משטר אסד בסוריה על השיקולים של חיזבאללה, יכולותיו וכוונותיו - בלבנון וביחס להפסקת האש בפרט? וכיצד הבחירות לנשיאות לבנון משתלבות בהשלכות המלחמה והפגיעה בציר האיראני: מה הסיכוי שייבחר נשיא שמתנגד לחיזבאללה?

אז מה כן? - פרק 5: מי יציל אותנו מעזה?

Mon, 06 Jan 2025 00:00:00 +0300

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": 15 חודשים לאחר תחילת המלחמה, ושום דבר בנוגע לעתיד עזה לא ברור. הכאוס השתלט על התכנון, וחלומות משיחיים על התיישבות מניעים את הממשלה ואת חבריה. האם המלחמה בעזה רחוקה מסיום, מה האפשרויות לצאת משם בכבוד ואיך כל זה קשור גם למצרים? חוקרי המכון תא"ל (מיל') אודי דקל, השגרירה אמירה אורון ואל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן מנסים להציע מתווה לסיום הגיוני.

בעיית אונר״א: שינוי המדיניות בישראל והשאלות שנותרו פתוחות

Mon, 06 Jan 2025 00:00:00 +0300

חוקרי המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר ופרופ' קובי מיכאל, על השינוי שחל תוך כדי המלחמה במדיניות ישראל ביחס לאונר״א, אחרי שנחשפו ראיות לחדירה של חמאס לארגון, מעורבות עובדיו בטבח ה-7 באוקטובר והפערים בין המטרה שלשמה קם הארגון, לפני יותר מ-70 שנים, למה שקרה בפועל, במיוחד ברצועת עזה. מה הטענות שהציגה ישראל נגד אונר״א ומה מטרת החוקים החדשים שאמורים להיכנס לתוקף בעוד כחודש? באיזה תחום של פעילויות אונר״א עוסקת החקיקה ומה לא מטופל בה? כיצד שינוי המדיניות הישראלית משתלב בחזית המשפטית של המלחמה, ומהן ההשלכות של החקיקה בזירה המשפטית הבינלאומית? באיזה חלופה לאונר״א צריכה ישראל לתמוך והאם הרש״פ רלוונטית? וגם: על מה שני חוקרי המכון לא מסכימים בנוגע להתנהלות הישראלית מול אונר"א? לקריאת נייר המדיניות של ה-INSS בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/unrwa-2024/

מה קרה למשמעת הצבאית ב״חרבות ברזל״?

Sun, 05 Jan 2025 00:00:00 +0300

בעקבות פרסום ממצאי צוות הבדיקה בראשותו של אלוף (מיל') מוטי ברוך, המתייחסים לתרופפות המשמעת הצבאית במהלך ״חרבות ברזל״ ומצביעים על קשר בינה לבין תאונות מבצעיות וליקויים נקודתיים בפעילות הצבא, חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח, ד"ר עידית שפרן גיטלמן ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן - דנים במשמעויות התרופפות המשמעת בהקשר הרחב של המלחמה הממושכת וההסתמכות על מערך המילואים, וביחס להתנהלות הדרג המדיני והדרג הפיקודי, בשורות הצבא ובפעולות הלחימה בכלל. וגם: כיצד משתלבת סוגיית המשמעת הצבאית בדיון על ערכים ונורמות ומה המשמעות של אירועים משמעתיים לגבי אמון הציבור בצבא?

פודקאסטרטגי 322: סעודיה - בין חות'ים לטראמפ | קולות מאיראן - יוקר המחייה גרסת טהראן

Tue, 31 Dec 2024 00:00:00 +0300

הזווית הסעודית: בין הח'ותים, הציפיות מטראמפ והסיכוי לשלום אזורי חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי מסביר את הלקחים מהמעורבות הסעודית במלחמה – החל מהיכולת להכניע את החות'ים, דרך כוונותיהם כלפי סעודיה ועד לאפשרות להסדר מדיני בתימן. בנוסף מפרט על ההזדמנויות לישראל בעקבות היחלשות הציר האיראני והתחזקות מעמדה האזורי: האם צפוי להתחדש הדטאנט האזוריים בעקבות שינויים אלה? כיצד מתקבלת חזרת טראמפ לממשל בארה״ב במדינות ערב ובפרט בסעודיה? מהם שיקוליו של מוחמד בן סלמאן בעניין נורמליזציה עם ישראל והאם היא קרובה מאי פעם? קולות מאיראן - פרק 13 | המצב הכלכלי הקשה באיראן: יש סיכוי לשינוי? חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את מחאות הפועלים שפרצו ברחבי איראן עקב פיטורים נרחבים, סגירת חלק מהמפעלים במדינה ובעיות יסוד בכלכלה האיראנית. האם יש במחאות הפועלים את הפוטנציאל הנדרש לזעזע את המשטר האיראני?

הזווית הסעודית: בין הח'ותים, הציפיות מטראמפ והסיכוי לשלום אזורי

Tue, 31 Dec 2024 00:00:00 +0300

חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי מסביר את הלקחים מהמעורבות הסעודית במלחמה – החל מהיכולת להכניע את החות'ים, דרך כוונותיהם כלפי סעודיה ועד לאפשרות להסדר מדיני בתימן. בנוסף מפרט על ההזדמנויות לישראל בעקבות היחלשות הציר האיראני והתחזקות מעמדה האזורי: האם צפוי להתחדש הדטאנט האזוריים בעקבות שינויים אלה? כיצד מתקבלת חזרת טראמפ לממשל בארה״ב במדינות ערב ובפרט בסעודיה? מהם שיקוליו של מוחמד בן סלמאן בעניין נורמליזציה עם ישראל והאם היא קרובה מאי פעם?

קולות מאיראן - פרק 13 | המצב הכלכלי הקשה באיראן: יש סיכוי לשינוי?

Sun, 29 Dec 2024 00:00:00 +0300

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את מחאות הפועלים שפרצו ברחבי איראן עקב פיטורים נרחבים, סגירת חלק מהמפעלים במדינה ובעיות יסוד בכלכלה האיראנית. האם יש במחאות הפועלים את הפוטנציאל הנדרש לזעזע את המשטר האיראני?

פודקאסטרטגי 321: מבצע הרשות הפלסטינית בגדה | מתקפות החות'ים - לאן? | כאב ראש ושמו טיקטוק

Thu, 26 Dec 2024 00:00:00 +0300

מבצע הרשות הפלסטינית בג׳נין: כוונות אבו מאזן והמשמעות לישראל בעקבות המבצע להשבת השליטה והפקעת הנשק מחוליות הטרור במחנה הפליטים ג׳נין, חוקר המכון יוחנן צורף מסביר מה דחף את הרשות לבצע את המהלך החריג אחרי שנים של אובדן שליטה ואנרכיה במחנה. מה דוחק באבו מאזן כעת? כיצד השפיעו המלחמה בעזה ומצב חמאס על החשיבה בצמרת הרש״פ, לצד הניסיונות הכושלים להגיע לפיוס עם חמאס והשאיפה לאכוף את סדר היום המדיני על מתנגדי הרשות והמאתגרים אותה מבית? כיצד קשור המהלך לתמורות האזוריות של השבועות האחרונים, ובפרט הרגישות בירדן? ובאופן כללי יותר - מה ניתן ללמוד מהמהלך האחרון על ניסיונותיו של אבו מאזן לשמר את הרש״פ ואף לפעול נגד מי שמאיים עליה, אחרי שהתעקש על המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, והאם צעדיו האחרונים יוצרים הזדמנות ממשית לשיתוף פעולה, בתקופה שבה גם ישראל מעלה הילוך בלחימה נגד הטרור בחזית הזאת? כתבות, פוסטים ופרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי - https://www.inss.org.il/he/publication/war-data/ מתקפות החות'ים לא פוסקות: איך מתמודדים עם הזירה השביעית? חוקר התוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, דני סיטרינוביץ, מנתח את תמונת המצב ואת התוצאות של מתקפות החות׳ים נגד ישראל ונגד כלי שיט בים סוף, בתום שלוש תקיפות עומק של חיל האוויר נגד מטרות כלכליות ותשתיות של החות׳ים בתימן, שגם אחריהן המתקפות בירי בליסטי ובשיגורי כטב״מ אינן פוסקות. כיצד הפכו החות’ים לחזית החמה ביותר של המלחמה בימים האחרונים? מה מניע אותם ומה הקשר של איראן למהלכיהם האחרונים, והאם יש ביכולתה לאכוף עליהם שליטה? האם תקיפה באיראן תעזור בנושא? ובעיקר, כיצד יכולה ישראל להסתייע בארה״ב ובשותפות נוספות מהאזור, שיש להן אינטרס משותף להכניע את החות׳ים צבאית ואף להביא למיטוט שלטונם? מה נחוץ לשם כך? היכנסו והאזינו לפודקאסטים מומלצים באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי - https://www.inss.org.il/he/podcast/ טיקטוק וביטחון לאומי רשת הטיקטוק היא כבר מזמן לא רק רשת חברתית פופולרית בקרב צעירים, עם מיליוני משתמשים בישראל ועוד רבים ברחבי העולם, אלא כלי רב השפעה על התודעה ואף על הביטחון הלאומי. חוקרת המכון אופיר דיין מסבירה את הליך החקיקה בארה״ב שנועד להציב גבולות לשימוש ברשת הטיקטוק ולפקח עליה, ומציגה בהמשך לכך את תמונת המצב בישראל. אילו אתגרים יוצרת טיקטוק לרשויות בישראל ובאילו תחומים? מדוע ישראל נמצאת מאחורי מדינות מתקדמות במערב בתחום הפיקוח על תכני טיקטוק והניסיונות למנוע שימוש מזיק ברשת על ידי גורמים עוינים? מה ניתן ללמוד מפעולות שהתבצעו בימים האחרונים ברומניה ובאלבניה, כהתגוננות בפני ניצול לרעה של טיקטוק לצרכי השפעה פוליטית של מדינה זרה או פגיעה בביטחון האישי של המשתמשים?

מבצע הרשות הפלסטינית בג׳נין: כוונות אבו מאזן והמשמעות לישראל

Tue, 24 Dec 2024 12:39:33 +0300

בעקבות המבצע להשבת השליטה והפקעת הנשק מחוליות הטרור במחנה הפליטים ג׳נין, חוקר המכון יוחנן צורף מסביר מה דחף את הרשות לבצע את המהלך החריג אחרי שנים של אובדן שליטה ואנרכיה במחנה. מה דוחק באבו מאזן כעת? כיצד השפיעו המלחמה בעזה ומצב חמאס על החשיבה בצמרת הרש״פ, לצד הניסיונות הכושלים להגיע לפיוס עם חמאס והשאיפה לאכוף את סדר היום המדיני על מתנגדי הרשות והמאתגרים אותה מבית? כיצד קשור המהלך לתמורות האזוריות של השבועות האחרונים, ובפרט הרגישות בירדן? ובאופן כללי יותר - מה ניתן ללמוד מהמהלך האחרון על ניסיונותיו של אבו מאזן לשמר את הרש״פ ואף לפעול נגד מי שמאיים עליה, אחרי שהתעקש על המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, והאם צעדיו האחרונים יוצרים הזדמנות ממשית לשיתוף פעולה, בתקופה שבה גם ישראל מעלה הילוך בלחימה נגד הטרור בחזית הזאת?

מתקפות החות'ים לא פוסקות: איך מתמודדים עם הזירה השביעית?

Tue, 24 Dec 2024 08:52:26 +0300

חוקר התוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, דני סיטרינוביץ, מנתח את תמונת המצב ואת התוצאות של מתקפות החות׳ים נגד ישראל ונגד כלי שיט בים סוף, בתום שלוש תקיפות עומק של חיל האוויר נגד מטרות כלכליות ותשתיות של החות׳ים בתימן, שגם אחריהן המתקפות בירי בליסטי ובשיגורי כטב״מ אינן פוסקות. כיצד הפכו החות’ים לחזית החמה ביותר של המלחמה בימים האחרונים? מה מניע אותם ומה הקשר של איראן למהלכיהם האחרונים, והאם יש ביכולתה לאכוף עליהם שליטה? האם תקיפה באיראן תעזור בנושא? ובעיקר, כיצד יכולה ישראל להסתייע בארה״ב ובשותפות נוספות מהאזור, שיש להן אינטרס משותף להכניע את החות׳ים צבאית ואף להביא למיטוט שלטונם? מה נחוץ לשם כך?

טיקטוק וביטחון לאומי

Sun, 22 Dec 2024 00:00:00 +0300

רשת הטיקטוק היא כבר מזמן לא רק רשת חברתית פופולרית בקרב צעירים, עם מיליוני משתמשים בישראל ועוד רבים ברחבי העולם, אלא כלי רב השפעה על התודעה ואף על הביטחון הלאומי. חוקרת המכון אופיר דיין מסבירה את הליך החקיקה בארה״ב שנועד להציב גבולות לשימוש ברשת הטיקטוק ולפקח עליה, ומציגה בהמשך לכך את תמונת המצב בישראל. אילו אתגרים יוצרת טיקטוק לרשויות בישראל ובאילו תחומים? מדוע ישראל נמצאת מאחורי מדינות מתקדמות במערב בתחום הפיקוח על תכני טיקטוק והניסיונות למנוע שימוש מזיק ברשת על ידי גורמים עוינים? מה ניתן ללמוד מפעולות שהתבצעו בימים האחרונים ברומניה ובאלבניה, כהתגוננות בפני ניצול לרעה של טיקטוק לצרכי השפעה פוליטית של מדינה זרה או פגיעה בביטחון האישי של המשתמשים?

פודקאסטרטגי 320: הפסקת אש במבחן | קולות מרחובות דמשק | רוסיה/סוריה

Thu, 19 Dec 2024 14:22:55 +0300

הפסקת האש בלבנון: הפגיעה בחיזבאללה ושעת המבחן המתקרבת חוקרת לבנון וחזבאללה במכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי, על מצב חיזבאללה אחרי הפסקת האש, סדר העדיפויות שהשתנה בעקבות הפגיעה הקשה בכוח הצבאי של הארגון ובדרג ההנהגה שלו, והחולשות והחוזקות של הסכם הפסקת האש. מדוע המבחן הגדול ליציבות ההסכם מתחיל אחרי 60 הימים שבהם אמורה להתבצע פריסה מחדש של צבא לבנון ויוניפי״ל מדרום לליטאני, ובמקביל נסיגה של צה״ל מדרום לבנון? מה סוכם בין ארה״ב לישראל בעניין המשך פעילות נגד חיזבאללה אחרי הפסקת האש? מה הבעייתיות שעדיין קיימת לגבי תפקוד צבא לבנון כחלק מההסכם? כיצד ניתן בכל זאת לאכוף את הביצוע על חיזבאללה בכלים שיש בידי ישראל? ומהן השלכות המלחמה על מעמדו של חיזבאללה והבחירות לנשיאות לבנון? מעבר לרשת – חלק א' | מהפכה על סטרואידים: מי נגד מי בסוריה? חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה במהפכה בסוריה ובנפילת משטר אסד. בחלק הראשון של הפינה, נבחן מי הם השחקנים שלקחו חלק במהפכת ה-7 בדצמבר - איפה הם נמצאים על המפה הגאוגרפית, מהי האוריינטציה הפוליטית-דתית של הקבוצות השונות, ואיך כל זה קרה כל כך מהר ללא מאבק וללא שפיכות דמים? ננסה גם להבין את המהלכים הדיפלומטים האזוריים: מדוע המדינות הערביות כל כך מבוהלות? כיצד נשבר הציר האיראני? ומה מבטיח לנו המשטר החדש בדמשק ? בחלק ב' של הרצועה תעסוק אורית בשיח בסוריה לפני ואחרי המהפכה. מעבר לרשת – חלק ב' | המהפכה בסוריה: השיח ברחובות דמשק, ומי אתה אל-ג'ולאני? אחרי שבחלק א' עשתה אורית פרלוב סדר ביחסי הכוחות בסוריה, בחלק השני היא עוקבת אחר השיח ברשתות החברתיות בסוריה ובעולם הערבי. נלמד מה הן הסיבות, בראייה ציבורית, לנטישתן של איראן ורוסיה את בשאר אל-אסד, מה החלק של יחיא סינוואר, ״מבצע מבול אל-אקצא״ ותבוסת חזבאללה בלבנון בנפילת אסד. כמו כן נבין מה הן החלופות השונות ל״יום שאחרי״ בסוריה - האם סהר סוני של אסלאם פוליטי בהנהגת טורקיה יחליף את הסהר השיעי בהנהגת איראן? האם אנחנו נראה השתלטות של ג׳יהאד סלאפי בדומה לאפגניסטאן או אולי מלחמות אזרחים בדומה לעיראק ולבנון? לבסוף, נכיר את איש השעה בסוריה, ראש ארגון הייאת תחריר א-שאם ומנהיג המהפכה - מוחמד אל-ג׳ולאני הרי הוא אחמד א-שרע. האם האיש עם הזקן השחור והרקע הג׳האדסטי שישב בכלא בוקה בעיראק ונמצא ברשימת בטרור של ארה״ב יהיה יום אחד נשיא סוריה? מהמסלול להקמת השלוחה של אל-קאעידה בסוריה ועד למאבק בבשאר אל-אסד, הכינוי שקיבל ״ג׳׳ולאנסקי״ והפיכתו לג׳נטלמן הלבוש בחליפות איטלקיות ומקבל משלחות מאירופה וארה״ב בארמון הנשיאות. היהפוך נמר חברבורותיו? רוסיה/סוריה: האם פוטין מאבד את הנכס החשוב שלו במזרח התיכון? חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, מנתח את הדרמה בסוריה ומשמעויותיה מהזווית הרוסית. מדוע רוסיה לא נלחמה כדי להציל את משטר אסד עם התרחבות המתקפה של המורדים? מה ההשלכות המיידיות של קריסת המשטר על הנוכחות הרוסית בסוריה? האם רוסיה יכולה להסתמך על שיתוף פעולה עם המורדים כדי לשמר את האינטרסים שלה בסוריה? מה טיב היחסים בין רוסיה לטורקיה, שהשפעתה בזירה הסורית גברה מאוד בעקבות חילופי השלטון בדמשק?

רוסיה/סוריה: האם פוטין מאבד את הנכס החשוב שלו במזרח התיכון?

Thu, 19 Dec 2024 14:19:45 +0300

חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, מנתח את הדרמה בסוריה ומשמעויותיה מהזווית הרוסית. מדוע רוסיה לא נלחמה כדי להציל את משטר אסד עם התרחבות המתקפה של המורדים? מה ההשלכות המיידיות של קריסת המשטר על הנוכחות הרוסית בסוריה? האם רוסיה יכולה להסתמך על שיתוף פעולה עם המורדים כדי לשמר את האינטרסים שלה בסוריה? מה טיב היחסים בין רוסיה לטורקיה, שהשפעתה בזירה הסורית גברה מאוד בעקבות חילופי השלטון בדמשק?

מעבר לרשת – חלק א' | מהפכה על סטרואידים: מי נגד מי בסוריה?

Wed, 18 Dec 2024 12:12:43 +0300

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה במהפכה בסוריה ובנפילת משטר אסד. בחלק הראשון של הפינה, נבחן מי הם השחקנים שלקחו חלק במהפכת ה-7 בדצמבר - איפה הם נמצאים על המפה הגאוגרפית, מהי האוריינטציה הפוליטית-דתית של הקבוצות השונות, ואיך כל זה קרה כל כך מהר ללא מאבק וללא שפיכות דמים? ננסה גם להבין את המהלכים הדיפלומטים האזוריים: מדוע המדינות הערביות כל כך מבוהלות? כיצד נשבר הציר האיראני? ומה מבטיח לנו המשטר החדש בדמשק ? בחלק ב' של הרצועה תעסוק אורית בשיח בסוריה לפני ואחרי המהפכה.

מעבר לרשת – חלק ב' | המהפכה בסוריה: השיח ברחובות דמשק, ומי אתה אל-ג'ולאני?

Wed, 18 Dec 2024 12:12:12 +0300

אחרי שבחלק א' עשתה אורית פרלוב סדר ביחסי הכוחות בסוריה, בחלק השני היא עוקבת אחר השיח ברשתות החברתיות בסוריה ובעולם הערבי. נלמד מה הן הסיבות, בראייה ציבורית, לנטישתן של איראן ורוסיה את בשאר אל-אסד, מה החלק של יחיא סינוואר, ״מבצע מבול אל-אקצא״ ותבוסת חזבאללה בלבנון בנפילת אסד. כמו כן נבין מה הן החלופות השונות ל״יום שאחרי״ בסוריה - האם סהר סוני של אסלאם פוליטי בהנהגת טורקיה יחליף את הסהר השיעי בהנהגת איראן? האם אנחנו נראה השתלטות של ג׳יהאד סלאפי בדומה לאפגניסטאן או אולי מלחמות אזרחים בדומה לעיראק ולבנון? לבסוף, נכיר את איש השעה בסוריה, ראש ארגון הייאת תחריר א-שאם ומנהיג המהפכה - מוחמד אל-ג׳ולאני הרי הוא אחמד א-שרע. האם האיש עם הזקן השחור והרקע הג׳האדסטי שישב בכלא בוקה בעיראק ונמצא ברשימת בטרור של ארה״ב יהיה יום אחד נשיא סוריה? מהמסלול להקמת השלוחה של אל-קאעידה בסוריה ועד למאבק בבשאר אל-אסד, הכינוי שקיבל ״ג׳׳ולאנסקי״ והפיכתו לג׳נטלמן הלבוש בחליפות איטלקיות ומקבל משלחות מאירופה וארה״ב בארמון הנשיאות. היהפוך נמר חברבורותיו?

הפסקת האש בלבנון: הפגיעה בחיזבאללה ושעת המבחן המתקרבת

Tue, 17 Dec 2024 00:00:00 +0300

חוקרת לבנון וחזבאללה במכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי, על מצב חיזבאללה אחרי הפסקת האש, סדר העדיפויות שהשתנה בעקבות הפגיעה הקשה בכוח הצבאי של הארגון ובדרג ההנהגה שלו, והחולשות והחוזקות של הסכם הפסקת האש. מדוע המבחן הגדול ליציבות ההסכם מתחיל אחרי 60 הימים שבהם אמורה להתבצע פריסה מחדש של צבא לבנון ויוניפי״ל מדרום לליטאני, ובמקביל נסיגה של צה״ל מדרום לבנון? מה סוכם בין ארה״ב לישראל בעניין המשך פעילות נגד חיזבאללה אחרי הפסקת האש? מה הבעייתיות שעדיין קיימת לגבי תפקוד צבא לבנון כחלק מההסכם? כיצד ניתן בכל זאת לאכוף את הביצוע על חיזבאללה בכלים שיש בידי ישראל? ומהן השלכות המלחמה על מעמדו של חיזבאללה והבחירות לנשיאות לבנון?

פודקאסטרטגי 319: ההפיכה בסוריה - דיון מומחים | החזרת תושבי הצפון לבתים | הסברה ישראלית?

Thu, 12 Dec 2024 00:00:00 +0300

נפילת משטר אסד: דיון מומחים בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי דנה ראשת תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, עם המומחה לענייני איראן במכון ד"ר רז צימט והמומחית לענייני טורקיה במכון ד"ר גליה לינדנטראוס, על השפעות והשלכות נפילתו של משטר אסד בעקבות מתקפת הפתע של כוחות המורדים. בין היתר ידונו המומחים במאבקי הכוחות שמעצבים את המציאות בשטח, בעתידה של המדינה הסורית ושל האזור, וכמובן – באופן שבו כל זה על ישראל. החזרת תושבי הצפון לבתיהם – ההיבט הצבאי מעל לשבועיים ששוררת הפסקת אש שברירית בצפון, ומרבית תושבי אזור הגבול טרם שבו לביתם. בפרק זה של פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, תא"ל (מיל') גיא חזות, על הצעדים שעל צה"ל לעשות להבטחת בטחונם של תושבי הצפון מול ההפרות האפשריות של חיזבאללה והמציאות המתהווה בסוריה, כמו גם לשיקום האמון בינו לבין התושבים בתקופה הקרובה. פייקלנד - פרק 30 | מבט מבפנים: כך נראית ה"הסברה ישראלית" אילון לוי, לשעבר דובר ממשלת ישראל במלחמת חרבות ברזל, ועו"ד גדי עזרא, לשעבר מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, דנים בפרק זה של פייקלנד במערך ההסברה הישראלי, ומתארים את בעיית חוסר התכנון והמדיניות הסדורה ואת הכשלון בניהול דו-שיח מוצלח עם דעת הקהל העולמית. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל

פייקלנד - פרק 30 | מבט מבפנים: כך נראית ה"הסברה ישראלית"

Thu, 12 Dec 2024 00:00:00 +0300

אילון לוי, לשעבר דובר ממשלת ישראל במלחמת חרבות ברזל, ועו"ד גדי עזרא, לשעבר מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, דנים בפרק זה של פייקלנד במערך ההסברה הישראלי, ומתארים את בעיית חוסר התכנון והמדיניות הסדורה ואת הכשלון בניהול דו-שיח מוצלח עם דעת הקהל העולמית. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל

החזרת תושבי הצפון לבתיהם – ההיבט הצבאי

Wed, 11 Dec 2024 00:00:00 +0300

מעל לשבועיים ששוררת הפסקת אש שברירית בצפון, ומרבית תושבי אזור הגבול טרם שבו לביתם. בפרק זה של פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, תא"ל (מיל') גיא חזות, על הצעדים שעל צה"ל לעשות להבטחת בטחונם של תושבי הצפון מול ההפרות האפשריות של חיזבאללה והמציאות המתהווה בסוריה, כמו גם לשיקום האמון בינו לבין התושבים בתקופה הקרובה.

נפילת משטר אסד: דיון מומחים

Wed, 11 Dec 2024 00:00:00 +0300

בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי דנה ראשת תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, עם המומחה לענייני איראן במכון ד"ר רז צימט והמומחית לענייני טורקיה במכון ד"ר גליה לינדנטראוס, על השפעות והשלכות נפילתו של משטר אסד בעקבות מתקפת הפתע של כוחות המורדים. בין היתר ידונו המומחים במאבקי הכוחות שמעצבים את המציאות בשטח, בעתידה של המדינה הסורית ושל האזור, וכמובן – באופן שבו כל זה משפיע על ישראל.

פודקאסטרטגי 318: המורדים בסוריה מכים שנית | תקציב בימי מלחמה | הצומת הגרמנית

Thu, 05 Dec 2024 00:00:00 +0300

מתקפת המורדים בסוריה: ההפתעה, המבחן הגדול לציר האיראני והמשמעויות לישראל חוקרי המכון - ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר גליה לינדנשטראוס והשגריר ארקדי מיל-מן - בשיחה על הדרך למתקפת הפתע, הסיבות להצלחת המורדים, הקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ והמשמעויות וההשלכות עבור משטר אסד, טורקיה, רוסיה, איראן והציר בהובלתה וישראל. תקציב 2025: השלכות המלחמה, הגזירות הכלכליות ודירוג האשראי של ישראל חוקרי התחום הכלכלי במכון, פרופ' אסטבן קלור וד"ר תומר פדלון, על המאפיינים המרכזיים של תקציב 2025 בכלל ותקציב הביטחון בפרט. אילו שינויים ניכרים בתקציב ומה המשמעות שלהן לציבור, על מגזריו השונים? אילו שינויים יכלו להיכלל ולא נכללו? על רקע הורדת דירוג אשראי של ישראל, האם התקציב מספק מענה לדוחות חברות הדירוג? והאם הפסקת האש בלבנון יכולה לשנות במשהו את התקציב? גרמניה על פרשת דרכים English follows Hebrew גרמניה היא אחת המדינות החשובות באירופה, וגם אחת הידידותיות ביותר כלפי ישראל ביבשת. עם זאת, לאחרונה נכנסה המדינה למשבר שהוביל להתפרקות הקואליציה בברלין, כמו גם להודעת הקנצלר על רצונו לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בפברואר. לפי הסקרים, גרמניה עומדת בפני מהפך פוליטי, וזאת באמצע תקופה מתוחה ביותר בתוך המדינה ובסביבתה. ברקע האירועים האחרונים, הזמין חוקר אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, את ד"ר פטר לינטל - חוקר במכון המחקר הגרמני SWP המומחה ליחסים בין גרמניה לישראל, לדיון מיוחד: איך הגיבו בממשל ובחברה בגרמניה לאירועי ה-7/10 ולמלחמה בעזה עד כה? האם הממשלה בברלין תציית לצוי המעצר נגד נתניהו וגלנט? איך נכנסה גרמניה למשבר הפוליטי הנוכחי? ומה מצפה לה, לאירופה וליחסי ברלין-ירושלים לאחר הבחירות הצפויות? הדיון נערך בשפה האנגלית Germany at a Crossroads Germany is one of the most important countries in Europe and one of the friendliest toward Israel on the continent. However, the country has recently entered a crisis that led to the dissolution of the coalition in Berlin, as well as an announcement by the chancellor regarding his intention to dissolve parliament and call for elections in February. According to polls, Germany is facing a political upheaval during an exceptionally tense period both within the country and in its surroundings. Against the backdrop of recent events, INSS researcher Dr. Remi Daniel, invited Dr. Peter Lintl—a researcher at the German research institute SWP and an expert on German-Israeli relations—for a special discussion: How has the German government and society reacted to the events of October 7th and the ongoing war in Gaza so far? Will the Berlin government comply with arrest warrants against Netanyahu and Gallant? How did Germany enter its current political crisis? And what lies ahead for Germany, Europe, and Berlin-Jerusalem relations after the upcoming elections?

תקציב 2025: השלכות המלחמה, הגזירות הכלכליות ודירוג האשראי של ישראל

Thu, 05 Dec 2024 00:00:00 +0300

חוקרי התחום הכלכלי במכון, פרופ' אסטבן קלור וד"ר תומר פדלון, על המאפיינים המרכזיים של תקציב 2025 בכלל ותקציב הביטחון בפרט. אילו שינויים ניכרים בתקציב ומה המשמעות שלהן לציבור, על מגזריו השונים? אילו שינויים יכלו להיכלל ולא נכללו? על רקע הורדת דירוג אשראי של ישראל, האם התקציב מספק מענה לדוחות חברות הדירוג? והאם הפסקת האש בלבנון יכולה לשנות במשהו את התקציב?

מתקפת המורדים בסוריה: ההפתעה, המבחן הגדול לציר האיראני והמשמעויות לישראל

Tue, 03 Dec 2024 00:00:00 +0300

חוקרי המכון - ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר גליה לינדנשטראוס והשגריר ארקדי מיל-מן - בשיחה על הדרך למתקפת הפתע, הסיבות להצלחת המורדים, הקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ והמשמעויות וההשלכות עבור משטר אסד, טורקיה, רוסיה, איראן והציר בהובלתה וישראל.

גרמניה על פרשת דרכים

Mon, 02 Dec 2024 10:50:25 +0300

English follows Hebrew גרמניה היא אחת המדינות החשובות באירופה, וגם אחת הידידותיות ביותר כלפי ישראל ביבשת. עם זאת, לאחרונה נכנסה המדינה למשבר שהוביל להתפרקות הקואליציה בברלין, כמו גם להודעת הקנצלר על רצונו לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בפברואר. לפי הסקרים, גרמניה עומדת בפני מהפך פוליטי, וזאת באמצע תקופה מתוחה ביותר בתוך המדינה ובסביבתה. ברקע האירועים האחרונים, הזמין חוקר אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, את ד"ר פטר לינטל - חוקר במכון המחקר הגרמני SWP המומחה ליחסים בין גרמניה לישראל, לדיון מיוחד: איך הגיבו בממשל ובחברה בגרמניה לאירועי ה-7/10 ולמלחמה בעזה עד כה? האם הממשלה בברלין תציית לצוי המעצר נגד נתניהו וגלנט? איך נכנסה גרמניה למשבר הפוליטי הנוכחי? ומה מצפה לה, לאירופה וליחסי ברלין-ירושלים לאחר הבחירות הצפויות? הדיון נערך בשפה האנגלית Germany at a Crossroads Germany is one of the most important countries in Europe and one of the friendliest toward Israel on the continent. However, the country has recently entered a crisis that led to the dissolution of the coalition in Berlin, as well as an announcement by the chancellor regarding his intention to dissolve parliament and call for elections in February. According to polls, Germany is facing a political upheaval during an exceptionally tense period both within the country and in its surroundings. Against the backdrop of recent events, INSS researcher Dr. Remi Daniel, invited Dr. Peter Lintl—a researcher at the German research institute SWP and an expert on German-Israeli relations—for a special discussion: How has the German government and society reacted to the events of October 7th and the ongoing war in Gaza so far? Will the Berlin government comply with arrest warrants against Netanyahu and Gallant? How did Germany enter its current political crisis? And what lies ahead for Germany, Europe, and Berlin-Jerusalem relations after the upcoming elections?

יחידת סהם: ציידי המשת"פים של חמאס | מעבר לרשת – חלק ב'

Thu, 28 Nov 2024 11:37:40 +0300

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בהקמת ״יחידת סהם״ ע״י משטרת חמאס. ננסה להבין מה תפקידה של היחידה במצוד אחר משתפי פעולה עם ישראל ובחלוקת הסיוע ההומניטארי בתוך עזה. כיצד הצליחה חמאס לצוד את משתפי הפעולה ולחסלם ברפיח, חאן יונס, נוציראת, דיר אל-בלח ובעיר עזה? כמו כן, נבחן מה הטעויות שישראל עשתה בניסיון ליצור חלופת בעזה לחמאס ומדוע נכשלה.

שלוחים, טילים וגרעין: לקראת שינוי אפשרי בתפיסת הביטחון של איראן?

Thu, 28 Nov 2024 11:32:37 +0300

ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון, מסביר מדוע לדעתו איראן בוחרת להשהות את תגובתה על התקיפה הישראלית באיראן בחודש שעבר, ומנתח לעומק את מרכיבי תפיסת הביטחון של המשטר האיראני, כפי שגובשו מאז המהפכה האסלאמית ועד היום: הסתמכות על מיליציות "שלוחים", פיתוח טילים וכטב"מים, טרור והתעצמות גרעינית. לאחר מכן, צימט בוחן את השלכות המלחמה על מרכיבי תפיסת הביטחון האיראנית וסדרי העדיפויות של המשטר. מהם הספקות שהתעוררו במשטר בנוגע להפעלת השלוחים, בעקבות ה-7.10, התלכדות הזירות והלחימה עד לימים שקדמו להפסקת האש בלבנון? מה למד המשטר משתי המתקפות הישירות שלו על ישראל, לגבי יכולותיו הצבאיות האסטרטגיות ובמיוחד לגבי יכולתו להרתיע את ישראל באמצעותן? ולבסוף, מהם האיתותים שהופיעו בחודשים האחרונים לכך שהמשטר עשוי לשנות את דוקטרינת הגרעין שלו ואף ללכת מעבר ל״סף״ - קיצור זמן הפריצה לנשק גרעיני?

פודקאסטרטגי 317: תפיסת הביטחון של איראן | הלבנונים והפסקת האש | צווי המעצר הבינ"ל | ציידי המשת"פים

Thu, 28 Nov 2024 11:27:10 +0300

שלוחים, טילים וגרעין: לקראת שינוי אפשרי בתפיסת הביטחון של איראן? ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון, מסביר מדוע לדעתו איראן בוחרת להשהות את תגובתה על התקיפה הישראלית באיראן בחודש שעבר, ומנתח לעומק את מרכיבי תפיסת הביטחון של המשטר האיראני, כפי שגובשו מאז המהפכה האסלאמית ועד היום: הסתמכות על מיליציות "שלוחים", פיתוח טילים וכטב"מים, טרור והתעצמות גרעינית. לאחר מכן, צימט בוחן את השלכות המלחמה על מרכיבי תפיסת הביטחון האיראנית וסדרי העדיפויות של המשטר. מהם הספקות שהתעוררו במשטר בנוגע להפעלת השלוחים, בעקבות ה-7.10, התלכדות הזירות והלחימה עד לימים שקדמו להפסקת האש בלבנון? מה למד המשטר משתי המתקפות הישירות שלו על ישראל, לגבי יכולותיו הצבאיות האסטרטגיות ובמיוחד לגבי יכולתו להרתיע את ישראל באמצעותן? ולבסוף, מהם האיתותים שהופיעו בחודשים האחרונים לכך שהמשטר עשוי לשנות את דוקטרינת הגרעין שלו ואף ללכת מעבר ל״סף״ - קיצור זמן הפריצה לנשק גרעיני? "חזבאללה מניף דגל לבן": השיח בלבנון בעקבות הפסקת האש | מעבר לרשת – חלק א' חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בלבנון בנוגע להסכם הפסקת האש עם ישראל, שקובע באופן נחרץ: "חזבאללה הובס ונכנע". פרלוב מנסה להסביר מה גרם לציבור הלבנוני להפנות גב באופן מוחלט לחזבאללה וכן להפנות את חיצי הביקורת והזעם כלפי האוכלוסייה השיעית והארגון ולא כלפי ישראל. צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט: התקדים המסוכן, העיוות המשפטי ודרכי ההתגוננות בעקבות החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, מסבירה חוקרת המכון ד"ר עו"ד תמי קנר את המשמעויות להחלטה התקדימית הזו, ומוסיפה: כיצד ההחלטה עלולה להשפיע בעתיד על קצינים בכירים ואישים נוספים המעורבים במלחמה? מהם העיוותים בהחלטת בית הדין ובדרך שבה היא מציגה את החשדות נגד נתניהו וגלנט? מה יכלה ישראל לעשות כדי לנסות ולמנוע את ההחלטה הזו? וגם: על האופן בו הזירה המשפטית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמלחמה. יחידת סהם: ציידי המשת"פים של חמאס | מעבר לרשת – חלק ב' חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בהקמת ״יחידת סהם״ ע״י משטרת חמאס. ננסה להבין מה תפקידה של היחידה במצוד אחר משתפי פעולה עם ישראל ובחלוקת הסיוע ההומניטארי בתוך עזה. כיצד הצליחה חמאס לצוד את משתפי הפעולה ולחסלם ברפיח, חאן יונס, נוציראת, דיר אל-בלח ובעיר עזה? כמו כן, נבחן מה הטעויות שישראל עשתה בניסיון ליצור חלופת בעזה לחמאס ומדוע נכשלה.

יחידת סהם: ציידי המשת"פים של חמאס | מעבר לרשת – חלק ב'

Thu, 28 Nov 2024 11:25:40 +0300

"חזבאללה מניף דגל לבן": השיח בלבנון בעקבות הפסקת האש | מעבר לרשת – חלק א'

Wed, 27 Nov 2024 14:00:57 +0300

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בלבנון בנוגע להסכם הפסקת האש עם ישראל, שקובע באופן נחרץ: "חזבאללה הובס ונכנע". פרלוב מנסה להסביר מה גרם לציבור הלבנוני להפנות גב באופן מוחלט לחזבאללה וכן להפנות את חיצי הביקורת והזעם כלפי האוכלוסייה השיעית והארגון ולא כלפי ישראל.

צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט: התקדים המסוכן, העיוות המשפטי ודרכי ההתגוננות

Wed, 27 Nov 2024 00:00:00 +0300

בעקבות החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, מסבירה חוקרת המכון ד"ר עו"ד תמי קנר את המשמעויות להחלטה התקדימית הזו, ומוסיפה: כיצד ההחלטה עלולה להשפיע בעתיד על קצינים בכירים ואישים נוספים המעורבים במלחמה? מהם העיוותים בהחלטת בית הדין ובדרך שבה היא מציגה את החשדות נגד נתניהו וגלנט? מה יכלה ישראל לעשות כדי לנסות ולמנוע את ההחלטה הזו? וגם: על האופן בו הזירה המשפטית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמלחמה.

פודקאסטרטגי 316: ארדואן - בין חמאס, ישראל וטראמפ | הדילמה של הקרמלין | מלכודת הטיקטוק

Thu, 21 Nov 2024 08:54:25 +0300

ארדואן - בין חמאס, ישראל וטראמפ חוקרי טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל, סוקרים את השלכות המלחמה על יחסי טורקיה-ישראל, את הפסקת הקשרים המסחריים ואת ההתבטאויות הקשות של ארדואן נגד ישראל בחודשים האחרונים, ומנתחים את הרקע להקצנה של ארדואן, וההקשרים הפנימיים והבינלאומיים המשפיעים על שיקוליו והחלטותיו. בנוסף, הם מסבירים את ההידרדרות הנמשכת ביחסי טורקיה-ישראל. מה עמדת טורקיה בקשר לשהותה של הנהגת חמאס בשטחה והאם הדיווחים על מעברה לשם, במקום קטר, נכונים? כיצד מתייחסים בטורקיה לכניסתו של טראמפ לבית הלבן? האם זה יכול לרכך את היחס העוין של טורקיה לישראל? בהקשר של המלחמה באוקראינה והמצב באירופה על רקע בחירת טראמפ: האם טורקיה חושבת מחדש על יחסיה עם הגושים השונים במערכת הבינלאומית? וגם: על המתחים המתעוררים בעת האחרונה בין טורקיה למדינות נוספות בזירת מזרח הים התיכון וכיצד נכון למדינות האזור להתנהל מול מנהיגות בלתי צפויה כשל ארדואן? מגרש הרוסים | הדילמה של הקרמלין בפרק החדש של "מגרש הרוסים", חוקרי תחום רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי דנים באתגר שניצב בפני פוטין אחרי שבארה"ב נבחר המועמד המועדף עליו - החותר להפסקת אש באוקראינה. ועוד - מדוע היוזמות של רוסיה במאמצי תיווך במזרח התיכון צריכות להטריד את ירושלים? פייקלנד | מלכודת הטיקטוק טראמפ החל את המאבק בטיקטוק הסינית במהלך כהונתו הראשונה, ובשנים האחרונות האמריקנים יצאו לקרב נגד פלטפורמת ההשפעה "המסוכנת בעולם". אלא שלאחר הבחירות האחרונות בארה"ב השתנתה, כנראה, דעתו של הנשיא המיועד, והעולם כולו תוהה מי ירסן את היכולת של הסינים לייצר מציאות מהונדסת ואלטרנטיבית, שלפי עדויות שונות מעודדת אנטישמיות ומגבירה את השנאה ואת הקיטוב. חוקרת המכון אופיר דיין עם סקירה מעודכנת על הרשת שמטלטלת את הדמוקרטיות בעולם. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פייקלנד – פרק 29 | מלכודת הטיקטוק

Thu, 21 Nov 2024 08:47:15 +0300

טראמפ החל את המאבק בטיקטוק הסינית במהלך כהונתו הראשונה, ובשנים האחרונות האמריקנים יצאו לקרב נגד פלטפורמת ההשפעה "המסוכנת בעולם". אלא שלאחר הבחירות האחרונות בארה"ב השתנתה, כנראה, דעתו של הנשיא המיועד, והעולם כולו תוהה מי ירסן את היכולת של הסינים לייצר מציאות מהונדסת ואלטרנטיבית, שלפי עדויות שונות מעודדת אנטישמיות ומגבירה את השנאה ואת הקיטוב. חוקרת המכון אופיר דיין עם סקירה מעודכנת על הרשת שמטלטלת את הדמוקרטיות בעולם. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

מגרש הרוסים – פרק 9 | בואכה טראמפ: הדילמה של הקרמלין

Wed, 20 Nov 2024 17:49:55 +0300

בפרק החדש של "מגרש הרוסים", חוקרי תחום רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי דנים באתגר שניצב בפני פוטין אחרי שבארה"ב נבחר המועמד המועדף עליו - החותר להפסקת אש באוקראינה. ועוד - מדוע היוזמות של רוסיה במאמצי תיווך במזרח בתיכון צריכות להטריד את ירושלים?

טורקיה 2024: ארדואן - בין חמאס, ישראל וטראמפ

Tue, 19 Nov 2024 00:00:00 +0300

חוקרי טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל, סוקרים את השלכות המלחמה על יחסי טורקיה-ישראל, את הפסקת הקשרים המסחריים ואת ההתבטאויות הקשות של ארדואן נגד ישראל בחודשים האחרונים, ומנתחים את הרקע להקצנה של ארדואן, וההקשרים הפנימיים והבינלאומיים המשפיעים על שיקוליו והחלטותיו. בנוסף, הם מסבירים את ההידרדרות הנמשכת ביחסי טורקיה-ישראל. מה עמדת טורקיה בקשר לשהותה של הנהגת חמאס בשטחה והאם הדיווחים על מעברה לשם, במקום קטר, נכונים? כיצד מתייחסים בטורקיה לכניסתו של טראמפ לבית הלבן? האם זה יכול לרכך את היחס העוין של טורקיה לישראל? בהקשר של המלחמה באוקראינה והמצב באירופה על רקע בחירת טראמפ: האם טורקיה חושבת מחדש על יחסיה עם הגושים השונים במערכת הבינלאומית? וגם: על המתחים המתעוררים בעת האחרונה בין טורקיה למדינות נוספות בזירת מזרח הים התיכון וכיצד נכון למדינות האזור להתנהל מול מנהיגות בלתי צפויה כשל ארדואן?

פודקאסטרטגי 315: שפל ביחסי ישראל-מצרים | רוסיה, סין וטראמפ | קולות מאיראן: בין טהראן לוושינגטון

Thu, 14 Nov 2024 00:00:00 +0300

יחסי ישראל-מצרים: "התקופה הקשה ביותר מאז הסכמי השלום" | ריאיון עם שגרירת ישראל במצרים לשעבר חוקרת המכון הבכירה אמירה אורון, עד לאחרונה שגרירת ישראל במצרים, בשיחה על יחסי ירושלים-קהיר מאז ה-7 באוקטובר, ובפרט על מעורבותה של מצרים במאמצי התיווך במשא ומתן בין ישראל לחמאס ונקודות המחלוקת והמתיחות - במיוחד בעניין מעבר רפיח וציר פילדלפי. מהן השלכות המלחמה על מצרים ומדוע היא מושפעת ממנה כל-כך? מה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה במו״מ? באיזה הסדר עתידי ברצועת עזה תתמוך מצרים? וכיצד נתפסים בעיני המשטר המצרי היחסים עם ישראל כיום, בעקבות העליות והמורדות שידעו בשנים האחרונות? קולות מאיראן - פרק 12 | בחירת טראמפ בעיניים איראניות חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את האופן שבו מסכל משטר האייתולות על תוצאות הבחירות בארה"ב.מדוע איראן ייחלה לניצחונה של קמלה האריס? מה פשר הדאגה האיראנית מכניסתו הצפויה של טראמפ לבית הלבן בינואר 2025? ואיך השתנתה התנהלות המשטר האיראני בעקבות תוצאות הבחירות? הקוטב השני: רוסיה וסין בצל ניצחון טראמפ ‎חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן וגליה לביא מציגים את המשמעויות של ניצחון טראמפ עבור רוסיה וסין וההתבטאויות בנושא עד כה. מה היה מצב היחסים בין ארה״ב לשתיים בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ? לאילו תרחישים הן יכולות להיערך בהקשר של המלחמה באוקראינה, התחרות הבין-מעצמתית וסוגיות נוספות המשפיעות על יחסי שלוש המדינות? והאם ניתן לצפות להרחבת שיתוף הפעולה ביניהן על רקע חזרתו של טראמפ לשלטון?

הקוטב השני: רוסיה וסין בצל ניצחון טראמפ

Thu, 14 Nov 2024 00:00:00 +0300

חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן וגליה לביא מציגים את המשמעויות של ניצחון טראמפ עבור רוסיה וסין וההתבטאויות בנושא עד כה. מה היה מצב היחסים בין ארה״ב לשתיים בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ? לאילו תרחישים הן יכולות להיערך בהקשר של המלחמה באוקראינה, התחרות הבין-מעצמתית וסוגיות נוספות המשפיעות על יחסי שלוש המדינות? והאם ניתן לצפות להרחבת שיתוף הפעולה ביניהן על רקע חזרתו של טראמפ לשלטון?

יחסי ישראל-מצרים: "התקופה הקשה ביותר מאז הסכמי השלום" | ריאיון עם שגרירת ישראל במצרים לשעבר

Tue, 12 Nov 2024 00:00:00 +0300

חוקרת המכון הבכירה אמירה אורון, עד לאחרונה שגרירת ישראל במצרים, בשיחה על יחסי ירושלים-קהיר מאז ה-7 באוקטובר, ובפרט על מעורבותה של מצרים במאמצי התיווך במשא ומתן בין ישראל לחמאס ונקודות המחלוקת והמתיחות - במיוחד בעניין מעבר רפיח וציר פילדלפי. מהן השלכות המלחמה על מצרים ומדוע היא מושפעת ממנה כל-כך? מה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה במו״מ? באיזה הסדר עתידי ברצועת עזה תתמוך מצרים? וכיצד נתפסים בעיני המשטר המצרי היחסים עם ישראל כיום, בעקבות העליות והמורדות שידעו בשנים האחרונות?

קולות מאיראן - פרק 12 | בחירת טראמפ בעיניים איראניות

Mon, 11 Nov 2024 00:00:00 +0300

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את האופן שבו מסכל משטר האייתולות על תוצאות הבחירות בארה"ב. מדוע איראן ייחלה לניצחונה של קמלה האריס? מה פשר הדאגה האיראנית מכניסתו הצפויה של טראמפ לבית הלבן בינואר 2025? ואיך השתנתה התנהלות המשטר האיראני בעקבות תוצאות הבחירות?

פודקאסטרטגי 314: טראמפ חוזר לבית הלבן | מה קורה בעיראק? | השיח ברחוב העזתי אחרי חיסול סינוואר

Thu, 07 Nov 2024 10:49:25 +0300

טראמפ חוזר לבית הלבן: אולפן מומחים מיוחד בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית וניצחונו של דונלד טראמפ, התכנסו חוקרי ארצות הברית במכון - אלדד שביט, צ'ק פרייליך ואבישי בן ששון-גורדיס - כדי לדון במשמעויות ובהשלכות של התוצאות על הזירה הבינלאומית, על הזירה האזורית ועל ישראל, הנכנסת לשנתה השנייה של מלחמת "חרבות ברזל". פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן הזירה העיראקית: שלוחי איראן שמאתגרים את ישראל בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן אף מאיימות להצטרף לתגובת איראן על התקיפה האווירית שביצעה ישראל. בפרק זה של פודקאסטרטגי המנחה ירון שניידר, המומחה לזירה העיראקית, עובר לכיסא המרואיין ודן במליציות השיעיות שמאיימות על ישראל ממזרח. לאיזה צורך הוקמו וכיצד השתלבו המיליציות בעיראק בציר השיעי בהובלת איראן? מה מאפיין את יחסי המיליציות עם השלטון הנוכחי בבגדאד ומדוע ראש הממשלה והצבא מהססים או אף נמנעים מלפעול נגד המיליציות האלה, נוכח התקיפות המכוונות נגד ישראל? כיצד משפיעה הנוכחות האמריקאית בעיראק על פעילות המיליציות האלה מאז הקמתן וכיצד זה בא לידי ביטוי במלחמה? מהן דרכי התגובה האפשריות נגד המיליציות בעיראק, בתיאום ובשילוב מאמצים בין ישראל לארה״ב? מעבר לרשת - "איבדו את הראש": השיח בעזה לאחר חיסול סינוואר חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעזה, וכן בסעודיה, עם יוודע דבר חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר. החלק הראשון עוסק בשיח העזתי שנע בין תומכי חמאס המנסים בכל הכוח לייצר סביב אופן מותו של סינוואר נירטיב של גבורה (״לא הסתתר במנהרה אלא נלחם מעל הקרקע עד רגעיו האחרונים״) אל מול הנרטיב שמטיל עליו את האחריות לקטסטרופה בעזה – להרוגים, לעקורים ולרעב. החלק השני של השיח העזתי שמוצג בפינה עוסק בוויכוח הפנימי בין אלו הסבורים כי על חמאס ואחרוני ״לוחמי ההתנגדות״ להיכנע, למסור את נשקם ולהציל את עזה מהשמדה מוחלטת לטענתם, לבין אלו הסבורים שיש להילחם עד אחרון העזתים ולו רק מתוך אמונה שכניעה לא תביא שקט ושיקום, אלא לכיבוש מחדש של הרצועה ובניית התנחלויות חדשות בצפונה. החלק השלישי של הפינה עוסק בשיח בסעודיה בעקבות חיסולו של סינוואר, שקבע מיידית ש״חמאס איבדה את הראש״ וכי ״הטרור גוסס״. השיח הסעודי מצביע על שמחה גדולה בעקבות מותו וצורך אדיר להשחיר את תדמיתו של סינוואר. במקום גיבור ו״לוחם התנגדות״, הוא מוצג כ"עכברוש טיפש" שהביא להרס עזה ולמותם של למעלה מ-40 אלף עזתים. שיח נוסף שניתן לזהות בקרב הסעודים הוא אפולוגטי יותר ומנסה להצדיק את צהלות השמחה שנשמעו לאחר חיסולו בקרב אזרחים סעודים רבים. בחלק האחרון מנסה פרלוב להבין מיהו הקוורטט ״ששולט״ היום בעזה ואחראי על עתידם של החטופים ומה הרלוונטיות, אם בכלל, של הנהגת חמאס בחו"ל על עזה ביום שאחרי סינוואר.

טראמפ חוזר לבית הלבן: אולפן מומחים מיוחד

Wed, 06 Nov 2024 15:30:04 +0300

בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית וניצחונו של דונלד טראמפ, התכנסו חוקרי ארצות הברית במכון - אלדד שביט, צ'ק פרייליך ואבישי בן ששון-גורדיס - כדי לדון במשמעויות ובהשלכות של התוצאות על הזירה הבינלאומית, על הזירה האזורית ועל ישראל, הנכנסת לשנתה השנייה של מלחמת "חרבות ברזל". פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן

הזירה העיראקית: שלוחי איראן שמאתגרים את ישראל

Tue, 05 Nov 2024 12:07:36 +0300

בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן אף מאיימות להצטרף לתגובת איראן על התקיפה האווירית שביצעה ישראל. בפרק זה של פודקאסטרטגי המנחה ירון שניידר, המומחה לזירה העיראקית, עובר לכיסא המרואיין ודן במליציות השיעיות שמאיימות על ישראל ממזרח. לאיזה צורך הוקמו וכיצד השתלבו המיליציות בעיראק בציר השיעי בהובלת איראן? מה מאפיין את יחסי המיליציות עם השלטון הנוכחי בבגדאד ומדוע ראש הממשלה והצבא מהססים או אף נמנעים מלפעול נגד המיליציות האלה, נוכח התקיפות המכוונות נגד ישראל? כיצד משפיעה הנוכחות האמריקאית בעיראק על פעילות המיליציות האלה מאז הקמתן וכיצד זה בא לידי ביטוי במלחמה? מהן דרכי התגובה האפשריות נגד המיליציות בעיראק, בתיאום ובשילוב מאמצים בין ישראל לארה״ב?

מעבר לרשת - "איבדו את הראש": השיח בעזה לאחר חיסול סינוואר

Mon, 04 Nov 2024 13:41:01 +0300

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעזה, וכן בסעודיה, עם יוודע דבר חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר. החלק הראשון עוסק בשיח העזתי שנע בין תומכי חמאס המנסים בכל הכוח לייצר סביב אופן מותו של סינוואר נירטיב של גבורה (״לא הסתתר במנהרה אלא נלחם מעל הקרקע עד רגעיו האחרונים״) אל מול הנרטיב שמטיל עליו את האחריות לקטסטרופה בעזה – להרוגים, לעקורים ולרעב. החלק השני של השיח העזתי שמוצג בפינה עוסק בוויכוח הפנימי בין אלו הסבורים כי על חמאס ואחרוני ״לוחמי ההתנגדות״ להיכנע, למסור את נשקם ולהציל את עזה מהשמדה מוחלטת לטענתם, לבין אלו הסבורים שיש להילחם עד אחרון העזתים ולו רק מתוך אמונה שכניעה לא תביא שקט ושיקום, אלא לכיבוש מחדש של הרצועה ובניית התנחלויות חדשות בצפונה. החלק השלישי של הפינה עוסק בשיח בסעודיה בעקבות חיסולו של סינוואר, שקבע מיידית ש״חמאס איבדה את הראש״ וכי ״הטרור גוסס״. השיח הסעודי מצביע על שמחה גדולה בעקבות מותו וצורך אדיר להשחיר את תדמיתו של סינוואר. במקום גיבור ו״לוחם התנגדות״, הוא מוצג כ"עכברוש טיפש" שהביא להרס עזה ולמותם של למעלה מ-40 אלף עזתים. שיח נוסף שניתן לזהות בקרב הסעודים הוא אפולוגטי יותר ומנסה להצדיק את צהלות השמחה שנשמעו לאחר חיסולו בקרב אזרחים סעודים רבים. בחלק האחרון מנסה פרלוב להבין מיהו הקוורטט ״ששולט״ היום בעזה ואחראי על עתידם של החטופים ומה הרלוונטיות, אם בכלל, של הנהגת חמאס בחו"ל על עזה ביום שאחרי סינוואר.

פודקאסטרטגי 313: איראן אחרי התקיפה | חמאס אחרי סינוואר | ההרתעה הישרלאית חזרה?

Thu, 31 Oct 2024 16:11:03 +0300

התקיפה באיראן, תגובת המשטר והמשמעויות להמשך הלחימה ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני? ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי ובמישור המדיני? עזה, חמאס והמלחמה אחרי חיסול סינוואר והמבצע בצפון הרצועה חוקרי המכון, קובי מיכאל ועפר גוטרמן, מציגים את דעותיהם לגבי המשך המהלכים הצבאיים והמדיניים שישראל תידרש לבצע כדי להשיג את מטרות המלחמה - שחרור החטופים, חיסול תשתיות חמאס הצבאיות וסיום שלטונו ברצועת עזה, אחרי חיסול סינוואר והפשיטה מחדש על ג׳באליה בצפון הרצועה. האם יש להמשיך את המהלך הצבאי או לחתור כעת למהלך מדיני? מי צריך להיות מעורב ישירות בשליטה בעזה, כחלופה לחמאס, עם מיטוט שלטונו: ישראל, הרש״פ או גורם אחר? וגם: מה ההשלכות של החקיקה נגד אונר״א בישראל ומה צריך לבוא במקום הסוכנות הזאת ברצועת הזה? פייקלנד - פרק 28 | האם ההרתעה הישראלית חזרה? בשבעה באוקטובר ההרתעה הישראלית התערערה, ובמשך השנה האחרונה כוחות הביטחון פעלו כדי להשיבה. שנה אחרי האסון, האם ישראל חזרה למעמד שירחיק את אויביה לשנים קדימה? הפרשנים אבי בניהו וסמדר פרי וחוקר המכון השגריר ארקדי מיל-מן על מעמדה התודעתי החדש של ישראל במזרח התיכון אחרי חיסול נסראללה והנייה והתקיפה המוצלחת באיראן. וגם: איך משמרים הרתעה במאה ה-21?

פייקלנד – פרק 28 | האם ההרתעה הישראלית חזרה?

Thu, 31 Oct 2024 13:00:59 +0300

בשבעה באוקטובר ההרתעה הישראלית התערערה, ובמשך השנה האחרונה כוחות הביטחון פעלו כדי להשיבה. שנה אחרי האסון, האם ישראל חזרה למעמד שירחיק את אויביה לשנים קדימה? הפרשנים אבי בניהו וסמדר פרי וחוקר המכון השגריר ארקדי מיל-מן על מעמדה התודעתי החדש של ישראל במזרח התיכון אחרי חיסול נסראללה והנייה והתקיפה המוצלחת באיראן. וגם: איך משמרים הרתעה במאה ה-21? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

עזה, חמאס והמלחמה אחרי חיסול סינוואר והמבצע בצפון הרצועה

Wed, 30 Oct 2024 20:36:55 +0300

חוקרי המכון, קובי מיכאל ועפר גוטרמן, מציגים את דעותיהם לגבי המשך המהלכים הצבאיים והמדיניים שישראל תידרש לבצע כדי להשיג את מטרות המלחמה - שחרור החטופים, חיסול תשתיות חמאס הצבאיות וסיום שלטונו ברצועת עזה, אחרי חיסול סינוואר והפשיטה מחדש על ג׳באליה בצפון הרצועה. האם יש להמשיך את המהלך הצבאי או לחתור כעת למהלך מדיני? מי צריך להיות מעורב ישירות בשליטה בעזה, כחלופה לחמאס, עם מיטוט שלטונו: ישראל, הרש״פ או גורם אחר? וגם: מה ההשלכות של החקיקה נגד אונר״א בישראל ומה צריך לבוא במקום הסוכנות הזאת ברצועת הזה?

התקיפה באיראן, תגובת המשטר והמשמעויות להמשך המלחמה

Wed, 30 Oct 2024 20:28:54 +0300

ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני? ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

פודקאסטרטגי 312: חלופות ויעדי תמרון בלבנון | רוסיה במזרח התיכון | תובנות סקרי המכון | ישראל בתודעה העולמית שנה לאחר 07.10

Thu, 10 Oct 2024 00:00:00 +0300

התמרון הקרקעי בדרום לבנון: חלופות, יעדים ריאליים והחיבור להסדרה מדינית על רקע תחילת התמרון הקרקעי בלבנון והוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה, חוקר המכון וח"כ לשעבר, עפר שלח, מציג את המשמעויות וההשלכות של מהלך זה כחלק מנייר מדיניות שכתב יחד עם חוקר המכון תא״ל (מיל') גיא חזות. מהם ההישגים האפשריים של התמרון בשטח לבנון? מהן החלופות להפעלתו ולאיזה תוצאות צריכה ישראל לכוון כדי שתוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם? לקריאת המסמך המלא>> https://www.inss.org.il/he/publication/ground-maneuver/ מגרש הרוסים – פרק 8 | האם רוסיה תגביר מעורבותה במלחמה במזרח התיכון? האם עכשיו, אחרי שבמשך שנה נהנה הקרמלין מהמשבר הרב-לאומי שהביא איתו השבעה באוקטובר וכשהמצב מסלים ועלול להידרדר למלחמה אזורית רחבה, מוסקבה תרצה שהמצב יימשך – או דווקא יסתיים במהירות? חוקרי תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי בוחנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" את האפשרויות שעומדות בפני המשטר הרוסי. מה הוא עלול להפסיד? והאם יעדיף להגביר תמיכתו בציר, או לפעול להרגעה? שנה למלחמה בראי סקרי המכון - תובנות לגבי אמון הציבור בצה"ל ובהנהגה חוקרת המכון, ד״ר עידית-גיטלמן שפרן מציגה את תוצאות סקרי דעת הקהל האחרונים שערכו התכנית למדיניות הביטחון ומרכז הנתונים של המכון על השפעת המלחמה על הציבור הישראלי. כיצד המלחמה משפיעה על מידת האמון של הציבור בשלטון ובצבא, לאורך החודשים האחרונים, והאם המבצע נגד חזבאללה והחיסולים בלבנון השפיעו על אמון הציבור בהנהגה - המדינית והצבאית? מה הדעה הרווחת בקשר להשגת מטרות המלחמה, ובהקשר הפנימי- מה עולה מהסקרים לגבי הסולידריות החברתית והחוסן הישראלי? לנתוני סקרים נוספים לאורך חודשי המלחמה היכנסו>> https://www.inss.org.il/he/publication/?ptype=986 פייקלנד - פרק 27 | בעולם - 7 באוקטובר נגמר שנה בדיוק לאחר האסון, חוקר המכון דודי סימן טוב וחוקרת תודעה והשפעה ד"ר ורה מיכלין בשיחה עם אטילה שומפלבי, במטרה לבחון את מעמדה של מדינת ישראל בתודעה העולמית, ואת יכולתה להשפיע על תפיסת העולם של מיליארדי בני אדם. האם ישראל למדה את הלקח מהכישלון ארוך השנים בתחומי ההסברה וההשפעה, ומי אחראי על אחד התחומים הכי חשובים במלחמה המודרנית? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פייקלנד - פרק 27 | בעולם - 7 באוקטובר נגמר

Thu, 10 Oct 2024 00:00:00 +0300

שנה בדיוק לאחר האסון, חוקר המכון דודי סימן טוב וחוקרת תודעה והשפעה ד"ר ורה מיכלין בשיחה עם אטילה שומפלבי, במטרה לבחון את מעמדה של מדינת ישראל בתודעה העולמית, ואת יכולתה להשפיע על תפיסת העולם של מיליארדי בני אדם. האם ישראל למדה את הלקח מהכישלון ארוך השנים בתחומי ההסברה וההשפעה, ומי אחראי על אחד התחומים הכי חשובים במלחמה המודרנית? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

שנה למלחמה בראי סקרי המכון - תובנות לגבי אמון הציבור בצה"ל ובהנהגה

Wed, 09 Oct 2024 00:00:00 +0300

חוקרת המכון, ד״ר עידית-גיטלמן שפרן מציגה את תוצאות סקרי דעת הקהל האחרונים שערכו התכנית למדיניות הביטחון ומרכז הנתונים של המכון על השפעת המלחמה על הציבור הישראלי. כיצד המלחמה משפיעה על מידת האמון של הציבור בשלטון ובצבא, לאורך החודשים האחרונים, והאם המבצע נגד חזבאללה והחיסולים בלבנון השפיעו על אמון הציבור בהנהגה - המדינית והצבאית? מה הדעה הרווחת בקשר להשגת מטרות המלחמה, ובהקשר הפנימי- מה עולה מהסקרים לגבי הסולידריות החברתית והחוסן הישראלי? לנתוני סקרים נוספים לאורך חודשי המלחמה היכנסו>> https://www.inss.org.il/he/publication/?ptype=986

התמרון הקרקעי בדרום לבנון: חלופות, יעדים ריאליים והחיבור להסדרה מדינית

Tue, 08 Oct 2024 10:50:58 +0300

על רקע תחילת התמרון הקרקעי בלבנון והוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה, חוקר המכון וח"כ לשעבר, עפר שלח, מציג את המשמעויות וההשלכות של מהלך זה כחלק מנייר מדיניות שכתב יחד עם חוקר המכון תא״ל (מיל') גיא חזות. מהם ההישגים האפשריים של התמרון בשטח לבנון? מהן החלופות להפעלתו ולאיזה תוצאות צריכה ישראל לכוון כדי שתוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם? לקריאת המסמך המלא>> https://www.inss.org.il/he/publication/ground-maneuver/

מגרש הרוסים – פרק 8 | האם רוסיה תגביר מעורבותה במלחמה במזרח התיכון?

Sun, 06 Oct 2024 09:07:04 +0300

האם עכשיו, אחרי שבמשך שנה נהנה הקרמלין מהמשבר הרב-לאומי שהביא איתו השבעה באוקטובר וכשהמצב מסלים ועלול להידרדר למלחמה אזורית רחבה, מוסקבה תרצה שהמצב יימשך – או דווקא יסתיים במהירות? חוקרי תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי בוחנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" את האפשרויות שעומדות בפני המשטר הרוסי. מה הוא עלול להפסיד? והאם יעדיף להגביר תמיכתו בציר, או לפעול להרגעה?

Nasrallah’s Assassination: Special Discussion by INSS Experts

Sun, 29 Sep 2024 14:00:43 +0300

Maj. Gen. (res.) Tamir Hayman, executive director of INSS, leads a special discussion with INSS experts Sima Shine, Dr. Carmit Valensi, and Orna Mizrahi on the Shiite axis. The four discuss the implications of the assassination of Hassan Nasrallah, Hezbollah’s secretary-general, which may signal a turning point in the war and a possible strategic shift in Israel’s security balance. They focus on the ramifications of this event for Hezbollah and the state of Lebanon, the identity of Nasrallah’s successor, and the broader regional impact, particularly on the two major strategic players—Iran and the United States.

חיסול נסראללה: דיון מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי

Sun, 29 Sep 2024 13:09:10 +0300

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בדיון מיוחד עם חוקרות הציר השיעי במכון: סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי. הארבעה ידונו במשמעויות האירוע שנראה שיהווה נקודת מפנה במלחמה – ואולי אף נקודת מפנה אסטרטגית במאזן הביטחוני הישראלי הכולל, ויתמקדו בהשלכות של ההתנקשות במזכ"ל חזבאללה על ארגון הטרור ועל מדינת לבנון, בזהותו של המנהיג החדש, וכן בהשפעות של החיסול על האזור ועל שני המעצבים האסטרטגים הגדולים – איראן וארצות הברית.

פודקאסטרטגי 311: ההתפתחויות בצפון לפני "חיצי צפון" | השיח בעולם הערבי על המבצע | מי מפחד מנסראללה?

Thu, 26 Sep 2024 07:55:15 +0300

שינוי פני המערכה בצפון: החלטת הקבינט, הפיצוצים והחיסולים בלבנון והרחבת הירי של חיזבאללה (צולם לפני תחילת מבצע "חיצי צפון") חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים בלבנון ובגבול הצפוני טרם מבצע "חיצי צפון". כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה? איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד - איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן? מעבר לרשת | מבצע ״חיצי הצפון״: מגמות השיח בעולם הערבי חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובתגובות ברשתות החברתיות לתחילת מבצע ״חיצי הצפון״. החלק הראשון של הפודקאסט עוסק בהנחות העבודה בקרב ציר ההתנגדות בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע למבצע. מדוע נראה כי חזבאללה אינו מעוניין להרחיב את המלחמה למלחמה אזורית? האם ניתן לנתק את הקשר הגורדי בין חזית הצפון וחזית הדרום באמצעות לחץ צבאי בלבד? מדוע חברי ״ציר התמיכה״ לא תומכים בחזבאללה? ומה האסטרטגיה של הארגון למגמת ההרחבה ושינוי המשוואות מצד ישראל? בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהתמודדות בלבנון עם מראות העקירה והבריחה הגדולה מדרום לבנון והבקאע, ועם תחושות הנטישה והבגידה מצד איראן, סוריה ומנהיגי מדינות ערב שעוצמים עין ושומרים על שתיקה. כמו כן נברר כיצד השפיעה על השיח מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ואיך בא לידי ביטוי אובדן התמיכה של הציבור הערבי בחזבאללה: לאן נעלמו הפוסטרים של נסראללה שהתנוססו בגאווה בבירות הערביות במלחמת לבנון השנייה ואיך הוחלפו בצהלות שמחה לנוכח המכות שחוטף הארגון מישראל? ולסיום, נלמד מדוע מסרבים הסורים, כמו גם הסונים והנוצרים בלבנון, לקבל הפעם עקורים שיעים ולהעניק להם מקלט ואיך העזתים מגיבים להעברת כובד הלחימה מחזית הדרום לצפון. פייקלנד - פרק 26 | מי מפחד מחסן נסראללה? מזכ"ל חיזבאללה היה אחד האנשים החזקים בתחום ההשפעה והתודעה במזרח התיכון. במשך שנים, הישראלים ישבו מרותקים למסכי הטלוויזיה ושתו בחרדה כל מילת תעמולה שיצאה מפיו. אחרי ה-7 באוקטובר, המשוואה השתנתה, ובחודשיים האחרונים נראה כי הישראלים הפסיקו לפחד. האם נסראללה איבד את היכולת להלך אימים על מדינה שלימה, ומה הם כלי ההשפעה שעוד נותרו לו? חוקרת המכון אורנה מזרחי וראש התחום לענייני ערבים בכאן 11 רועי קייס בשיחה עם אטילה שומפלבי על הזאב שהפסיק להפחיד

פייקלנד - פרק 26 | מי מפחד מחסן נסראללה?

Thu, 26 Sep 2024 07:40:06 +0300

מזכ"ל חיזבאללה היה אחד האנשים החזקים בתחום ההשפעה והתודעה במזרח התיכון. במשך שנים, הישראלים ישבו מרותקים למסכי הטלוויזיה ושתו בחרדה כל מילת תעמולה שיצאה מפיו. אחרי ה-7 באוקטובר, המשוואה השתנתה, ובחודשיים האחרונים נראה כי הישראלים הפסיקו לפחד. האם נסראללה איבד את היכולת להלך אימים על מדינה שלימה, ומה הם כלי ההשפעה שעוד נותרו לו? חוקרת המכון אורנה מזרחי וראש התחום לענייני ערבים בכאן 11 רועי קייס בשיחה עם אטילה שומפלבי על הזאב שהפסיק להפחיד. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

מעבר לרשת | מבצע ״חיצי הצפון״: מגמות השיח בעולם הערבי

Wed, 25 Sep 2024 15:05:44 +0300

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובתגובות ברשתות החברתיות לתחילת מבצע ״חיצי הצפון״. החלק הראשון של הפודקאסט עוסק בהנחות העבודה בקרב ציר ההתנגדות בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע למבצע. מדוע נראה כי חזבאללה אינו מעוניין להרחיב את המלחמה למלחמה אזורית? האם ניתן לנתק את הקשר הגורדי בין חזית הצפון וחזית הדרום באמצעות לחץ צבאי בלבד? מדוע חברי ״ציר התמיכה״ לא תומכים בחזבאללה? ומה האסטרטגיה של הארגון למגמת ההרחבה ושינוי המשוואות מצד ישראל? בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהתמודדות בלבנון עם מראות העקירה והבריחה הגדולה מדרום לבנון והבקאע, ועם תחושות הנטישה והבגידה מצד איראן, סוריה ומנהיגי מדינות ערב שעוצמים עין ושומרים על שתיקה. כמו כן נברר כיצד השפיעה על השיח מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ואיך בא לידי ביטוי אובדן התמיכה של הציבור הערבי בחזבאללה: לאן נעלמו הפוסטרים של נסראללה שהתנוססו בגאווה בבירות הערביות במלחמת לבנון השנייה ואיך הוחלפו בצהלות שמחה לנוכח המכות שחוטף הארגון מישראל? ולסיום, נלמד מדוע מסרבים הסורים, כמו גם הסונים והנוצרים בלבנון, לקבל הפעם עקורים שיעים ולהעניק להם מקלט ואיך העזתים מגיבים להעברת כובד הלחימה מחזית הדרום לצפון.

שינוי פני המערכה בצפון: החלטת הקבינט, הפיצוצים והחיסולים בלבנון והרחבת הירי של חיזבאללה

Sun, 22 Sep 2024 14:07:39 +0300

חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים של הימים האחרונים בלבנון ובגבול הצפוני. כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה? איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד - איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן?

פודקאסטרטגי 310: השיח בלבנון על פיצוץ הביפרים | עד מתי צו 8? | הידידה של ישראל שלא הכרתם

Thu, 19 Sep 2024 12:02:58 +0300

פיצוץ הביפרים: השיח הציבורי והתקשורתי בלבנון | מעבר לרשת חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה. על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו: * חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות הארגון. פרשנים אחרים ציינו כי האירוע הוא ״פיגוע תודעתי״ אדיר וכי ישראל הצליחה להשתלט באופן מוחלט על מרחב השיח בחברה הערבית וליצור תחושה של נחיתות, הלם ופאניקה. זאת ועוד הם תהו האם הפעולה היא מבוא לפתיחת מערכה רחבה יותר או עומדת בפני עצמה. * בחלק מכלי התקשורת טענו כי על חזבאללה לפעול בניגוד לכוונות האויב (ישראל), כלומר - אם ישראל אינה מתכננת להרחיב את המערכה אל לה לחיזבאללה להיגרר למהלך נקמה שיחרוג מהאינטרסים האסטרטגים של הציר. יש פרשנים שאף הקטינו את חומרת האירוע על מנת להסיר מחזבאללה את הלחץ להגיב באופן שלא תואם את האינטרסים העליונים של הארגון. * בנוגע לשיח ברשתות, הקו המרכזי שעולה בקרב מחנה פרו-חזבאללה ואף מההודעות הרשמיות הוא שלא משנה איזה מהלך צבאי ישראל תעשה (גדול/קטן) בגזרה הצפונית - תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם ללא סיום המערכה בעזה. הלבנונים מדגישים כי אלו שהאמינו שרק כוח צבאי ישיב חטופים בחיים והתבדו, יתבדו פעם נוספת כאשר יבינו שלחץ צבאי על חזבאללה לא יביא להחזרת התושבים. עד מתי צו 8: איך ניתן לעצור את שחיקת המילואימניקים? מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה - אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו. מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" - גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינויים עשויים להקל על הנושאים בנטל העיקרי, של מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובידי מי נתונה ההחלטה? ולסיכום - מה צריך לקרות כעת כדי לעצור את השחיקה במצבם של חיילי המילואים? רשת ביטחון - פרק 12 | טייוואן - הידידה החשובה של ישראל שלא הכרתם בפרק זה של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם רועי בן צור ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על מדינת האי הקטנה שהרבה מהישראלים לא מכירים, וכיצד קשריה עם ארה"ב, יריבותה עם סין ותעשיית השבבים המפותחת בה יכולות להשפיע על ישראל.

פיצוץ הביפרים: השיח הציבורי והתקשורתי בלבנון | מעבר לרשת

Wed, 18 Sep 2024 12:21:50 +0300

\חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה. על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו: * חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות הארגון. פרשנים אחרים ציינו כי האירוע הוא ״פיגוע תודעתי״ אדיר וכי ישראל הצליחה להשתלט באופן מוחלט על מרחב השיח בחברה הערבית וליצור תחושה של נחיתות, הלם ופאניקה. זאת ועוד הם תהו האם הפעולה היא מבוא לפתיחת מערכה רחבה יותר או עומדת בפני עצמה. * בחלק מכלי התקשורת טענו כי על חזבאללה לפעול בניגוד לכוונות האויב (ישראל), כלומר - אם ישראל אינה מתכננת להרחיב את המערכה אל לה לחיזבאללה להיגרר למהלך נקמה שיחרוג מהאינטרסים האסטרטגים של הציר. יש פרשנים שאף הקטינו את חומרת האירוע על מנת להסיר מחזבאללה את הלחץ להגיב באופן שלא תואם את האינטרסים העליונים של הארגון. * בנוגע לשיח ברשתות, הקו המרכזי שעולה בקרב מחנה פרו-חזבאללה ואף מההודעות הרשמיות הוא שלא משנה איזה מהלך צבאי ישראל תעשה (גדול/קטן) בגזרה הצפונית - תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם ללא סיום המערכה בעזה. הלבנונים מדגישים כי אלו שהאמינו שרק כוח צבאי ישיב חטופים בחיים והתבדו, יתבדו פעם נוספת כאשר יבינו שלחץ צבאי על חזבאללה לא יביא להחזרת התושבים.

רשת ביטחון - פרק 12 | טייוואן - הידידה החשובה של ישראל שלא הכרתם

Wed, 18 Sep 2024 00:00:00 +0300

בפרק זה של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם רועי בן צור ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על מדינת האי הקטנה שהרבה מהישראלים לא מכירים, וכיצד קשריה עם ארה"ב, יריבותה עם סין ותעשיית השבבים המפותחת בה יכולות להשפיע על ישראל.

עד מתי צו 8: איך ניתן לעצור את שחיקת המילואימניקים?

Mon, 16 Sep 2024 07:46:46 +0300

מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה - אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו. מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" - גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינויים עשויים להקל על הנושאים בנטל העיקרי, של מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובידי מי נתונה ההחלטה? ולסיכום - מה צריך לקרות כעת כדי לעצור את השחיקה במצבם של חיילי המילואים?

פודקאסטרטגי 309: סיכול ממוקד - כלי יעיל? | סיפורו של הטלגרם | התלות הכלכלית הגוברת של איראן בסין

Thu, 12 Sep 2024 09:53:26 +0300

סיכול ממוקד - כלי יעיל במלחמה בטרור? חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב - חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור. האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי? מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"? וגם: מהן המגבלות של השימוש בסיכול ממוקד? האם ניתן להכריע כך מלחמה? מגרש הרוסים - פרק 7 | סיפורו של הטלגרם בפרק השביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה במכון בוחנים האם אפליקציית טלגרם משמשת כשוק האפור של האינטרנט או שמא היא מהווה מקום מבטחים להפצת מידע חסר צנזורה. בנוסף, הם מתעמקים בסיפורו המרתק של מייסדה, פבל דורוב. בין היואן לריאל: התלות הכלכלית הגוברת של איראן בסין חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל. באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת - את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן - מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן?

מגרש הרוסים - פרק 7 | סיפורו של הטלגרם

Thu, 12 Sep 2024 09:32:12 +0300

בפרק השביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה במכון בוחנים האם אפליקציית טלגרם משמשת כשוק האפור של האינטרנט או שמא היא מהווה מקום מבטחים להפצת מידע חסר צנזורה. בנוסף, הם מתעמקים בסיפורו המרתק של מייסדה, פבל דורוב.

סיכול ממוקד - כלי יעיל במלחמה בטרור?

Tue, 10 Sep 2024 13:57:07 +0300

חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב - חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור. האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי? מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"? וגם: מהן המגבלות של השימוש בסיכול ממוקד? האם ניתן להכריע כך מלחמה?

בין היואן לריאל: התלות הכלכלית הגוברת של איראן בסין

Mon, 09 Sep 2024 08:15:48 +0300

חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל. באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת - את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן - מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן?

פודקאסטרטגי 308: ציר פילדלפי - ריאיון עם אלוף (מיל’) תמיר הימן | חזית איו”ש | יהדות ארה"ב וישראל

Thu, 05 Sep 2024 11:38:03 +0300

ציר פילדלפי: מאתגר ביטחוני לסוגיה מדינית במו״מ | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן במוקד המחלוקת בין ישראל למתווכות במו״מ עם חמאס על שחרור החטופים והפסקת אש בעזה עומד כעת ציר פילדלפי. ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בוחן לעומק את המרכיבים הביטחוניים, המדיניים והטקטיים שבמוקד הדיון על ״ציר פילדלפי״ והשליטה בו. באילו נסיבות הנושא השתלב במו״מ ? כיצד מתבצעות הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לעזה, ומאידך - מה חלקו של הייצור העצמי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור? האם יש תועלת ביטחונית בנוכחות כוחות על הציר עצמו? באיזה אופן הכניסה לציר והאחיזה בו יכולה לשרת את ישראל כטקטיקה של מו״מ? וכיצד יכולה ישראל לקדם את האינטרסים הביטחוניים שלה בציר פילדלפי בטווח הארוך, כחלק מסידורי הביטחון של הגבול הבינלאומי עם מצרים? חזית איו״ש: פיגועי המטענים, מבצע הסיכול ומצב חמאס והרשות הפלסטינית לקראת שנה למלחמה חוקרי המכון יורם שוייצר ויוחנן צורף מנתחים את ההתפתחויות האחרונות בחזית יהודה ושומרון, על רקע ההסלמה בפיגועי המטענים והמבצע הנרחב שבו פתחה ישראל לסיכול הטרור בחזית הזאת. מה יכול להסביר את ההסלמה בעיתוי הזה? האם היא חלק מאסטרטגיה של חמאס לחיבור בין הזירות או ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לסיום המלחמה? ולקראת שנה לחרבות ברזל: כיצד משפיעה המלחמה על חמאס ופת״ח והציבור הפלסטיני בעזה ובאיו״ש? יהדות ארה״ב וישראל: המלחמה, הבחירות, והאנטישמיות הגואה לקראת כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, שיתקיים ב-5.9 ויועבר בשידור חי באתר וברשתות החברתיות, פרופ' טד ששון ומנכ"לית קרן רודרמן , שירה רודרמן - שישתתפו בפאנל המתמקד ביהדות ארה״ב, מנתחים את יחסי קהילת יהודי ארה״ב עם ישראל, בעקבות המלחמה ואירועים המבטאים את שותפות הגורל - ובהם, רק השבוע — הלווית הישראלי-אמריקאי הירש גולדברג-פולין שנרצח בעזה. מהן התגובות בקהילה היהודית בארה״ב למלחמה וכיצד היא משפיעה על הנרטיב הרווח בארה״ב ביחס לישראל וליהודים? כיצד משתלבות הבחירות לנשיאות ארה״ב בשיח היהודי הפנימי ומהי התפלגות התמיכה במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית בקהילה היהודית בארה״ב? מדוע הקשר עם הקהילה היהודית חשוב לישראל, דווקא בתקופה זו, ובחשיבה על עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי, ומה ניתן לעשות כדי לשמור ואף לחזק את הקשר בין ישראלים ליהודי ארה״ב?

חזית איו״ש: פיגועי המטענים, מבצע הסיכול ומצב חמאס והרשות הפלסטינית לקראת שנה למלחמה

Thu, 05 Sep 2024 11:31:59 +0300

חוקרי המכון יורם שוייצר ויוחנן צורף מנתחים את ההתפתחויות האחרונות בחזית יהודה ושומרון, על רקע ההסלמה בפיגועי המטענים והמבצע הנרחב שבו פתחה ישראל לסיכול הטרור בחזית הזאת. מה יכול להסביר את ההסלמה בעיתוי הזה? האם היא חלק מאסטרטגיה של חמאס לחיבור בין הזירות או ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לסיום המלחמה? ולקראת שנה לחרבות ברזל: כיצד משפיעה המלחמה על חמאס ופת״ח והציבור הפלסטיני בעזה ובאיו״ש?

ציר פילדלפי: מאתגר ביטחוני לסוגיה מדינית במו״מ | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן

Wed, 04 Sep 2024 11:35:14 +0300

במוקד המחלוקת בין ישראל למתווכות במו״מ עם חמאס על שחרור החטופים והפסקת אש בעזה עומד כעת ציר פילדלפי. ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בוחן לעומק את המרכיבים הביטחוניים, המדיניים והטקטיים שבמוקד הדיון על ״ציר פילדלפי״ והשליטה בו. באילו נסיבות הנושא השתלב במו״מ ? כיצד מתבצעות הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לעזה, ומאידך - מה חלקו של הייצור העצמי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור? האם יש תועלת ביטחונית בנוכחות כוחות על הציר עצמו? באיזה אופן הכניסה לציר והאחיזה בו יכולה לשרת את ישראל כטקטיקה של מו״מ? וכיצד יכולה ישראל לקדם את האינטרסים הביטחוניים שלה בציר פילדלפי בטווח הארוך, כחלק מסידורי הביטחון של הגבול הבינלאומי עם מצרים?

יהדות ארה״ב וישראל: המלחמה, הבחירות, והאנטישמיות הגואה

Tue, 03 Sep 2024 12:52:43 +0300

לקראת כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, שיתקיים ב-5.9 ויועבר בשידור חי באתר וברשתות החברתיות, פרופ' טד ששון ומנכ"לית קרן משפחת רודרמן, שירה רודרמן - שישתתפו בפאנל המתמקד ביהדות ארה״ב, מנתחים את יחסי קהילת יהודי ארה״ב עם ישראל, בעקבות המלחמה ואירועים המבטאים את שותפות הגורל - ובהם, רק השבוע — הלווית הישראלי-אמריקאי הירש גולדברג-פולין שנרצח בעזה. מהן התגובות בקהילה היהודית בארה״ב למלחמה וכיצד היא משפיעה על הנרטיב הרווח בארה״ב ביחס לישראל וליהודים? כיצד משתלבות הבחירות לנשיאות ארה״ב בשיח היהודי הפנימי ומהי התפלגות התמיכה במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית בקהילה היהודית בארה״ב? מדוע הקשר עם הקהילה היהודית חשוב לישראל, דווקא בתקופה זו, ובחשיבה על עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי, ומה ניתן לעשות כדי לשמור ואף לחזק את הקשר בין ישראלים ליהודי ארה״ב? לכל הפרטים על הכנס היכנסו: https://www.inss.org.il/he/event/usa-israel-2024/ פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן

הנשק של איראן וחיזבאללה והמענה בישראל: מהגנה אווירית ועד מתקפה מקדימה

Wed, 28 Aug 2024 11:40:05 +0300

חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, מציג את האיומים האוויריים עמם התמודדה ומתמודדת ישראל במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ועוד קודם לכן: ארסנל הנשק שצברו איראן וחיזבאללה, הכולל כטב״מים, טילים בליסטיים, טילים מדויקים ועוד. מה מקור אמצעי הלחימה שהשיגו או פיתחו, במשך השנים שעברו, איראן וחיזבאללה? מה מייחד את הטילים המדויקים, בהם איים נסראללה לתקוף את ישראל, וכיצד ניתן ליירט או לשבש את פעולתם? מדוע דווקא רקטות לטווח קצר מהוות אתגר מבחינת יירוט וכיצד בכל זאת ניתן להתגבר גם על אתגר זה? ומהם מאפייניה של מתקפה מקדימה באמצעות חיל האוויר ובאיזה סוג של מטרות היא נועדה לפגוע?

פודקאסטרטגי 307: ישראל, חזבאללה והמכה המקדימה | הנשק של איראן וחזבאללה | זהירות, איראני משחק לך במוח

Wed, 28 Aug 2024 00:00:00 +0300

ישראל, חזבאללה והמכה המקדימה: איך האירועים ישפיעו על המשך המערכה? חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח יחד עם החוקרים סימה שיין, אורנה מזרחי ויורם שוייצר את המכה המקדימה של ישראל נגד פעולת התגמול של חזבאללה על ההתנקשות בפואד שכר, ואת השפעות האירועים על המשך המערכה. מה ניתן ללמוד מהפעולות של ישראל ושל חזבאללה? האם אכן שני הצדדים לא מעוניינים במלחמה רחבה? ואילו סיכונים הם מוכנים לקחת? האם יש לאירועים השפעה על שיחות המו"מ לשחרור חטופים ועצירת המלחמה? האם השיקולים של סינוואר השתנו? מה אפשר ללמוד מנאומו של נסראללה והאם בתוך המציאות הנוכחית ניתן להגיע להסדרה עם חזבאללה שתחזיר את תושבי הצפון לבתיהם ותסיים את מלחמת ההתשה בגבול? כיצד איראן רואה את יום הקרב העצים בין ישראל לחזבאללה? האם האירוע משרת אותם או דווקא מנוגד לאינטרסים שלהם? ואיך האירועים משפיעים על השיקולים בטהראן לגבי התגובה האיראנית להתנקשות באסמאעיל הנייה? הנשק של איראן וחיזבאללה והמענה בישראל: מהגנה אווירית ועד מתקפה מקדימה חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, מציג את האיומים האוויריים עמם התמודדה ומתמודדת ישראל במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ועוד קודם לכן: ארסנל הנשק שצברו איראן וחיזבאללה, הכולל כטב״מים, טילים בליסטיים, טילים מדויקים ועוד. מה מקור אמצעי הלחימה שהשיגו או פיתחו, במשך השנים שעברו, איראן וחיזבאללה? מה מייחד את הטילים המדויקים, בהם איים נסראללה לתקוף את ישראל, וכיצד ניתן ליירט או לשבש את פעולתם? מדוע דווקא רקטות לטווח קצר מהוות אתגר מבחינת יירוט וכיצד בכל זאת ניתן להתגבר גם על אתגר זה? ומהם מאפייניה של מתקפה מקדימה באמצעות חיל האוויר ובאיזה סוג של מטרות היא נועדה לפגוע? פייקלנד - פרק 25 | זהירות, איראני משחק לך במוח דו"ח חדש מגלה את עומק המעורבות של האיראנים בשיח הציבורי בישראל. מצויידים בהבנה עמוקה של התהליכים החברתיים והפוליטיים בישראל, צבא ההשפעה של טהראן מנהל קמפיין השפעה רציף ועוצמתי על מנת לפרק את ישראל מבפנים. חוקר המכון דניס סיטרינוביץ וניצן יסעור, חוקרי איראן ודיסיאינפורמציה, בשיחה עם אטילה שומפלבי על צבא ההשפעה של האייתולות הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פייקלנד - פרק 25 | זהירות, איראני משחק לך במוח

Wed, 28 Aug 2024 00:00:00 +0300

דו"ח חדש מגלה את עומק המעורבות של האיראנים בשיח הציבורי בישראל. מצויידים בהבנה עמוקה של התהליכים החברתיים והפוליטיים בישראל, צבא ההשפעה של טהראן מנהל קמפיין השפעה רציף ועוצמתי על מנת לפרק את ישראל מבפנים. חוקר המכון דניס סיטרינוביץ וניצן יסעור, חוקרי איראן ודיסיאינפורמציה, בשיחה עם אטילה שומפלבי על צבא ההשפעה של האייתולות הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

روابط تجاری ایران و چین-امتیاز یا تهدید؟

Tue, 27 Aug 2024 13:33:13 +0300

روابط تجاری چین‌ و ایران از ناترازی شدیدی رنج میبرند. اما این روابط بیشتر به نفع کدام یک از کشورهاست؟ و آیا رابطه تجاری با چین مشکلات اساسی ایران را حل م پادکست موسسه امنیت ملی اسراییل توسط بن سبطی به تحلیل این مسئله‌ می پردازد.

ישראל, חזבאללה והמכה המקדימה: איך האירועים ישפיעו על המשך המערכה?

Mon, 26 Aug 2024 00:00:00 +0300

חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח יחד עם החוקרים סימה שיין, אורנה מזרחי ויורם שוייצר את המכה המקדימה של ישראל נגד פעולת התגמול של חזבאללה על ההתנקשות בפואד שכר, ואת השפעות האירועים על המשך המערכה. מה ניתן ללמוד מהפעולות של ישראל ושל חזבאללה? האם אכן שני הצדדים לא מעוניינים במלחמה רחבה? ואילו סיכונים הם מוכנים לקחת? האם יש לאירועים השפעה על שיחות המו"מ לשחרור חטופים ועצירת המלחמה? האם השיקולים של סינוואר השתנו? מה אפשר ללמוד מנאומו של נסראללה והאם בתוך המציאות הנוכחית ניתן להגיע להסדרה עם חזבאללה שתחזיר את תושבי הצפון לבתיהם ותסיים את מלחמת ההתשה בגבול? כיצד איראן רואה את יום הקרב העצים בין ישראל לחזבאללה? האם האירוע משרת אותם או דווקא מנוגד לאינטרסים שלהם? ואיך האירועים משפיעים על השיקולים בטהראן לגבי התגובה האיראנית להתנקשות באסמאעיל הנייה?

קולות מאיראן - פרק 11 | רוצים שינוי? לא הפעם: הממשלה המוצעת של נשיא איראן החדש

Tue, 20 Aug 2024 11:56:55 +0300

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את הרכב הממשלה המסתמנת של נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן. מדוע עוד בתהליך הרכבת הממשלה הפר פזשכיאן הבטחות לציבור? מדוע השמרנים הביעו שמחה משמות השרים שהציע הנשיא שנחשב מתון? מהן עמדותיהם של שרי המפתח המוצעים, והאם יש בהן שינוי אמיתי בכל הנוגע לענייני הפנים, ליחס למערב ולהתנהלות מול מדינות ערב המתונות?

פודקאסטרטגי 306: המו"מ לשחרור חטופים | הממשלה האיראנית החדשה: שינוי? | פלישת אוקראינה לרוסיה

Tue, 20 Aug 2024 00:00:00 +0300

סביב השולחן בדוחא ובקהיר: על המו"מ לעסקת חטופים חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דן יחד עם החוקרים יורם שוייצר ופרופ' קובי מיכאל בהתפתחויות האחרונות הנוגעות לעסקת החטופים – השיחות שנערכו בדוחא בסוף השבוע והמשכן בקהיר. מהם השיקולים המובילים את חמאס בשולחן המו"מ (ממנו הוא נעדר באופן מוצהר)? מהם אמצעי הלחץ המופעלים על סינוואר, האם הוא נתון תחת לחץ זמן וכיצד יוכל ליישב בין רצונו לשחרר אסירים מבתי הכלא הישראליים לבין שאיפתו למלחמה אזורית-צירית נגד ישראל? האם ישנה אפשרות לעסקה ללא הישארותו של חמאס ברצועה? כיצד תשפיע עסקה על המערכה של ישראל מול איראן וחזבאללה, ברקע המשך הרצון להגיב על חיסול אסמאעיל הנייה בטהראן ופואד שכר בביירות? מהם הקווים האדומים של ישראל – וממהו המחיר של אי-הגעה לעסקה? וגם: האם ישראל כבר לא חוששת ממלחמה אזורית? חוקרי המכון חלוקים. קולות מאיראן - פרק 11 | רוצים שינוי? לא הפעם: הממשלה המוצעת של נשיא איראן החדש חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את הרכב הממשלה המסתמנת של נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן. מדוע עוד בתהליך הרכבת הממשלה הפר פזשכיאן הבטחות לציבור? מדוע השמרנים הביעו שמחה משמות השרים שהציע הנשיא שנחשב מתון? מהן עמדותיהם של שרי המפתח המוצעים, והאם יש בהן שינוי אמיתי בכל הנוגע לענייני הפנים, ליחס למערב ולהתנהלות מול מדינות ערב המתונות? מגרש הרוסים - פרק 6 | פלישה לשטח רוסיה לראשונה מזה 80 שנה: איך אוקראינה הפתיעה את מוסקבה? חיילים שלא אמורים להילחם, היעדר תגובה במשך ימים ארוכים והשוואה לישראל: בפרק השישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תוכנית רוסיה במכון במשמעויות הפלישה הנועזת של אוקראינה לשטח רוסיה והשפעתה על עתיד המלחמה, ומסבירים כיצד המתקפה נגד מחוז קורסק הרוסי חשפה בקיעים עמוקים במערכת הביטחון הרוסית.

מגרש הרוסים - פרק 6 | פלישה לשטח רוסיה לראשונה מזה 80 שנה: איך אוקראינה הפתיעה את מוסקבה?

Tue, 20 Aug 2024 00:00:00 +0300

חיילים שלא אמורים להילחם, היעדר תגובה במשך ימים ארוכים והשוואה לישראל: בפרק השישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תוכנית רוסיה במכון במשמעויות הפלישה הנועזת של אוקראינה לשטח רוסיה והשפעתה על עתיד המלחמה, ומסבירים כיצד המתקפה נגד מחוז קורסק הרוסי חשפה בקיעים עמוקים במערכת הביטחון הרוסית.

סביב השולחן בדוחא ובקהיר: על המו"מ לעסקת חטופים

Sun, 18 Aug 2024 11:12:18 +0300

חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דן יחד עם החוקרים יורם שוייצר ופרופ' קובי מיכאל בהתפתחויות האחרונות הנוגעות לעסקת החטופים – השיחות שנערכו בדוחא בסוף השבוע והמשכן בקהיר. מהם השיקולים המובילים את חמאס בשולחן המו"מ (ממנו הוא נעדר באופן מוצהר)? מהם אמצעי הלחץ המופעלים על סינוואר, האם הוא נתון תחת לחץ זמן וכיצד יוכל ליישב בין רצונו לשחרר אסירים מבתי הכלא הישראליים לבין שאיפתו למלחמה אזורית-צירית נגד ישראל? האם ישנה אפשרות לעסקה ללא הישארותו של חמאס ברצועה? כיצד תשפיע עסקה על המערכה של ישראל מול איראן וחזבאללה, ברקע המשך הרצון להגיב על חיסול אסמאעיל הנייה בטהראן ופואד שכר בביירות? מהם הקווים האדומים של ישראל – וממהו המחיר של אי-הגעה לעסקה? וגם: האם ישראל כבר לא חוששת ממלחמה אזורית? חוקרי המכון חלוקים.

פודקאסטרטגי 305: ההתלבטויות בטהראן | ארה"ב במזרח התיכון | מתווה לסיום המלחמה? | השפעת הסיכולים

Wed, 14 Aug 2024 00:00:00 +0300

כיצד לתקוף - ומתי? ההתלבטויות בטהראן בנוגע לתגובה לחיסול הנייה סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון, בשיחה על הלבטים הפנימיים באיראן לגבי התגובה לחיסול אסמאעיל הנייה בטהראן: עוצמתה, מאפייניה, התוצאה הצפויה וההשלכות שלה על המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית. מהי עמדת הצד הנצי במשטר האיראני לעומת עמדת הצד המתון יותר? מדוע נשיא איראן, כך לפי הדיווחים, מנסה לשכנע את המנהיג העליון להימנע מתגובה קשה? האם יכול להיות שאיראן תסתפק בתגובת חזבאללה ותימנע בשלב זה מתגובה משלה? אילו השפעות יש למאמצים האמריקניים למתן או אף לעכב את התגובה של איראן? ואיך המגעים לחידוש המו"מ להפסקת אש ושחרור החטופים יכול להשפיע על השיקול האיראני? ארה"ב והמזרח התיכון: בין היערכות לתקיפה האיראנית לחתירה להסכם חטופים חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך, מנתחים את האסטרטגיה האמריקנית ביחס לאיומי איראן וחיזבאללה לנקום בישראל על חיסול הבכירים, ואת המאמץ המדיני להשלים בימים הקרובים את המו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה. מה ארה״ב מעוניינת להבטיח, ומה היא רוצה למנוע, באמצעות שליחת הכוחות לאזור והלחץ על איראן? מה הציפיות מישראל, הן בנוגע להתנהלות מול התגובה האיראנית לחיסולים והן בנוגע למו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה? כיצד האירועים האלה משתלבים או מושפעים ממסע הבחירות לנשיאות, לאור ההתפתחויות האחרונות? ומהן המשמעויות עבור ישראל, עוד בטרם התרחשו האירועים שלקראתם נערכים צה״ל וצבא ארה״ב יחד? מתווה לסיום המלחמה וכינון קואליציה אזורית: האם זה אפשרי? ברקע המהלך לחידוש המו״מ על הסכם לשחרור חטופים והפסקת אש בעזה, ובצל המאמץ למנוע הסלמה אזורית בשל איומי איראן וחיזבאללה, מציג מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, את עיקריה של סימולציה שקיים המכון בנושא והתובנות העולות ממנה: איזה מתווה יאפשר לישראל לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולכונן נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל? כיצד ישפיע יישום המתווה על העמדות האזוריות והבינלאומית כלפי ישראל? ואילו גורמים שליליים עלולים להקשות על הביצוע? פייקלנד - פרק 24 | על מי באמת משפיעים הסיכולים בביירות ובטהראן? ידה הארוכה של ישראל חתומה על שני חיסולים מפוארים בצמרת חיזבאללה וחמאס (האחרון - על פי פרסומים זרים). בישראל, כולם חגגו. היה במה להתגאות. אבל האם החיסולים האלה משפיעים על תודעת האויב? האם בעזה, ביו"ש ובעולם הערבי רואים בחיסולם של שני בכירים הצלחה ישראלית או רק עוד תחנה בדרך לניצחון? חוקרי המכון דוד סימן-טוב, יורם שוייצר ויוחנן צורף בריאיון למגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על השפעת החיסולים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

מתווה לסיום המלחמה וכינון קואליציה אזורית: האם זה אפשרי?

Wed, 14 Aug 2024 00:00:00 +0300

ברקע המהלך לחידוש המו״מ על הסכם לשחרור חטופים והפסקת אש בעזה, ובצל המאמץ למנוע הסלמה אזורית בשל איומי איראן וחיזבאללה, מציג מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, את עיקריה של סימולציה שקיים המכון בנושא והתובנות העולות ממנה: איזה מתווה יאפשר לישראל לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולכונן נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל? כיצד ישפיע יישום המתווה על העמדות האזוריות והבינלאומית כלפי ישראל? ואילו גורמים שליליים עלולים להקשות על הביצוע?

ארה"ב במזרח התיכון: בין היערכות לתקיפה האיראנית לחתירה להסכם חטופים

Tue, 13 Aug 2024 11:49:36 +0300

חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך, מנתחים את האסטרטגיה האמריקנית ביחס לאיומי איראן וחיזבאללה לנקום בישראל על חיסול הבכירים, ואת המאמץ המדיני להשלים בימים הקרובים את המו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה. מה ארה״ב מעוניינת להבטיח, ומה היא רוצה למנוע, באמצעות שליחת הכוחות לאזור והלחץ על איראן? מה הציפיות מישראל, הן בנוגע להתנהלות מול התגובה האיראנית לחיסולים והן בנוגע למו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה? כיצד האירועים האלה משתלבים או מושפעים ממסע הבחירות לנשיאות, לאור ההתפתחויות האחרונות? ומהן המשמעויות עבור ישראל, עוד בטרם התרחשו האירועים שלקראתם נערכים צה״ל וצבא ארה״ב יחד?

פייקלנד - פרק 24 | על מי באמת משפיעים הסיכולים בביירות ובטהראן?

Mon, 12 Aug 2024 13:01:34 +0300

ידה הארוכה של ישראל חתומה על שני חיסולים מפוארים בצמרת חיזבאללה וחמאס (האחרון - על פי פרסומים זרים). בישראל, כולם חגגו. היה במה להתגאות. אבל האם החיסולים האלה משפיעים על תודעת האויב? האם בעזה, ביו"ש ובעולם הערבי רואים בחיסולם של שני בכירים הצלחה ישראלית או רק עוד תחנה בדרך לניצחון? חוקרי המכון דוד סימן-טוב, יורם שוייצר ויוחנן צורף בריאיון למגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על השפעת החיסולים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

כיצד לתקוף - ומתי? ההתלבטויות בטהראן בנוגע לתגובה לחיסול הנייה

Sun, 11 Aug 2024 12:45:57 +0300

סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון, בשיחה על הלבטים הפנימיים באיראן לגבי התגובה לחיסול אסמאעיל הנייה בטהראן: עוצמתה, מאפייניה, התוצאה הצפויה וההשלכות שלה על המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית. מהי עמדת הצד הנצי במשטר האיראני לעומת עמדת הצד המתון יותר? מדוע נשיא איראן, כך לפי הדיווחים, מנסה לשכנע את המנהיג העליון להימנע מתגובה קשה? האם יכול להיות שאיראן תסתפק בתגובת חזבאללה ותימנע בשלב זה מתגובה משלה? אילו השפעות יש למאמצים האמריקניים למתן או אף לעכב את התגובה של איראן? ואיך המגעים לחידוש המו"מ להפסקת אש ושחרור החטופים יכול להשפיע על השיקול האיראני?

פודקאסטרטגי 304: היערכות למתקפה | רוסיה והחיסולים במזה"ת | הישראלים בוחרים במלחמה? | סין והפלסטינים

Tue, 06 Aug 2024 18:12:11 +0300

ההיערכות למתקפת הציר האיראני: שיחה עם עפר שלח בעקבות איומי איראן וחזבאללה להגיב על חיסולי הבכירים בטהראן ובביירות, מנתח חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, את המשמעויות וההשפעות של שני החיסולים האחרונים, ודן בהיערכות הישראלית למתקפת תגובה אפשרית של הציר השיעי: מה ניתן ללמוד לגבי המתקפה הצפויה מהתגובה האיראנית לחיסול הבכיר האיראני בסוריה באפריל האחרון? מה נדרש מישראל בכל הנוגע להיערכות למתקפה שתהיה בסדר גודל כזה – וכיצד צריך להיראות שיתוף הפעולה בנושא עם ארה"ב והגורמים האזוריים? וגם: בהתחשב באתגר שמציבים איראן והציר השיעי לפתחה של ישראל – האם אפשר לנצח מערכה כזו בכלים שמפעילה ישראל היום, ומה נדרש כדי להשיג הכרעה? מגרש הרוסים - פרק 5 | הסיכולים בביירות ובטהראן: האם רוסיה מתנהגת אחרת? בפרק החמישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תכנית רוסיה של ה-INSS בהבדלים בין היחס הרוסי למתיחות האזורית כיום לעומת התנהלותה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. וגם: הסיפור הלא מוכר על חטיפת דיפלומטים סובייטים על ידי המחבלים בלבנון. לינק לקריקטורה מאתר ה SVR : https://x.com/ArkadyMan/status/1771905056574439712/photo/1 אז מה כן? - פרק 4 : מחקר - הישראלים בוחרים במלחמה ולא בשלום פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": עשרה חודשים לתוך המלחמה, בדקנו בקבוצות מיקוד את עמדתם של הישראלים לגבי הסוגיות המדיניות המרכזיות. מסקנותינו: רוב הישראלים מאמינים בהפעלת עוד כוח ולא בהסכמים מדיניים, ומתנגדים לתהליך מדיני שעשוי להוביל למדינה פלסטינית. "יש פה אלמנט מאוד חזק של חוסר אונים", מסבירה ענת נרקיס, פסיכולוגית חברתית שהובילה את קבוצות המיקוד. באשר לעמדות הפוליטיות שלהם, הישראלים נעו ימינה לתפיסה ש"לעולם נחיה על חרבנו". ובכל זאת - מה כן? - הישראלים מבינים שצריך לתקן את הבית לפני שמתקנים את הסביבה האסטרטגית. פרק מיוחד עם ממצאים של מחקר עומק ששופכים אור על המלכוד האסטרטגי בו שרויה החברה הישראלית. סין, הפלסטינים וחרבות ברזל: מה עומד ברקע מאמצי התיווך הסיניים בין פת"ח לחמאס? חוקרת הזירה הסינית במכון, גליה לביא, וחוקר הזירה הפלסטינית, פרופ' קובי מיכאל, מנתחים את המעורבות הסינית במאמצים לפייס בין הפלגים הפלסטיניים, בדגש על פת"ח וחמאס, שהובילה ל"הצהרת בייג'ינג" – הכרזה על התקדמות בפיוס והקמת "ממשלת אחדות זמנית". עד כמה ההצהרה משקפת התקדמות בדרך לפיוס - האם מדובר בהצהרה למראית עין בלבד? מה התמריץ של סין לגלות תוך כדי המלחמה מעורבות פעילה במגעים אלה – מה היא מנסה להשיג בזירה הפלסטינית בפרט ובזירה המזרח תיכונית בכלל? והאם האירוע הזה הוא עוד נדבך בעימות בין סין לארה"ב?

סין, הפלסטינים וחרבות ברזל: מה עומד ברקע מאמצי התיווך הסיניים בין פת"ח לחמאס?

Tue, 06 Aug 2024 18:04:16 +0300

חוקרת הזירה הסינית במכון, גליה לביא, וחוקר הזירה הפלסטינית, פרופ' קובי מיכאל, מנתחים את המעורבות הסינית במאמצים לפייס בין הפלגים הפלסטיניים, בדגש על פת"ח וחמאס, שהובילה ל"הצהרת בייג'ינג" – הכרזה על התקדמות בפיוס והקמת "ממשלת אחדות זמנית". עד כמה ההצהרה משקפת התקדמות בדרך לפיוס - האם מדובר בהצהרה למראית עין בלבד? מה התמריץ של סין לגלות תוך כדי המלחמה מעורבות פעילה במגעים אלה – מה היא מנסה להשיג בזירה הפלסטינית בפרט ובזירה המזרח תיכונית בכלל? והאם האירוע הזה הוא עוד נדבך בעימות בין סין לארה"ב?

מגרש הרוסים - פרק 5 | הסיכולים בביירות ובטהראן: האם רוסיה מתנהגת אחרת?

Mon, 05 Aug 2024 00:00:00 +0300

בפרק החמישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תכנית רוסיה של ה-INSS בהבדלים בין היחס הרוסי למתיחות האזורית כיום לעומת התנהלותה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. וגם: הסיפור הלא מוכר על חטיפת דיפלומטים סובייטים על ידי המחבלים בלבנון. לינק לקריקטורה מאתר ה SVR : https://x.com/ArkadyMan/status/1771905056574439712/photo/1

אז מה כן? - פרק 4 : מחקר - הישראלים בוחרים במלחמה ולא בשלום

Sun, 04 Aug 2024 00:00:00 +0300

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": עשרה חודשים לתוך המלחמה, בדקנו בקבוצות מיקוד את עמדתם של הישראלים לגבי הסוגיות המדיניות המרכזיות. מסקנותינו: רוב הישראלים מאמינים בהפעלת עוד כוח ולא בהסכמים מדיניים, ומתנגדים לתהליך מדיני שעשוי להוביל למדינה פלסטינית. "יש פה אלמנט מאוד חזק של חוסר אונים", מסבירה ענת נרקיס, פסיכולוגית חברתית שהובילה את קבוצות המיקוד. באשר לעמדות הפוליטיות שלהם, הישראלים נעו ימינה לתפיסה ש"לעולם נחיה על חרבנו". ובכל זאת - מה כן? - הישראלים מבינים שצריך לתקן את הבית לפני שמתקנים את הסביבה האסטרטגית. פרק מיוחד עם ממצאים של מחקר עומק ששופכים אור על המלכוד האסטרטגי בו שרויה החברה הישראלית.

ההיערכות למתקפת הציר האיראני: שיחה עם עפר שלח

Sun, 04 Aug 2024 00:00:00 +0300

בעקבות איומי איראן וחזבאללה להגיב על חיסולי הבכירים בטהראן ובביירות, מנתח חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, את המשמעויות וההשפעות של שני החיסולים האחרונים, ודן בהיערכות הישראלית למתקפת תגובה אפשרית של הציר השיעי: מה ניתן ללמוד לגבי המתקפה הצפויה מהתגובה האיראנית לחיסול הבכיר האיראני בסוריה באפריל האחרון? מה נדרש מישראל בכל הנוגע להיערכות למתקפה שתהיה בסדר גודל כזה – וכיצד צריך להיראות שיתוף הפעולה בנושא עם ארה"ב והגורמים האזוריים? וגם: בהתחשב באתגר שמציבים איראן והציר השיעי לפתחה של ישראל – האם אפשר לנצח מערכה כזו בכלים שמפעילה ישראל היום, ומה נדרש כדי להשיג הכרעה?

פודקאסטרטגי 303: הטבח במג'דל שמס | ביקור נתניהו בארה"ב | הקרע בין הפלסטינים בעזה לערביי ישראל

Wed, 31 Jul 2024 13:21:29 +0300

חוקרי המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בוחנים את משמעויות אירוע פגיעת הרקטה במג׳דל שמס, בו נרצחו נערים ונערות בני העדה הדרוזית: על המבוכה וההתנערות מאחריות של חיזבאללה, ההשלכות האפשריות של האירוע בתוך לבנון, השיקולים שצפויים לעצב את תגובת נסראללה והציר בהובלת איראן על המהלך הישראלי הצפוי בתגובה, ולאן יכולה וצריכה ישראל ללכת בעקבות האירוע הזה - צבאית ומדינית? חוקרי המכון ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"ם (מיל') אלדד שביט מסכמים את ביקורו המדיני של רה״מ נתניהו בארה״ב, ופגישותיו עם הנשיא ג׳ו ביידן, סגניתו קמלה האריס, והנשיא לשעבר דונלד טראמפ: מה קיווה להשיג ראש הממשלה בביקור ומהן תוצאות, בראי התגובות בארה״ב? כיצד הביקור הושפע ממערכת הבחירות לנשיאות ועד כמה היחסים עם ישראל והמלחמה נוכחים בשיח הבחירות? אילו נושאים עלו בפגישותיו של רה״מ ומה במוקד המגעים בין ישראל לארה״ב בעת הנוכחית? החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה בנוגע לערביי ישראל והקרע שהולך ומעמיק בין הפלסטינים תושבי עזה ל״פלסטינים שבפנים״ (אזרחי מדינת ישראל). ניתהה: מדוע רבים מהם מנתקים קשרים חבריים? בהמשך, נעסוק בשתי השאלות שחוזרות פעם אחר פעם ב-300 ימי המלחמה וננסה לתת להן מענה: א. מדוע ערביי ישראל אינם מתגייסים לפעולות מחאה אלימה (כפי שארע במהלך מבצע ״שומר חומות״) ב. מדוע אין אינתיפאדה שלישית בגדה המערבית ? לבסוף ננסה להבין את תפקידם של כמאל ח׳טיב וראאד צלאח, מנהיגי הפלג הצפוני, בהעדר הפגנות אלימות בחברה הערבית ומדוע העזתים רואים בהם בוגדים וצבועים?

מעבר לרשת: הקרע בין הפלסטינים בעזה לערביי ישראל והרצון בגדה בסיום המלחמה

Tue, 30 Jul 2024 00:00:00 +0300

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה בנוגע לערביי ישראל והקרע שהולך ומעמיק בין הפלסטינים תושבי עזה ל״פלסטינים שבפנים״ (אזרחי מדינת ישראל). ניתהה: מדוע רבים מהם מנתקים קשרים חבריים? בהמשך, נעסוק בשתי השאלות שחוזרות פעם אחר פעם ב-300 ימי המלחמה וננסה לתת להן מענה: א. מדוע ערביי ישראל אינם מתגייסים לפעולות מחאה אלימה (כפי שארע במהלך מבצע ״שומר חומות״) ב. מדוע אין אינתיפאדה שלישית בגדה המערבית ? לבסוף ננסה להבין את תפקידם של כמאל ח׳טיב וראאד צלאח, מנהיגי הפלג הצפוני, בהעדר הפגנות אלימות בחברה הערבית ומדוע העזתים רואים בהם בוגדים וצבועים?

After the Massacre of Israeli Children by Hezbollah: Possible Scenarios for Israel

Mon, 29 Jul 2024 16:43:17 +0300

On Saturday, July 27th, Hezbollah fired a missile that killed 12 innocent Israeli children of the Druze community and injured more than 30 others while they were playing during the afternoon hours in a local soccer field in the town of Majdal Shams. While Israel mourns the massacre, the defense system is now working on a response. Is there a scenario for a severe Israeli response that will still keep Israel below the threshold of a total war? What are the current scenarios vis-a-vis Hezbollah and the state of Lebanon? What is the US position regarding the scale and dimensions of the planned Israeli response, and what should Israel do in the event of further escalation after Hezbollah responds back? In this program, researcher Adi Kantor sits down with INSS senior researchers Orna Mizrahi, former Deputy National Security Adviser for Foreign Policy, and Professor Chuck Freilich, who served for over 20 years in Israel’s national security establishment as a senior analyst and deputy national security adviser. Together, they discuss recent developments on the Israeli northern border and their implications on both internal and external fronts.

ביקור רה״מ נתניהו בארה״ב ונאומו בקונגרס

Mon, 29 Jul 2024 00:00:00 +0300

חוקרי המכון ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"ם (מיל') אלדד שביט מסכמים את ביקורו המדיני של רה״מ נתניהו בארה״ב, ופגישותיו עם הנשיא ג׳ו ביידן, סגניתו קמלה האריס, והנשיא לשעבר דונלד טראמפ: מה קיווה להשיג ראש הממשלה בביקור ומהן תוצאות, בראי התגובות בארה״ב? כיצד הביקור הושפע ממערכת הבחירות לנשיאות ועד כמה היחסים עם ישראל והמלחמה נוכחים בשיח הבחירות? אילו נושאים עלו בפגישותיו של רה״מ ומה במוקד המגעים בין ישראל לארה״ב בעת הנוכחית?

?הטבח במג׳דל שמס: האם אכן נקודת המפנה בעימות עם חיזבאללה

Sun, 28 Jul 2024 00:00:00 +0300

פודקאסטרטגי 302: גיוס חרדים | הטרור החות'י | תגובות למבצע לחיסול דף | סין בעיני הישראלים

Thu, 25 Jul 2024 07:07:56 +0300

ראש המכון, (אלוף מיל') תמיר הימן, דן יחד עם החוקרים עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן בנייר המדיניות שפרסם המכון, בעקבות פסיקת בג״ץ והחלטת היועצת המשפטית לממשלה על הוצאת צווי גיוס לחרדים. מהם צרכי השעה, מכורח מלחמת ״חרבות ברזל״, ומה תהיה המשמעות של המשך הפטור מגיוס לחרדים מבחינה צבאית ומבחינה כלכלית? מה עומד במוקד המחלוקת ומהו ההסדר שייתן מענה על הצורך והחוק - מספר המגויסים, אופן שילובם במסגרת הצבאית בהתחשב באורח החיים החרדי, וכן האפשרות של שירות ביטחוני-אזרחי (כגון שירותי הצלה)? וגם: על אחריות הצבא והכלים שכבר יש ברשותו בהקשר זה, סוגיית שירות נשים והמשמעויות של מה שהועלה עד כה בדיוני הכנסת | לקריאת מסמך המכון המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-conscription/ בעקבות פגיעת הכטב״ם הקטלנית בת״א והתקפת נמל חודידה על ידי חיל האוויר בתגובה, חוקרי המכון ד"ר יהושע קליסקי וגלית כהן מציגים תמונת מצב עדכנית של מתקפות החות׳ים והשלכותיהן על ישראל מתחילת המלחמה: באיזה סוג של כטב״מים משתמשים האויבים, ובפרט החות׳ים? מהם תכונותיו של הכטב״ם שפגע בתל אביב? כיצד המתקפות על כלי השיט בים סוף השפיעו על הסחר הימי ופעילות הנמלים בישראל ובמדינות האזור? מהן האפשרויות שיש לישראל, מבחינה צבאית, כדי להתמודד עם מגוון האיומים של החות׳ים - בהגנה ובהתקפה? כיצד ישראל יכולה להיערך במישור האסטרטגי והמדיני להמשך ההתמודדות עם איומים אלה, לרבות בקואליציה בינלאומית אזורית? החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה מיד עם היוודע ניסיון החיסול של המנהיג והסמל הבולט ביותר של הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, בלב מחנות העקורים של חאן יונס. לפי פרלוב, השיח הציבורי בעזה התחלק בעיקרו לשלוש: השיח הבולט ביותר היה בקרב הציבור ״הלא מעורב״ מחוץ לחאן יונס ובתוכה, שקילל את חמאס ואת מוחמד דף על שבחר להתחבא בלב אוכלוסיית עקורים, נשים וילדים - דבר אשר הוביל לטענתם למותם ולפציעתם של כ-300 אזרחים. הציבור העזתי זועם ותוהה האם חייו של דף שווים יותר מחייהם של 300 עזתים. השיח השני שאותו תסקור פרלוב מאפיין את אותה קבוצה התומכת ומזדהה עם חמאס, ואשר הפנתה את חיציה דווקא כלפי הפת״ח, לאחר שאלו הפנו אצבע מאשימה כלפי חמאס על הסתתרותם בין אזרחים. תומכי חמאס יצאו נגדם ואף כינו אותם "בוגדים ומרגלים". הקבוצה השלישית והאחרונה שעליה תדון פרלוב טענה כי על חמאס כעת להסלים את המצב בעקבות ניסיון החיסול ולהתנקם, להפוך את המשוואה ואף לפגוע בחטופים הישראלים. לבסוף, פרלוב מנסה לברר מדוע חיסולו של דף לא הביא לתגובה רצינית הן מהזרוע הצבאית והן מהציבור הפלסטיני בעזה, בגדה, בירדן ובדרום לבנון. האם הדבר מעיד על קריסת הזרוע הצבאית של חמאס? האם הציבור הפלסטיני לא מאמין שדף חוסל ולכן אינו מגיב או שמא לחמאס יש יכולת לפעול וכעת מחפש את התיזמון הנכון לתגובה? חבר מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, רועי בן-צור, מציג נתונים עדכניים מתוך מחקר בנושא מגמות ביחס הציבור הישראלי כלפי סין, המבוסס על סקר דעת קהל. מהם השינויים המשמעותיים בשנים האחרונות? מאילו אירועים מקומיים ובינלאומיים הושפעה כנראה דעת הקהל? האם המגמה בעולם המערבי דומה לזו שנרשמה בישראל? האם לסין איכפת מיחסם של הישראלים כלפיה? ומהן ההמלצות המדיניות שניתן לגזור מהמגמות שהופיעו בסקרים?

סין בעיניים ישראליות: האם מדובר במדינה ידידותית?

Wed, 24 Jul 2024 11:14:20 +0300

חבר מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, רועי בן-צור, מציג נתונים עדכניים מתוך מחקר בנושא מגמות ביחס הציבור הישראלי כלפי סין, המבוסס על סקר דעת קהל. מהם השינויים המשמעותיים בשנים האחרונות? מאילו אירועים מקומיים ובינלאומיים הושפעה כנראה דעת הקהל? האם המגמה בעולם המערבי דומה לזו שנרשמה בישראל? האם לסין איכפת מיחסם של הישראלים כלפיה? ומהן ההמלצות המדיניות שניתן לגזור מהמגמות שהופיעו בסקרים?

הטרור החות’י: איום הכטבמ”ים, הפגיעה בסחר הימי והמענה הצבאי והמדיני

Tue, 23 Jul 2024 15:22:56 +0300

בעקבות פגיעת הכטב״ם הקטלנית בת״א והתקפת נמל חודידה על ידי חיל האוויר בתגובה, חוקרי המכון ד"ר יהושע קליסקי וגלית כהן מציגים תמונת מצב עדכנית של מתקפות החות׳ים והשלכותיהן על ישראל מתחילת המלחמה: באיזה סוג של כטב״מים משתמשים האויבים, ובפרט החות׳ים? מהם תכונותיו של הכטב״ם שפגע בתל אביב? כיצד המתקפות על כלי השיט בים סוף השפיעו על הסחר הימי ופעילות הנמלים בישראל ובמדינות האזור? מהן האפשרויות שיש לישראל, מבחינה צבאית, כדי להתמודד עם מגוון האיומים של החות׳ים - בהגנה ובהתקפה? כיצד ישראל יכולה להיערך במישור האסטרטגי והמדיני להמשך ההתמודדות עם איומים אלה, לרבות בקואליציה בינלאומית אזורית?

מעבר לרשת - תגובת הציבור העזתי לחיסול דף: "הקללה הכפולה"

Mon, 22 Jul 2024 15:29:56 +0300

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה מיד עם היוודע ניסיון החיסול של המנהיג והסמל הבולט ביותר של הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, בלב מחנות העקורים של חאן יונס. לפי פרלוב, השיח הציבורי בעזה התחלק בעיקרו לשלוש: השיח הבולט ביותר היה בקרב הציבור ״הלא מעורב״ מחוץ לחאן יונס ובתוכה, שקילל את חמאס ואת מוחמד דף על שבחר להתחבא בלב אוכלוסיית עקורים, נשים וילדים - דבר אשר הוביל לטענתם למותם ולפציעתם של כ-300 אזרחים. הציבור העזתי זועם ותוהה האם חייו של דף שווים יותר מחייהם של 300 עזתים . השיח השני שאותו תסקור פרלוב מאפיין את אותה קבוצה התומכת ומזדהה עם חמאס, ואשר הפנתה את חיציה דווקא כלפי הפת״ח, לאחר שאלו הפנו אצבע מאשימה כלפי חמאס על הסתתרותם בין אזרחים. תומכי חמאס יצאו נגדם ואף כינו אותם "בוגדים ומרגלים". הקבוצה השלישית והאחרונה שעליה תדון פרלוב טענה כי על חמאס כעת להסלים את המצב בעקבות ניסיון החיסול ולהתנקם, להפוך את המשוואה ואף לפגוע בחטופים הישראלים. לבסוף, פרלוב מנסה לברר מדוע חיסולו של דף לא הביא לתגובה רצינית הן מהזרוע הצבאית והן מהציבור הפלסטיני בעזה, בגדה, בירדן ובדרום לבנון. האם הדבר מעיד על קריסת הזרוע הצבאית של חמאס? האם הציבור הפלסטיני לא מאמין שדף חוסל ולכן אינו מגיב או שמא לחמאס יש יכולת לפעול וכעת מחפש את התיזמון הנכון לתגובה ?

Another Future Front for Israel? The Growing Iranian Influence in Africa

Mon, 22 Jul 2024 00:00:00 +0300

While Israel’s attention is focused on Iran’s proxies in the Middle East (the most recent example being Israel’s aerial attack on the Houthis in Yemen in response to the Tel Aviv drone attack), it seems that Tehran has been expanding its activities in Africa and increasing the threat to Israeli interests on the continent. In a new INSS insight titled “Iran in the Continent of Africa,” Danny Citrinowicz, a research fellow in the Iran Program at INSS, elaborates on the threats to Israel’s fundamental political, security, and economic interests in this region. In this program, Adi Kantor, an INSS researcher, sits down with Citrinowicz to discuss Iran’s fundamental interests in Africa. What is new in relation to Iranian activity in Africa in recent years? Why is Sudan a significant Iranian destination for the transfer of military equipment, and what does it indicate about Iranian intentions in the future? Is the election of a new president in Iran supposed to change Iranian policy? What should Israel do to prevent the growing Iranian influence in Africa?

קובע: צריך ואפשר לגייס עשרות אלפי חרדים כבר השנה | דיון מיוחד INSS ה

Sun, 21 Jul 2024 00:00:00 +0300

פודקאסטרטגי 301: היעד - מוחמד דף | איראן ביבשת אפריקה | האיום החדש של פוטין | בחירות 2024 וישראל

Thu, 18 Jul 2024 14:06:44 +0300

היעד - מוחמד דף כוחו של הארכי-טרוריסט והשלכות מבצע החיסול על המלחמה והמו"מ חוקר תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, יוחנן צורף, על דרכו של מוחמד דף להנהגת ארגון הטרור, הערפל בצמרת חמאס סביב תוצאות מבצע החיסול, וההשפעה האפשרית של היעלמותו מהזירה. האיום האיראני על ישראל ביבשת אפריקה חוקר תוכנית איראן במכון, דני סיטרינוביץ, על הפעילות המדינית והצבאית של איראן ביבשת אפריקה והאיומים על ישראל בהקשר זה. עם אילו מדינות באפריקה הצליחה איראן להדק את היחסים בשנים האחרונות? לאיזו קליינטית ביבשת מייצאת את הכטב״מים התוקפים שלה? מה החשיבות האסטרטגית של המעורבות האיראנית בקרן אפריקה ובקרבת מיצר באב אל-מנדב בים סוף? ועם איזה קואליציה של מדינות יכולה ישראל לפעול כדי לבלום את איום הטרור האיראני באפריקה? לקריאת מאמרו של סיטרינוביץ בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-africa/ מגרש הרוסים – פרק 4 | האיום החדש של פוטין לחמש את אויבי המערב - ישראל על הכוונת? נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז כי הוא שוקל לספק נשק לאזורי חיכוך, המאיים על מדינות המערב התומכות באוקראינה. בפרק הרביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה של INSS בוחנים כיצד החלטה זאת, שלכאורה לא נוגעת לישראל, עלולה לפגוע דווקא בנו. פייקלנד - פרק 23 | בחירות 2024: ישראל איבדה את הלב של אמריקה לאורך עשרות שנים ישראל ראתה את האמריקנים מתרחקים מהאחות הקטנה ישראל - אך לא עשתה דבר כדי לשנות ולהשפיע על התודעה. בבחירות 2024 המגמה הזו מחריפה, וישראל עדיין משותקת בזירה הכי חשובה עבורה, הזירה שבלעדיה ישראל בבעיה קשה. חוקר המכון צ'ק פרייליך וליאור ויינטראוב, לשעבר דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, עם תמונת מצב מדאיגה על חוסר התפקוד של מערך התודעה הישראלי בארה"ב בפרק חדש של פייקלנד בהנחיית אטילה שומפלבי. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פייקלנד - פרק 23 | בחירות 2024: ישראל איבדה את הלב של אמריקה

Thu, 18 Jul 2024 13:57:13 +0300

לאורך עשרות שנים ישראל ראתה את האמריקנים מתרחקים מהאחות הקטנה ישראל - אך לא עשתה דבר כדי לשנות ולהשפיע על התודעה. בבחירות 2024 המגמה הזו מחריפה, וישראל עדיין משותקת בזירה הכי חשובה עבורה, הזירה שבלעדיה ישראל בבעיה קשה. חוקר המכון צ'ק פרייליך וליאור ויינטראוב, לשעבר דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, עם תמונת מצב מדאיגה על חוסר התפקוד של מערך התודעה הישראלי בארה"ב בפרק חדש של פייקלנד בהנחיית אטילה שומפלבי. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

מגרש הרוסים – פרק 4 | האיום החדש של פוטין לחמש את אויבי המערב - ישראל על הכוונת?

Thu, 18 Jul 2024 08:45:51 +0300

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז כי הוא שוקל לספק נשק לאזורי חיכוך, המאיים על מדינות המערב התומכות באוקראינה. בפרק הרביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה של INSS בוחנים כיצד החלטה זאת, שלכאורה לא נוגעת לישראל, עלולה לפגוע דווקא בנו.

After the Assassination Attempt of Mohammed Deif—Implications for Israel and Gaza

Wed, 17 Jul 2024 00:00:00 +0300

Mohammed Deif, the military chief of Hamas, was undoubtedly its most symbolic leader, even reaching the level of sainthood among his followers. On July 13, 2024, an attempt was made to assassinate him in the city of Khan Yunis, in a combined operation between the IDF and the Israel Security Agency. What are the consequences for an upcoming hostage deal between Israel and Hamas after this assassination attempt, if it was successful? How will the war in Gaza be affected? What impact does this event have on additional battle fronts with which Israel must cope? In this program, Adi Kantor an INSS researcher, sits down with Yohanan Tzoreff, a senior researcher at INSS and former head of the Palestinian-Arab Division in the Ministry of Intelligence and Strategy. Together they discuss the implications of the assassination attempt and analyze possible future scenarios for the “day after” in Gaza and the Israel–Hamas war.

האיום האיראני על ישראל ביבשת אפריקה

Wed, 17 Jul 2024 00:00:00 +0300

חוקר תוכנית איראן במכון, דני סיטרינוביץ, על הפעילות המדינית והצבאית של איראן ביבשת אפריקה והאיומים על ישראל בהקשר זה. עם אילו מדינות באפריקה הצליחה איראן להדק את היחסים בשנים האחרונות? לאיזו קליינטית ביבשת מייצאת את הכטב״מים התוקפים שלה? מה החשיבות האסטרטגית של המעורבות האיראנית בקרן אפריקה ובקרבת מיצר באב אל-מנדב בים סוף? ועם איזה קואליציה של מדינות יכולה ישראל לפעול כדי לבלום את איום הטרור האיראני באפריקה? לקריאת מאמרו של סיטרינוביץ בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-africa/

شک و تردید در ایران: چه کسی جانشین رییسی میشود؟

Tue, 16 Jul 2024 15:02:04 +0300

بدنبال مرگ رییس جمهور رژیم رییسی، این رژیم انتخابات ریاست جمهوری مجددی به راه می اندازد. در این قسمت از "ندایی از ایران" بن سبطی توضیحاتی درباره کاندیداهای احتمالی و احتمال پیروزی هر یک ارایه میدهد.

היעד - מוחמד דף: כוחו של הארכי-טרוריסט והשלכות מבצע החיסול על המלחמה והמו"מ

Tue, 16 Jul 2024 14:09:48 +0300

חוקר תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, יוחנן צורף, על דרכו של מוחמד דף להנהגת ארגון הטרור, הערפל בצמרת חמאס סביב תוצאות מבצע החיסול, וההשפעה האפשרית של היעלמותו מהזירה.

פודקאסטרטגי 300: ההתפתחיות בצפון | רעב בעזה? | נשיא חדש באיראן | הבחירות באיראן מעיני האיראנים

Thu, 11 Jul 2024 08:48:55 +0300

בין מלחמה עם חזבאללה להסדר מדיני בצפון: תרחישים, חלופות והחלטות קשות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה על הזירה הצפונית והאפשרות שבעקבות הפסקת אש והסכם עם חמאס בעזה ייפסקו פעולות חזבאללה בגבול הצפון: מה הם השיקולים של נסראללה? האם אפשר להסתמך על הסדר מדיני ובאילו תנאים? ובמידה ולא תהיה הפסקת אש בעזה – מהי הסכנה בהיגררות למלחמת התשה בשתי חזיתות, מהן החלופות שיאפשרו לישראל להימנע מכך – ומה המחיר של כל אחת? מחקר INSS: דוחות האו״ם על רעב בעזה - סילוף עובדות מאז תחילת המלחמה האו״ם מציג בדוחות שהוא מפרסם תמונת מצב קשה שממנה עולה כי אוכלוסיית עזה סובלת מרעב, בעוד ישראל דוחה את הטענה ומספקת בעקביות נתונים על הסיוע ההומניטרי שעובר דרכה לעזה, ככל שנדרש לפי דיני המלחמה. בעקבות מחקר שערכה בנושא, מסבירה חוקרת המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, את העיוות בדוחות האו״ם, הנשענים על נתונים על שגויים וחלקיים המתפרסמים בעזה ועל מקורות מידע מוטים (כמו אונר״א). מה אפשר ללמוד מכך על הפרסומים בנוגע למצב בעזה ועל הפער בין התמונה המוצגת בפורומים בינ״ל לתמונת המציאות בפועל? מה מוטל על ישראל בהקשר זה ומה נכון לעשות, מבחינה משפטית והסברתית, כדי לתקן את הרושם המעוות ולחשוף את האמת על המתרחש במלחמה? לקריאת הדו"ח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/un-hunger-reports/ קולות מאיראן – פרק 10 | הבחירות באיראן מעיניהם של תושבי הרפובליקה האסאלמית וההנהגה חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את יחס הציבור האיראני והנהגתו לבחירות לנשיאות איראן, שנערכו בתזמון לא צפוי בעקבות מות הנשיא ראיסי בהתרסקות מסוק, וכן לבחירתו של מסעוד פזשכיאן, שניצח את המועמד סעיד ג'לילי. מה היה אחוז ההצבעה ומדוע נערכו הבחירות בשני סבבים? מהן הסיבות שהציבור האיראני בחר בסופו של דבר בפזשכיאן? כיצד הגיבה ההנהגה האיראנית לבחירתו של הנשיא החדש? ומהם האתגרים של הנשיא החדש בזירת הפנים? נשיא חדש באיראן - סיכוי לשינוי? | רשת ביטחון בפרק זה של רשת ביטחון מבית פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, על נשיא איראן החדש: מה המשמעות של בחירת נשיא רפורמיסטי, מה זה אומר על הלך הרוח הציבורי באיראן וכיצד הדבר ישפיע על נושאי הפנים ויחסי החוץ במדינה?

קולות מאיראן – פרק 10 | הבחירות באיראן מעיניהם של תושבי הרפובליקה האסאלמית וההנהגה

Thu, 11 Jul 2024 08:46:13 +0300

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את יחס הציבור האיראני והנהגתו לבחירות לנשיאות איראן, שנערכו בתזמון לא צפוי בעקבות מות הנשיא ראיסי בהתרסקות מסוק, וכן לבחירתו של מסעוד פזשכיאן, שניצח את המועמד סעיד ג'לילי. מה היה אחוז ההצבעה ומדוע נערכו הבחירות בשני סבבים? מהן הסיבות שהציבור האיראני בחר בסופו של דבר בפזשכיאן? כיצד הגיבה ההנהגה האיראנית לבחירתו של הנשיא החדש? ומהם האתגרים של הנשיא החדש בזירת הפנים?

נשיא חדש באיראן - סיכוי לשינוי? | רשת ביטחון

Tue, 09 Jul 2024 15:13:03 +0300

בפרק זה של רשת ביטחון מבית פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, על נשיא איראן החדש: מה המשמעות של בחירת נשיא רפורמיסטי, מה זה אומר על הלך הרוח הציבורי באיראן וכיצד הדבר ישפיע על נושאי הפנים ויחסי החוץ במדינה?

בין מלחמה עם חזבאללה להסדר מדיני בצפון: תרחישים, חלופות והחלטות קשות

Mon, 08 Jul 2024 13:41:22 +0300

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה על הזירה הצפונית והאפשרות שבעקבות הפסקת אש והסכם עם חמאס בעזה ייפסקו פעולות חזבאללה בגבול הצפון: מה הם השיקולים של נסראללה? האם אפשר להסתמך על הסדר מדיני ובאילו תנאים? ובמידה ולא תהיה הפסקת אש בעזה – מהי הסכנה בהיגררות למלחמת התשה בשתי חזיתות, מהן החלופות שיאפשרו לישראל להימנע מכך – ומה המחיר של כל אחת?

מחקר INSS: דוחות האו״ם על רעב בעזה - סילוף עובדות

Sun, 07 Jul 2024 15:20:52 +0300

מאז תחילת המלחמה האו״ם מציג בדוחות שהוא מפרסם תמונת מצב קשה שממנה עולה כי אוכלוסיית עזה סובלת מרעב, בעוד ישראל דוחה את הטענה ומספקת בעקביות נתונים על הסיוע ההומניטרי שעובר דרכה לעזה, ככל שנדרש לפי דיני המלחמה. בעקבות מחקר שערכה בנושא, מסבירה חוקרת המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, את העיוות בדוחות האו״ם, הנשענים על נתונים על שגויים וחלקיים המתפרסמים בעזה ועל מקורות מידע מוטים (כמו אונר״א). מה אפשר ללמוד מכך על הפרסומים בנוגע למצב בעזה ועל הפער בין התמונה המוצגת בפורומים בינ״ל לתמונת המציאות בפועל? מה מוטל על ישראל בהקשר זה ומה נכון לעשות, מבחינה משפטית והסברתית, כדי לתקן את הרושם המעוות ולחשוף את האמת על המתרחש במלחמה? לקריאת הדו"ח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/un-hunger-reports/

פודקאסטרטגי 299: השלכות המלחמה הארוכה | סערת תרחיש העלטה | עשור למדינה האסלאמית

Thu, 04 Jul 2024 00:00:00 +0300

תשעה חודשים לחרבות ברזל: השלכותיה של מלחמה ארוכה ישראל במלחמה כבר תשעה חודשים ונערכת לתקופה ארוכה של המשך לחימה בכל החזיתות בהן התפתחה אחרי ה-7/10. חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את הרקע למלחמה הארוכה, המאפיינים הייחודיים שלה בשונה ממלחמות קודמות בין ישראל לצבאות וארגוני טרור, והמשמעויות של סוג מלחמה זה לגבי חזית הלחימה והתכנון האסטרטגי והמדיני של המערכה. מה ניתן ללמוד מהמלחמה הארוכה בעזה לגבי הכוונות שהיו לחמאס ולציר האיראני מלכתחילה, ומידת המוכנות בצה״ל ללחימה הארוכה? מהן ההשלכות המצטברות של המלחמה על הכלכלה והחברה? אילו שינויים נדרשים בתפיסת הביטחון, במבנה צה״ל, בתכנון ובביצוע הלחימה, כלקחים מהמלחמה בעזה עד כה, ונוכח אפשרויות ההסלמה בצפון ובחזיתות נוספות? מהן השלכות המלחמה על מעמדה הבינ״ל של ישראל וכיצד קואליציה בינלאומית עם מדינות האזור תוכל לסייע לה להגיע להישגים אסטרטגיים? סערת "תרחיש העלטה": על משק החשמל וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל בעקבות הדיון הציבורי במוכנות משק החשמל בישראל להתמודדות עם ״תרחיש העלטה״, והדברים שנאמרו בנושא זה בכנס המכון בשדרות, חוקרת המכון הבכירה גלית כהן ויו"ר איגוד אנרגיות ירוקות בישראל איתן פרנס, מסבירים: מה מייחד את משק החשמל הישראלי? כיצד באה לידי ביטוי העצמאות האנרגטית של ישראל? מדוע עד כה לא יושמה במלואה רפורמה שתכליתה לשדרג את רשת החשמל בישראל ולהפוך אותה לעמידה יותר בפני קריסה? אילו חלופות מסוג אנרגיות מתחדשות קיימות? מה מצב תשתית החשמל ברצועת עזה? ומה חלקם של החברה האזרחית והבריתות האזוריות בפתרון הבעיות וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל? עשור לדאעש: עלייתה וקריסתה של המדינה האסלאמית בעקבות פרסום הספר "צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאעש ושותפיהם", הזמין להורדה חינם באתר המכון, מציג החוקר ואחד ממחברי הספר יורם שוייצר מבט על עשור לעליית ארגון "המדינה האסלאמית״ - ארגון טרור שלא היה כמותו משחר ההיסטוריה, ש״מדינת החליפות״ שהקים זרחה כמטאור, זרעה הרס וחורבן כסופת הוריקן, וקרסה מול קואליציות שהתאגדו להביסה. על איזה רקע צמח דאעש? מה הבדיל אותו מארגונים קודמים מהזרם הסלפי-ג׳יהאדי? מה סוד העלייה המטאורית וההצלחות הצבאיות של הארגון? מה לא הצליח להשיג על אף היומרות של מנהיגו המייסד, אבו בכר אל-בגדאדי? מה מקומה של ישראל על מפת האיומים וכוונות הטרור של דאעש? לאן פנה הארגון בעקבות קריסת המעוזים שלו בעיראק ובסוריה ומיהו מנהיגו כיום? לקריאת הספר המלא >> https://www.inss.org.il/he/publication/junction-9-11/

עשור לדאעש: עלייתה וקריסתה של המדינה האסלאמית

Thu, 04 Jul 2024 00:00:00 +0300

בעקבות פרסום הספר "צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאעש ושותפיהם", הזמין להורדה חינם באתר המכון, מציג החוקר ואחד ממחברי הספר יורם שוייצר מבט על עשור לעליית ארגון "המדינה האסלאמית״ - ארגון טרור שלא היה כמותו משחר ההיסטוריה, ש״מדינת החליפות״ שהקים זרחה כמטאור, זרעה הרס וחורבן כסופת הוריקן, וקרסה מול קואליציות שהתאגדו להביסה. על איזה רקע צמח דאעש? מה הבדיל אותו מארגונים קודמים מהזרם הסלפי-ג׳יהאדי? מה סוד העלייה המטאורית וההצלחות הצבאיות של הארגון? מה לא הצליח להשיג על אף היומרות של מנהיגו המייסד, אבו בכר אל-בגדאדי? מה מקומה של ישראל על מפת האיומים וכוונות הטרור של דאעש? לאן פנה הארגון בעקבות קריסת המעוזים שלו בעיראק ובסוריה ומיהו מנהיגו כיום? לקריאת הספר המלא >> https://www.inss.org.il/he/publication/junction-9-11/

Antisemitism in Academia: An Alarming Wake-Up Call

Thu, 04 Jul 2024 00:00:00 +0300

On the morning of October 7th, Israeli citizens faced a tragic and monstrous attack, the dimensions of which had not been seen nor imagined in its 75 years of existence. The massacre of Israeli civilians in the Gaza-border communities by Hamas and civilian accomplices—defined as the deadliest atrocity against Jews since the Holocaust—and the subsequent Israel–Hamas war resulted in an unprecedented increase in Jew hatred worldwide. Specifically, on campuses of elite universities across the United States and Europe, antisemitic and anti-Israel demonstrations have been widespread, creating an environment of fear among Jewish students. In this program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Charles Asher Small, founding director of the Institute for the Study of Global Antisemitism and Policy (ISGAP). Together they discuss the relationship between academia and antisemitism. Who is behind the mass antisemitic demonstrations on campuses? Who supports and funds them? What is the connection to Qatari money? And finally, what can be done to combat this rising hatred toward Jews?

תשעה חודשים לחרבות ברזל: השלכותיה של מלחמה ארוכה

Wed, 03 Jul 2024 13:03:39 +0300

ישראל במלחמה כבר תשעה חודשים ונערכת לתקופה ארוכה של המשך לחימה בכל החזיתות בהן התפתחה אחרי ה-7/10. חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את הרקע למלחמה הארוכה, המאפיינים הייחודיים שלה בשונה ממלחמות קודמות בין ישראל לצבאות וארגוני טרור, והמשמעויות של סוג מלחמה זה לגבי חזית הלחימה והתכנון האסטרטגי והמדיני של המערכה. מה ניתן ללמוד מהמלחמה הארוכה בעזה לגבי הכוונות שהיו לחמאס ולציר האיראני מלכתחילה, ומידת המוכנות בצה״ל ללחימה הארוכה? מהן ההשלכות המצטברות של המלחמה על הכלכלה והחברה? אילו שינויים נדרשים בתפיסת הביטחון, במבנה צה״ל, בתכנון ובביצוע הלחימה, כלקחים מהמלחמה בעזה עד כה, ונוכח אפשרויות ההסלמה בצפון ובחזיתות נוספות? מהן השלכות המלחמה על מעמדה הבינ״ל של ישראל וכיצד קואליציה בינלאומית עם מדינות האזור תוכל לסייע לה להגיע להישגים אסטרטגיים?

סערת "תרחיש העלטה": על משק החשמל וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל

Tue, 02 Jul 2024 00:00:00 +0300

בעקבות הדיון הציבורי במוכנות משק החשמל בישראל להתמודדות עם ״תרחיש העלטה״, והדברים שנאמרו בנושא זה בכנס המכון בשדרות, חוקרת המכון הבכירה גלית כהן ויו"ר איגוד אנרגיות ירוקות בישראל איתן פרנס, מסבירים: מה מייחד את משק החשמל הישראלי? כיצד באה לידי ביטוי העצמאות האנרגטית של ישראל? מדוע עד כה לא יושמה במלואה רפורמה שתכליתה לשדרג את רשת החשמל בישראל ולהפוך אותה לעמידה יותר בפני קריסה? אילו חלופות מסוג אנרגיות מתחדשות קיימות? מה מצב תשתית החשמל ברצועת עזה? ומה חלקם של החברה האזרחית והבריתות האזוריות בפתרון הבעיות וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל?

פייקלנד – פרק 22 | מערך הסייבר הלאומי בוחן מאבק נגד הפייק ברשתות

Thu, 27 Jun 2024 12:56:19 +0300

מאז ה-7 באוקטובר, המרחב הרשתי הפך לזירת קרב של ממש נגד מדינת ישראל. מבצעי השפעה זרים הפוגעים בחברה הישראלית הפכו לכלי בולט במלחמה נגד ישראל, אולם ישראל לא ערוכה ולא מתמודדת איתם. בפרק זה של פייקלנד מראיין אטילה שומפלבי את רועי פרידמן, אחראי אסטרטגיה במערך הסייבר הלאומי, שמדגיש: במערך הסייבר החלו לבחון דרכים ולגבש תוכניות למאבק נגד מבצעי השפעה של אויבי ישראל. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פודקאסטרטגי 298: איראן בדרך לגרעין? | נורמליזציה סעודית - פתרון קסם? | המאבק נגד הפייק ברשתות

Thu, 27 Jun 2024 12:42:44 +0300

איראן בדרך לגרעין? תמונת מצב חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט דנים בהתקדמות המדאיגה בתכנית הגרעין האיראנית, בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, כמו גם בעימות בין איראן לסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית והשפעתו על התנערות איראן מהמגבלות שהוטלו על תכניתה הגרעינית. האם מלחמת ״חרבות ברזל״ והמעורבות האיראנית בה יובילו לשינוי אסטרטגי בהקשר הגרעיני? מה משמעות השיח הגובר בתוך איראן על האפשרות של ייצור נשק גרעיני? האם איראן מוכנה לחזור לשולחן המו״מ עם המערב בעניין תכנית הגרעין, ובכפוף לאיזה תנאים ולוח זמנים? כיצד מגיבים במערב, ובפרט בממשל ביידן, להתפתחויות הללו? ואילו פערים יש בין התפיסה הישראלית לתפיסה האמריקאית בנוגע למידת האיום בתכנית הגרעין של איראן כיום, ומה נגזר מכך לגבי חשיבות הדיאלוג האסטרטגי הישראלי-אמריקאי בנוגע לכוונות המשטר האיראני? אז מה כן? - פרק 3 : נורמליזציה עם סעודיה - פתרון קסם לישראל? פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": החברה הישראלית לא בשלה לדבר על מו"מ עם הפלסטינים, אבל מפנטזת על שלום אזורי. המנהיגות הישראלית, לעומת זאת, לא תופסת את ההזדמנות. איך הסכם עם סעודיה יכול לשנות את פני האזור. אטילה שומפלבי מראיין את תא"ל (מיל') אודי דקל, ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, והיועצת האסטרטגית ליאן פולאק-דוד, על הסיכויים והסיכונים במהלך מדיני מול הסעודים פייקלנד – פרק 22 | מערך הסייבר הלאומי בוחן מאבק נגד הפייק ברשתות מאז ה-7 באוקטובר, המרחב הרשתי הפך לזירת קרב של ממש נגד מדינת ישראל. מבצעי השפעה זרים הפוגעים בחברה הישראלית הפכו לכלי בולט במלחמה נגד ישראל, אולם ישראל לא ערוכה ולא מתמודדת איתם. בפרק זה של פייקלנד מראיין אטילה שומפלבי את רועי פרידמן, אחראי אסטרטגיה במערך הסייבר הלאומי, שמדגיש: במערך הסייבר החלו לבחון דרכים ולגבש תוכניות למאבק נגד מבצעי השפעה של אויבי ישראל. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

Escalation in the North: Is There Still a Way Out?

Thu, 27 Jun 2024 11:48:06 +0300

Since October 8, 2023, Israel and Hezbollah have been engaged in an intense war of attrition, which seems to have accelerated in recent weeks and is accompanied by increasing expressions of threats by both sides. These threatening declarations make clear that in a case of an “all-out war,” the Israeli home front will indeed find itself facing a new, unprecedented challenge. In this program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Carmit Valensi, a senior researcher at INSS and the head of the Northern Arena Program. Together they discuss how close is Israel to an “all-out war” in the north. What scenarios should be taken under consideration, and what are the implications of such a war to the Israeli home front? Is there still a chance of reaching a diplomatic solution, one that will bring back the security to tens of thousands of Israelis evacuated from the north and will finally enable them to return home? And what is the role of Syria in the ongoing escalation between Israel and Lebanon?

אז מה כן? - פרק 3 : נורמליזציה עם סעודיה - פתרון קסם לישראל?

Tue, 25 Jun 2024 11:56:43 +0300

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": החברה הישראלית לא בשלה לדבר על מו"מ עם הפלסטינים, אבל מפנטזת על שלום אזורי. המנהיגות הישראלית, לעומת זאת, לא תופסת את ההזדמנות. איך הסכם עם סעודיה יכול לשנות את פני האזור. אטילה שומפלבי מראיין את תא"ל (מיל') אודי דקל, ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, והיועצת האסטרטגית ליאן פולאק-דוד, על הסיכויים והסיכונים במהלך מדיני מול הסעודים

איראן בדרך לגרעין? תמונת מצב

Mon, 24 Jun 2024 10:09:54 +0300

חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט דנים בהתקדמות המדאיגה בתכנית הגרעין האיראנית, בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, כמו גם בעימות בין איראן לסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית והשפעתו על התנערות איראן מהמגבלות שהוטלו על תכניתה הגרעינית. האם מלחמת ״חרבות ברזל״ והמעורבות האיראנית בה יובילו לשינוי אסטרטגי בהקשר הגרעיני? מה משמעות השיח הגובר בתוך איראן על האפשרות של ייצור נשק גרעיני? האם איראן מוכנה לחזור לשולחן המו״מ עם המערב בעניין תכנית הגרעין, ובכפוף לאיזה תנאים ולוח זמנים? כיצד מגיבים במערב, ובפרט בממשל ביידן, להתפתחויות הללו? ואילו פערים יש בין התפיסה הישראלית לתפיסה האמריקאית בנוגע למידת האיום בתכנית הגרעין של איראן כיום, ומה נגזר מכך לגבי חשיבות הדיאלוג האסטרטגי הישראלי-אמריקאי בנוגע לכוונות המשטר האיראני?

פודקאסטרטגי 297: חזית הצפון והמערכה נגד איראן | הבחירות באירופה | אירועי השעה מהעין העזתית

Thu, 20 Jun 2024 10:12:11 +0300

חזית הצפון והמערכה נגד איראן: החלופות של ישראל והסיכויים למלחמה כוללת חוקרות הזירה הצפונית והציר השיעי במכון, אורנה מזרחי וסימה שיין, דנות בהתפתחויות בחזית הצפון, במגעים המדיניים המתקיימים למניעת הסלמה ובתמונה הרחבה הקושרת את הזירה הצפונית לאיראן. מה עומד על הפרק בשליחות המתווך עמוס הוכשטיין, המדלג בין ירושלים לביירות? האם החלופה המדינית למלחמה כוללת ריאלית ובאילו תנאים? האם איראן תתערב במלחמה ישראלית נגד חיזבאללה? מהם השיקולים הרחבים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת המדיניות כעת ובהמשך המלחמה, נוכח ההתפתחויות בזירה האזורית, לרבות סוגית הגרעין האיראני, ומצבה של ישראל בזירה הבינ״ל? הבחירות הדרמטיות לפרלמנט האירופי: מהן המשמעויות? כ-180 מיליון אזרחים ברחבי אירופה יצאו החודש לקלפיות במסגרת הבחירות לפרלמנט האירופי. רכז תוכנית אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, משוחח עם ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים; עדי קנטור, חוקרת אנטישמיות וימין קיצוני במכון והשגריר ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, כדי להבין את השפעות תוצאות הבחירות שנערכו בתקופה קריטית ומתוחה עבור היבשת. איך ייראה הפרלמנט האירופאי החדש ועל מה הוא ישפיע? מי הם המנצחים הגדולים – ומי הם המפסידים? איך רואים את התוצאות ממוסקבה? וגם: מה הייתה ההשפעה של המלחמה בעזה על הקמפיינים ואיך הבחירות ישפיעו על יחסי אירופה-ישראל? מעבר לרשת: מבצע שחרור החטופים, הכאוס בדיר אל-בלח ופרישת גנץ דרך העין העזתית החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשלושה מוקדי שיח עיקריים בעזה שהתרחשו בחודש שעבר. תחילה, נדון במבצע ארנון לשחרור ארבעה חטופים מהרצועה: כיצד העזתים בוחנים את המבצע שאירע בלב מחנה נוסיראת והוביל ל-200 פצועים והרוגים בקרב העזתים? איך נשמעת הביקורת כלפי חמאס במחנה שתומך בארגון וכיצד נשמעה הביקורת במחנה שמתנגד לארגון? בהמשך, נלמד על הכאוס ששורר בדיר אל-בלח, הכולל חיסול חשבונות בין חמאס לבכירי פת״ח ובין חמולות וראשי כנופיות במאבק על הסיוע ההומניטארי וחלוקת מזון ומצרכים במחנה. מה ניתן ללמוד ממקרה בוחן זה על עתיד הרצועה? ולבסוף, נבחן את השיח שהתעורר בציבור הפלסטיני סביב פרישתו *של בני גנץ מקבינט המלחמה. מה תפקידה של "ההתנגדות" במשבר הפוליטי בתוך ישראל? האם ישראל בשלבי קריסה בראיית העזתים - ומה בראייתם יהיו ההשלכות של התפטרות גנץ על עסקת החטופים והמלחמה בצפון?

מעבר לרשת: מבצע שחרור החטופים, הכאוס בדיר אל-בלח ופרישת גנץ דרך העין העזתית

Thu, 20 Jun 2024 08:43:49 +0300

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשלושה מוקדי שיח עיקריים בעזה שהתרחשו בחודש שעבר. תחילה, נדון במבצע ארנון לשחרור ארבעה חטופים מהרצועה: כיצד העזתים בוחנים את המבצע שאירע בלב מחנה נוסיראת והוביל ל-200 פצועים והרוגים בקרב העזתים? איך נשמעת הביקורת כלפי חמאס במחנה שתומך בארגון וכיצד נשמעה הביקורת במחנה שמתנגד לארגון? בהמשך, נלמד על הכאוס ששורר בדיר אל-בלח, הכולל חיסול חשבונות בין חמאס לבכירי פת״ח ובין חמולות וראשי כנופיות במאבק על הסיוע ההומניטארי וחלוקת מזון ומצרכים במחנה. מה ניתן ללמוד ממקרה בוחן זה על עתיד הרצועה? ולבסוף, נבחן את השיח שהתעורר בציבור הפלסטיני סביב פרישתו של בני גנץ מקבינט המלחמה. מה תפקידה של "ההתנגדות" במשבר הפוליטי בתוך ישראל? האם ישראל בשלבי קריסה בראיית העזתים - ומה בראייתם יהיו ההשלכות של התפטרות גנץ על עסקת החטופים והמלחמה בצפון?

הבחירות הדרמטיות לפרלמנט האירופי: מהן המשמעויות?

Thu, 20 Jun 2024 08:38:22 +0300

כ-180 מיליון אזרחים ברחבי אירופה יצאו החודש לקלפיות במסגרת הבחירות לפרלמנט האירופי. רכז תוכנית אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, משוחח עם ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים; עדי קנטור, חוקרת אנטישמיות וימין קיצוני במכון והשגריר ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, כדי להבין את השפעות תוצאות הבחירות שנערכו בתקופה קריטית ומתוחה עבור היבשת. איך ייראה הפרלמנט האירופאי החדש ועל מה הוא ישפיע? מי הם המנצחים הגדולים – ומי הם המפסידים? איך רואים את התוצאות ממוסקבה? וגם: מה הייתה ההשפעה של המלחמה בעזה על הקמפיינים ואיך הבחירות ישפיעו על יחסי אירופה-ישראל?

חזית הצפון והמערכה נגד איראן: החלופות של ישראל והסיכויים למלחמה כוללת

Wed, 19 Jun 2024 12:32:21 +0300

חוקרות הזירה הצפונית והציר השיעי במכון, אורנה מזרחי וסימה שיין, דנות בהתפתחויות בחזית הצפון, במגעים המדיניים המתקיימים למניעת הסלמה ובתמונה הרחבה הקושרת את הזירה הצפונית לאיראן. מה עומד על הפרק בשליחות המתווך עמוס הוכשטיין, המדלג בין ירושלים לביירות? האם החלופה המדינית למלחמה כוללת ריאלית ובאילו תנאים? האם איראן תתערב במלחמה ישראלית נגד חיזבאללה? מהם השיקולים הרחבים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת המדיניות כעת ובהמשך המלחמה, נוכח ההתפתחויות בזירה האזורית, לרבות סוגית הגרעין האיראני, ומצבה של ישראל בזירה הבינ״ל?

פודקאסטרטגי 296: השפעת מבצע "ארנון" על חמאס | יחסי רוסיה - איראן | לישראל יש הזדמנות אחרונה בארה"ב

Thu, 13 Jun 2024 15:27:22 +0300

היום שאחרי מבצע "ארנון": מהי ההשפעה האזרחית והצבאית על חמאס? חוקרי הזירה הפלסטינית במכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף מנתחים בפודקאסט את משמעויות מבצע "ארנון" עבור האוכלוסייה בעזה ויהודה בשומרון. בנוסף, השניים מנתחים, מנקודת מבטו של ארגון חמאס, כיצד הארגון וקשריו בחו"ל הושפעו מהמבצע ואיך הארגון רואה את המשך המערכה מול ישראל. מגרש הרוסים – פרק 3 | מה עומד מאחורי מערכת היחסים בין רוסיה לאיראן? בפרק השלישי של הסדרה "מגרש הרוסים", ראש תכנית רוסיה במכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן מנתח בשיחה עם חוקר המכון גאורגי פורוסקון את הקרבה הבלתי רגילה בין רוסיה לאיראן. מה עומד מאחוריה? מדוע מוסקבה צריכה בכלל את טהרן? ועד כמה הקרבה בניהן תעצים את האיום הנשקף על ישראל? פייקלנד - פרק 21: לישראל יש הזדמנות אחרונה בארה"ב התמיכה של האמריקנים בישראל עדיין גבוהה, אך המלחמה בעזה הצליחה הבליטה את המחלוקות ואת החולשה הגוברת של הנרטיב הישראלי. איש העסקים הישראלי, יוסי הולנדר בריאיון למנחה התכנית אטילה שומפלבי, מתריע מפני שאננות, דורש לחשוף את זוועות השבעה באוקטובר וקורא להקים מערך תודעה לאומי במאות מיליוני שקלים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

היום שאחרי מבצע "ארנון": מהי ההשפעה האזרחית והצבאית על חמאס?

Thu, 13 Jun 2024 14:56:42 +0300

חוקרי הזירה הפלסטינית במכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף מנתחים בפודקאסט את משמעויות מבצע "ארנון" עבור האוכלוסייה בעזה ויהודה בשומרון. בנוסף, השניים מנתחים, מנקודת מבטו של ארגון חמאס, כיצד הארגון וקשריו בחו"ל הושפעו מהמבצע ואיך הארגון רואה את המשך המערכה מול ישראל.

מגרש הרוסים – פרק 3 | מה עומד מאחורי מערכת היחסים בין רוסיה לאיראן?

Thu, 13 Jun 2024 12:58:38 +0300

בפרק השלישי של הסדרה "מגרש הרוסים", ראש תכנית רוסיה במכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן מנתח בשיחה עם חוקר המכון גאורגי פורוסקון את הקרבה הבלתי רגילה בין רוסיה לאיראן. מה עומד מאחוריה? מדוע מוסקבה צריכה בכלל את טהרן? ועד כמה הקרבה בניהן תעצים את האיום הנשקף על ישראל?

פייקלנד - פרק 21: לישראל יש הזדמנות אחרונה בארה"ב

Sun, 09 Jun 2024 15:49:40 +0300

התמיכה של האמריקנים בישראל עדיין גבוהה, אך המלחמה בעזה הצליחה הבליטה את המחלוקות ואת החולשה הגוברת של הנרטיב הישראלי. איש העסקים הישראלי, יוסי הולנדר בריאיון למנחה התכנית אטילה שומפלבי, מתריע מפני שאננות, דורש לחשוף את זוועות השבעה באוקטובר וקורא להקים מערך תודעה לאומי במאות מיליוני שקלים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

שמונה חודשים למלחמה: החוסן הלאומי של ישראל בנסיגה ברורה

Thu, 06 Jun 2024 12:36:29 +0300

חוקרי המכון תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא בשיחה על החוסן הלאומי בישראל לאחר שמונה חודשים של מלחמה, כפי שמשתקף מנתוני מחקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי. מה הוא חוסן וכיצד הוא נמדד? מה הם הנתונים העדכניים לגבי רמת החוסן הלאומי במהלך המלחמה? ומהן המשמעויות וההשלכות של הירידה המובהקת המסתמנת ברמת החוסן הלאומי?

פודקאסטרטגי 295: האם ניתן להכריע את חמאס? | יחסי מצרים-ישראל ברקע המבצע ברפיח | נסיגה בחוסן הלאומי

Thu, 06 Jun 2024 11:10:27 +0300

הכרעת חמאס: מה חסר בתוכנית ביידן לסיום המלחמה בעזה? ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה? יחסי מצרים-ישראל: המתיחות המדינית סביב הפעולה ברפיח והמשך התיווך במו״מ חוקר המכון הבכיר, ד"ר אופיר וינטר, על המתיחות של השבועות האחרונים בין קהיר לירושלים, על רקע הכניסה לרפיח ותקרית הגבול באזור מעבר רפיח. כיצד מושפעת מצרים מהמלחמה עד כה? מדוע, על אף איומיה לפרוש מהתיווך, המעורבות המצרית במו״מ נמשכת וכוללת גם ניסיונות למצוא הסדר חדש במעבר הגבול ברפיח, תוך כדי הלחימה באזור? מהם השיקולים המדיניים שגברו על השפעת המתיחות המדינית, תקרית הגבול וכן הלחץ ברחוב המצרי? ומה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה בסוגיית ״היום שאחרי״ המלחמה בעזה? שמונה חודשים למלחמה: החוסן הלאומי של ישראל בנסיגה ברורה חוקרי המכון תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא בשיחה על החוסן הלאומי בישראל לאחר שמונה חודשים של מלחמה, כפי שמשתקף מנתוני מחקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי. מה הוא חוסן וכיצד הוא נמדד? מה הם הנתונים העדכניים לגבי רמת החוסן הלאומי במהלך המלחמה? ומהן המשמעויות וההשלכות של הירידה המובהקת המסתמנת ברמת החוסן הלאומי?

יחסי מצרים-ישראל: המתיחות המדינית סביב הפעולה ברפיח והמשך התיווך במו״מ

Mon, 03 Jun 2024 10:22:17 +0300

חוקר המכון הבכיר, ד"ר אופיר וינטר, על המתיחות של השבועות האחרונים בין קהיר לירושלים, על רקע הכניסה לרפיח ותקרית הגבול באזור מעבר רפיח. כיצד מושפעת מצרים מהמלחמה עד כה? מדוע, על אף איומיה לפרוש מהתיווך, המעורבות המצרית במו״מ נמשכת וכוללת גם ניסיונות למצוא הסדר חדש במעבר הגבול ברפיח, תוך כדי הלחימה באזור? מהם השיקולים המדיניים שגברו על השפעת המתיחות המדינית, תקרית הגבול וכן הלחץ ברחוב המצרי? ומה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה בסוגיית ״היום שאחרי״ המלחמה בעזה?

A US–Israeli Defense Treaty—Why Is It Crucial for Israel?

Sun, 02 Jun 2024 13:49:47 +0300

Since October 7 and during the eight months of the war in Gaza, Israel–US relations have known moments of true partnership, as well as moments of crisis. President Joe Biden is reportedly one of only two US presidents to have seriously considered a defense treaty with Israel. In a new memorandum titled “A US–Israeli Defense Treaty: The Time Has Come,” INSS senior researchers Prof. Chuck Freilich and Col. (res.) Eldad Shavit analyze the pros and cons of a bilateral defense treaty from both the Israeli and American perspectives and propose ways of addressing the concerns of both sides. In this program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Prof. Chuck Freilich, co-author of the publication and a former deputy national security advisor in Israel. Together they discuss the feasibility of such an alliance between Israel and the United States under the current conditions. They ask: Why is it important and even crucial to consider a defense treaty with Israel precisely now, and what are the main advantages as well as disadvantages for both the United States and Israel when considering such a treaty? For the full memorandum: https://www.inss.org.il/publication/defense-treaty/

הכרעת חמאס: מה חסר בתוכנית ביידן לסיום המלחמה בעזה?

Sun, 02 Jun 2024 13:46:42 +0300

ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה?

شک و تردید در ایران: چه کسی جانشین رییسی میشود؟

Thu, 30 May 2024 16:14:55 +0300

بدنبال مرگ رییس جمهور رژیم رییسی، این رژیم انتخابات ریاست جمهوری مجددی به راه می اندازد. در این قسمت از "ندایی از ایران" @benisabti توضیحاتی درباره کاندیداهای احتمالی و احتمال پیروزی هر یک ارایه میدهد.

פודקאסטרטגי 294: הכטב"מים של חזבאללה | חוזה הגנה | איך תסתיים המלחמה באוקראינה? |מי יחליף את ראיסי?

Thu, 30 May 2024 15:24:06 +0300

כטב"מים מצפון: האיום החדש של חזבאללה – שהפך לשגרה ביישובי הגבול חוקרות המכון ד"ר לירן ענתבי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגות ניתוח של עליית המדרגה בשימוש שעושה חיזבאללה בכלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים, במסגרת הלחימה בישראל באזור הצפון. באילו סוגים של כטב"מים משתמש חיזבאללה? מדוע הוא מסלים את השיגורים ואף מכניס ללחימה כטב"מים מתקדמים יותר? כיצד מפתח חיזבאללה את כלי הטיס האלה ומהם מקורות הידע והטכנולוגיה שלו? וכיצד יכולה ישראל להפוך את אתגר הכטב"מים להזדמנות מבחינת פיתוח מענה שיש לו רלוונטיות לזירות נוספות באזור ובעולם? וגם – הצצה אל מעבר לגבול: מהן ההשלכות של הלחימה בתוך לבנון, בהינתן ההרס הרב שיצרו תקיפות חיל האוויר בדרום המדינה ובאזורים נוספים? וכיצד נסראללה מעריך את הכוונות של ישראל והאפשרות של מלחמה בהיקף מלא, לאור האיומים המופנים מצד בכירי מערכת הביטחון והממשלה ללבנון? חוזה הגנה בין ארה"ב לישראל: למה דווקא עכשיו? בעקבות פרסום מזכר המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא, החוקרים ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"מ (מיל') אלדד שביט מנתחים את הסיכויים והתועלת שעשויה לצמוח מחוזה הגנה בין ארה״ב לישראל, דווקא עכשיו - על רקע המלחמה בעזה והתפתחותו של עימות רב-זירתי, וחילוקי הדעות בין ישראל לארה״ב סביב סוגיות ביטחוניות ומדיניות אלה. מהו חוזה הגנה? האם הנושא עלה לאורך ההיסטוריה של יחסי ישראל-ארה״ב? מהם היתרונות והחסרונות האפשריים של חוזה כזה והאם הוא פוגע בחופש הפעולה של ישראל? כיצד חוזה הגנה יכול להשתלב בארכיטקטורה האזורית של הדיפלומטיה האמריקאית, ובמרכזה הקשרים עם סעודיה? לקריאת המזכר המלא: https://bit.ly/3KlvKw7 מגרש הרוסים – פרק 2 | איך תסתיים המלחמה באוקראינה? התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי מעניקה לכם בפינה חדשה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית. והפעם – השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון מנסים לנתח תרחישים אפשריים לסיום המלחמה באוקראינה. האם רוסיה עוד יכולה לנצח? כיצד תיראה המציאות אם המצב יהיה לטובת אוקראינה? וגם: איך ייראה תרחיש הכולל שימוש בנשק גרעיני טקטי? קולות מאיראן – פרק 9 | מי יחליף את ראיסי? חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את המרוץ האיראני לנשיאות, לקראת הבחירות שייערכו במדינה במועד לא שגרתי בעקבות מותו של הנשיא האיראני ראיסי בהתרסקות מסוק. מי הם המועמדים הפוטנציאלים לעמוד בראש הרפובליקה האסלאמית - ולמי יש את מירב הסיכויים?

קולות מאיראן – פרק 9 | מי יחליף את ראיסי?

Thu, 30 May 2024 14:08:36 +0300

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את המרוץ האיראני לנשיאות, לקראת הבחירות שייערכו במדינה במועד לא שגרתי בעקבות מותו של הנשיא האיראני ראיסי בהתרסקות מסוק. מי הם המועמדים הפוטנציאלים לעמוד בראש הרפובליקה האסלאמית - ולמי יש את מירב הסיכויים?

חוזה הגנה בין ארה"ב לישראל: למה דווקא עכשיו?

Wed, 29 May 2024 13:45:16 +0300

בעקבות פרסום מזכר המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא, החוקרים ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"מ (מיל') אלדד שביט מנתחים את הסיכויים והתועלת שעשויה לצמוח מחוזה הגנה בין ארה״ב לישראל, דווקא עכשיו - על רקע המלחמה בעזה והתפתחותו של עימות רב-זירתי, וחילוקי הדעות בין ישראל לארה״ב סביב סוגיות ביטחוניות ומדיניות אלה. מהו חוזה הגנה? האם הנושא עלה לאורך ההיסטוריה של יחסי ישראל-ארה״ב? מהם היתרונות והחסרונות האפשריים של חוזה כזה והאם הוא פוגע בחופש הפעולה של ישראל? כיצד חוזה הגנה יכול להשתלב בארכיטקטורה האזורית של הדיפלומטיה האמריקאית, ובמרכזה הקשרים עם סעודיה? לקריאת המזכר המלא: https://bit.ly/3KlvKw7

כטב"מים מצפון: האיום החדש של חזבאללה – שהפך לשגרה ביישובי הגבול

Tue, 28 May 2024 12:21:08 +0300

חוקרות המכון ד"ר לירן ענתבי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגות ניתוח של עליית המדרגה בשימוש שעושה חיזבאללה בכלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים, במסגרת הלחימה בישראל באזור הצפון. באילו סוגים של כטב"מים משתמש חיזבאללה? מדוע הוא מסלים את השיגורים ואף מכניס ללחימה כטב"מים מתקדמים יותר? כיצד מפתח חיזבאללה את כלי הטיס האלה ומהם מקורות הידע והטכנולוגיה שלו? וכיצד יכולה ישראל להפוך את אתגר הכטב"מים להזדמנות מבחינת פיתוח מענה שיש לו רלוונטיות לזירות נוספות באזור ובעולם? וגם – הצצה אל מעבר לגבול: מהן ההשלכות של הלחימה בתוך לבנון, בהינתן ההרס הרב שיצרו תקיפות חיל האוויר בדרום המדינה ובאזורים נוספים? וכיצד נסראללה מעריך את הכוונות של ישראל והאפשרות של מלחמה בהיקף מלא, לאור האיומים המופנים מצד בכירי מערכת הביטחון והממשלה ללבנון?

פודקאסטרטגי 293: הצעד הדרמטי של ביה"ד בהאג | מות נשיא איראן | המאבק על האמת בטאייוואן | ישראל-ארה"ב

Tue, 28 May 2024 08:04:42 +0300

הבקשה להוצאת צוווי מעצר נגד רה"מ ושר הביטחון: הטעות של בית הדין הפלילי בהאג - והלקח לישראל חוקרת תוכנית "משפט וביטחון לאומי" במכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, מנתחת את הבקשה המפתיעה של תובע בית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון בגין פשעי מלחמה – דבר ששם אותם בעיני בית הדין בשורה אחת עם ראשי חמאס, שנגדם הוגשה בקשה דומה. מהי סמכות בית הדין הפלילי, שישראל אינה חברה בו? האם התרחיש של הוצאת צווי מעצר באופן רשמי ואכיפתם על ידי המדינות החברות בבית הדין הוא בכלל ישים ועשוי להתממש בקרוב? מה יכולה ישראל לעשות כדי למנוע את התרחשות התרחיש, וכיצד עליה להתנהל בהתחשב במערכה המשפטית ארוכת הטווח הצפויה תוך כדי ניהול המערכה הצבאית בעזה? וגם: על ההבדלים בסמכויות ובתחומי המשפט בין בית הדין הפלילי לבית הדין הנוסף בהאג, בית הדין לצדק, בו מתקיים גם כן הליך נגד ישראל. מותו של נשיא איראן: דיון מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי חוקרי תוכנית איראן במכון, סימה שיין וד"ר רז צימט, בדיון מיוחד על ההשלכות המידיות של מותו של נשיא איראן אבראהים ראיסי בהתרסקות מסוק בצפון איראן, כמו גם מותו של שר החוץ שהיה עמו על המסוק. תחילה, ידונו השניים בהשלכות של האירוע על המשטר האיראני – כיצד משפיע מותו של ראיסי על שיקוליו של המנהיג העליון חמינאי – מקבל ההחלטות במדינה? האם, נוכח ההערכות כי ראיסי היה אמור לרשת את תפקיד המנהיג העליון לאחר לכתו של חמינאי, האירוע פותח מחדש את סוגיית הירושה בצמרת המשטר? ומי הם המועמדים הפוטנציאליים להחליף את ראיסי בתפקיד הנשיא? בהמשך, ידונו השניים בסוגיית יחסי החוץ, ברקע תפקידו המשמעותי שהיה לשר החוץ שנהרג בהידוק הקשרים בין איראן לשחקנים המעורבים בציר האיראני. האם מות שר החוץ ישפיע על יחסי החוץ של איראן? והאם הרפובליקה האסלאמית תיאלץ לקחת פסק זמן מפרויקטים שונים שבהם לקחה חלק באזור? וגם: מהן השלכות האירוע על הציבור האיראני? כמה משמעותיים הדיווחים על גילויי השמחה של מי שראו בראיסי סמל לדיכוי? ומהי האפשרות שמותו של ראיסי יהווה תמריץ לחידוש המחאה נגד המשטר? פייקלנד – פרק 20: להפוך את האמת למגניבה שוב טאיוואן מתמודדת עם מבצעי השפעה ותודעה הרסניים מצד סין, אך לא עומדת בשקט ומחכה שהחברה תתפרק כמו שהאימפריה האדומה רוצה. שרת הדיגיטל היוצאת של טאיוואן בראיון בלעדי לפייקלנד: "אנחנו חייבים לשתף פעולה במאבק נגד הדיסאינפורמציה בכל העולם. דמוקרטיות חייבות לעבוד יחד". פרק מיוחד על מדינה שמנסה ומצליחה להילחם בניסיון לייצר עובדות אלטרנטיביות ולפרק אותה מבפנים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. רשת ביטחון - פרק 11 | הכוכב ה-51? יחסי ישראל-ארה"ב: מאז ועד היום בפרק זה של "רשת ביטחון" משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, ג'סי ויינברג, על היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב, מהקמת המדינה ועד ימינו, תוך התייחסות למלחמה הנמשכת מאז ה-7 באוקטובר. דרך נקודות הציון החשובות ביחסים, נבין את האינטרסים האמריקניים והישראליים וכיצד על ישראל לפעול כדי לשמר את מעמדה המיוחד.

מגרש הרוסים – פרק 2 | איך תסתיים המלחמה באוקראינה?

Sun, 26 May 2024 13:45:46 +0300

התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי מעניקה לכם בפינה חדשה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית. והפעם – השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון מנסים לנתח תרחישים אפשריים לסיום המלחמה באוקראינה. האם רוסיה עוד יכולה לנצח? כיצד תיראה המציאות אם המצב יהיה לטובת אוקראינה? וגם: איך ייראה תרחיש הכולל שימוש בנשק גרעיני טקטי?

פייקלנד – פרק 20: להפוך את האמת למגניבה שוב

Thu, 23 May 2024 12:26:22 +0300

טאיוואן מתמודדת עם מבצעי השפעה ותודעה הרסניים מצד סין, אך לא עומדת בשקט ומחכה שהחברה תתפרק כמו שהאימפריה האדומה רוצה. שרת הדיגיטל היוצאת של טאיוואן בראיון בלעדי לפייקלנד: "אנחנו חייבים לשתף פעולה במאבק נגד הדיסאינפורמציה בכל העולם. דמוקרטיות חייבות לעבוד יחד". פרק מיוחד על מדינה שמנסה ומצליחה להילחם בניסיון לייצר עובדות אלטרנטיביות ולפרק אותה מבפנים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

רשת ביטחון - פרק 11 | הכוכב ה-51? יחסי ישראל-ארה"ב: מאז ועד היום

Wed, 22 May 2024 13:01:05 +0300

בפרק זה של "רשת ביטחון" משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, ג'סי ויינברג, על היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב, מהקמת המדינה ועד ימינו, תוך התייחסות למלחמה הנמשכת מאז ה-7 באוקטובר. דרך נקודות הציון החשובות ביחסים, נבין את האינטרסים האמריקניים והישראליים וכיצד על ישראל לפעול כדי לשמר את מעמדה המיוחד.

הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד רה"מ ושר הביטחון: הטעות של בית הדין הפלילי בהאג - והלקח לישראל

Tue, 21 May 2024 14:07:08 +0300

חוקרת תוכנית "משפט וביטחון לאומי" במכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, מנתחת את הבקשה המפתיעה של תובע בית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון בגין פשעי מלחמה – דבר ששם אותם בעיני בית הדין בשורה אחת עם ראשי חמאס, שנגדם הוגשה בקשה דומה. מהי סמכות בית הדין הפלילי, שישראל אינה חברה בו? האם התרחיש של הוצאת צווי מעצר באופן רשמי ואכיפתם על ידי המדינות החברות בבית הדין הוא בכלל ישים ועשוי להתממש בקרוב? מה יכולה ישראל לעשות כדי למנוע את התרחשות התרחיש, וכיצד עליה להתנהל בהתחשב במערכה המשפטית ארוכת הטווח הצפויה תוך כדי ניהול המערכה הצבאית בעזה? וגם: על ההבדלים בסמכויות ובתחומי המשפט בין בית הדין הפלילי לבית הדין הנוסף בהאג, בית הדין לצדק, בו מתקיים גם כן הליך נגד ישראל.

מותו של נשיא איראן: דיון מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי

Mon, 20 May 2024 12:28:19 +0300

חוקרי תוכנית איראן במכון, סימה שיין וד"ר רז צימט, בדיון מיוחד על ההשלכות המידיות של מותו של נשיא איראן אבראהים ראיסי בהתרסקות מסוק בצפון איראן, כמו גם מותו של שר החוץ שהיה עמו על המסוק. תחילה, ידונו השניים בהשלכות של האירוע על המשטר האיראני – כיצד משפיע מותו של ראיסי על שיקוליו של המנהיג העליון חמינאי – מקבל ההחלטות במדינה? האם, נוכח ההערכות כי ראיסי היה אמור לרשת את תפקיד המנהיג העליון לאחר לכתו של חמינאי, האירוע פותח מחדש את סוגיית הירושה בצמרת המשטר? ומי הם המועמדים הפוטנציאליים להחליף את ראיסי בתפקיד הנשיא? בהמשך, ידונו השניים בסוגיית יחסי החוץ, ברקע תפקידו המשמעותי שהיה לשר החוץ שנהרג בהידוק הקשרים בין איראן לשחקנים המעורבים בציר האיראני. האם מות שר החוץ ישפיע על יחסי החוץ של איראן? והאם הרפובליקה האסלאמית תיאלץ לקחת פסק זמן מפרויקטים שונים שבהם לקחה חלק באזור? וגם: מהן השלכות האירוע על הציבור האיראני? כמה משמעותיים הדיווחים על גילויי השמחה של מי שראו בראיסי סמל לדיכוי? ומהי האפשרות שמותו של ראיסי יהווה תמריץ לחידוש המחאה נגד המשטר?

פודקאסטרטגי 292: מדינת ישראל - בין מלחמה לתקווה | תגובות הציבור העזתי לשלב החדש במלחמה

Thu, 16 May 2024 11:14:32 +0300

מדינת ישראל ביום העצמאות ה-76: בין מלחמה לתקווה | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן ראש המכון למחקיר ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, סוקר בפודקאסט מיוחד את המצב הביטחוני של מדינת ישראל בגזרותיה השונות ערב יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל ושבעה חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל, ודן בסיכונים – אך גם בהזדמנויות, העומדים לפתחה של המדינה. תחילה, יעסוק הימן בזירת הלחימה המרכזית – הזירה הפלסטינית. האם בתנאים הקיימים ובשיטות שבהן צה"ל פועל, ברקע כניסת הצבא לאזור רפיח והתגברות הלחימה בצפון הרצועה, אפשר להכריע את חמאס צבאית? כיצד אפשרית עסקת חטופים במצב הנוכחי? מהו למעשה "הניצחון המוחלט" והאם – וכיצד - ניתן להשיג אותו? וגם: האם זהו הזמן לקבוע אסטרטגיות חדשות לגבי הזירה הפלסטינית, והאם ניתן לייצר כעת את השינויים הנדרשים לכך בצד הפלסטיני? בנוגע לזירה הצפונית, שבה מתרחשת לחימה בעצימויות משתנות מאז 8 באוקטובר, יעסוק הימן במתרחש בשטח ובשאלה הגדולה – איך ניתן לייצר פתרון לתושבי הצפון הנמצאים כבר שבעה חודשים מחוץ לבתיהם? עוד ידון הימן בהסלמה הצבאית המשמעותית ביותר שאירעה אי פעם מול איראן: כיצד, חודש בדיוק לאחר "ליל הכטב"מים" ב-14 באפריל, ניתן להגדיר את תוצאות ההסלמה? ומה אנחנו צריכים ללמוד ממנה לגבי ההתמודדות עם איראן כאויב שלנו? לבסוף, יעסוק הימן בזירה הפנימית ויסקור את ההתפתחויות האחרונות שאירעו בתוך ישראל תוך כדי המלחמה. מעבר לרשת: בין רפיח לג'באליה – תגובות הציבור העזתי לשלב החדש במלחמה החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם באבולוציה של השיח בעזה עם תחילתו של השלב החדש במלחמת ״חרבות ברזל״: הכניסה לרפיח והמבצע בג׳באליה. תחילה, נדון בכניסה הקרקעית לרפיח ובכיבוש מעבר הגבול עם מצרים: מהי הפרשנות שהעזתים נותנים למהלך הקרקעי של ישראל? כיצד הגיבו ל"שבירה המהירה" של תושבי מזרח רפיח? ומדוע לדעתם ישנן בעיות בסיקור המהלך? בהמשך, נסקור את המצב בעזה ואת המחסור המורגש בדלק, בכסף ובמים נקיים לשתיים. נבין ונלמד אילו השלכות לוגיסטיות מייצרים אתגרים אלו על תנועת העקורים למחנות הפליטים ומדוע זה אינטרס ישראלי בראש ובראשונה לתת מענה לסוגיות אלו. בנוסף נבין מדוע למרות העובדה שארבעת גדודי חמאס נמצאים ברפיח, ההתנגדות המשמעותית ביותר והתמיכה הציבורית הגדולה ביותר לחמאס נמצאת דווקא במחנות המרכז. לבסוף, ננסה להבין מדוע גם אחרי 220 ימי לחימה הציבור תומך בהתנגדות האלימה ואין לו שום כוונה (בשלב זה) להפעיל לחץ על חמאס שיביא לכניעה או לסיום המלחמה

מעבר לרשת: בין רפיח לג'באליה – תגובות הציבור העזתי לשלב החדש במלחמה

Wed, 15 May 2024 13:47:12 +0300

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם באבולוציה של השיח בעזה עם תחילתו של השלב החדש במלחמת ״חרבות ברזל״: הכניסה לרפיח והמבצע בג׳באליה. תחילה, נדון בכניסה הקרקעית לרפיח ובכיבוש מעבר הגבול עם מצרים: מהי הפרשנות שהעזתים נותנים למהלך הקרקעי של ישראל? כיצד הגיבו ל"שבירה המהירה" של תושבי מזרח רפיח? ומדוע לדעתם ישנן בעיות בסיקור המהלך? בהמשך, נסקור את המצב בעזה ואת המחסור המורגש בדלק, בכסף ובמים נקיים לשתיים. נבין ונלמד אילו השלכות לוגיסטיות מייצרים אתגרים אלו על תנועת העקורים למחנות הפליטים ומדוע זה אינטרס ישראלי בראש ובראשונה לתת מענה לסוגיות אלו. בנוסף נבין מדוע למרות העובדה שארבעת גדודי חמאס נמצאים ברפיח, ההתנגדות המשמעותית ביותר והתמיכה הציבורית הגדולה ביותר לחמאס נמצאת דווקא במחנות המרכז. לבסוף, ננסה להבין מדוע גם אחרי 220 ימי לחימה הציבור תומך בהתנגדות האלימה ואין לו שום כוונה (בשלב זה) להפעיל לחץ על חמאס שיביא לכניעה או לסיום המלחמה

Israel’s 76th Independence Day—What Is the Way Forward?

Mon, 13 May 2024 15:46:28 +0300

On the occasion of Israel’s 76th Independence Day, INSS researcher Adi Kantor discusses with Maj. Gen. (res.) Tamir Hayman, executive director of INSS and former chief of the IDF Intelligence Directorate, about the significance of “Israeli independence” in the shadow of the October 7th massacre and the Israel–Gaza war. Together they analyze the current situation in Gaza, particularly in Rafah and Jabaliya, and discuss the importance of establishing an alternative civilian authority in Gaza to replace Hamas and hopefully bring about a solid hostage deal and a safe return of Israeli citizens who have been displaced from their homes in the Gaza border communities. Furthermore, they address Hezbollah’s current strategy in the north and the danger of Israel’s paralysis in response to this threat and the ways to end it. They also discuss the lack of a viable solution for the tens of thousands of displaced Israelis who are eager to return home. Finally, they focus on the crucial need for a regional alliance in order to effectively counter Iran and the threat of the Shiite axis.

מדינת ישראל ביום העצמאות ה-76: בין מלחמה לתקווה | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן

Mon, 13 May 2024 15:39:20 +0300

ראש המכון למחקיר ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, סוקר בפודקאסט מיוחד את המצב הביטחוני של מדינת ישראל בגזרותיה השונות ערב יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל ושבעה חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל, ודן בסיכונים – אך גם בהזדמנויות, העומדים לפתחה של המדינה. תחילה, יעסוק הימן בזירת הלחימה המרכזית – הזירה הפלסטינית. האם בתנאים הקיימים ובשיטות שבהן צה"ל פועל, ברקע כניסת הצבא לאזור רפיח והתגברות הלחימה בצפון הרצועה, אפשר להכריע את חמאס צבאית? כיצד אפשרית עסקת חטופים במצב הנוכחי? מהו למעשה "הניצחון המוחלט" והאם – וכיצד - ניתן להשיג אותו? וגם: האם זהו הזמן לקבוע אסטרטגיות חדשות לגבי הזירה הפלסטינית, והאם ניתן לייצר כעת את השינויים הנדרשים לכך בצד הפלסטיני? בנוגע לזירה הצפונית, שבה מתרחשת לחימה בעצימויות משתנות מאז 8 באוקטובר, יעסוק הימן במתרחש בשטח ובשאלה הגדולה – איך ניתן לייצר פתרון לתושבי הצפון הנמצאים כבר שבעה חודשים מחוץ לבתיהם? עוד ידון הימן בהסלמה הצבאית המשמעותית ביותר שאירעה אי פעם מול איראן: כיצד, חודש בדיוק לאחר "ליל הכטב"מים" ב-14 באפריל, ניתן להגדיר את תוצאות ההסלמה? ומה אנחנו צריכים ללמוד ממנה לגבי ההתמודדות עם איראן כאויב שלנו? לבסוף, יעסוק הימן בזירה הפנימית ויסקור את ההתפתחויות האחרונות שאירעו בתוך ישראל תוך כדי המלחמה.

פודקאסטרטגי 291: זיכרון השואה לאחר ה-7 באוקטובר | הנהגה פלסטינית אחרת? | מגרש הרוסים | קולות מאיראן

Thu, 09 May 2024 14:59:35 +0300

זיכרון השואה לאחר טבח ה-7 באוקטובר 79 שנים חלפו מאז נחתם הפרק הטראגי והכאוב ביותר בהיסטוריה היהודית בו נרצחו באכזריות חסרת תקדים שישה מיליון גברים, נשים, וילדים יהודים ברצח העם בעל הממדים התעשייתיים והמפלצתיים ביותר אותו ידעה האנושות - השואה. ההתמודדות עם נושא זיכרון השואה היא קשה מנשוא, בכל שנה. אך השנה, נדמה כי מסתמן קושי מיוחד ואף גדול פי כמה, לאחר הטבח האכזרי של יותר מ-1,200 גברים, נשים, ילדים וקשישים ישראלים ב-7 באוקטובר בידי מרצחי החמאס ועוזריהם - האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה. לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד משוחחת החוקרת עדי קנטור עם קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, ועם תא"ל (מיל') אודי דקל, חוקר בכיר במכון העומד בראש תוכניות הזירה הפלסטינית. יחד הם דנים בשאלות: כיצד נכון להתייחס לנושא זיכרון השואה היום - בצל טבח 7 באוקטובר? מדוע כל כך חשוב לראות ולהכיר בהבדלים בין האירועים ולהיות מודעים להשוואות מסוכנות? וכיצד מתמודדים יהודים ברחבי העולם נוכח עלייה כה מדאיגה ודרסטית באנטישמיות בעקבות המלחמה? מגרש הרוסים – פרק 1 | החג הרוסי שאתם לא מכירים התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי משיקה פינה חדשה בפודקאסטרטגי, המעניקה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית. והפעם – על 9 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, המצוין ברוסיה ברוב פאר והדר. כיצד נחגג החג ברוסיה – ואילו שינויים חלו בו בעקבות המלחמה באוקראינה ואפילו בעקבות המלחמה בישראל? מדוע נקבע דווקא התאריך 9 במאי ולא יום קודם – כפי שנחגג במדינות אחרות בעולם? ומדוע בישראל, חרף עליית הענק מברית המועצות, לא לומדים כראוי על חלקם של יהודי ברית המועצות בניצחון מדינות הברית במלחמת העולם השנייה? וגם: על הקשר בין יום השואה, יום הזיכרון ויום הניצחון. אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הפלסטינית - פרק 2 | האם קיימת הנהגה פלסטינית אחרת? תא"ל אודי דקל, איש השב"כ לשעבר אריק ברבינג (האריס) ואטילה שומפלבי, מנערים את הקונספציה לגבי חמאס והרשות הפלסטינית ובוחנים: האם ישנה אפשרות להנהגה פלסטינית חדשה? מי ינהל את עזה? מה התפקיד של המדינות הערביות המתונות? עם מי ישראל חייבת לדבר? ואיך כל זה קשור לכיסוח הדשא? קולות מאיראן – פרק 8 | כיצד הגיב הציבור האיראני לרוחות המלחמה שנשבו מישראל? חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את החששות בקרב הציבור האיראני ממלחמה ישירה שעלולה הייתה להתפתח בין איראן לישראל בעקבות המתקפה האיראנית המשמעותית שאירעה בתגובה לחיסול הבכיר האיראני בדמשק. איך הגיב הציבור האיראני לגל האיומים שנשמע מפי בכירי משטר האייתולות לאחר החיסול בדמשק? כיצד באה לידי ביטוי הפאניקה הציבורית ממלחמה רחבה? האם התגובה הישראלית המרוסנת יחסית למתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית הפתיעה את אזרחי איראן? וגם: כיצד גם כעת, מספר שבועות אחרי התקיפה האיראנית והתגובה הישראלית, האירוע משפיע על הכלכלה האיראנית?

אז מה כן? - פרק 2 | האם קיימת הנהגה פלסטינית אחרת?

Thu, 09 May 2024 14:04:22 +0300

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": תא"ל אודי דקל, איש השב"כ לשעבר אריק ברבינג (האריס) ואטילה שומפלבי, מנערים את הקונספציה לגבי חמאס והרשות הפלסטינית ובוחנים: האם ישנה אפשרות להנהגה פלסטינית חדשה? מי ינהל את עזה? מה התפקיד של המדינות הערביות המתונות? עם מי ישראל חייבת לדבר? ואיך כל זה קשור לכיסוח הדשא?

קולות מאיראן – פרק 8 | כיצד הגיב הציבור האיראני לרוחות המלחמה שנשבו מישראל?

Wed, 08 May 2024 11:48:54 +0300

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את החששות בקרב הציבור האיראני ממלחמה ישירה שעלולה הייתה להתפתח בין איראן לישראל בעקבות המתקפה האיראנית המשמעותית שאירעה בתגובה לחיסול הבכיר האיראני בדמשק. איך הגיב הציבור האיראני לגל האיומים שנשמע מפי בכירי משטר האייתולות לאחר החיסול בדמשק? כיצד באה לידי ביטוי הפאניקה הציבורית ממלחמה רחבה? האם התגובה הישראלית המרוסנת יחסית למתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית הפתיעה את אזרחי איראן? וגם: כיצד גם כעת, מספר שבועות אחרי התקיפה האיראנית והתגובה הישראלית, האירוע משפיע על הכלכלה האיראנית?

מגרש הרוסים – פרק 1 | החג הרוסי שאתם לא מכירים

Tue, 07 May 2024 12:32:37 +0300

התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי משיקה פינה חדשה בפודקאסטרטגי, המעניקה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית. והפעם – על 9 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, המצוין ברוסיה ברוב פאר והדר. כיצד נחגג החג ברוסיה – ואילו שינויים חלו בו בעקבות המלחמה באוקראינה ואפילו בעקבות המלחמה בישראל? מדוע נקבע דווקא התאריך 9 במאי ולא יום קודם – כפי שנחגג במדינות אחרות בעולם? ומדוע בישראל, חרף עליית הענק מברית המועצות, לא לומדים כראוי על חלקם של יהודי ברית המועצות בניצחון מדינות הברית במלחמת העולם השנייה? וגם: על הקשר בין יום השואה, יום הזיכרון ויום הניצחון.

חוקרי המכון בשיח על עסקת החטופים והפסיכולוגיה של הטרור

Sun, 05 May 2024 11:26:03 +0300

בהשתתפותם שלהחוקרים הבכירים יורם חוקר שוייצר וארקדי מיל-מן

זיכרון השואה לאחר טבח ה-7 באוקטובר

Sun, 05 May 2024 09:46:17 +0300

79 שנים חלפו מאז נחתם הפרק הטראגי והכאוב ביותר בהיסטוריה היהודית בו נרצחו באכזריות חסרת תקדים שישה מיליון גברים, נשים, וילדים יהודים ברצח העם בעל הממדים התעשייתיים והמפלצתיים ביותר אותו ידעה האנושות - השואה. ההתמודדות עם נושא זיכרון השואה היא קשה מנשוא, בכל שנה. אך השנה, נדמה כי מסתמן קושי מיוחד ואף גדול פי כמה, לאחר הטבח האכזרי של יותר מ-1,200 גברים, נשים, ילדים וקשישים ישראלים ב-7 באוקטובר בידי מרצחי החמאס ועוזריהם - האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה. לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד משוחחת החוקרת עדי קנטור עם קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, ועם תא"ל (מיל') אודי דקל, חוקר בכיר במכון העומד בראש תוכניות הזירה הפלסטינית. יחד הם דנים בשאלות: כיצד נכון להתייחס לנושא זיכרון השואה היום - בצל טבח 7 באוקטובר? מדוע כל כך חשוב לראות ולהכיר בהבדלים בין האירועים ולהיות מודעים להשוואות מסוכנות? וכיצד מתמודדים יהודים ברחבי העולם נוכח עלייה כה מדאיגה ודרסטית באנטישמיות בעקבות המלחמה?

How to Preserve Holocaust Memory in the Shadow of the October 7 Massacre?

Sun, 05 May 2024 09:46:16 +0300

It has been 79 years since the darkest chapter in Jewish history, the Holocaust, in which 6 million Jewish men, women, and children perished in the largest and most monstrous genocide in human history. This year presents an even greater challenge in addressing Holocaust remembrance and the singularity of this tragedy, following the massacre of over 1,200 Israeli men, women, children, and elderly and the kidnapping of over 240 people on October 7, 2023, by Hamas terrorists and their accomplices. On the occasion of Holocaust Remembrance Day in Israel, INSS researcher Adi Kantor sits down with Israel’s Special Envoy for Combatting Antisemitism Michal Cotler-Wunsh. Together they discuss how to address the issue of Holocaust memory in the shadow of the October 7 massacre. Where do these two tragic and traumatic historical events in Jewish history meet, and where do they differ? Why is it so important to see and acknowledge the differences between the events and to be aware of dangerous comparisons? And how do Jews around the world feel at a time of such an alarming rise in antisemitism after the events of October 7?

פודקאסטרטגי 290: דילמת רפיח | ההפגנות בקמפוסים בארה"ב | איום הטיקטוק

Thu, 02 May 2024 12:08:20 +0300

דילמת רפיח: האם ישראל תוכל להכריע את חמאס במהלך הצבאי? חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר קובי מיכאל - מנתחים את הסוגיות השנויות במחלוקת שעומדות לפתחו של הקבינט, ובהן: המו"מ על ההצעה המצרית הכוללת את שחרור החטופים והתעקשות חמאס על הפסקת המלחמה, התועלת בפעולה צבאית ברפיח בתנאים שנוצרו אחרי יותר מחצי שנה של לחימה, ומעורבותה של מצרים ותרומתה האפשרית לפתרון הדילמה של פעולה ברפיח ומיטוט שלטון חמאס. וגם - האם ישראל יכולה לנצל את שיתוף הפעולה האזורי ואת המאפיינים האזוריים של המלחמה כדי לחתור להשלמת יעדיה ולייצר אלטרנטיבה לחמאס בסיוע בינלאומי? גל ההפגנות האנטי-ישראליות בקמפוסים בארה״ב: תמונת מצב חוקר המכון הבכיר שחר עילם בשיחה על ההתפתחות הוויראלית של ההפגנות האלימות בקמפוסים בארה״ב, ברקע המלחמה בעזה, על השורשים האנטישמיים של מחאה מסוג זה ועל הרקע הפוליטי להופעתה באמריקה. בין השאר, מתייחס עילם לשאלות הבאות: האם מדובר במחאה מאורגנת? מה הצפי להמשך התופעה? האם זו ״קריאת השכמה״ לשלטון בארה״ב לגבי תנועות אלימות שפוגעות בביטחון ברמה המקומית ואף ברמה הלאומית בשם חופש הבעת הדעה? ומה המענה לקריאת התיגר הזו על המוסדות והסדר בארה״ב? פייקלנד – פרק 19 | האם טיקטוק נוצרה כדי להשמיד דמוקרטיות מערביות? המאבק על המשך השפעתה של טיקטוק עלה לאחרונה מדרגה, לאחר שמחוקקים בארצות הברית החליטו לפעול כדי להוציא את האפליקציה הסינית הפופולרית משימוש. יותר ויותר ראיות מצביעות על הנזק הכבד שגורם השימוש בטיקטוק, ובקרב צעירים המצב מסוכן אף יותר, לנוכח העובדה כי יותר ויותר בני נוער וצעירים שואבים את החדשות שלהם דרך האפליקציה. ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיק טוק ישראל, ורפאלה גויכמן, הכתבת לרשתות חברתיות של הארץ ודהמרקר, מנתחים בפרק החדש של "פייקלנד" מה עומד מאחורי מכונת ההשפעה הגדולה בעולם? מהו הנזק שנגרם לישראל וליהודים? ואיך עובד האלגוריתם שמנענע את הפילוג והשנאה בעולם? וגם: כיצד מתמודדת ישראל עם הסכנה? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

גל ההפגנות האנטי-ישראליות בקמפוסים בארה״ב: תמונת מצב

Thu, 02 May 2024 11:49:26 +0300

חוקר המכון הבכיר שחר עילם בשיחה על ההתפתחות הוויראלית של ההפגנות האלימות בקמפוסים בארה״ב, ברקע המלחמה בעזה, על השורשים האנטישמיים של מחאה מסוג זה ועל הרקע הפוליטי להופעתה באמריקה. בין השאר, מתייחס עילם לשאלות הבאות: האם מדובר במחאה מאורגנת? מה הצפי להמשך התופעה? האם זו ״קריאת השכמה״ לשלטון בארה״ב לגבי תנועות אלימות שפוגעות בביטחון ברמה המקומית ואף ברמה הלאומית בשם חופש הבעת הדעה? ומה המענה לקריאת התיגר הזו על המוסדות והסדר בארה״ב?

פייקלנד – פרק 19 | האם טיקטוק נוצרה כדי להשמיד דמוקרטיות מערביות?

Thu, 02 May 2024 08:19:15 +0300

המאבק על המשך השפעתה של טיקטוק עלה לאחרונה מדרגה, לאחר שמחוקקים בארצות הברית החליטו לפעול כדי להוציא את האפליקציה הסינית הפופולרית משימוש. יותר ויותר ראיות מצביעות על הנזק הכבד שגורם השימוש בטיקטוק, ובקרב צעירים המצב מסוכן אף יותר, לנוכח העובדה כי יותר ויותר בני נוער וצעירים שואבים את החדשות שלהם דרך האפליקציה. ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיק טוק ישראל, ורפאלה גויכמן, הכתבת לרשתות חברתיות של הארץ ודהמרקר, מנתחים בפרק החדש של "פייקלנד" מה עומד מאחורי מכונת ההשפעה הגדולה בעולם? מהו הנזק שנגרם לישראל וליהודים? ואיך עובד האלגוריתם שמנענע את הפילוג והשנאה בעולם? וגם: כיצד מתמודדת ישראל עם הסכנה? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

דילמת רפיח: האם ישראל תוכל להכריע את חמאס במהלך הצבאי?

Wed, 01 May 2024 13:51:46 +0300

חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר קובי מיכאל - מנתחים את הסוגיות השנויות במחלוקת שעומדות לפתחו של הקבינט, ובהן: המו"מ על ההצעה המצרית הכוללת את שחרור החטופים והתעקשות חמאס על הפסקת המלחמה, התועלת בפעולה צבאית ברפיח בתנאים שנוצרו אחרי יותר מחצי שנה של לחימה, ומעורבותה של מצרים ותרומתה האפשרית לפתרון הדילמה של פעולה ברפיח ומיטוט שלטון חמאס. וגם - האם ישראל יכולה לנצל את שיתוף הפעולה האזורי ואת המאפיינים האזוריים של המלחמה כדי לחתור להשלמת יעדיה ולייצר אלטרנטיבה לחמאס בסיוע בינלאומי?

פודקאסטרטגי 289: התקיפה האיראנית והיום שאחרי | מבט לזירה הצפונית | השיח העזתי: חמאס בנקודת שבירה?

Thu, 18 Apr 2024 08:23:37 +0300

התקיפה האיראנית והיום שאחריה: שיחה עם המומחים סימה שיין ואלדד שביט חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את המתקפה הצבאית חסרת התקדים של איראן נגד ישראל, בתגובה על חיסול הגנרל האיראני סמוך לשגרירות איראן בדמשק, והשלכותיה: האם אירוע זה מבטא שינוי בפרדיגמה האיראנית מול ישראל ויוצר משוואה חדשה בעימות בין המדינות? כיצד הכינה איראן את הקרקע למתקפה, אילו יכולות היא הביאה לידי ביטוי, והאם הייתה במתקפה הפתעה כלשהי מבחינה צבאית? ומנגד - אילו צעדים נקט הממשל האמריקאי בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה אזורית ואף להרתיע את איראן ממימוש כוונותיה? כיצד התארגנה הקואליציה של המדינות שלקחו חלק ביירוט המתקפה וכיצד מנסה הממשל האמריקני לנצל את ההצלחה כדי לקדם את מטרותיו המדיניות באזור? וגם - מהן המשמעויות של האירוע מבחינת היכולות שהביאה לידי ביטוי ישראל, יחסיה עם ארה״ב ושכנותיה, והשיקולים והאפשרויות בנוגע לתגובה על התקיפה ושיתוף הפעולה עם ארה״ב בהמשך המלחמה בעזה? בין אסד לנסראללה, בין כספי חזבאללה לקפטגון הסורי: מבט לזירה הצפונית חוקרות הזירה הצפונית במכון, ד"ר כרמית ולנסי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי, דנות בהתרחשויות האחרונות בזירה הצפונית, ברקע מלחמת חרבות ברזל והמתקפה האיראנית על ישראל. בהתייחס לזירה הסורית, עוסק הפודקאסט בתפקיד שממלאת סוריה עבור הציר בהובלת איראן מתחיל המלחמה ועד כה, כמו גם בשיקולים שדוחקים באסד למנוע הסלמה והפיכה של החזית הסורית לחזית לחימה פעילה במלחמה. בהתייחס לזירה הלבנונית דן הפודקאסט בשיקולים של חזבאללה שמנעו ממנו להגיב ישירות לחיסול הגנרל האיראני מהדוי, ובהשפעה של המצב בלבנון על השיקולים של נסראללה ועל יחסיו עם איראן. וגם – על ההיבט הכלכלי בזירה הצפונית: כיצד חיסולו של חלפן הכספים שמייחסים בלבנון לישראל עשוי להשפיע על חזבאללה, ועל מה החיסול מלמד מבחינת הפעילות הכלכלית של הארגון? וכן - כיצד משטר אסד ממשיך ואף מגביר את קצב הייצור וההברחה של סם הקפטגון כמשאב כלכלי שעליו נסמך אסד מאז שלהי מלחמת האזרחים. מעבר לרשת - חמאס בנקודת שבירה: האבולוציה של השיח בעזה ברבעון השני למלחמה החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בהתפתחות השיח ברצועת עזה ברבעון השני של מלחמת ״חרבות ברזל״. תחילה, נדון בשיח בעזה שעוסק באינדיקציות להיחלשות ארגון חמאס ברצועה ברמה הצבאית, האופרטיבית והאזרחית. נלמד על הקשר שבין שיח ביקורתי, ירידות מחירים והיעדר תופעת הביזות של הסיוע ההומניטארי וההשתלטויות של אנשי חמאס על משאיות הסיוע. בממשך, נבין מדוע גם תושבי הגדה מצביעים על תופעה דומה של היחלשות ארגוני ההתנגדות מבחינה אופרטיבית וארגונית, כמו גם ברמת הניראות הציבורית, ונלמד למה הציבור מייחס את תהליך ההיחלשות. לבסוף, נצביע על כמה תופעות טקטיות בעייתיות שיתכן ויהפכו לאסטרטגיות, שעליהם מדברים העזתים: התחלה של מגפות בצפון הרצועה, פתיחת עמודי גיוס כספים על מנת לברוח מעזה בדרום הרצועה והבעיה לרכוש מזון כשרוב האוכלוסיה אינה עובדת כבר 7 חודשים.

פייקלנד – פרק 18 | הכחשת אקלים בישראל: אלה כוחות ההשפעה שמשאירים אותנו מאחור

Thu, 18 Apr 2024 08:05:53 +0300

בישראל אומנם לא מכחישים את הדרמה האקלימית העולמית, אולם יותר ויותר כוחות פועלים כדי לעכב את הריצה של ישראל קדימה בניסיון לסייע בפתרון המשבר. כסף, כוח והשפעה - הכול לגיטימי במלחמת התודעה על שינויי האקלים. גלית כהן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, ופרופ' יואב יאיר מרייכמן, בשיחה עם מגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על המלחמה הסמויה הכי מורגשת בעולם. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

מעבר לרשת - חמאס בנקודת שבירה: האבולוציה של השיח בעזה ברבעון השני למלחמה

Thu, 18 Apr 2024 07:57:51 +0300

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בהתפתחות השיח ברצועת עזה ברבעון השני של מלחמת ״חרבות ברזל״. תחילה, נדון בשיח בעזה שעוסק באינדיקציות להיחלשות ארגון חמאס ברצועה ברמה הצבאית, האופרטיבית והאזרחית. נלמד על הקשר שבין שיח ביקורתי, ירידות מחירים והיעדר תופעת הביזות של הסיוע ההומניטארי וההשתלטויות של אנשי חמאס על משאיות הסיוע. בהמשך, נבין מדוע גם תושבי הגדה מצביעים על תופעה דומה של היחלשות ארגוני ההתנגדות מבחינה אופרטיבית וארגונית, כמו גם ברמת הניראות הציבורית, ונלמד למה הציבור מייחס את תהליך ההיחלשות. לבסוף, נצביע על כמה תופעות טקטיות בעייתיות שיתכן ויהפכו לאסטרטגיות, שעליהם מדברים העזתים: התחלה של מגפות בצפון הרצועה, פתיחת עמודי גיוס כספים על מנת לברוח מעזה בדרום הרצועה והבעיה לרכוש מזון כשרוב האוכלוסיה אינה עובדת כבר 7 חודשים.

בין אסד לנסראללה, בין כספי חזבאללה לקפטגון הסורי: מבט לזירה הצפונית

Tue, 16 Apr 2024 15:50:31 +0300

חוקרות הזירה הצפונית במכון, ד"ר כרמית ולנסי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי, דנות בהתרחשויות האחרונות בזירה הצפונית, ברקע מלחמת חרבות ברזל והמתקפה האיראנית על ישראל. בהתייחס לזירה הסורית, עוסק הפודקאסט בתפקיד שממלאת סוריה עבור הציר בהובלת איראן מתחיל המלחמה ועד כה, כמו גם בשיקולים שדוחקים באסד למנוע הסלמה והפיכה של החזית הסורית לחזית לחימה פעילה במלחמה. בהתייחס לזירה הלבנונית דן הפודקאסט בשיקולים של חזבאללה שמנעו ממנו להגיב ישירות לחיסול הגנרל האיראני מהדוי, ובהשפעה של המצב בלבנון על השיקולים של נסראללה ועל יחסיו עם איראן. וגם – על ההיבט הכלכלי בזירה הצפונית: כיצד חיסולו של חלפן הכספים שמייחסים בלבנון לישראל עשוי להשפיע על חזבאללה, ועל מה החיסול מלמד מבחינת הפעילות הכלכלית של הארגון? וכן - כיצד משטר אסד ממשיך ואף מגביר את קצב הייצור וההברחה של סם הקפטגון כמשאב כלכלי שעליו נסמך אסד מאז שלהי מלחמת האזרחים.

After the Iranian Attack on Israel—What Can Be Expected?

Mon, 15 Apr 2024 14:04:48 +0300

After Iran’s leadership repeatedly threatened to retaliate for the assassination of its senior officer in Damascus, their reaction indeed finally came. On the night of April 13, a total of 320 missiles and UAVs carrying 60 tons of explosives were fired for the first time from Iran toward Israel. Their objective was clear: to destroy numerous targets in Israel, including military facilities. Israel successfully managed to intercept and destroy 99% of the weapons fired, thanks in large part to its strong alliance and cooperation with the United States, France, Great Britain, Jordan, and Saudi Arabia. In today’s show, INSS researcher Adi Kantor sits down with Professor Chuck Freilich, a senior researcher at INSS, and Danny Citrinowicz, a research fellow in the Iran Program at INSS. Together they discuss the implications of this historic event on all fronts and actors. Will there be an Israeli response to Iran’s unprecedented attack? If so, what are the possible scenarios for such a response? What is the current position of the United States toward an Israeli response, and how will it affect US–Israeli relations? How are Iran’s proxies in the region expected to react? And what are the complications arising from the Israel–Hamas war?

התקיפה האיראנית והיום שאחריה: שיחה עם המומחים סימה שיין ואלדד שביט

Mon, 15 Apr 2024 14:01:04 +0300

חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את המתקפה הצבאית חסרת התקדים של איראן נגד ישראל, בתגובה על חיסול הגנרל האיראני סמוך לשגרירות איראן בדמשק, והשלכותיה: האם אירוע זה מבטא שינוי בפרדיגמה האיראנית מול ישראל ויוצר משוואה חדשה בעימות בין המדינות? כיצד הכינה איראן את הקרקע למתקפה, אילו יכולות היא הביאה לידי ביטוי, והאם הייתה במתקפה הפתעה כלשהי מבחינה צבאית? ומנגד - אילו צעדים נקט הממשל האמריקאי בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה אזורית ואף להרתיע את איראן ממימוש כוונותיה? כיצד התארגנה הקואליציה של המדינות שלקחו חלק ביירוט המתקפה וכיצד מנסה הממשל האמריקני לנצל את ההצלחה כדי לקדם את מטרותיו המדיניות באזור? וגם - מהן המשמעויות של האירוע מבחינת היכולות שהביאה לידי ביטוי ישראל, יחסיה עם ארה״ב ושכנותיה, והשיקולים והאפשרויות בנוגע לתגובה על התקיפה ושיתוף הפעולה עם ארה״ב בהמשך המלחמה בעזה?

Six Months Into the War: INSS Experts in a Special Podcast

Wed, 10 Apr 2024 12:38:51 +0300

Six months ago, on the morning of October 7th, Israel and the Jewish world faced the most tragic and monstrous attack against Israelis and Jews since the Holocaust. In a special program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Senior Researchers Prof. Chuck Freilich from the Israel–US Relations program, Prof. Kobi Michael from the Israeli–Palestinian Relations program, Dr. Yoel Guzansky from the Regional System—Peace Accords program, and Research Fellow Danny Citrinowicz from the Iran program to discuss their assessments in their fields of research regarding the current situation and its future implications. Is Israel about to face a total war? What plans are in place for “the day after” in Gaza, and can the war’s objectives still be achieved?

אולפן מומחי INSS | חצי שנה למלחמה: המטרות שהושגו והאתגרים שנותרו

Tue, 09 Apr 2024 13:19:03 +0300

לציון חצי שנה למלחמת "חרבות ברזל", כינסנו את מומחי המכון העוסקים בזירות המושפעות מהלחימה, לפודקאסט מיוחד בהנחיית מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן. בפאנל הראשון נבחנו זירות המיקרו, בהשתתפות החוקרים: יוחנן צורף, מתכנית הזירה הפלסטינית; תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, מתכנית הזירה הפנימית; וח"כ לשעבר עפר שלח, ראש התכנית הצבאית. בפאנל השני נבחנו זירות המאקרו, בהשתתפות החוקרים: סימה שיין, ראש תכנית איראן; אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראשת תכנית משפט בינלאומי; ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תכנית אזורית; ואל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תכנית ארצות הברית.

دیدار های غیر عادی ولی پا برهنه-دیدارهای سران محور مقاومت در تهران

Sun, 07 Apr 2024 13:40:47 +0300

پژوهشگر برنامه ایران در موسسه بن سبطی، در این قسمت از برنامه "صدایی از ایران"، دیدار سران حماس و جهاد اسلامی با سران رژیم را تحلیل می‌کند. دلیل ادای احترام غیر عادی به سران سازمان‌هایی که با اسرائیل می‌جنگند چه بود؟ آیا آنان با دستاوردی واقعی از این دیدارها بیرون آمدند یا رژیم ایران از آنان تنها استفاده تبلیغاتی کرد؟ و همچنین چرا سران محور مقاومت در حضور رهبر رژیم ایران پابرهنه بودند؟

פייקלנד | פרק 17: מה מיוחד במבצע ההשפעה האגרסיבי של האחים המוסלמים בישראל?

Sun, 07 Apr 2024 13:38:23 +0300

אלפי משתמשים מוסלמים ברחבי העולם מנסים לעצור את המלחמה בעזה באמצעות מבצע השפעה רחב היקף המכונה ISNAD בניהולו של בימאי מצרי המתגורר בטורקיה, שנועד להחליש את החברה הישראלית, על ידי הפצת מסרים שמטרתם להפחיד את הישראלים. החוקרות ד"ר מיכל פרח וענבר טויבר יסעור, מומחיות לדיסאינפורמציה ברשת וחוקר המכון ומומחה לאסלאם פוליטי, ד"ר אופיר וינטר בשיחה למנחה התכנית, אטילה שומפלבי על מאמצי הגיוס, היקף ההשפעה ודרכי הפעולה. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פודקאסטרטגי 288: יחסי ארה"ב-ישראל | הקונספציה של הסכסוך | פיגוע במוסקבה | פגישת ציר הרשע באיראן

Thu, 04 Apr 2024 09:50:35 +0300

בין הווטו במועצת הביטחון לסוגיית רפיח: האם ארה"ב שינתה את מדיניותה כלפי ישראל? חוקרי המכון - אל"מ (מיל') אלדד שביט, ד"ר צ'ק פרייליך וד"ר עו" ד תמי קנר - על ההיבטים המדיניים והמשפטיים של ההתפתחויות שמלוות את המלחמה בעזה בזירה הדיפלומטית: מה עומד ברקע להימנעות של ארה"ב להטיל וטו על ההחלטה הקוראת להפסקת אש בעזה? האם ארה"ב בהחלטה זו שינתה את מדיניותה בסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק? מה עומד במוקד הוויכוח הנמשך בין ישראל לארה"ב בעניין האסטרטגיה של המלחמה בעזה ו"היום שאחרי"? האם וכיצד יכולה ישראל להשלים את המשך היעדים הצבאיים של המלחמה מבלי להחריף את העימות עם ארה"ב? וגם – על ההחלטה של בית הדין הבינ"ל לצדק בהאג להוציא צווים נוספים נגד ישראל בניסיון להגביל את מהלכי הלחימה. אז מה כן? פרק 1 | לפני שתחליט על עתיד הסכסוך - ישראל בזמן פציעות אסון השבעה באוקטובר ריסק את החברה הישראלית, והוא ריסק גם מוסכמות עתיקות. המוסכמות האלה זוכות בימים אלה למונח הגנרי "קונספציה". גם הסוגיה הפלסטינית, והדרכים לפתור את הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, עוברת טרנספורמציה משמעותית. הנחות יסוד שנחשבו במשך שנים לבלתי ניתנות לערעור – התנפצו על קרקע המציאות. במכון למחקרי ביטחון לאומי החלטנו לנער את הנחות היסוד, ולאתחל את תהליכי החשיבה בכל מה שנוגע לזירה הפלסטינית. אנחנו משיקים את הפודקאסט "אז מה כן?". איננו מתיימרים לספק תשובות חד משמעיות, אלא לשאול מחדש את שאלות הבסיס, ולהפוך כל אבן בדרך להבנת המציאות המורכבת החדשה שנולדה בשבת השחורה. אטילה שומפלבי ותא"ל (במיל') אודי דקל, מי שמוביל את חקר הזירה הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי, יוצאים למסע בעקבות השאלות הגורליות של הסכסוך. פרק ראשון בסדרה. פיגוע במוסקבה, השלוחה הקטלנית של דאעש - והקשר לחמאס חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן ויורם שוייצר, בשיחה המתמקדת בדאעש חורסאן - השלוחה של ארגון המדינה האסלאמית שמעוזה באפגניסטן ואחראית לפיגוע במוסקבה שאירע בחודש שעבר. מה הוביל להתגברות האיומים מצד שלוחה זו של דאעש, האחראית לסדרת פיגועים קטלניים באפגניסטן, באיראן וברוסיה? מדוע דווקא רוסיה על כוונת הארגון כעת? כיצד מגיב השלטון הרוסי לפיגוע ואיזה קווי דימיון ניתן למצוא בין טרור דאעש לטרור של חמאס? קולות מאיראן - פרק 7 | פגישות חריגות – ברגליים יחפות: ביקור ראשי "ציר ההתנגדות" בטהראן חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את ביקורם של מנהיגי חמאס והג'האד האסלאמי באיראן. מה הייתה הסיבה לכבוד המלכים לו זכו בכירי הגופים הלוחמים בישראל? האם הם יצאו עם הישג ממשי או שהמשטר האיראני ניצל אותם למינוף תקשורתי? וגם - מדוע ראשי "ציר ההתנגדות" ישבו ללא נעליים בפגישה עם המנהיג העליון?

קולות מאיראן - פרק 7 | פגישות חריגות – ברגליים יחפות: ביקור ראשי "ציר ההתנגדות" בטהראן

Thu, 04 Apr 2024 09:31:04 +0300

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את ביקורם של מנהיגי חמאס והג'האד האסלאמי באיראן. מה הייתה הסיבה לכבוד המלכים לו זכו בכירי הגופים הלוחמים בישראל? האם הם יצאו עם הישג ממשי או שהמשטר האיראני ניצל אותם למינוף תקשורתי? וגם - מדוע ראשי "ציר ההתנגדות" ישבו ללא נעליים בפגישה עם המנהיג העליון?

הפיגוע במוסקבה, השלוחה הקטלנית של דאעש - והקשר לחמאס

Wed, 03 Apr 2024 15:42:53 +0300

חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן ויורם שוייצר, בשיחה המתמקדת בדאעש חורסאן - השלוחה של ארגון המדינה האסלאמית שמעוזה באפגניסטן ואחראית לפיגוע במוסקבה שאירע בחודש שעבר. מה הוביל להתגברות האיומים מצד שלוחה זו של דאעש, האחראית לסדרת פיגועים קטלניים באפגניסטן, באיראן וברוסיה? מדוע דווקא רוסיה על כוונת הארגון כעת? כיצד מגיב השלטון הרוסי לפיגוע ואיזה קווי דימיון ניתן למצוא בין טרור דאעש לטרור של חמאס?

בין הווטו במועצת הביטחון לסוגיית רפיח: האם ארה"ב שינתה את מדיניותה כלפי ישראל?

Tue, 02 Apr 2024 15:11:48 +0300

חוקרי המכון - אל"מ (מיל') אלדד שביט, ד"ר צ'ק פרייליך וד"ר עו" ד תמי קנר - על ההיבטים המדיניים והמשפטיים של ההתפתחויות שמלוות את המלחמה בעזה בזירה הדיפלומטית: מה עומד ברקע להימנעות של ארה"ב להטיל וטו על ההחלטה הקוראת להפסקת אש בעזה? האם ארה"ב בהחלטה זו שינתה את מדיניותה בסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק? מה עומד במוקד הוויכוח הנמשך בין ישראל לארה"ב בעניין האסטרטגיה של המלחמה בעזה ו"היום שאחרי"? האם וכיצד יכולה ישראל להשלים את המשך היעדים הצבאיים של המלחמה מבלי להחריף את העימות עם ארה"ב? וגם – על ההחלטה של בית הדין הבינ"ל לצדק בהאג להוציא צווים נוספים נגד ישראל בניסיון להגביל את מהלכי הלחימה.

אז מה כן? - פרק 1 | לפני שתחליט על עתיד הסכסוך - ישראל בזמן פציעות

Mon, 01 Apr 2024 16:23:43 +0300

אסון השבעה באוקטובר ריסק את החברה הישראלית, והוא ריסק גם מוסכמות עתיקות. המוסכמות האלה זוכות בימים אלה למונח הגנרי "קונספציה". גם הסוגיה הפלסטינית, והדרכים לפתור את הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, עוברת טרנספורמציה משמעותית. הנחות יסוד שנחשבו במשך שנים לבלתי ניתנות לערעור – התנפצו על קרקע המציאות. במכון למחקרי ביטחון לאומי החלטנו לנער את הנחות היסוד, ולאתחל את תהליכי החשיבה בכל מה שנוגע לזירה הפלסטינית. אנחנו משיקים את הפודקאסט "אז מה כן? - חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": איננו מתיימרים לספק תשובות חד משמעיות, אלא לשאול מחדש את שאלות הבסיס, ולהפוך כל אבן בדרך להבנת המציאות המורכבת החדשה שנולדה בשבת השחורה. אטילה שומפלבי ותא"ל (במיל') אודי דקל, מי שמוביל את חקר הזירה הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי, יוצאים למסע בעקבות השאלות הגורליות של הסכסוך. פרק ראשון בסדרה.

פודקאסטרטגי 287: פינוי רבע מיליון ישראלים: האם ישראל הייתה מוכנה? | 45 שנים לשלום עם מצרים

Wed, 27 Mar 2024 15:06:19 +0300

יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע - על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי? לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין את הפער הקיים במצרים בין "השלום הרשמי" ל"שלום האזרחי", ומה ניתן ללמוד מחוויותיו השונות, ולעיתים אף המנוגדות, כשגריר ישראל בקהיר וברבאט.

שותפות בצל יריבות: 45 שנה לשלום עם מצרים

Wed, 27 Mar 2024 14:57:13 +0300

לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין את הפער הקיים במצרים בין "השלום הרשמי" ל"שלום האזרחי", ומה ניתן ללמוד מחוויותיו השונות, ולעיתים אף המנוגדות, כשגריר ישראל בקהיר וברבאט.

פינוי רבע מיליון ישראלים מביתם: האם המדינה הייתה מוכנה?

Tue, 26 Mar 2024 11:47:29 +0300

פודקאסטרטגי 286: החזית הצפונית - סיכום ביניים | רוסיה ויחסה לישראל | הסחר בין ישראל לטורקיה

Thu, 21 Mar 2024 15:46:03 +0300

עימות ישראל-חיזבאללה: סיכום ביניים והתרחישים האפשריים להמשך חוקרי הזירה הצפונית במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, מנתחים את חמשת חודשי הלחימה בחזית הצפונית במסגרת ״חרבות ברזל״, מאפיינים את השחקנים המעורבים בעימות, ודנים בניסיונות להשיג הסדר מדיני שימנע מלחמה. מה תכנן נסראללה להשיג באמצעות הצטרפות ללחימה ומה ניתן להבין מהתבטאויותיו והיעדים שתוקף חיזבאללה מאז תחילת המלחמה? מה מאפיין את התגובה הישראלית למתקפות חיזבאללה? האם נקלענו לפלונטר אסטרטגי? מהם פרטי היוזמה המדינית בה מעורבות בין היתר צרפת וארה״ב והאם חלה התקדמות בנושא? האם ארה״ב נגררת בעקבות חיזבאללה וחמאס בעניין החיבור בין הפסקת אש בדרום להפסקת אש בצפון? מהן ההשלכות הפנימיות של ההסלמה בלבנון ובישראל? וגם – על הדילמה שבפניה ניצבת ישראל עם הימשכות המשבר והניסיונות של הציר בהובלת איראן ליצור התלכדות בין הזירות כיעד אסטרטגי. רוסיה: ההתפתחויות הפנימיות וההקצנה ביחס לישראל חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, בריאיון לפודקאסטרטגי על מותו של פעיל האופוזיציה נבלני בכלא, הבחירות לנשיאות רוסיה והתוצאות הברורות מאליהן, ההקצנה בטון ההתבטאויות נגד ישראל והתמיכה המפורשת בחמאס, והמלצות מדיניות. הסחר בין ישראל לטורקיה והשלכות המלחמה בעזה חוקרות המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וגלית כהן - ראשות תוכניות המחקר על טורקיה ועל שינויי אקלים וביטחון לאומי בהתאמה - מתארות את מאפייני קשרי הסחר בין ישראל לטורקיה, צמיחתם והחשיבות שלהם לשתי המדינות בשנים האחרונות, ובוחנות את ההשלכות האפשרויות של המלחמה בעזה והפוליטיקה הטורקית בהקשר זה. עוד בפודקאסט: מה הן שרשראות אספקה ומה יכול לאיים עליהן, בישראל בפרט? באילו תחומים הייבוא מטורקיה הוא משמעותי במיוחד עבור הביטחון הלאומי של ישראל? האם יש לו תחליפים? לקראת הבחירות המקומיות בטורקיה - האם גוברים הלחצים הפנימיים על ארדואן לנקוט צעדים נגד הסחר עם ישראל? ובראיה לעתיד - האם החקלאות הישראלית יכולה לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה בישראל ולייתר את היבוא? והאם ישראל תפיק תועלת מהטלת חרם על הסחר עם טורקיה?

רוסיה: ההתפתחויות הפנימיות וההקצנה ביחס לישראל

Thu, 21 Mar 2024 15:40:06 +0300

חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, בריאיון לפודקאסטרטגי על מותו של פעיל האופוזיציה נבלני בכלא, הבחירות לנשיאות רוסיה והתוצאות הברורות מאליהן, ההקצנה בטון ההתבטאויות נגד ישראל והתמיכה המפורשת בחמאס, והמלצות מדיניות.

הסחר בין ישראל לטורקיה והשלכות המלחמה בעזה

Wed, 20 Mar 2024 14:52:03 +0300

חוקרות המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וגלית כהן - ראשות תוכניות המחקר על טורקיה ועל שינויי אקלים וביטחון לאומי בהתאמה - מתארות את מאפייני קשרי הסחר בין ישראל לטורקיה, צמיחתם והחשיבות שלהם לשתי המדינות בשנים האחרונות, ובוחנות את ההשלכות האפשרויות של המלחמה בעזה והפוליטיקה הטורקית בהקשר זה. עוד בפודקאסט: מה הן שרשראות אספקה ומה יכול לאיים עליהן, בישראל בפרט? באילו תחומים הייבוא מטורקיה הוא משמעותי במיוחד עבור הביטחון הלאומי של ישראל? האם יש לו תחליפים? לקראת הבחירות המקומיות בטורקיה - האם גוברים הלחצים הפנימיים על ארדואן לנקוט צעדים נגד הסחר עם ישראל? ובראיה לעתיד - האם החקלאות הישראלית יכולה לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה בישראל ולייתר את היבוא? והאם ישראל תפיק תועלת מהטלת חרם על הסחר עם טורקיה?

עימות ישראל-חיזבאללה: סיכום ביניים והתרחישים האפשריים להמשך

Tue, 19 Mar 2024 16:39:17 +0300

חוקרי הזירה הצפונית במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, מנתחים את חמשת חודשי הלחימה בחזית הצפונית במסגרת ״חרבות ברזל״, מאפיינים את השחקנים המעורבים בעימות, ודנים בניסיונות להשיג הסדר מדיני שימנע מלחמה. מה תכנן נסראללה להשיג באמצעות הצטרפות ללחימה ומה ניתן להבין מהתבטאויותיו והיעדים שתוקף חיזבאללה מאז תחילת המלחמה? מה מאפיין את התגובה הישראלית למתקפות חיזבאללה? האם נקלענו לפלונטר אסטרטגי? מהם פרטי היוזמה המדינית בה מעורבות בין היתר צרפת וארה״ב והאם חלה התקדמות בנושא? האם ארה״ב נגררת בעקבות חיזבאללה וחמאס בעניין החיבור בין הפסקת אש בדרום להפסקת אש בצפון? מהן ההשלכות הפנימיות של ההסלמה בלבנון ובישראל? וגם – על הדילמה שבפניה ניצבת ישראל עם הימשכות המשבר והניסיונות של הציר בהובלת איראן ליצור התלכדות בין הזירות כיעד אסטרטגי.

פודקאסטרטגי 285: רמדאן בתקופת המלחמה "חרבות ברזל" - הזווית הנשית | מבצעי השפעה זרים

Thu, 14 Mar 2024 13:18:53 +0300

רמדאן בתקופת המלחמה בעזה: התרחישים האפשריים, התלכדות הזירות וצומת קבלת ההחלטות בישראל דיון מיוחד בעקבות תחילת חודש הרמדאן, החל תוך כדי המלחמה הנמשכת בעזה והלחימה בצפון, וההתרעות הביטחוניות הנוגעות לו. מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר היימן, והחוקרים הבכירים - הח"כ לשעבר עפר שלח, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ופרופ' קובי מיכאל - מנתחים את הסיכונים והתרחישים שלקראתם נערכים בישראל מחשש שחמאס ינסה להדליק זירות נוספות, ובמרכזן הר הבית. מה הסיכון הנובע מהתלקחות בהר הבית בהקשר של האפשרות של זליגה לעימותים וטרור בתוך ישראל, כמו גם היחסים עם ערביי ישראל? מהם הצעדים שצריכים להינקט כדי להימנע ממצב מסוכן זה? כיצד יש להתמודד עם מערכת הטרור באיו"ש, העלולה להסלים בחודש הנוכחי? היכן עומדות ההכנות לכניסת צה"ל לרפיח, מדוע הוא נדרש ומה מעכב אותו? כיצד ניתן לאפיין כרגע את המשך הפעולות בעזה? איפה עומד בימים אלה מצב היחסים עם ארה"ב ומהם השיקולים המנחים את ביידן ביחס לישראל? וגם – הזירה הצפונית והחיבור שנסראללה מתעקש לעשות בין לבנון לעזה: מה עתידה של מלחמת ההתשה שנוצרה בגבול הצפוני ומהם השיקולים של מזכ"ל חזבאללה בנוגע להמשך הלחימה: האם יחתור להרחבתה? ולבסוף, מה מאפיין את צומת קבלת ההחלטות של ישראל בנוגע לניהול החיים בעזה והתיאום המדיני עם ארה"ב, וכמובן - סוגיית 134 החטופים שנמצאים כבר חמישה חודשים בשבי חמאס האכזרי. מלחמת "חרבות ברזל" - הזווית הנשית ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות - שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל? חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל. פייקלנד – פרק 15 | מדוע נכשלת ישראל במלחמתה נגד מבצעי השפעה זרים? ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי פועלות זה כמה שנים נגד מבצעי השפעה של רוסיה וסין, אולם ישראל, שנמצאת על הכוונת של כל גורם אפשרי בעולם - עדיין לא גיבשה מדיניות התגוננות מסודרת ומנוהלת כראוי. חוקר המכון דודי סימן טוב, סא"ל י' (אמ"ן) ועו"ד עמית אשכנזי, לשעבר יועמ"ש מערך הסייבר, מתריעים בריאיון למנחה "פייקלנד" אטילה שומפלבי מפני כאוס תודעתי וקוראים לממשלה להתעורר. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

מלחמת "חרבות ברזל" - הזווית הנשית

Wed, 13 Mar 2024 12:03:10 +0300

ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות - שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל? חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל.

פייקלנד – פרק 16 | מדוע נכשלת ישראל במלחמתה נגד מבצעי השפעה זרים?

Tue, 12 Mar 2024 13:32:10 +0300

ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי פועלות זה כמה שנים נגד מבצעי השפעה של רוסיה וסין, אולם ישראל, שנמצאת על הכוונת של כל גורם אפשרי בעולם - עדיין לא גיבשה מדיניות התגוננות מסודרת ומנוהלת כראוי. חוקר המכון דודי סימן טוב, סא"ל י' (אמ"ן) ועו"ד עמית אשכנזי, לשעבר יועמ"ש מערך הסייבר, מתריעים בריאיון למנחה "פייקלנד" אטילה שומפלבי מפני כאוס תודעתי וקוראים לממשלה להתעורר. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

רמדאן בתקופת המלחמה בעזה: התרחישים האפשריים, התלכדות הזירות וצומת קבלת ההחלטות בישראל

Mon, 11 Mar 2024 15:29:56 +0300

דיון מיוחד בעקבות תחילת חודש הרמדאן, החל תוך כדי המלחמה הנמשכת בעזה והלחימה בצפון, וההתרעות הביטחוניות הנוגעות לו. מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר היימן, והחוקרים הבכירים - הח"כ לשעבר עפר שלח, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ופרופ' קובי מיכאל - מנתחים את הסיכונים והתרחישים שלקראתם נערכים בישראל מחשש שחמאס ינסה להדליק זירות נוספות, ובמרכזן הר הבית. מה הסיכון הנובע מהתלקחות בהר הבית בהקשר של האפשרות של זליגה לעימותים וטרור בתוך ישראל, כמו גם היחסים עם ערביי ישראל? מהם הצעדים שצריכים להינקט כדי להימנע ממצב מסוכן זה? כיצד יש להתמודד עם מערכת הטרור באיו"ש, העלולה להסלים בחודש הנוכחי? היכן עומדות ההכנות לכניסת צה"ל לרפיח, מדוע הוא נדרש ומה מעכב אותו? כיצד ניתן לאפיין כרגע את המשך הפעולות בעזה? איפה עומד בימים אלה מצב היחסים עם ארה"ב ומהם השיקולים המנחים את ביידן ביחס לישראל? וגם – הזירה הצפונית והחיבור שנסראללה מתעקש לעשות בין לבנון לעזה: מה עתידה של מלחמת ההתשה שנוצרה בגבול הצפוני ומהם השיקולים של מזכ"ל חזבאללה בנוגע להמשך הלחימה: האם יחתור להרחבתה? ולבסוף, מה מאפיין את צומת קבלת ההחלטות של ישראל בנוגע לניהול החיים בעזה והתיאום המדיני עם ארה"ב, וכמובן - סוגיית 134 החטופים שנמצאים כבר חמישה חודשים בשבי חמאס האכזרי.

בשולי הכנס השנתי פודקאסט מיוחד - חוקרי המכון מראיינים אישי מפתח בתחומי הביטחון והאסטרטגיה

Thu, 07 Mar 2024 11:31:47 +0300

מבט אל ההווה ועתיד הטכנולוגיה בלוחמה היבשתית במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגשה ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון, עם ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, אל"מ במילואים עמוס הכהן. במסגרת הפרק שוחחו השניים על תפקידה של הטכנולוגיה ביבשה, בין היתר בהשוואה לאוויר ולים, ובעיקר נוכח האתגרים איתם מתמודד צה"ל מאז ה-7 באוקטובר 2023. בנוסף, התייחסו השניים לתפקידה הייחודי של התעשייה האווירית בסיוע לצה"ל בבניין הכוח הן בשגרה והן לאורך הלחימה תוך שרטוט ההבדלים ביניהם והייחודיות של התעשייה אווירית שכ-2,000 מעובדיה התגייסו למילואים בזמן המבצע. כמו כן, שוחחו ענתבי והכהן על היחודיות של האקו-סיסטם הישראלי, על יוזמות חדשנות בתוך התעשייה האווירית שמנביטות פרוייקטים חדשניים ומבצעים וכן על תחומים טכנולוגיים מגוונים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות חלל, סנסורים, אמצעים מתכלים ועוד. ישראל, הגז הטבעי – והמלחמה בעזה אירועי ה-7 באוקטובר חשפו שורה של כשלים במערכת הישראלית, אך גם נקודות עוצמה. אחת מהן היא הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, המקנה אספקת גז סדירה לאזרחיה בשעת חירום. מהם ביטחון אנרגטי, אמינות אנרגטית וחוסן אנרגטי, וכיצד הצליחה ישראל להשיגם? כיצד השפיעה המלחמה על הסכמי הגז של ישראל עם מצרים וירדן, והאם ניתן לשים בצד שיקולי דעת קהל פוליטיים לטובת המתמקדות באינטרסים כלכליים משותפים? אילו גורמים אפשרו את שגשוג קשרי הגז האזוריים במזרח הים התיכון בשנים האחרונות? וכיצד על מקבלי ההחלטות בישראל לפעול כיום על מנת לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים? על כך ועוד בשיחה מיוחדת לרגל הכנס השנתי של ה-INSS בין חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, למנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה של איגוד הגז הבינלאומי, מר אמיר פוסטר. יישומים ביטחוניים-אזרחיים בהיי-טק ובתעשייה הביטחונית - וההשלכות של מתקפת ה-7/10 במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגש מנחה הפודקאסט ירון שניידר עם עם ירון אשכנזי, מייסד ומנהל שותף של קבוצת ההון סיכון הקנדית-ישראלית AWZ VENTURES, המשקיעה בחברות מבטיחות בתחומי קואנטום, פוטוניקה, ביו-סקיוריטי, סייבר, אבטחה פיזית, מודיעין ועוד. מה הביא אותו, כיוצא מערכת הביטחון, לשליחות ממושכת בחו״ל ובהמשך להשתלבות בעולמות הידע, היזמות, וההקמה של פרויקטים לפיתוח יישומים ביטחוניים-אזרחיים, שבהם מתמקדת הקרן? מה הערך המוסף ביצירת מעטפת של פיתוחים טכנולוגיים כאלה? מה כולל שיתוף הפעולה שנוצר בשנים האחרונות עם מפא״ת והתעשיות הביטחוניות בישראל? ומה הרלבנטיות של הפיתוחים השונים לפתרון בעיות שעלו על הפרק במתקפת ה-7 באוקטובר ובמלחמה בעזה, במישור האזרחי ובמישור הביטחוני?

Civilian-Security Applications in Hi-Tech

Thu, 07 Mar 2024 10:50:52 +0300

In the framework of the special podcast in honor of the INSS 17th Annual International Conference, the podcast host Yaron Shneider meets with Yaron Ashkenazi, the founder and co-director of the Israeli–Canadian venture capital group Awz Ventures, which invests in promising companies in the fields of quantum, photonics, biosecurity, cyber, physical security, intelligence, and more. What led Yaron Ashkenazi, a veteran of the security establishment, to an extended mission abroad and later to join the worlds of knowledge, entrepreneurship, and the establishment of projects for developing civilian-security applications? What is the added value in creating such technological developments? What does the cooperation with the Directorate of Defense Research and Development and Israel’s security industries include? And how are these applications relevant to solving problems that arose in the October 7 attack and the war in Gaza, in both the civilian and security spheres?

מבט אל ההווה ועתיד הטכנולוגיה בלוחמה היבשתית

Thu, 07 Mar 2024 10:50:46 +0300

במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגשה ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון, עם ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, אל"מ במילואים עמוס הכהן. במסגרת הפרק שוחחו השניים על תפקידה של הטכנולוגיה ביבשה, בין היתר בהשוואה לאוויר ולים, ובעיקר נוכח האתגרים איתם מתמודד צה"ל מאז ה-7 באוקטובר 2023. בנוסף, התייחסו השניים לתפקידה הייחודי של התעשייה האווירית בסיוע לצה"ל בבניין הכוח הן בשגרה והן לאורך הלחימה תוך שרטוט ההבדלים ביניהם והייחודיות של התעשייה אווירית שכ-2,000 מעובדיה התגייסו למילואים בזמן המבצע. כמו כן, שוחחו ענתבי והכהן על היחודיות של האקו-סיסטם הישראלי, על יוזמות חדשנות בתוך התעשייה האווירית שמנביטות פרוייקטים חדשניים ומבצעים וכן על תחומים טכנולוגיים מגוונים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות חלל, סנסורים, אמצעים מתכלים ועוד.

יישומים ביטחוניים-אזרחיים בהיי-טק ובתעשייה הביטחונית - וההשלכות של מתקפת ה-7/10

Thu, 07 Mar 2024 10:50:38 +0300

במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגש מנחה הפודקאסט ירון שניידר עם עם ירון אשכנזי, מייסד ומנהל שותף של קבוצת ההון סיכון הקנדית-ישראלית AWZ VENTURES, המשקיעה בחברות מבטיחות בתחומי קואנטום, פוטוניקה, ביו-סקיוריטי, סייבר, אבטחה פיזית, מודיעין ועוד. מה הביא אותו, כיוצא מערכת הביטחון, לשליחות ממושכת בחו״ל ובהמשך להשתלבות בעולמות הידע, היזמות, וההקמה של פרויקטים לפיתוח יישומים ביטחוניים-אזרחיים, שבהם מתמקדת הקרן? מה הערך המוסף ביצירת מעטפת של פיתוחים טכנולוגיים כאלה? מה כולל שיתוף הפעולה שנוצר בשנים האחרונות עם מפא״ת והתעשיות הביטחוניות בישראל? ומה הרלבנטיות של הפיתוחים השונים לפתרון בעיות שעלו על הפרק במתקפת ה-7 באוקטובר ובמלחמה בעזה, במישור האזרחי ובמישור הביטחוני?

ישראל, הגז הטבעי – והמלחמה בעזה

Wed, 06 Mar 2024 17:06:02 +0300

אירועי ה-7 באוקטובר חשפו שורה של כשלים במערכת הישראלית, אך גם נקודות עוצמה. אחת מהן היא הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, המקנה אספקת גז סדירה לאזרחיה בשעת חירום. מהם ביטחון אנרגטי, אמינות אנרגטית וחוסן אנרגטי, וכיצד הצליחה ישראל להשיגם? כיצד השפיעה המלחמה על הסכמי הגז של ישראל עם מצרים וירדן, והאם ניתן לשים בצד שיקולי דעת קהל פוליטיים לטובת המתמקדות באינטרסים כלכליים משותפים? אילו גורמים אפשרו את שגשוג קשרי הגז האזוריים במזרח הים התיכון בשנים האחרונות? וכיצד על מקבלי ההחלטות בישראל לפעול כיום על מנת לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים? על כך ועוד בשיחה מיוחדת לרגל הכנס השנתי של ה-INSS בין חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, למנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה של איגוד הגז הבינלאומי, מר אמיר פוסטר.

מעבר לרשת: חודש רמדאן - צפירת הרגעה

Fri, 01 Mar 2024 12:12:33 +0300

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בסיכויי ההסלמה ״בחודש רמדאן״ שיערך השנה ב-11 במרץ ומנסה לטעון כי הווקטורים המצביעים על העדר יכולת ורצון להסלים גדולים ורבים יותר מאלו שדוחקים ופועלים להסלמה ביטחונית באזור. פרלוב סוקרת עשר סיבות מדוע היכולת והרצון להביא לפיצוץ האזור דווקא בחודש הרמדאן השנה - קטנים מבעבר, זאת למרות ההתרעות הרבות אותם הציגו בכירי מערכת הביטחון ואדי הדלק שיש באוויר. עם זאת, פרלוב תציג תרחישים המעודדים נפיצות בהר הבית, לצד צעדים קונקרטיים להרגעת השטח - אותם ניתן יהיה לעשות בשבוע שלפני חודש הרמדאן.

פודקאסטרטגי 283: שיחה אישית עם מנהל ה-INSS | סוגית הר הבית במלחמה | חודש רמדאן - צפירת הרגעה

Fri, 01 Mar 2024 12:11:22 +0300

מלחמה, קונספציה והביקורת על המכון: שיחה אישית עם מנהל ה-INSS, אלוף (מיל') תמיר הימן שבוע לכנס השנתי הבילנאומי ה-17 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שייערך ב-7 במרץ ויועבר בשידור ישיר, ישב מנהל הכנס בן ירושלמי עם מנהל המכון אלוף (מיל') תמיר הימן כדי לדבר על הלבטים שעלו לקראת קיום הכנס השנתי בתקופה כה רגישה ביטחונית וחברתית, החשיבות בדיון אסטרטגי רחב והשיח שהם מקווים שיצליח להיווצר בכנס. סוגית הר הבית במלחמה וההיערכות לרמדאן חוקר המכון יוחנן צורף מנתח את הקשר בין האירועים הביטחוניים בהר הבית בשנים האחרונות לדת ולאומיות. מה עומד מאחורי מאמצי חמאס להחריף את הסכסוך עם ישראל, דווקא במסגד אל-אקצא ועלייתם של יהודים להר הבית? כיצד חמאס משתמש באירועים ובתקריות סביב הר הבית כדי להסית לטרור, גם כעת תוך כדי המלחמה? וגם – מה ניתן לעשות כדי לנטרל את הסיכונים הביטחוניים הכרוכים בפעילות על הר הבית, באמצעות הגופים המקצועיים האחראים על שמירת הסדר במקום (ובראשם המשטרה) ובסיוע גורמים בינ״ל? מעבר לרשת: חודש רמדאן - צפירת הרגעה החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בסיכויי ההסלמה ״בחודש רמדאן״ שיערך השנה ב-11 במרץ ומנסה לטעון כי הווקטורים המצביעים על העדר יכולת ורצון להסלים גדולים ורבים יותר מאלו שדוחקים ופועלים להסלמה ביטחונית באזור. פרלוב סוקרת עשר סיבות מדוע היכולת והרצון להביא לפיצוץ האזור דווקא בחודש הרמדאן השנה - קטנים מבעבר, זאת למרות ההתרעות הרבות אותם הציגו בכירי מערכת הביטחון ואדי הדלק שיש באוויר. עם זאת, פרלוב תציג תרחישים המעודדים נפיצות בהר הבית, לצד צעדים קונקרטיים להרגעת השטח - אותם ניתן יהיה לעשות בשבוע שלפני חודש הרמדאן.

Toward Ramadan: Can the Tension Surrounding the Temple Mount Still Be Avoided?

Fri, 01 Mar 2024 10:37:56 +0300

Recently, just before the month of Ramadan, some members of the Israeli cabinet called to limit access of Muslim worshippers to the Temple Mount, where the al-Aqsa Mosque is located. As the third most holy site for Muslims worldwide, any decision to restrict access to al-Aqsa has the potential to ignite violence. In parallel, it could also damage relations with Qatar and Egypt, in their efforts to help reach a hostage deal with Hamas. In this show, INSS researcher Adi Kantor hosts two experts in the field: Prof. Mohammed Wattad, a visiting senior researcher at INSS and the dean of the Law School at Zefat Academic College and Brig. Gen. (ret.) Dr. Meir Elran, a senior researcher and director of the Domestic Research Cluster at INSS. Together they discuss the religious, cultural, and social meanings of Ramadan for the Muslim community, as well as the national security implications of the proposed limitations at the Temple Mount.

סוגית הר הבית במלחמה וההיערכות לרמדאן

Thu, 29 Feb 2024 20:38:32 +0300

חוקר המכון יוחנן צורף מנתח את הקשר בין האירועים הביטחוניים בהר הבית בשנים האחרונות לדת ולאומיות. מה עומד מאחורי מאמצי חמאס להחריף את הסכסוך עם ישראל, דווקא במסגד אל-אקצא ועלייתם של יהודים להר הבית? כיצד חמאס משתמש באירועים ובתקריות סביב הר הבית כדי להסית לטרור, גם כעת תוך כדי המלחמה? וגם – מה ניתן לעשות כדי לנטרל את הסיכונים הביטחוניים הכרוכים בפעילות על הר הבית, באמצעות הגופים המקצועיים האחראים על שמירת הסדר במקום (ובראשם המשטרה) ובסיוע גורמים בינ״ל?

מלחמה, קונספציה והביקורת על המכון: שיחה אישית עם מנהל ה-INSS, אלוף (מיל') תמיר הימן

Wed, 28 Feb 2024 15:33:31 +0300

שבוע לכנס השנתי הבילנאומי ה-17 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שייערך ב-7 במרץ ויועבר בשידור ישיר, ישב מנהל הכנס בן ירושלמי עם מנהל המכון אלוף (מיל') תמיר הימן כדי לדבר על הלבטים שעלו לקראת קיום הכנס השנתי בתקופה כה רגישה ביטחונית וחברתית, החשיבות בדיון אסטרטגי רחב והשיח שהם מקווים שיצליח להיווצר בכנס.

פודקאסטרטגי 282: מעורבות איראן במרחב הערבי | מכונת הרעל הסינית | מתקפות סייבר איראניות

Thu, 22 Feb 2024 15:12:02 +0300

מעורבות איראן במרחב הערבי בעקבות פרסום המזכר "מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים", מציג כותב המזכר ד"ר רז צימט את כל מה שצריך לדעת על המניעים למעורבות האיראנית באזור, הרקע ההיסטורי והאידיאולוגי, והאסטרטגיות של איראן בהקשר זה. מהם שורשי המעורבות האיראנית באזור (שהחלה עוד בתקופה שקדמה למהפכה האסלאמית)? כיצד המשטר הנוכחי רתם את ״ייצוא המהפכה״ להתערבות באזור? מה מאפיין את יחסי איראן עם השלוחים או הארגונים שמקבלים ממנה סיוע (חיזבאללה, המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה, החות׳ים וכן הארגונים הפלסטיניים)? כיצד איראן משלבת ביחסים אלה עוצמה רכה, לצד הפעילות הצבאית? וגם - כיצד צריכה ישראל להגיב לאיומים מצד איראן ושלוחיה? היכנסו לקריאת המזכר המלא, שפורסם בשיתוף מרכז אליאנס באוניברסיטת ת״א https://www.inss.org.il/he/publication/iran-and-the-arab-region/ פייקלנד – פרק 15 | הסוד של "מכונת הרעל" הסינית סין מגבירה את מבצעי ההשפעה שלה בעולם, וישראל נכנסה גם היא בין הכוונות של המעצמה שמקדמת את האינטרסים שלה על פני הגלובוס, ולא מהססת להפיץ פייק, דיסאינפורמציה, אנטישמיות ושקרים שפוגעים ביציבות של דמוקרטיות ברחבי תבל. טוביה גרינג, חוקר המכון בתוכנית סין, בריאיון לאטילה שומפלבי על מכונת ההשפעה הסינית. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. מתקפות סייבר מאיראן: מאפייני האיום וההשפעה על ישראל חוקר המכון, ד"ר צ׳ק פרייליך, מציג את עיקרי המזכר שכתב ״איום הסייבר האיראני״, המתמקד בזרוע הסייבר של המשטר האיראני, האחראית למתקפות על ארה״ב, ישראל ומדינות נוספות באזור, וכן להגנה על המשטר מפני מתקפות חיצוניות ולהתמודדות עם אופוזיציה מבית. מהו איום הסייבר וכיצד מתבצעת מתקפת סייבר? מה הרקע לפיתוח יכולות הסייבר באיראן? אילו גופים מעורבים בפעילות הזאת, מה מטרתם, אילו מתקפות סייבר גדולות ביצעה איראן עד כה נגד ישראל ומה הייתה השפעתן? ומה ניתן להסיק מכך לגבי היקף השימוש בסייבר מצד איראן ולגבי ההיערכות הנדרשת בישראל?

מתקפות סייבר מאיראן: מאפייני האיום וההשפעה על ישראל

Thu, 22 Feb 2024 15:10:36 +0300

חוקר המכון, ד"ר צ׳ק פרייליך, מציג את עיקרי המזכר שכתב ״איום הסייבר האיראני״, המתמקד בזרוע הסייבר של המשטר האיראני, האחראית למתקפות על ארה״ב, ישראל ומדינות נוספות באזור, וכן להגנה על המשטר מפני מתקפות חיצוניות ולהתמודדות עם אופוזיציה מבית. מהו איום הסייבר וכיצד מתבצעת מתקפת סייבר? מה הרקע לפיתוח יכולות הסייבר באיראן? אילו גופים מעורבים בפעילות הזאת, מה מטרתם, אילו מתקפות סייבר גדולות ביצעה איראן עד כה נגד ישראל ומה הייתה השפעתן? ומה ניתן להסיק מכך לגבי היקף השימוש בסייבר מצד איראן ולגבי ההיערכות הנדרשת בישראל? לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/iranian-cyber/

מעורבות איראן במרחב הערבי

Tue, 20 Feb 2024 13:15:11 +0300

בעקבות פרסום המזכר "מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים", מציג כותב המזכר ד"ר רז צימט את כל מה שצריך לדעת על המניעים למעורבות האיראנית באזור, הרקע ההיסטורי והאידיאולוגי, והאסטרטגיות של איראן בהקשר זה. מהם שורשי המעורבות האיראנית באזור (שהחלה עוד בתקופה שקדמה למהפכה האסלאמית)? כיצד המשטר הנוכחי רתם את ״ייצוא המהפכה״ להתערבות באזור? מה מאפיין את יחסי איראן עם השלוחים או הארגונים שמקבלים ממנה סיוע (חיזבאללה, המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה, החות׳ים וכן הארגונים הפלסטיניים)? כיצד איראן משלבת ביחסים אלה עוצמה רכה, לצד הפעילות הצבאית? וגם - כיצד צריכה ישראל להגיב לאיומים מצד איראן ושלוחיה? היכנסו לקריאת המזכר המלא, שפורסם בשיתוף מרכז אליאנס באוניברסיטת ת״א >> https://www.inss.org.il/he/publication/iran-and-the-arab-region/

פייקלנד – פרק 15 | הסוד של "מכונת הרעל" הסינית

Mon, 19 Feb 2024 14:23:06 +0300

סין מגבירה את מבצעי ההשפעה שלה בעולם, וישראל נכנסה גם היא בין הכוונות של המעצמה שמקדמת את האינטרסים שלה על פני הגלובוס, ולא מהססת להפיץ פייק, דיסאינפורמציה, אנטישמיות ושקרים שפוגעים ביציבות של דמוקרטיות ברחבי תבל. טוביה גרינג, חוקר במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון , בריאיון לאטילה שומפלבי על מכונת ההשפעה הסינית. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פודקאסטרטגי 281: עסקת החטופים | בתיה"ס של אונר"א | קולות מאיראן | העדה הדרוזית והמלחמה | ישראל-ארה״ב

Thu, 15 Feb 2024 12:28:22 +0300

שחרור החטופים: משמעות המבצע ההירואי ברפיח והשיחות על ההסכם בקהיר ראש תכנית המחקר "טרור ולוחמה בעצימות נמוכה" במכון, יורם שוייצר, מתארח בפודקאסטרטגי כדי לדון בהמשך המאמצים לשחרור 134 החטופים הנמצאים בידי חמאס בעזה – יום לאחר המבצע לשחרור שני החטופים הישראליים ברפיח וברקע השיחות הנערכות במצרים לגיבוש הסכם חטופים. מהן המשמעויות של המבצע ההירואי שהתרחש בדרום הרצועה – הן מבחינת המשך המיקוח מול חמאס והן מבחינת המסר לעולם? כיצד נעזרת ישראל בהקשר הצבאי והמדיני של המלחמה כדי לקדם את שחרור החטופים במו"מ שהתחדש בקהיר, ומהם הסיכויים שבמצב הנוכחי במלחמה ניתן יהיה להגיע לפריצת דרך? האם שחרור בכירים, כמו שחרור יחיא סנוואר בעסקת שליט, הוא שאיפשר לחמאס לבצע מתקפות טרור כמו ה-7/10, ועד כמה הוא מסכן את אזרחי ישראל בכלל? וגם: כיצד הסכם שחרור החטופים משתלב במאבק בין חמאס לפתח על ההנהגה הפלסטינית? הסתה לביצוע פיגועים ותשבוחות למחבלים: תוכניות הלימודים של אונר"א חוקר המכון הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, וסמנכ"ל מכון IMPACT-se לניתור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי, אריק אגסי, בוחנים את מערכת החינוך שמפעילה סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים ואת האופן שבו תכני הלימוד משתלבים עם מסרי הטרור של חמאס, הכוללים הסתה לפיגועים והסתה נגד ישראל בכלל. למי מיועדת מערכת החינוך של אונר"א ומי אחראי לתכנים שמופיעים בספרי הלימוד? כיצד חמאס רתם את אונר"א לצרכיו? מהי מידת מעורבותם של מורים ואנשי חינוך של אונר"א בשורות ארגוני הטרור - ואף במתקפת ה-7/10? מה יש לעשות כדי שאונר"א לא תשמש עוד מכשיר לקידום תכני הסתה בעתיד, בהנחה שיבוצעו שינויים בארגון? וגם - כיצד מגיבים באונר"א ובאו"ם לכל הטענות שעולות ממחקר ספרי הלימוד? קולות מאיראן – פרק 6 | 45 שנים למהפכה האסלאמית באיראן: הצלחה או כשלון? משטר האייתולות באיראן חוגג בימים אלה 45 שנה להיווסדו.לרגל המאורע, חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר את ההבטחות שנשמעו מפי המהפכנים ב-1979 ובודק: האם בשנת 2024 ניתן להגיד שהמהפכה הגשימה את יעדיה – מבחינה כלכלית, דתית וחברתית? ארה״ב והמלחמה בעזה: המגעים הבינ״ל, הגיבוי לישראל וחילוקי הדעות חוקרי המכון, אל"ם (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך בוחנים את עמדת ממשל ביידן בעניין המתווה לשחרור החטופים, הפסקת האש וסוגיית "היום שאחרי" בעזה. כיצד מנסה הממשל לקשור בין אירועי המלחמה לתהליכים אזוריים, בניסיון לקדם את שחרור החטופים והסרת איום חמאס בעזה? על מה מסכימות ארה״ב וישראל ועל מה לא, ובאיזה אופן משפיעה המלחמה, והתגובות שהיא מעוררת בארה״ב ובישראל, על היחסים בין הממשל לממשלת ישראל? וגם: מהן הסוגיות שבהן נדרשת ישראל להכריע כדי להמשיך לקבל את הגיבוי המדיני מארה״ב? העדה הדרוזית בימי המלחמה: על שוויון, שותפות וזהות מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת עם ד"ר סלים בריק - מרצה למדעי המדינה באוני' חיפה ובאוני' הפתוחה ומומחה בחקר החברה הדרוזית, וריכאד חיראדין - ראש מועצת חורפיש לשעבר וכיום סמנכ"ל בביטוח לאומי, על העדה הדרוזית והשתלבותה יוצאת הדופן בחברה הישראלית – במיוחד בימיה הקשים של מלחמת "חרבות ברזל": בין סוגיות זהות ושוויון, לשכול ולחוק הלאום – שהופך שוב לרלוונטי דווקא עכשיו בימי המלחמה.

صدایی از ایران-قسمت ششم

Thu, 15 Feb 2024 12:23:43 +0300

آیا انقلاب ۴۵ ساله ایران موفق است یا شکست خورده؟ در این روزها رژیم اسلامی ایران چهل و پنجمین سالگردش را جشن میگیرد. به این مناسبت، پژوهشگر ایران در موسسه ما، بن سبطی، قولهای سران انقلاب در سال ۱۳۵۷ را بررسی می کند: آیا اکنون میتوان گفت که انقلاب، اهداف اقتصادی، مذهبی و اجتماعی خود را به تحقق رسانده یا نه؟

קולות מאיראן – פרק 6 | 45 שנים למהפכה האסלאמית באיראן: הצלחה או כשלון?

Thu, 15 Feb 2024 12:22:31 +0300

משטר האייתולות באיראן חוגג בימים אלה 45 שנה להיווסדו.לרגל המאורע, חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר את ההבטחות שנשמעו מפי המהפכנים ב-1979 ובודק: האם בשנת 2024 ניתן להגיד שהמהפכה הגשימה את יעדיה – מבחינה כלכלית, דתית וחברתית?

ארה״ב והמלחמה בעזה: המגעים הבינ״ל, הגיבוי לישראל וחילוקי הדעות

Wed, 14 Feb 2024 13:36:40 +0300

חוקרי המכון, אל"ם (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך בוחנים את עמדת ממשל ביידן בעניין המתווה לשחרור החטופים, הפסקת האש וסוגיית "היום שאחרי" בעזה. כיצד מנסה הממשל לקשור בין אירועי המלחמה לתהליכים אזוריים, בניסיון לקדם את שחרור החטופים והסרת איום חמאס בעזה? על מה מסכימות ארה״ב וישראל ועל מה לא, ובאיזה אופן משפיעה המלחמה, והתגובות שהיא מעוררת בארה״ב ובישראל, על היחסים בין הממשל לממשלת ישראל? וגם: מהן הסוגיות שבהן נדרשת ישראל להכריע כדי להמשיך לקבל את הגיבוי המדיני מארה״ב?

UNRWA’s Role in the October 7 Massacre: Suggestions for “the Day After” in Gaza

Wed, 14 Feb 2024 13:33:33 +0300

UNRWA’s Role in the October 7 Massacre: Suggestions for “the Day After” in Gaza At the end of January 2024, four months into the Israel–Hamas war, an Israeli official report was published accusing more than a dozen employees of UNRWA (United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees) for allegedly participating in the Hamas massacre against Israelis on October 7, with some actively involved in the kidnappings into Gaza as well. What exactly is the nature of relations between UNRWA and Hamas? How has it been characterized in the last years? How antisemitic are its educational programs? Does Israel need UNRWA in Gaza on “the day after” the war, or can it be dismantled? In this case, which other organization could be relevant to replace it? In this show, INSS Researcher Adi Kantor sits down with Arik Agassi, COO and head of Global Partnerships at the Institute for Monitoring Peace and Cultural Tolerance in School Education (IMPACT-se) and an expert in the field of global policy and education, and with Prof. Kobi Michael, a senior researcher at INSS and a visiting professor at the International Center for Policing and Security, University of South Wales. Together they discuss UNRWA’s active role in Hamas’s murder of Israelis, its incitement, and its antisemitism over the years as well as opportunities for “the day after’ in Gaza and the option of dismantling the organization.

שחרור החטופים: משמעות המבצע ההירואי ברפיח והשיחות על ההסכם בקהיר

Tue, 13 Feb 2024 15:09:39 +0300

ראש תכנית המחקר "טרור ולוחמה בעצימות נמוכה" במכון, יורם שוייצר, מתארח בפודקאסטרטגי כדי לדון בהמשך המאמצים לשחרור 134 החטופים הנמצאים בידי חמאס בעזה – יום לאחר המבצע לשחרור שני החטופים הישראליים ברפיח וברקע השיחות הנערכות במצרים לגיבוש הסכם חטופים. מהן המשמעויות של המבצע ההירואי שהתרחש בדרום הרצועה – הן מבחינת המשך המיקוח מול חמאס והן מבחינת המסר לעולם? כיצד נעזרת ישראל בהקשר הצבאי והמדיני של המלחמה כדי לקדם את שחרור החטופים במו"מ שהתחדש בקהיר, ומהם הסיכויים שבמצב הנוכחי במלחמה ניתן יהיה להגיע לפריצת דרך? האם שחרור בכירים, כמו שחרור יחיא סנוואר בעסקת שליט, הוא שאיפשר לחמאס לבצע מתקפות טרור כמו ה-7/10, ועד כמה הוא מסכן את אזרחי ישראל בכלל? וגם: כיצד הסכם שחרור החטופים משתלב במאבק בין חמאס לפתח על ההנהגה הפלסטינית?

העדה הדרוזית בימי המלחמה: על שוויון, שותפות וזהות

Tue, 13 Feb 2024 14:15:15 +0300

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת עם ד"ר סלים בריק - מרצה למדעי המדינה באוני' חיפה ובאוני' הפתוחה ומומחה בחקר החברה הדרוזית, וריכאד חיראדין - ראש מועצת חורפיש לשעבר וכיום סמנכ"ל בביטוח לאומי, על העדה הדרוזית והשתלבותה יוצאת הדופן בחברה הישראלית – במיוחד בימיה הקשים של מלחמת "חרבות ברזל": בין סוגיות זהות ושוויון, לשכול ולחוק הלאום – שהופך שוב לרלוונטי דווקא עכשיו בימי המלחמה.

הסתה לביצוע פיגועים ותשבוחות למחבלים: תוכניות הלימודים של אונר"א

Mon, 12 Feb 2024 14:27:13 +0300

חוקר המכון הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, וסמנכ"ל מכון IMPACT-se לניתור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי, אריק אגסי, בוחנים את מערכת החינוך שמפעילה סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים ואת האופן שבו תכני הלימוד משתלבים עם מסרי הטרור של חמאס, הכוללים הסתה לפיגועים והסתה נגד ישראל בכלל. למי מיועדת מערכת החינוך של אונר"א ומי אחראי לתכנים שמופיעים בספרי הלימוד? כיצד חמאס רתם את אונר"א לצרכיו? מהי מידת מעורבותם של מורים ואנשי חינוך של אונר"א בשורות ארגוני הטרור - ואף במתקפת ה-7/10? מה יש לעשות כדי שאונר"א לא תשמש עוד מכשיר לקידום תכני הסתה בעתיד, בהנחה שיבוצעו שינויים בארגון? וגם - כיצד מגיבים באונר"א ובאו"ם לכל הטענות שעולות ממחקר ספרי הלימוד?

מעבר לרשת: בין אופוריה לדפרסיה - האבולוציה של השיח בעזה במאה ימי המלחמה הראשונים

Thu, 08 Feb 2024 15:50:47 +0300

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה באבולוציה של השיח הפלסטיני בעזה במהלך 100 הימים הראשונים של מלחמת ״חרבות ברזל״. תחילה, נדון בחלק הראשון של השיח, שהתאפיין במעבר מתחושת אופוריה גדולה לתחושת דפרסיה גדולה, עת התבקשו העזתים החיים בצפון הרצועה לעקור מבתיהם ולנוע למחנות הפליטים בדרום הרצועה. נבין כיצד תחושות של ניצחון התחלפו לתחושות של השפלה וביזיון. השלב השני של השיח, בחודש השני והשלישי ללחימה, התאפיין בעיקרו בצורך לתעד את ״הנכבה״, לדברי העזתים, להנציח את הסיפורים האישיים ולייצר זיכרון של "אסון קולקטיבי". בחלק השלישי, בתקופת ״ההפוגה ההומניטרית״, התמקד השיח בגילוי ממדי האסון בצפון הרצועה, עת שבו העקורים לקבור את מתיהם ולאתר את מה שנותר מבתיהם. החלק הרביעי בשיח העזתי החל בחודש האחרון, כאשר הדיון נחלק לשניים: בצפון הרצועה החלו להגיע עדויות על הרעב הכבד ואילו בדרום הרצועה התמקד השיח ברצונם האותנטי של העקורים לעזוב את עזה. לצד זאת, החל שיח מרתק בנוגע לחמאס: מצד אחד אהדה גדולה לזרוע הצבאית, אך מנגד, בפעם הראשונה ניתן לשמוע ביקורת חריפה על הזרוע המדינית.

פודקאסטרטגי 280: ישראל, מצרים והמלחמה בעזה | קולות מעזה | המדינה והפייק ברשתות | כלכלת סין

Thu, 08 Feb 2024 15:50:38 +0300

ישראל, מצרים והמלחמה בעזה: המתיחות בציר פילדלפי והתיווך לשחרור החטופים חוקרי המכון הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר אופיר וינטר מנתחים את המעורבות המצרית - המדינית והביטחונית - במלחמה בעזה ודנים במכלול הסוגיות הקשורות בה: אזור הגבול הרגיש, ובפרט הטיפול בבעיות מנהרות ההברחה לאורך ציר פילדלפי הסמוך לגבול עזה-מצרים, סוגיית השליטה בעזה אחרי המלחמה והתיווך המצרי בין ישראל לחמאס לשחרור החטופים. מהן נקודות ההסכמה ומהן המחלוקות בין ישראל למצרים בקשר למלחמה, ומה מעורר את המתיחות? כיצד הפך ציר פילדלפי למוקד של בעיות ביטחוניות, מהו המענה של ישראל לבעיות אלה וכיצד אפשר להשיג איזון בין האינטרסים של שתי המדינות? ובנוגע לתפקידה של מצרים כמתווכת בעסקה לשחרור החטופים בין ישראל לחמאס - מדוע ובאילו נסיבות הפך ערוץ התיווך המצרי לערוץ המועדף בעיני ישראל, מהם מנופי הלחץ שיכולה מצרים להפעיל על חמאס וכיצד שילובה של מצרים בתכנון המעטפת המדינית של המלחמה ובסוגיית ״היום שאחרי״ יכול לסייע לישראל להשיג את מטרותיה? מעבר לרשת: בין אופוריה לדפרסיה - האבולוציה של השיח בעזה במאה ימי המלחמה הראשונים החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה באבולוציה של השיח הפלסטיני בעזה במהלך 100 הימים הראשונים של מלחמת ״חרבות ברזל״. תחילה, נדון בחלק הראשון של השיח, שהתאפיין במעבר מתחושת אופוריה גדולה לתחושת דפרסיה גדולה, עת התבקשו העזתים החיים בצפון הרצועה לעקור מבתיהם ולנוע למחנות הפליטים בדרום הרצועה. נבין כיצד תחושות של ניצחון התחלפו לתחושות של השפלה וביזיון. השלב השני של השיח, בחודש השני והשלישי ללחימה, התאפיין בעיקרו בצורך לתעד את ״הנכבה״, לדברי העזתים, להנציח את הסיפורים האישיים ולייצר זיכרון של "אסון קולקטיבי". בחלק השלישי, בתקופת ״ההפוגה ההומניטרית״, התמקד השיח בגילוי ממדי האסון בצפון הרצועה, עת שבו העקורים לקבור את מתיהם ולאתר את מה שנותר מבתיהם. החלק הרביעי בשיח העזתי החל בחודש האחרון, כאשר הדיון נחלק לשניים: בצפון הרצועה החלו להגיע עדויות על הרעב הכבד ואילו בדרום הרצועה התמקד השיח ברצונם האותנטי של העקורים לעזוב את עזה. לצד זאת, החל שיח מרתק בנוגע לחמאס: מצד אחד אהדה גדולה לזרוע הצבאית, אך מנגד, בפעם הראשונה ניתן לשמוע ביקורת חריפה על הזרוע המדינית. פייקלנד - פרק 14 | אינטרנט, פייק ניוז - והמדינה שביניהם מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בהשוואה למדינות מערביות אחרות בכל מה שנוגע למלחמה בפייק ודיסאינפורמציה, והמחוקק הישראלי פשוט הפקיר את האזרח הישראלי למבצעי השפעה זרים ופנימיים. איגוד האינטרנט הישראלי מנסה להלחם בתופעות, אולם ללא התגייסות של המדינה - הקרב אבוד. בינתיים, כולנו משלמים את המחיר, והאמון במוסדות המדינה הוא הראשון להפגע. התוצאה: פחות דמוקרטיה, פחות אמת, פחות עובדות והרבה יותר הסתה, שנאה ורעל. בפרק החדש של פייקלנד מארח אטילה שומפלבי את ירם כהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט, עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד, ודודי סימן טוב מהמכון למחקרי ביטחון לאומי כדי לדון באינטרנט, פייק ניוז, והמדינה שביניהם. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. האטה כלכלית בסין? הכלכלה הסינית - בין ארה"ב לעזה מה מסביר את התמורות בכלכלה הסינית בפתחה של שנת 2024, בין צמיחה להאטה? וגם - כיצד משפיעה המלחמה בעזה על סין? חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מסביר כיצד מושפעת הכלכלה הסינית ממשבר הקורונה (שעדיין נמשך), הירידה בילודה והירידה בביקוש בענף הנדל״ן הסיני, לצד השפעות גיאופוליטיות של משברים ומלחמות בזירה הבינ״ל, ומה עולה מניתוח מצבה הכלכלי של סין כיום לגבי התחרות עם ארה״ב.

ישראל, מצרים והמלחמה בעזה: המתיחות בציר פילדלפי והתיווך לשחרור החטופים

Thu, 08 Feb 2024 10:44:06 +0300

חוקרי המכון הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר אופיר וינטר מנתחים את המעורבות המצרית - המדינית והביטחונית - במלחמה בעזה ודנים במכלול הסוגיות הקשורות בה: אזור הגבול הרגיש, ובפרט הטיפול בבעיות מנהרות ההברחה לאורך ציר פילדלפי הסמוך לגבול עזה-מצרים, סוגיית השליטה בעזה אחרי המלחמה והתיווך המצרי בין ישראל לחמאס לשחרור החטופים. מהן נקודות ההסכמה ומהן המחלוקות בין ישראל למצרים בקשר למלחמה, ומה מעורר את המתיחות? כיצד הפך ציר פילדלפי למוקד של בעיות ביטחוניות, מהו המענה של ישראל לבעיות אלה וכיצד אפשר להשיג איזון בין האינטרסים של שתי המדינות? ובנוגע לתפקידה של מצרים כמתווכת בעסקה לשחרור החטופים בין ישראל לחמאס - מדוע ובאילו נסיבות הפך ערוץ התיווך המצרי לערוץ המועדף בעיני ישראל, מהם מנופי הלחץ שיכולה מצרים להפעיל על חמאס וכיצד שילובה של מצרים בתכנון המעטפת המדינית של המלחמה ובסוגיית ״היום שאחרי״ יכול לסייע לישראל להשיג את מטרותיה?

Rethinking Holocaust Memory in the Shadow of October 7

Thu, 08 Feb 2024 10:15:01 +0300

January 27, 2024, International Holocaust Remembrance Day, marked 79 years since the liberation of Auschwitz. This year brought with it even greater difficulty than usual to address the issue of Holocaust memory, after the brutal massacre by Hamas terrorists of more than 1200 people, nearly all Jewish Israelis, on October 7, 2023. 75 years after the establishment of the State of Israel, Jews were slaughtered, raped, beheaded, burned alive, and taken hostage from their own homes on Israeli soil. How should the issue of Holocaust memory and commemoration be addressed in the shadow of the October 7 massacre? Where do these two tragic events in Jewish history converge, and where do they diverge? Why is it important to acknowledge the differences between the events and to be aware of dangerous comparisons? What are the effects on our education systems? In today’s podcast INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Carl Yonker, Senior Researcher and Project Manager at the Center for the Study of Contemporary European Jewry and Academic Director of the Cotler Institute for Democracy, Human Rights and Justice, both at Tel Aviv University. Together they discuss the challenges of addressing the two events, along with the opportunities to rethink how to educate the younger generation.

פייקלנד - פרק 14 | אינטרנט, פייק ניוז - והמדינה שביניהם

Mon, 05 Feb 2024 16:24:27 +0300

מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בהשוואה למדינות מערביות אחרות בכל מה שנוגע למלחמה בפייק ודיסאינפורמציה, והמחוקק הישראלי פשוט הפקיר את האזרח הישראלי למבצעי השפעה זרים ופנימיים. איגוד האינטרנט הישראלי מנסה להלחם בתופעות, אולם ללא התגייסות של המדינה - הקרב אבוד. בינתיים, כולנו משלמים את המחיר, והאמון במוסדות המדינה הוא הראשון להפגע. התוצאה: פחות דמוקרטיה, פחות אמת, פחות עובדות והרבה יותר הסתה, שנאה ורעל. בפרק החדש של פייקלנד מארח אטילה שומפלבי את יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט, עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד, ודודי סימן טוב מהמכון למחקרי ביטחון לאומי כדי לדון באינטרנט, פייק ניוז - והמדינה שביניהם. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

האטה כלכלית בסין? הכלכלה הסינית - בין ארה"ב לעזה

Mon, 05 Feb 2024 12:57:17 +0300

מה מסביר את התמורות בכלכלה הסינית בפתחה של שנת 2024, בין צמיחה להאטה? וגם - כיצד משפיעה המלחמה בעזה על סין? חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מסביר כיצד מושפעת הכלכלה הסינית ממשבר הקורונה (שעדיין נמשך), הירידה בילודה והירידה בביקוש בענף הנדל״ן הסיני, לצד השפעות גיאופוליטיות של משברים ומלחמות בזירה הבינ״ל, ומה עולה מניתוח מצבה הכלכלי של סין כיום לגבי התחרות עם ארה״ב.

פודקאסטרטגי 279: החלטת בית הדין בהאג | האם ישראל יכולה באמת לנצח? | טכנולוגיה תוצרת הארץ

Thu, 01 Feb 2024 12:57:28 +0300

החלטת בית הדין הבינ״ל בהאג ומשמעויותיה המעשיות בעקבות פרסום בית הדין הבינ״ל לצדק בהאג את החלטתו בנוגע לטענת דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה: דחיית הבקשה לסעד ביניים שיקרא להפסקת הלחימה, לצד הקריאה לישראל למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש את האחראים לכך, וכן לדווח בתוך חודש על פעילותה בעזה, חוקרות המכון אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר תמי קנר מנתחות את הסוגיות המשפטיות העולות מן ההחלטה. האם הההחלטה מאמצת את הנרטיב הפלסטיני? על אילו מקורות הסתמכו הדיינים ומה הבעייתיות בהם? מדוע מתקפת ה-7 באוקטובר כלל לא קיבלה התייחסות בדיון? מה ההשלכות המשפטיות עבור ישראל? ומה ההמלצות להמשך ההידיינות המשפטית בנושא, במישור הצבאי ובמישור המדיני? פייקלנד - פרק 13 | המלחמה בעזה: האם ישראל באמת יכולה לנצח? – דיון בתודעה תודעת ניצחון היא חלק מכל מלחמה, וגם אותה צריך לדעת לעצב בתבונה. כמעט ארבעה חודשים לאחר פתיחת המלחמה בעזה, ישראל עדיין לא מצליחה להחליט מה ייחשב לניצחון, איך הוא יראה ואיך מוודאים כי מלחמה שקבעה כמה יעדים סותרים לא הופכת למפח נפש לאומי. תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, והפרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי מהאוניברסיטה העברית, מנתחים בפרק חדש של "פייקלנד" עם חוקר המכון אטילה שומפלבי את התהליך הפסיכולוגי של הציבור הישראלי מאז ה-7 באוקטובר, ומחפשים עמודי תווך תודעתיים לניצחון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל הטכנולוגיה הישראלית: האם ישראל עלולה לאבד את היתרון התחרותי שלה? בעקבות פרסום המזכר ״תכנית טכנולוגיה לאומית בישראל״ והכנס שהתקיים במכון בנושא, חוקר המכון ד"ר אריאל סובלמן מסביר את היתרון התחרותי שיש לישראל בתחום הייצור הטכנולוגי, בדגש על השקעות במחקר ופיתוח (מו״פ), ומציג את ההתפתחויות הגלובליות שעלולות לערער את היתרון הזה, בהיעדר תכנית לאומית ואף תפיסה אסטרטגית לאומית בתחום הטכנולוגיה והפעלתה כרכיב בתעשייה ובביטחון הלאומי של ישראל. בהקשר זה, סובלמן בוחן חלופות לגיבוש האסטרטגיה הלאומית הנדרשת ואת משמעויותיה - לרבות במישור הצבאי, כפי שהמחישה המלחמה שהתחילה ב-7 באוקטובר. לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/technology-memorandum/

הטכנולוגיה הישראלית: האם ישראל עלולה לאבד את היתרון התחרותי שלה?

Wed, 31 Jan 2024 11:58:28 +0300

בעקבות פרסום המזכר ״תכנית טכנולוגיה לאומית בישראל״ והכנס שהתקיים במכון בנושא, חוקר המכון ד"ר אריאל סובלמן מסביר את היתרון התחרותי שיש לישראל בתחום הייצור הטכנולוגי, בדגש על השקעות במחקר ופיתוח (מו״פ), ומציג את ההתפתחויות הגלובליות שעלולות לערער את היתרון הזה, בהיעדר תכנית לאומית ואף תפיסה אסטרטגית לאומית בתחום הטכנולוגיה והפעלתה כרכיב בתעשייה ובביטחון הלאומי של ישראל. בהקשר זה, סובלמן בוחן חלופות לגיבוש האסטרטגיה הלאומית הנדרשת ואת משמעויותיה - לרבות במישור הצבאי, כפי שהמחישה המלחמה שהתחילה ב-7 באוקטובר. לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/technology-memorandum/

After the ICJ Ruling: What is Expected for Israel?

Mon, 29 Jan 2024 15:09:56 +0300

On January 26, 2024, the International Court of Justice (ICJ) delivered its ruling on South Africa’s charges against the State of Israel regarding ”genocidal acts” in Gaza after the events of October 7. Even though the Court did not order an immediate ceasefire, its ruling did provide support for other international calls for trade sanctions and arms boycotts against Israel. At a time in which truth and facts are undermined and disregarded, how can Israel maintain a positive image in the international arena? What are the effects of the ICJ decision on the ground? What exactly are the provisional measures against Israel that were ordered, and how do they influence the continuation of the war? What is expected in the following months, and what can Israel do to contain the damage? In today’s podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Amb. Arthur Lenk, formerly Israeli ambassador to South Africa (2013–2017), ambassador to Azerbaijan (2005-2009), and director of the Department of International Law at the Ministry of Foreign Affairs (2010-2013), and Col. (res.) Adv. Pnina Sharvit Baruch, senior researcher and head of the Law and National Security Program at INSS. Together they discuss the current legal campaign against Israel in the international community.

פייקלנד - פרק 13 | המלחמה בעזה: האם ישראל באמת יכולה לנצח? – דיון בתודעה

Mon, 29 Jan 2024 12:21:14 +0300

תודעת ניצחון היא חלק מכל מלחמה, וגם אותה צריך לדעת לעצב בתבונה. כמעט ארבעה חודשים לאחר פתיחת המלחמה בעזה, ישראל עדיין לא מצליחה להחליט מה ייחשב לניצחון, איך הוא יראה ואיך מוודאים כי מלחמה שקבעה כמה יעדים סותרים לא הופכת למפח נפש לאומי. תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, והפרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי מהאוניברסיטה העברית, מנתחים בפרק חדש של "פייקלנד" עם חוקר המכון אטילה שומפלבי את התהליך הפסיכולוגי של הציבור הישראלי מאז ה-7 באוקטובר, ומחפשים עמודי תווך תודעתיים לניצחון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

החלטת בית הדין הבינ״ל בהאג ומשמעויותיה המעשיות

Sun, 28 Jan 2024 15:09:23 +0300

בעקבות פרסום בית הדין הבינ״ל לצדק בהאג את החלטתו בנוגע לטענת דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה: דחיית הבקשה לסעד ביניים שיקרא להפסקת הלחימה, לצד צווי ביניים לישראל להבטיח כי לא מבוצעים מעשים של רצח עם, כולל הסתה לרצח עם, להקל על הכנסת סיוע הומניטרי, וכן לדווח מדי חודש על פעילותה בעזה, חוקרות המכון אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר תמי קנר מנתחות את הסוגיות המשפטיות העולות מן ההחלטה. האם ההחלטה מאמצת את הנרטיב הפלסטיני? על אילו מקורות הסתמכו השופטים ומה הבעייתיות בהם? מדוע המציאות הלחימתית בעזה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר כלל לא קיבלה התייחסות בדיון? מה ההשלכות המשפטיות עבור ישראל? ומה ההמלצות להמשך ההתמודדות עם ההתדיינות המשפטית בנושא והשלכותיה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

פודקאסטרטגי 278: 7 באוקטובר - גרסת חמאס | דרא"פ נגד ישראל | יחסי קטר- חמאס

Thu, 25 Jan 2024 10:10:03 +0300

מסמך ה-7/10 של חמאס: מלחמת התודעה של ארגון הטרור חמאס פרסם בימים האחרונים מסמך שבו הוא מציג את הנרטיב שלו: מדוע פתח במלחמה על ישראל ב-7 באוקטובר (״מבול אל-אקצא״). חוקרי המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, מסבירים מה מנסה חמאס להשיג באמצעות הפרסום, למי הוא מיועד, והאם אפשר עוד לדבר על פרגמטיות אצל חמאס, בפרט בדרך שבה הוא חותר להוות חלופה לרשות הפלסטינית, אחרי ה-7/10? דרום אפריקה נגד ישראל: מה עומד ברקע להאשמה ברצח עם? שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר, ארתור לנק, מנתח את התפנית ביחסיה של דרום אפריקה עם ישראל מאז סיום שלטון האפרטהייד ועד לימינו, ומסביר מדוע פתיחת ההליך נגד ישראל בביה״ד הבינ״ל בהאג, באשמת רצח עם, אינה מפתיעה, נוכח עמדת דרום אפריקה בסוגייה הפלסטינית בפרט, ובשיקולי מדיניות החוץ והפנים של מפלגת השלטון במדינה בכלל. לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/south-africa/ יחסי קטר-חמאס ו״פרויקט עזה״: עבר, הווה, עתיד חוקר המכון ד"ר יואל גוז'נסקי סוקר את היחסים שטיפחה קטר עם חמאס, שנים לפני המלחמה, וההשלכות על התיווך בין ישראל לחמאס המתנהל בהובלתה: כיצד ״פרויקט עזה״, שבמהלכו מימנה קטאר את שלטון חמאס ואת בניין הרצועה, השתלב באסטרטגיה המדינית, הכלכלית והתקשורתית של הנסיכות המפרצית העשירה, החולשת על עסקאות ברחבי העולם ומפעילה את רשת אל-ג׳זירה? מה היה התמריץ לאירוח צמרת חמאס בשטחה בשנים האחרונות? האם המלחמה צפויה לשנות משהו בעמידתה לצד חמאס, והאם שכנותיה בעולם הערבי, כמו סעודיה, עשויות לתפוס את מקומה ברצועת עזה אחרי המלחמה?

יחסי קטר-חמאס ו״פרויקט עזה״: עבר, הווה, עתיד

Wed, 24 Jan 2024 12:08:59 +0300

חוקר המכון ד"ר יואל גוז'נסקי סוקר את היחסים שטיפחה קטר עם חמאס, שנים לפני המלחמה, וההשלכות על התיווך בין ישראל לחמאס המתנהל בהובלתה: כיצד ״פרויקט עזה״, שבמהלכו מימנה קטאר את שלטון חמאס ואת בניין הרצועה, השתלב באסטרטגיה המדינית, הכלכלית והתקשורתית של הנסיכות המפרצית העשירה, החולשת על עסקאות ברחבי העולם ומפעילה את רשת אל-ג׳זירה? מה היה התמריץ לאירוח צמרת חמאס בשטחה בשנים האחרונות? האם המלחמה צפויה לשנות משהו בעמידתה לצד חמאס, והאם שכנותיה בעולם הערבי, כמו סעודיה, עשויות לתפוס את מקומה ברצועת עזה אחרי המלחמה?

מסמך ה-7/10 של חמאס: הגרסה של ארגון הטרור לזוועות

Tue, 23 Jan 2024 15:01:34 +0300

חמאס פרסם בימים האחרונים מסמך שבו הוא מציג את הנרטיב שלו: מדוע פתח במלחמה על ישראל ב-7 באוקטובר (״מבול אל-אקצא״). חוקרי המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, מסבירים מה מנסה חמאס להשיג באמצעות הפרסום, למי הוא מיועד, והאם אפשר עוד לדבר על פרגמטיות אצל חמאס, בפרט בדרך שבה הוא חותר להוות חלופה לרשות הפלסטינית, אחרי ה-7/10?

דרום אפריקה נגד ישראל: מה עומד ברקע להאשמה ברצח עם?

Mon, 22 Jan 2024 12:06:52 +0300

שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר, ארתור לנק, מנתח את התפנית ביחסיה של דרום אפריקה עם ישראל מאז סיום שלטון האפרטהייד ועד לימינו, ומסביר מדוע פתיחת ההליך נגד ישראל בביה״ד הבינ״ל בהאג, באשמת רצח עם, אינה מפתיעה, נוכח עמדת דרום אפריקה בסוגייה הפלסטינית בפרט, ובשיקולי מדיניות החוץ והפנים של מפלגת השלטון במדינה בכלל. לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/south-africa/

פודקאסטרטגי 277: מאה ימים למלחמה | מבצע השפעה בהאג | רחפנים במלחמת עזה | בין עזה לרוסיה וארה"ב

Thu, 18 Jan 2024 14:02:49 +0300

מאה ימים למלחמה: האם זוהי המערכה הצירית הראשונה? מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מסכם עם החוקרות סימה שיין, ראש תוכנית איראן והציר השיעי, ואורנה מזרחי, מובילת המחקר בנושא לבנון וחזבאללה, את מאה הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", ודן עמן בשאלה – האם ניתן להגיד כי ישראל נלחמת כעת במלחמה הראשונה נגד ציר ההתנגדות כולו? תחילה, יסקרו המשתתפים את מאזן ההישגים מול כל זירה וזירה – רצועת עזה, לבנון, איראן, עיראק וסוריה. בהמשך, ידונו החוקרים בשאלות הבאות: האם חמאס רואה באירועי ה-7/10 ניצחון על ישראל – והאם הוא ממשיך לחשוב כך אחרי 100 ימי לחימה? כיצד פעלה איראן במאה הימים האחרונים? מה הוביל את נסראללה להצטרף ללחימה ולאן פניו מועדות? כיצד השתנה המב"מ הישראלי במהלך המלחמה? וגם – כיצד אנחנו ממשיכים מכאן, ואין נכון להתנהל מול כל חזית בהמשך הדרך? מבצע השפעה ושמו בית הדין הבינלאומי בהאג הדיון שהתקיים בהאג נגד ישראל מתואר כדיון משפטי, אולם אם בוחנים אותו יותר לעומק - ברור לגמרי כי הוא חלק ממבצע השפעה רחב נגד ישראל על מנת לקעקע את הלגיטימציה שלה להלחם - ואף להתקיים. מבחינה משפטית אנחנו צודקים, וההאשמות מגוחכות, אך תודעתית, ישראל חוברה לביטוי Genocide - וזה כבר נזק אמיתי. פרק מיוחד של פייקלנד בהשתתפות: ליאור חייט, דובר משרד החוץ; אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים; ואל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראש תוכנית משפט וביטחון לאומי במכון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל מערכה בשלט רחוק: השימוש ברחפנים במלחמה בעזה חוקרת המכון ד"ר לירן ענתבי על מאפייני הרחפן כאמצעי לחימה וההבדלים בינו לבין כלי טיס אחרים שבהם משתמשים הן צה״ל והן ארגוני הטרור הפלסטינים, להגנה ולהתקפה. באילו סוגים של רחפנים מחזיק חמאס וכיצד הוא משיג אותם? כיצד השתלבו הרחפנים בפעילות צה״ל ברצועה ומה המענה שיש בידי הכוחות הלוחמים לשימוש שעושים ארגוני הטרור ברחפנים? וגם על א-סימטריה בשדה הקרב והקשר למלחמה באוקראינה. האם המלחמה בעזה מחמירה את המתיחות בין רוסיה לארה״ב? פאנל מומחים חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט והשגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, על ההשלכות הגלובליות של המלחמה בעזה, הקשר למלחמה באוקראינה והמסקנות לגבי הסביבה הבינלאומית שבה פועלת ישראל. כיצד מתבטאת מדיניות החוץ של ביידן ושל פוטין בתגובותיהם למלחמה בעזה ואילו יעדים הם שואפים להשיג בשנה הקרובה? האם האינטרסים שלהם ביחס למלחמה הזו הפוכים לחלוטין או חופפים באופן חלקי, ואילו השלכות עשויות להיות לכך על מצב המתיחות בין שתי מעצמות העל בכלל, ובמלחמה הממושכת באוקראינה בפרט? וגם: מסקנות לגבי מדיניות החוץ של ישראל ביחס לשתיהן, בעת הנוכחית.

האם המלחמה בעזה מחמירה את המתיחות בין רוסיה לארה״ב? פאנל מומחים

Thu, 18 Jan 2024 13:19:07 +0300

חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט והשגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, על ההשלכות הגלובליות של המלחמה בעזה, הקשר למלחמה באוקראינה והמסקנות לגבי הסביבה הבינלאומית שבה פועלת ישראל. כיצד מתבטאת מדיניות החוץ של ביידן ושל פוטין בתגובותיהם למלחמה בעזה ואילו יעדים הם שואפים להשיג בשנה הקרובה? האם האינטרסים שלהם ביחס למלחמה הזו הפוכים לחלוטין או חופפים באופן חלקי, ואילו השלכות עשויות להיות לכך על מצב המתיחות בין שתי מעצמות העל בכלל, ובמלחמה הממושכת באוקראינה בפרט? וגם: מסקנות לגבי מדיניות החוץ של ישראל ביחס לשתיהן, בעת הנוכחית.

מערכה בשלט רחוק: השימוש ברחפנים במלחמה בעזה

Wed, 17 Jan 2024 14:42:22 +0300

חוקרת המכון ד"ר לירן ענתבי על מאפייני הרחפן כאמצעי לחימה וההבדלים בינו לבין כלי טיס אחרים שבהם משתמשים הן צה״ל והן ארגוני הטרור הפלסטינים, להגנה ולהתקפה. באילו סוגים של רחפנים מחזיק חמאס וכיצד הוא משיג אותם? כיצד השתלבו הרחפנים בפעילות צה״ל ברצועה ומה המענה שיש בידי הכוחות הלוחמים לשימוש שעושים ארגוני הטרור ברחפנים? וגם על א-סימטריה בשדה הקרב והקשר למלחמה באוקראינה.

اوضاع اقتصادی و معیشت در اسراییل در سایه جنگ با حماس

Tue, 16 Jan 2024 15:24:41 +0300

در این قسمت از پادکستها، عضو موسسه تحقیقاتی ما بن سبطی نشان میدهد که اسراییل در جنگ با حماس متحمل هزینه بالایی برای حفاظت از مردمش و صدمه نزدن به‌ مردم غزه تا حد امکان شده، اما پایه های اقتصاد اسراییل بخاطر سیاستهای درست و دموکراتیک محکم باقی مانده، با این حال در دراز مدت شاهد بالا رفتن محدود و موقتی قیمتها خواهیم بود.

פייקלנד - פרק 12 | מבצע השפעה ושמו בית הדין הבינלאומי בהאג

Sun, 14 Jan 2024 14:53:47 +0300

הדיון שהתקיים בהאג נגד ישראל מתואר כדיון משפטי, אולם אם בוחנים אותו יותר לעומק - ברור לגמרי כי הוא חלק ממבצע השפעה רחב נגד ישראל על מנת לקעקע את הלגיטימציה שלה להלחם - ואף להתקיים. מבחינה משפטית אנחנו צודקים, וההאשמות מגוחכות, אך תודעתית, ישראל חוברה לביטוי Genocide - וזה כבר נזק אמיתי. פרק מיוחד של פייקלנד בהשתתפות: ליאור חייט, דובר משרד החוץ; אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים; ואל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראש תוכנית משפט וביטחון לאומי במכון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

מאה ימים למלחמה: האם זוהי המערכה הצירית הראשונה?

Sun, 14 Jan 2024 13:01:36 +0300

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מסכם עם החוקרות סימה שיין, ראש תוכנית איראן והציר השיעי, ואורנה מזרחי, מובילת המחקר בנושא לבנון וחזבאללה, את מאה הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", ודן עמן בשאלה – האם ניתן להגיד כי ישראל נלחמת כעת במלחמה הראשונה נגד ציר ההתנגדות כולו? תחילה, יסקרו המשתתפים את מאזן ההישגים מול כל זירה וזירה – רצועת עזה, לבנון, איראן, עיראק וסוריה. בהמשך, ידונו החוקרים בשאלות הבאות: האם חמאס רואה באירועי ה-7/10 ניצחון על ישראל – והאם הוא ממשיך לחשוב כך אחרי 100 ימי לחימה? כיצד פעלה איראן במאה הימים האחרונים? מה הוביל את נסראללה להצטרף ללחימה ולאן פניו מועדות? כיצד השתנה המב"מ הישראלי במהלך המלחמה? וגם – כיצד אנחנו ממשיכים מכאן, ואין נכון להתנהל מול כל חזית בהמשך הדרך?

פודקאסטרטגי 276: מה הבעיה באונר"א? | המציאות בדרום לבנון | קולות מאיראן | התקשורת במלחמה

Thu, 11 Jan 2024 13:35:27 +0300

מה הבעיה באונר״א? פאנל מומחים על סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם והמציאות בעזה, שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה. חוקרי המכון – פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - מציגים ניתוח עדכני של המצב בעזה אחרי שלושה חודשים של מלחמה בחמאס ומנתחים לעומק את סוגיית אונר"א - מדוע הוקמה סוכנות האו״ם לפליטים הפלסטינים, מה הבעיות שנוצרו בתפקודה, ובפרט הקשרים עם חמאס והנצחת סוגיית הפליטים, מהן ההשלכות של מצב זה על עזה והאם פירוק הסוכנות יפתור את הבעיה? המציאות הביטחונית בדרום לבנון – לפני ה-7/10 ואחריו חוקרי המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ותא"ל (מיל') אסף אוריון, מנתחים את המצב שהתהווה בתוך לבנון, ברקע להתפתחות החזית הצפונית במלחמה. איזו מציאות ביטחונית יצרה החלטה 1701 של האו"ם אחרי מלחמת לבנון השנייה? מה אמור היה להיות התפקיד של כוח יוניפי״ל המורחב, מתוקף ההחלטה? כיצד השפיע המצב הפנימי בלבנון על יישום ההחלטה, ובפרט על פעילות צבא לבנון, יוניפי״ל וחיזבאללה? וביחס לעימות הצבאי המתנהל כעת - האם המעטפת המדינית המתבטאת בהחלטה 1701 יכולה לעזור לישראל להרחיק את איום חיזבאללה מהגבול, כדי שתושבי הצפון יוכלו לשוב לבתיהם בבטחה? קולות מאיראן – פרק 5 | מי אשם בפיגוע ההמוני באיראן? המשטר טוען שישראל – העם חושב אחרת חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את העמדות המנוגדות של משטר האייתולות והציבור האיראני בנוגע לזהות האשם בפיגוע שאירע ביום השנה לחיסול סולימאני וגבה את חייהם של עשרות – עליו קיבל אחריות ארגון דאע"ש. מדוע בעוד המשטר האיראני מאשים את ישראל וארה"ב – העם טוען כי האחריות מוטלת על כתפיו של המשטר עצמו? וגם: כיצד ישפיעו שתי המכות שספגה איראן – חיסול הבכיר האיראני סיד רזי מוסאווי ובכיר חמאס סאלח אל-עארורי – על המשך תוכנית ההתפשטות האיראנית באזור? פייקלנד - פרק 11 | "התקשורת מועלת בתפקידה במלחמה הזו. עיתונאים מפחדים מהציבור ולא אומרים לו את האמת" שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה, נראה שהתקשורת הישראלית מאוהבת באחוזי הרייטינג המלטפים – כך טוענים החוקרים ד"ר יובל קרניאל ונועם מנלה. לדבריהם, העיתונאים מפחדים לשבור את הקונצזנוס הלאומי ונמנעים מלהרגיז את הציבור, ובכך, לא מציגים תמונת אמת לגבי המתרחש בשדה הקרב. "התקשורת התאהבה בתפקיד המלכד והמאחד שלה", טוענים השניים בריאיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, בפרק ה-11 של פייקלנד. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

After the October 7 Massacre: How Resilient is Israeli Society?

Thu, 11 Jan 2024 12:22:52 +0300

Although extensive attention is devoted to the military aspects of the war between Israel and Hamas, much less focus is given to one of the most burning issues on the agenda: the well-being of Israeli society after the horrific massacre of October 7 on Israeli soil. This massacre is cast as Israel’s deadliest and most traumatic attack, particularly given its large scale: this was the deadliest event the Jewish world has ever experienced since the Holocaust. What can be said about the resilience of Israelis today, three months into the war? Are there already signs of recovery after this trauma, or it is still too soon to tell? What is needed for a society in trauma to recover and return somehow to what is known in the research as “functional continuity”? What does it really mean to ‘”function” after an event of this sort, and is it even possible? In today’s podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Brig. Gen. (ret.) Dr. Meir Elran, a senior researcher at INSS and head of the research cluster on domestic issues at the Institute, and with Anat Shapira, Neubauer Research Associate in the Terrorism and Low Intensity Conflict Program at INSS and a PhD candidate in the Philosophy Department at Tel Aviv University. Together they discuss the issue of national resilience, taking Israeli society as a case study.

המציאות הביטחונית בדרום לבנון – לפני ה-7/10 ואחריו

Thu, 11 Jan 2024 12:19:20 +0300

חוקרי המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ותא"ל (מיל') אסף אוריון, מנתחים את המצב שהתהווה בתוך לבנון, ברקע להתפתחות החזית הצפונית במלחמה. איזו מציאות ביטחונית יצרה החלטה 1701 של האו"ם אחרי מלחמת לבנון השנייה? מה אמור היה להיות התפקיד של כוח יוניפי״ל המורחב, מתוקף ההחלטה? כיצד השפיע המצב הפנימי בלבנון על יישום ההחלטה, ובפרט על פעילות צבא לבנון, יוניפי״ל וחיזבאללה? וביחס לעימות הצבאי המתנהל כעת - האם המעטפת המדינית המתבטאת בהחלטה 1701 יכולה לעזור לישראל להרחיק את איום חיזבאללה מהגבול, כדי שתושבי הצפון יוכלו לשוב לבתיהם בבטחה?

חברת הספנות 'קוסקו' עצרה את משלוחיה לישראל

Thu, 11 Jan 2024 12:13:01 +0300

חברת הספנות 'קוסקו' עצרה את משלוחיה לישראל by INSS

מה הבעיה באונר״א?

Tue, 09 Jan 2024 15:08:31 +0300

פאנל מומחים על סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם והמציאות בעזה, שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה. חוקרי המכון – פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - מציגים ניתוח עדכני של המצב בעזה אחרי שלושה חודשים של מלחמה בחמאס ומנתחים לעומק את סוגיית אונר"א - מדוע הוקמה סוכנות האו״ם לפליטים הפלסטינים, מה הבעיות שנוצרו בתפקודה, ובפרט הקשרים עם חמאס והנצחת סוגיית הפליטים, מהן ההשלכות של מצב זה על עזה והאם פירוק הסוכנות יפתור את הבעיה?

פייקלנד - פרק 11 | "התקשורת מועלת בתפקידה במלחמה הזו. עיתונאים מפחדים מהציבור ולא אומרים לו את האמת"

Tue, 09 Jan 2024 13:25:58 +0300

שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה, נראה שהתקשורת הישראלית מאוהבת באחוזי הרייטינג המלטפים – כך טוענים החוקרים ד"ר יובל קרניאל ונועם מנלה. לדבריהם, העיתונאים מפחדים לשבור את הקונצזנוס הלאומי ונמנעים מלהרגיז את הציבור, ובכך, לא מציגים תמונת אמת לגבי המתרחש בשדה הקרב. "התקשורת התאהבה בתפקיד המלכד והמאחד שלה", טוענים השניים בריאיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, בפרק ה-11 של פייקלנד. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

קולות מאיראן – פרק 5 | מי אשם בפיגוע ההמוני באיראן? המשטר טוען שישראל – העם חושב אחרת

Mon, 08 Jan 2024 13:43:11 +0300

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את העמדות המנוגדות של משטר האייתולות והציבור האיראני בנוגע לזהות האשם בפיגוע שאירע ביום השנה לחיסול סולימאני וגבה את חייהם של עשרות – עליו קיבל אחריות ארגון דאע"ש. מדוע בעוד המשטר האיראני מאשים את ישראל וארה"ב – העם טוען כי האחריות מוטלת על כתפיו של המשטר עצמו? וגם: כיצד ישפיעו שתי המכות שספגה איראן – חיסול הבכיר האיראני סיד רזי מוסאווי ובכיר חמאס סאלח אל-עארורי – על המשך תוכנית ההתפשטות האיראנית באזור?

פודקאסטרטגי 275: חיסול אל-עארורי | לקראת שלב ג' של הלחימה | חוסן לאומי | ישראל-טורקיה

Thu, 04 Jan 2024 09:28:17 +0300

חיסול סאלח אל-עארורי: דיון מיוחד של מומחי ה-INSS חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית של המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, דנים בחיסול הדרמטי שאירע בלב רובע הדאחייה בביירות. מיהו סאלח אל-עארורי, איך טיפס לפסגת חמאס ומה מקומו בתוך ארגון הטרור? כמה היה מעורב בטרור הפלסטיני וכיצד קשריו עם איראן ונסראללה סייעו להתעצמות חמאס? מה היו יחסיו של אל-עארורי עם יחיא סינוואר והאם ואיך ישפיע החיסול המיוחס לישראל על חמאס, על קשריו עם טהראן ועל מלחמתו בישראל? וגם: מה עשויה להיות התגובה לחיסול? לקראת שלב ג': התבוננות מומחי ה-INSS על המלחמה בעזה גם אם חלק ג' יגיע בעוד שבוע, וגם אם זה יקרה בעוד חודש, ברור לנו שאנחנו נמצאים בתקופת שינוי של המערכה, כאשר חלק ניכר כבר מאחורינו - אבל עוד הרבה לפנינו. מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה עם החוקרים ד"ר עידית שפרן-גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח על מה שהיה לנו בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר על מה שיהיה. האם מטרות המלחמה המוצהרות - חיסול הרובד המדיני והצבאי של חמאס והשבת כל החטופים – יכולות להיות מושגות באמצעות הכוח הצבאי לבדו? וכיצד נראים ההישגים שלנו עד כה בכל הנוגע למטרות אלה? האם התחושה כי המצב ברמה הטקטית טוב מהתחזיות היא נכונה ומהי דעת המומחים על המתרחש בשטח? האם במצב הנוכחי רגשות הציבור ורתיעתו ממספר נפגעים גבוה הוא דבר שיכול להגביל את צה"ל? מה עתידו של כוח המילואים המשמעותי שגויס למלחמה? האם בשלב ג' נוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם – ומה צריך לעשות בצפון אם לא נוכל להחזיר אותם? וגם: מה המומחים שלנו חושבים על המתיחות בין הדרג הצבאי והמדיני? חוסן לאומי בישראל בזמן המלחמה בעזה סוגיית החוסן הלאומי בישראל עולה על הפרק ביתר שאת כעת, על רקע מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, והתגובות שהן מעוררת בציבור. חוקרי המכון, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא, מציגים את מצב המחקר בעניין חוסן ותפקידו במצבי מלחמה, ובודקים: מהם מרכיביו של החוסן, מה ניתן להסיק מסקר עדכני שבדק את החוסן בישראל בימי המלחמה, ומה ניתן ללמוד מכך כלקחים לעתיד? בין זעם לעסקים כרגיל: יחסי ישראל-טורקיה בעקבות המלחמה בעזה בתוכנית האחרונה של סדרת הפודקאסטים לכבוד שנת המאה של הרפובליקה הטורקית, שוחחו חוקרי המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל על התגובה הטורקית למתרחש במלחמה בעזה בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית. האם העיבה המלחמה בעזה על חגיגות המאה לרפובליקה? מדוע האופוזיציה הטורקית עוד יותר עוינת לישראל מהנשיא ארדואן? האם מעבר לרטוריקה של ארדואן יש גם איומים בפועל? האם ישראלים צריכים להחרים כלכלית את טורקיה? מדוע טורקיה מאשימה את ישראל בתמיכה בטרור הכורדי? ולבסוף, מה הצפי בשנת 2024 ליחסי ישראל-טורקיה?

חיסול סאלח אל-עארורי: דיון מיוחד של מומחי ה-INSS

Wed, 03 Jan 2024 14:18:01 +0300

חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית של המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, דנים בחיסול הדרמטי שאירע בלב רובע הדאחייה בביירות. מיהו סאלח אל-עארורי, איך טיפס לפסגת חמאס ומה מקומו בתוך ארגון הטרור? כמה היה מעורב בטרור הפלסטיני וכיצד קשריו עם איראן ונסראללה סייעו להתעצמות חמאס? מה היו יחסיו של אל-עארורי עם יחיא סינוואר והאם ואיך ישפיע החיסול המיוחס לישראל על חמאס, על קשריו עם טהראן ועל מלחמתו בישראל? וגם: מה עשויה להיות התגובה לחיסול?

The “Day After” in Gaza: Will Israel and the US Agree to Disagree?

Wed, 03 Jan 2024 13:31:59 +0300

More than three months into the war against Hamas, IDF forces are now deepening their combat in the Gaza Strip. In the north, Hezbollah continues to launch rockets against Israeli military and civilian targets, but this activity currently remains below the threshold of war. On other fronts, the Houthis in Yemen and the Iranians have interfered with cargo ships in the Red Sea, and weapons smuggling from Syria to Jordan continues. In addition, more than 120 Israelis (men and women, babies, elderly, and soldiers) remain in Hamas captivity. Is Israel headed toward an ongoing war with no end in sight? What are its plans for the “day after,” and are they in line with the current principles and conditions of the Biden administration? How can Israel reach its war goals and maintain the support of the United States, its greatest ally? And how are the upcoming elections in the US related to this? INSS researcher Adi Kantor sits down with INSS senior researcher Prof. Chuck Freilich, who served for over 20 years in Israel’s national security establishment, as a senior analyst and then as deputy national security adviser. Together they discuss current US-Israel relations and future perspectives regarding the war in Gaza.

חוסן לאומי בישראל בזמן המלחמה בעזה

Tue, 02 Jan 2024 13:46:08 +0300

סוגיית החוסן הלאומי בישראל עולה על הפרק ביתר שאת כעת, על רקע מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, והתגובות שהן מעוררת בציבור. חוקרי המכון, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא, מציגים את מצב המחקר בעניין חוסן ותפקידו במצבי מלחמה, ובודקים: מהם מרכיביו של החוסן, מה ניתן להסיק מסקר עדכני שבדק את החוסן בישראל בימי המלחמה, ומה ניתן ללמוד מכך כלקחים לעתיד?

על המלחמה בעזה INSS לקראת שלב ג': התבוננות מומחי ה

Mon, 01 Jan 2024 18:32:31 +0300

גם אם חלק ג' יגיע בעוד שבוע, וגם אם זה יקרה בעוד חודש, ברור לנו שאנחנו נמצאים בתקופת שינוי של המערכה, כאשר חלק ניכר כבר מאחורינו - אבל עוד הרבה לפנינו. מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה עם החוקרים ד"ר עידית שפרן-גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח על מה שהיה לנו בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר על מה שיהיה. האם מטרות המלחמה המוצהרות - חיסול הרובד המדיני והצבאי של חמאס והשבת כל החטופים – יכולות להיות מושגות באמצעות הכוח הצבאי לבדו? וכיצד נראים ההישגים שלנו עד כה בכל הנוגע למטרות אלה? האם התחושה כי המצב ברמה הטקטית טוב מהתחזיות היא נכונה ומהי דעת המומחים על המתרחש בשטח? האם במצב הנוכחי רגשות הציבור ורתיעתו ממספר נפגעים גבוה הוא דבר שיכול להגביל את צה"ל? מה עתידו של כוח המילואים המשמעותי שגויס למלחמה? האם בשלב ג' נוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם – ומה צריך לעשות בצפון אם לא נוכל להחזיר אותם? וגם: מה המומחים שלנו חושבים על המתיחות בין הדרג הצבאי והמדיני?

טורקיה 2023 - שנת המאה | פרק 5: בין זעם לעסקים כרגיל: יחסי ישראל-טורקיה בעקבות המלחמה בעזה

Sun, 31 Dec 2023 14:10:40 +0300

בתוכנית האחרונה של סדרת הפודקאסטים לכבוד שנת המאה של הרפובליקה הטורקית, שוחחו חוקרי המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל על התגובה הטורקית למתרחש במלחמה בעזה בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית. האם העיבה המלחמה בעזה על חגיגות המאה לרפובליקה? מדוע האופוזיציה הטורקית עוד יותר עוינת לישראל מהנשיא ארדואן? האם מעבר לרטוריקה של ארדואן יש גם איומים בפועל? האם ישראלים צריכים להחרים כלכלית את טורקיה? מדוע טורקיה מאשימה את ישראל בתמיכה בטרור הכורדי? ולבסוף, מה הצפי בשנת 2024 ליחסי ישראל-טורקיה?

המלחמה בעזה והשיקולים האזוריים של ישראל, ארה״ב ואיראן: ריאיון עם ראש המוסד לשעבר דני יתום

Thu, 28 Dec 2023 12:41:02 +0300

ראש המוסד לשעבר, אלוף (מיל') דני יתום, מתייחס להתקדמות התמרון הקרקעי במלחמה בעזה והשילוב שנוצר במערכה זאת בין היעדים של ישראל לבין אלה של ארה״ב, בתור המעצמה שלצידה, ומנגד - לתמיכה האיראנית בחמאס. מדוע ישראל נסמכת לאורך ההיסטוריה על סיוע ממעצמה, במיוחד באירוע כזה, ובפרט מצד ארה״ב? מהם השיקולים הרוחביים המנחים את ארה״ב כמי שחברה לישראל במלחמתה נגד חמאס? וכיצד הצלחת המהלך הצבאי ועיצוב מחדש של המציאות ברצועת עזה עשוי להשפיע על האזור ובפרט על איראן ושלוחיה, ועל מניעיהם?

פודקאסטרטגי 274: ריאיון עם דני יתום | פלונטר עזה | פייקלנד - על השפעה ותודעה

Thu, 28 Dec 2023 12:36:59 +0300

המלחמה בעזה והשיקולים האזוריים של ישראל, ארה״ב ואיראן: ריאיון עם ראש המוסד לשעבר דני יתום ראש המוסד לשעבר, אלוף (מיל') דני יתום, מתייחס להתקדמות התמרון הקרקעי במלחמה בעזה והשילוב שנוצר במערכה זאת בין היעדים של ישראל לבין אלה של ארה״ב, בתור המעצמה שלצידה, ומנגד - לתמיכה האיראנית בחמאס. מדוע ישראל נסמכת לאורך ההיסטוריה על סיוע ממעצמה, במיוחד באירוע כזה, ובפרט מצד ארה״ב? מהם השיקולים הרוחביים המנחים את ארה״ב כמי שחברה לישראל במלחמתה נגד חמאס? וכיצד הצלחת המהלך הצבאי ועיצוב מחדש של המציאות ברצועת עזה עשוי להשפיע על האזור ובפרט על איראן ושלוחיה, ועל מניעיהם? פלונטר עזה: איך מסיימים את המלחמה עם הישגים ונמנעים מהסתבכות צבאית ומדינית? דיון מומחים: חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית במכון – תא"ל (מיל') אודי דקל ואורית פרלוב - מנתחים את המציאות המתהווה ברצועת עזה בעקבות מתקפת ה-7/10 והמלחמה, ודנים בנושאים הבאים: מהם ההישגים הריאליים של המלחמה בחמאס ומה צפוי בהמשכה? מי יכול לשלוט ברצועת עזה, בהתאם למדיניות הישראלית ובהתחשב בפער בין הרצוי למצוי בזירה הפלסטינית? מהן החלופות המדיניות האפשריות לגבי עתיד רצועת עזה ואיזה שילוב של מהלכים מדיניים וצבאיים יכול להשיג את התוצאות הרצויות מבחינת ישראל? פייקלנד - פרק 10 | "אחרי המלחמה, חייבים לטפל בקטר" מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, לשעבר ראש אמ"ן, מזהיר כי קטר מנהלת קמפיין השפעה מסוכן נגד ישראל, וקורא להתמודד עם השלכותיה אחרי המלחמה. בראיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, מנתח הימן, שמשמש כיועץ בכיר לצמרת הביטחונית במלחמה בעזה, את הפערים הטכנולוגיים, את החולשה של ישראל בזירת ההשפעה והתודעה, ומדבר על הצורך לשנות דיסקט בכל מה שנוגע להסברה. ראיון מיוחד על השפעה ותודעה. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

פלונטר עזה: איך מסיימים את המלחמה עם הישגים ונמנעים מהסתבכות צבאית ומדינית?

Wed, 27 Dec 2023 12:20:41 +0300

דיון מומחים: חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית במכון – תא"ל (מיל') אודי דקל ואורית פרלוב - מנתחים את המציאות המתהווה ברצועת עזה בעקבות מתקפת ה-7/10 והמלחמה, ודנים בנושאים הבאים: מהם ההישגים הריאליים של המלחמה בחמאס ומה צפוי בהמשכה? מי יכול לשלוט ברצועת עזה, בהתאם למדיניות הישראלית ובהתחשב בפער בין הרצוי למצוי בזירה הפלסטינית? מהן החלופות המדיניות האפשריות לגבי עתיד רצועת עזה ואיזה שילוב של מהלכים מדיניים וצבאיים יכול להשיג את התוצאות הרצויות מבחינת ישראל?

פייקלנד - פרק 10 | "אחרי המלחמה, חייבים לטפל בקטר"

Mon, 25 Dec 2023 15:01:55 +0300

מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, לשעבר ראש אמ"ן, מזהיר כי קטר מנהלת קמפיין השפעה מסוכן נגד ישראל, וקורא להתמודד עם השלכותיה אחרי המלחמה. בראיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, מנתח הימן, שמשמש כיועץ בכיר לצמרת הביטחונית במלחמה בעזה, את הפערים הטכנולוגיים, את החולשה של ישראל בזירת ההשפעה והתודעה, ומדבר על הצורך לשנות דיסקט בכל מה שנוגע להסברה. ראיון מיוחד על השפעה ותודעה. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

פודקאסטרטגי 273: בראש של ביידן | החזית המשפטית | מכונת ההשפעה הפרסית | יכולות אויבינו

Thu, 21 Dec 2023 13:50:27 +0300

בראש של ביידן - המעורבות האמריקנית במלחמה בעזה וההתמודדות עם איראן ושלוחיה פאנל מיוחד בהשתתפות אל"ם אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך על הסיוע המדיני והצבאי שמקבלת ישראל במלחמה נגד חמאס: מהן הציפיות של ממשל ביידן בכל הנוגע להיבטים הצבאיים של המלחמה, ל״יום שאחרי״ ולדרך לשם? מה עשויה להיות ההשפעה של התנודות בדעת הקהל האמריקאית ביחס למלחמה ושל קמפיין הבחירות לנשיאות ארה״ב, על שיקולי הממשל והעומד בראשו? וכיצד שואפת ארה״ב לטפל בהסלמה מצד חיזבאללה, החות׳ים ושאר השלוחים של איראן שהתערבו במלחמה, ומה ניתן להבין מכך לגבי האסטרטגיה שלה להתמודדות עם איראן? החזית המשפטית של המלחמה בעזה: ההליכים נגד ישראל והמאבק על הלגיטימציה הבינ״ל חוקרת המכון, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, מנתחת את תמונת המצב בחזית המשפטית שנפתחה נגד ישראל, תוך כדי המלחמה בעזה: אילו גופים בינלאומיים פרסמו הודעות או פתחו בחקירה נגד הפעולות הצבאיות של ישראל? מהן הערכאות הבינ״ל הפועלות בנושא ואילו השלכות עלולות להיות להחלטותיהן? כיצד הליכים אלה משליכים על מצבה של ישראל בזירה הבינ״ל, ובפרט על היחסים עם ארה״ב, תוך כדי הלחימה בעזה וגם אחריה? פייקלנד – פרק 9 | השיטה הפרסית: כך עובדת מכונת ההשפעה של טהראן תגובות בעברית עילגת, טוקבקים באתרים מרכזיים, זריעת פילוג והעמקת שסעים - מכונת ההשפעה האיראנית עובדת במלוא הכוח ומנסה להשפיע על המתרחש במזרח התיכון, ובישראל בפרט. על פי פרסומים שונים, באיראן מועסקים אלפים שעוסקים בהפצת פייק ניוז, דיסאינפורמציה ותעמולה מצד המשטר, כדי לטלטל את היציבות באזור מחד, ולשמור על המהפכה האסלאמית בתוך איראן מאידך. ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, בריאיון עם חוקר המכון אטילה שומפלבי על מכונת הרעל האיראנית. היכולות הצבאיות של אויבינו במלחמה: חמאס, חזבאללה והחות'ים חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, בוחן את אמצעי הלחימה שמפעילים נגדנו אויבינו במלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר: חמאס בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן, וכן דן במענה הישראלי לכלל האיומים הללו. מהם אמצעי הלחימה הנמצאים ברשות חמאס וכיצד הוא משתמש בהם בשדה הקרב ברצועה? באיזה אופן הארגון העזתי מסתייע במנהרות ומהן טווחי הרקטות שעדיין נמצאות ברשותו? מה מבדיל את חזבאללה מחמאס בכל הנוגע להיקף, עוצמת ודיוק הטילים שבמחסניו? מהן היכולות ההתקפיות של החות'ים בתימן וכיצד הם רכשו יכולות אלה? ומה המענה הישראלי לכל האיומים הצבאיים האלה בהקשר ההגנתי? וגם: מה חלקם של כלי הטיס הבלתי מאוישים במלחמה הנוכחית בכל החזיתות?

החזית המשפטית של המלחמה בעזה: ההליכים נגד ישראל והמאבק על הלגיטימציה הבינ״ל

Thu, 21 Dec 2023 13:46:20 +0300

חוקרת המכון, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, מנתחת את תמונת המצב בחזית המשפטית שנפתחה נגד ישראל, תוך כדי המלחמה בעזה: אילו גופים בינלאומיים פרסמו הודעות או פתחו בחקירה נגד הפעולות הצבאיות של ישראל? מהן הערכאות הבינ״ל הפועלות בנושא ואילו השלכות עלולות להיות להחלטותיהן? כיצד הליכים אלה משליכים על מצבה של ישראל בזירה הבינ״ל, ובפרט על היחסים עם ארה״ב, תוך כדי הלחימה בעזה וגם אחריה?

היכולות הצבאיות של אויבינו במלחמה: חמאס, חזבאללה והחות'ים

Wed, 20 Dec 2023 12:01:50 +0300

חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, בוחן את אמצעי הלחימה שמפעילים נגדנו אויבינו במלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר: חמאס בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן, וכן דן במענה הישראלי לכלל האיומים הללו. מהם אמצעי הלחימה הנמצאים ברשות חמאס וכיצד הוא משתמש בהם בשדה הקרב ברצועה? באיזה אופן הארגון העזתי מסתייע במנהרות ומהן טווחי הרקטות שעדיין נמצאות ברשותו? מה מבדיל את חזבאללה מחמאס בכל הנוגע להיקף, עוצמת ודיוק הטילים שבמחסניו? מהן היכולות ההתקפיות של החות'ים בתימן וכיצד הם רכשו יכולות אלה? ומה המענה הישראלי לכל האיומים הצבאיים האלה בהקשר ההגנתי? וגם: מה חלקם של כלי הטיס הבלתי מאוישים במלחמה הנוכחית בכל החזיתות?

בראש של ביידן - המעורבות האמריקנית במלחמה בעזה וההתמודדות עם איראן ושלוחיה

Tue, 19 Dec 2023 14:56:29 +0300

פאנל מיוחד בהשתתפות אל"ם אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך על הסיוע המדיני והצבאי שמקבלת ישראל במלחמה נגד חמאס: מהן הציפיות של ממשל ביידן בכל הנוגע להיבטים הצבאיים של המלחמה, ל״יום שאחרי״ ולדרך לשם? מה עשויה להיות ההשפעה של התנודות בדעת הקהל האמריקאית ביחס למלחמה ושל קמפיין הבחירות לנשיאות ארה״ב, על שיקולי הממשל והעומד בראשו? וכיצד שואפת ארה״ב לטפל בהסלמה מצד חיזבאללה, החות׳ים ושאר השלוחים של איראן שהתערבו במלחמה, ומה ניתן להבין מכך לגבי האסטרטגיה שלה להתמודדות עם איראן?

פייקלנד – פרק 9 | השיטה הפרסית: כך עובדת מכונת ההשפעה של טהראן

Mon, 18 Dec 2023 12:44:14 +0300

תגובות בעברית עילגת, טוקבקים באתרים מרכזיים, זריעת פילוג והעמקת שסעים - מכונת ההשפעה האיראנית עובדת במלוא הכוח ומנסה להשפיע על המתרחש במזרח התיכון, ובישראל בפרט. על פי פרסומים שונים, באיראן מועסקים אלפים שעוסקים בהפצת פייק ניוז, דיסאינפורמציה ותעמולה מצד המשטר, כדי לטלטל את היציבות באזור מחד, ולשמור על המהפכה האסלאמית בתוך איראן מאידך. ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאירן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, בריאיון עם חוקר המכון אטילה שומפלבי על מכונת הרעל האיראנית. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל.

תמיכה לצד איבה: בין השיעה האיראנית לסונה החמאסית

Thu, 14 Dec 2023 14:01:16 +0300

ד"ר רז צימט משוחח עם פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, על המלחמה בעזה מזווית הראייה העדתית – בין הסונה, שאליה משתייך חמאס, לשיעה, שאליה משתייכת איראן ובעל בריתה חזבאללה. מהי הגישה הבסיסית של השיעים כלפי הסונים וכיצד היא התפתחה לאורך השנים? היכן ממוקמת הזהות השיעית בזהות האיראנית ובאסטרטגיה של משטר האייתולות? וכיצד ניתן להסביר את התמיכה האיראנית בחמאס, לנוכח האיבה ההיסטורית בין הסונים לשיעים?

פודקאסטרטגי 272: המלחמה בעזה ועתיד הרצועה | בין שיעה וסונה | קולות מאיראן | טכנולוגיה והשפעה

Thu, 14 Dec 2023 14:00:59 +0300

המלחמה בעזה ועתיד הרצועה: ראיון עם מתן וילנאי סגן הרמטכ״ל לשעבר, האלוף (מיל') מתן וילנאי, מציג בפודקאסט מיוחד את נקודת מבטו על מאפייני המלחמה הנוכחית, על הלחימה במסגרת התמרון הקרקעי, על חלקו של העורף במלחמה ותפקיד הרשויות המקומיות, ועל האופן שבו לדעתו אפשר, בשילוב מהלכים צבאיים ומדיניים, למנוע את התחדשותו של איום הטרור מהרצועה, תוך היפרדות מהפלסטינים. בהמשך, וילנאי מתייחס גם ללחימה בצפון והעימות עם חיזבאללה ואיראן בתקופה הנוכחית, חשיבות של יחסי ישראל עם ארצות הברית והנשיא ביידן בפרט, והמציאות הבינ״ל המורכבת, בהשפעת רוסיה וסין. תמיכה לצד איבה: בין השיעה האיראנית לסונה החמאסית ד"ר רז צימט משוחח עם פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, על המלחמה בעזה מזווית הראייה העדתית – בין הסונה, שאליה משתייך חמאס, לשיעה, שאליה משתייכת איראן ובעל בריתה חזבאללה. מהי הגישה הבסיסית של השיעים כלפי הסונים וכיצד היא התפתחה לאורך השנים? היכן ממוקמת הזהות השיעית בזהות האיראנית ובאסטרטגיה של משטר האייתולות? וכיצד ניתן להסביר את התמיכה האיראנית בחמאס, לנוכח האיבה ההיסטורית בין הסונים לשיעים? קולות מאיראן – פרק 4 | המלחמה בישראל והרחוב האיראני חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את הדרך שבה רואים המשטר והציבור האיראני את המלחמה בישראל. כמה מקום תופסת המלחמה בשיח האיראני? מה הם ההבדלים בין תגובות המשטר למלחמה לאלה של הציבור? איך באה לידי ביטוי הביקורת של הציבור האיראני על מעורבות המשטר במלחמה ותמיכתו בחמאס ובחזבאללה? וגם – התגובה המפתיעה של יהדות איראן. פייקלנד – פרק 8 | הטכנולוגיה בשירות ההשפעה מלחמת עזה כבר הפילה לכולם את האסימון: ישראל לא יודעת לעשות הסברה, וחמור מכך - אין לה כלים טכנולוגיים שמתאימים לזירת ההשפעה העולמית המודרנית. שני מומחים - חבייר שוקרון, יזם ומומחה לטכנולוגיה עמוקה והשפעה, ודולי כפיר, איש מודיעין וחוקר סייבר - מנתחים בשיחה עם אטילה שומפלבי את כישלון ההסברה הישראלי, מציעים דרכים להתמודד עם הנחיתות המספרית של היהודים ותומכי ישראל בעולם וחולמים על אינטגרציה של מערכות ומדיניות.

קולות מאיראן – פרק 4 | המלחמה בישראל והרחוב האיראני

Wed, 13 Dec 2023 15:12:27 +0300

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את הדרך שבה רואים המשטר והציבור האיראני את המלחמה בישראל. כמה מקום תופסת המלחמה בשיח האיראני? מה הם ההבדלים בין תגובות המשטר למלחמה לאלה של הציבור? איך באה לידי ביטוי הביקורת של הציבור האיראני על מעורבות המשטר במלחמה ותמיכתו בחמאס ובחזבאללה? וגם – התגובה המפתיעה של יהדות איראן.

פייקלנד – פרק 8 | הטכנולוגיה בשירות ההשפעה

Tue, 12 Dec 2023 12:22:41 +0300

מלחמת עזה כבר הפילה לכולם את האסימון: ישראל לא יודעת לעשות הסברה, וחמור מכך - אין לה כלים טכנולוגיים שמתאימים לזירת ההשפעה העולמית המודרנית. שני מומחים - חבייר שוקרון, יזם ומומחה לטכנולוגיה עמוקה והשפעה, ודולי כפיר, איש מודיעין וחוקר סייבר - מנתחים בשיחה עם אטילה שומפלבי את כישלון ההסברה הישראלי, מציעים דרכים להתמודד עם הנחיתות המספרית של היהודים ותומכי ישראל בעולם וחולמים על אינטגרציה של מערכות ומדיניות. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

המלחמה בעזה ועתיד הרצועה: ראיון עם מתן וילנאי

Mon, 11 Dec 2023 14:14:02 +0300

סגן הרמטכ״ל לשעבר, האלוף (מיל') מתן וילנאי, מציג בפודקאסט מיוחד את נקודת מבטו על מאפייני המלחמה הנוכחית, על הלחימה במסגרת התמרון הקרקעי, על חלקו של העורף במלחמה ותפקיד הרשויות המקומיות, ועל האופן שבו לדעתו אפשר, בשילוב מהלכים צבאיים ומדיניים, למנוע את התחדשותו של איום הטרור מהרצועה, תוך היפרדות מהפלסטינים. בהמשך, וילנאי מתייחס גם ללחימה בצפון והעימות עם חיזבאללה ואיראן בתקופה הנוכחית, חשיבות של יחסי ישראל עם ארצות הברית והנשיא ביידן בפרט, והמציאות הבינ״ל המורכבת, בהשפעת רוסיה וסין.

פודקאסטרטגי 271: חודשיים למלחמה | פאנל מומחיות | איראן והמלחמה בישראל | תקשורת בצו 8 | עסקת השבויים

Thu, 07 Dec 2023 14:47:31 +0300

חודשיים למלחמה: התמרון הקרקעי, שחרור החטופים והמהלכים הבאים חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את תמונת המצב הצבאית והמדינית, עם סיום החודש השני למלחמה בעזה: מה ממחישה המלחמה עד כה לגבי נחיצותו של התמרון הקרקעי? כיצד שילוב הכוחות - קרקע ואוויר - בא לידי ביטוי בשדה הקרב? האם התמרון מקדם את המאמצים לשחרור החטופים וכיצד קידום שני היעדים הללו, במקביל, משפיע על פני המערכה? מה ההשלכות הבינ״ל של התערבות החות׳ים במלחמה ובפרט האיום על נתיבי השיט? ומה נדרש מישראל להחליט ולעשות, מבחינה מדינית, כדי להשפיע על עיצוב המציאות שאחרי המלחמה בעזה? רב-זירתיות במלחמה: איראן, לבנון, סוריה והמיליציות השיעיות | פאנל מומחיות שלוש חוקרות בכירות במכון – סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי - מציגות תמונת מצב עדכנית של הרב-זירתיות במלחמה, בשלב שאחרי ההפוגה, בדגש על המעורבות העקיפה של איראן במלחמה, והמעורבות הישירה של חיזבאללה, החות׳ים ומיליציות שיעיות נוספות. לאן חותרת איראן במהלכי ההתערבות שלה, והאם היא מסתפקת במהלכי ההתערבות שראינו עד כה? באיזה אופן איראן תומכת בחמאס, עוד לפני המלחמה? האם חיזבאללה צפוי להרחיב את העימות עם ישראל בחזית הצפון? עם אילו לחצים ותמריצים הוא מתמודד - בתוך לבנון ומחוץ לה - כדי שיימנע מכניסה למלחמה כוללת? מה השיקולים של אסד בעניין המעורבות במלחמה, וביחס לחמאס בפרט? כיצד המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק, בסוריה ובתימן, נגד הכוחות האמריקאים וכלי שיט בינלאומיים, משפיעים על מהלך העניינים? וגם – מה דעתן של המומחיות שלנו על הפרסומים האחרונים בנוגע לתפקידן של נשים בצה״ל במהלך המלחמה, וכן להתרעות שהעבירו לפני המלחמה - האם הכשל ב-7 באוקטובר נבע גם מהטייה מגדרית? רשת ביטחון | עד כמה מעורבת איראן במלחמה בישראל? הכוחות החמושים בחסות איראנית ברחבי המזרח התיכון הולכים ומסלימים את פעולותיהם נגד ישראל וארה"ב. בן ירושלמי משוחח עם סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון ובכירה לשעבר במוסד, במטרה להבין מה מידת מעורבותה של איראן במערכה הנוכחית, כיצד ארה"ב מתמודדת עם התקיפות על נכסיה - והאם פני המצב להסלמה. פייקלנד – פרק 7 | תקשורת בצו 8 מתחילת המלחמה בעזה, התקשורת הישראלית תפסה צד ברור וחד משמעי. במדינה שבה המתח בין השלטון לעיתונות שבר בשנה האחרונה שיאים, זה לא דבר מובן מאליו. ניר כהן (ynet) וצביקה קליין (Jerusalem Post) - שני עורכים בכירים בעיתונות הישראלית, מגלים בשיחה עם אטילה שומפלבי את הסודות שמאחורי ההחלטות היום-יומיות על עזה, חמאס, החטופים, היחס לדובר צה"ל והדילמות הנוגעות לאתיקה עיתונאית. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל מעבר לרשת - עסקת חילופי השבויים והשיח בעולם הערבי: האם ישראל אכן חלשה יותר מקורי עכביש? החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בתוכניתה בשיח בעולם הערבי על עסקת חילופי השבויים בין מדינת ישראל וארגון הטרור חמאס, בתיווך קטאר ומצרים. האם עצירת המלחמה לטובת עסקת השבויים הכוללת נשים וילדים נתפסת בעולם הערבי כנקודת חוזק או חולשה של ישראל? מדוע כעסו העזתים על מראות החגיגות בגדה המערבית עם שחרור האסירים הקטינים והאסירות? האם הפופלריות של חמאס מתחזקת בעקבות שחרור האסירים, ואם כן - היכן ? מדוע כל כך חשוב למפרציות ולמדינות ערב הסוניות לגמד את הישגי חמאס - האם זה נובע מאהבת ישראל או משנאת האחים המוסלמים? איך הדברים נקלטים בציר ההתנגדות? כיצד אירוע עסקת חילופי השבויים מחזק את תיאוריית קורי העכביש של נסראללה? וגם – מה לדעת הציבור הערבי הולך לקרות בשלבים הבאים?

מעבר לרשת - עסקת חילופי השבויים והשיח בעולם הערבי: האם ישראל אכן חלשה יותר מקורי עכביש?

Thu, 07 Dec 2023 11:04:16 +0300

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בתוכניתה בשיח בעולם הערבי על עסקת חילופי השבויים בין מדינת ישראל וארגון הטרור חמאס, בתיווך קטאר ומצרים. האם עצירת המלחמה לטובת עסקת השבויים הכוללת נשים וילדים נתפסת בעולם הערבי כנקודת חוזק או חולשה של ישראל? מדוע כעסו העזתים על מראות החגיגות בגדה המערבית עם שחרור האסירים הקטינים והאסירות? האם הפופלריות של חמאס מתחזקת בעקבות שחרור האסירים, ואם כן - היכן ? מדוע כל כך חשוב למפרציות ולמדינות ערב הסוניות לגמד את הישגי חמאס - האם זה נובע מאהבת ישראל או משנאת האחים המוסלמים? איך הדברים נקלטים בציר ההתנגדות? כיצד אירוע עסקת חילופי השבויים מחזק את תיאוריית קורי העכביש של נסראללה? וגם – מה לדעת הציבור הערבי הולך לקרות בשלבים הבאים?

רשת ביטחון | חודשיים למלחמה: איראן בדרך להסלמה?

Wed, 06 Dec 2023 13:59:04 +0300

הכוחות החמושים בחסות איראנית ברחבי המזרח התיכון הולכים ומסלימים את פעולותיהם נגד ישראל וארה"ב. בן ירושלמי משוחח עם סימה שיין, ראש אשכול איראן בכירה לשעבר במוסד, במטרה להבין מה מידת מעורבותה של איראן במערכה האזורית, כיצד ארה"ב מתמודדת עם התקיפות על נכסיה והאם פניה להסלמה.

The Next Steps: Where is Israel Headed in its War against Hamas?

Tue, 05 Dec 2023 12:39:04 +0300

After seven days of a temporary ceasefire between Israel and Hamas and the return of 114 hostages to Israeli territory, most of them Israeli women and children, Hamas violated the agreement and renewed the fire and launch of rockets toward Israel. Israel is now continuing in the next phase of its war against Hamas, attacking not only the northern part of the Gaza Strip, but also cities and neighborhoods in southern areas. In this podcast INSS researcher Adi Kantor sits down with Ofer Shelah, senior researcher at INSS and former member of the Knesset Foreign Affairs and Defense Committee. Together they discuss the current situation in Gaza and consider: Where is Israel headed vis-à-vis its goals concerning the war? What are the scenarios and parameters for the “day after”? What are the US conditions for continuing the fighting, and do they suit the Israeli objectives? And what is known at this point regarding Israel’s biggest failure in its 75 years of independence in protecting its own citizens against the October 7 massacre?

פייקלנד – פרק 7 | תקשורת בצו 8

Tue, 05 Dec 2023 10:06:55 +0300

מתחילת המלחמה בעזה, התקשורת הישראלית תפסה צד ברור וחד משמעי. במדינה שבה המתח בין השלטון לעיתונות שבר בשנה האחרונה שיאים, זה לא דבר מובן מאליו. ניר כהן (ynet) וצביקה קליין (Jerusalem Post) - שני עורכים בכירים בעיתונות הישראלית, מגלים בשיחה עם אטילה שומפלבי את הסודות שמאחורי ההחלטות היום-יומיות על עזה, חמאס, החטופים, היחס לדובר צה"ל והדילמות הנוגעות לאתיקה עיתונאית. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

רב-זירתיות במלחמה: איראן, לבנון, סוריה והמיליציות השיעיות | פאנל מומחיות

Mon, 04 Dec 2023 13:53:07 +0300

שלוש חוקרות בכירות במכון – סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי - מציגות תמונת מצב עדכנית של הרב-זירתיות במלחמה, בשלב שאחרי ההפוגה, בדגש על המעורבות העקיפה של איראן במלחמה, והמעורבות הישירה של חיזבאללה, החות׳ים ומיליציות שיעיות נוספות. לאן חותרת איראן במהלכי ההתערבות שלה, והאם היא מסתפקת במהלכי ההתערבות שראינו עד כה? באיזה אופן איראן תומכת בחמאס, עוד לפני המלחמה? האם חיזבאללה צפוי להרחיב את העימות עם ישראל בחזית הצפון? עם אילו לחצים ותמריצים הוא מתמודד - בתוך לבנון ומחוץ לה - כדי שיימנע מכניסה למלחמה כוללת? מה השיקולים של אסד בעניין המעורבות במלחמה, וביחס לחמאס בפרט? כיצד המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק, בסוריה ובתימן, נגד הכוחות האמריקאים וכלי שיט בינלאומיים, משפיעים על מהלך העניינים? וגם – מה דעתן של המומחיות שלנו על הפרסומים האחרונים בנוגע לתפקידן של נשים בצה״ל במהלך המלחמה, וכן להתרעות שהעבירו לפני המלחמה - האם הכשל ב-7 באוקטובר נבע גם מהטייה מגדרית?

פודקאסטרטגי 270: המחדל המודיעיני - ריאיון עם ראש אמ"ן לשעבר | החזית הימית | האתגר הצה"ל בתחום ההשפעה

Mon, 04 Dec 2023 13:21:24 +0300

הכישלון המודיעיני ב-7 באוקטובר: ריאיון עם ראש אמ"ן לשעבר מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח את מרכיבי הכישלון המודיעיני במתקפת ה-7/10: מהי קונספציה, ומהן הקונספציות שקרסו במקרה זה? מה ההבדל בין תוכנית אופרטיבית (או תוכנית מגירה) לפקודת מבצע והאם הם היו קיימים במסגרת ההיערכות המודיעינית והמבצעית, מול גזרת עזה, בתקופה שקדמה למתקפה? על רקע הדיווחים על התרעה שהגיעה מ-8200 לפני המתקפה - מהי חובת ההתרעה האישית באמ״ן והאם היא מספיקה כדי לחולל שינוי ברמה הארגונית? ומה תפקיד יחידת הבקרה שקמה באמ״ן כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, ומה השפעתה כיום? החזית הימית של המלחמה: החות׳ים, איראן והאיום על נתיבי השיט חוקר המכון, תא"ל (מיל') יובל אילון, על השלכות המלחמה בעזה על הזירה הימית: מה החשיבות של נתיבי השיט בים סוף ומדוע הפגיעה באוניות שקשורות לישראל או לאנשי עסקים ישראלים היא איום בעל משמעות עולמית? באילו אמצעים מפעילים החות׳ים ואיראן טרור ימי נגד ישראל, ועוד קודם לכן נגד מדינות ערביות? וכיצד המעורבות האמריקאית והסכמי אברהם עוזרים לישראל להתמודד עם איומים אלה כעת? פייקלנד – פרק 6 | האתגר של צה"ל בתחומי ההשפעה לצה"ל יש יכולות בתחומי ההשפעה והתודעה, אולם ההערכה היא כי הן לא מספיקות. מחלקת השפעה אמנם הוקמה כמטה מבצעי בשנים האחרונות, אך נראה כי בזירת הקרב המודרנית, למשחקי ההשפעה על התודעה של האויב יש מקום גדול יותר. האם בצה"ל ירימו את הכפפה? מי אמור להגן על הישראלים מפני מבצעי השפעה זרים? ומה תפקידו של דובר צה"ל? חוקר המכון אטילה שומפלבי מארח את דודי סימן טוב (INSS) ואת ד"ר סער רווה, מומחה להשפעה, לדיון על כלי מלחמה שלא כוללים טילים ומטוסי קרב.

חודשיים למלחמה: התמרון הקרקעי, שחרור החטופים והמהלכים הבאים

Sun, 03 Dec 2023 14:55:27 +0300

חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את תמונת המצב הצבאית והמדינית, עם סיום החודש השני למלחמה בעזה: מה ממחישה המלחמה עד כה לגבי נחיצותו של התמרון הקרקעי? כיצד שילוב הכוחות - קרקע ואוויר - בא לידי ביטוי בשדה הקרב? האם התמרון מקדם את המאמצים לשחרור החטופים וכיצד קידום שני היעדים הללו, במקביל, משפיע על פני המערכה? מה ההשלכות הבינ״ל של התערבות החות׳ים במלחמה ובפרט האיום על נתיבי השיט? ומה נדרש מישראל להחליט ולעשות, מבחינה מדינית, כדי להשפיע על עיצוב המציאות שאחרי המלחמה בעזה?

פודקאסטרטגי 270: המחדל המודיעיני - ריאיון עם ראש אמ"ן לשעבר | החזית הימית | האתגר הצה"ל בתחום ההשפעה

Thu, 30 Nov 2023 13:41:04 +0300

הכישלון המודיעיני ב-7 באוקטובר: ריאיון עם ראש אמ"ן לשעבר

Thu, 30 Nov 2023 13:35:42 +0300

מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח את מרכיבי הכישלון המודיעיני במתקפת ה-7/10: מהי קונספציה, ומהן הקונספציות שקרסו במקרה זה? מה ההבדל בין תוכנית אופרטיבית (או תוכנית מגירה) לפקודת מבצע והאם הם היו קיימים במסגרת ההיערכות המודיעינית והמבצעית, מול גזרת עזה, בתקופה שקדמה למתקפה? על רקע הדיווחים על התרעה שהגיעה מ-8200 לפני המתקפה - מהי חובת ההתרעה האישית באמ״ן והאם היא מספיקה כדי לחולל שינוי ברמה הארגונית? ומה תפקיד יחידת הבקרה שקמה באמ״ן כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, ומה השפעתה כיום?

Fakeland - in English | The World, Israel and the Perception about the War

Wed, 29 Nov 2023 14:52:11 +0300

Israel may win the war against Hamas in Gaza, but the battle for positive public opinion is far from getting a trophy. For years, Israel has been trying to convince the world that the war against Islamic terror is a war led for the entire West. In spite of the horrific atrocities on the 7th of October, millions still stand with the Palestinians and not with Israel. Dr. Vera Michlin Shapir and Dr. Ofer Friedman speak with Fakeland host, Attila Somfalvi, on the strategic communication of Israel and Hamas. The Podcast is produced in partnership with the Konard Adenauer Stiftung, Israel

פייקלנד – פרק 6 | האתגר של צה"ל בתחומי ההשפעה

Wed, 29 Nov 2023 13:19:44 +0300

לצה"ל יש יכולות בתחומי ההשפעה והתודעה, אולם ההערכה היא כי הן לא מספיקות. מחלקת השפעה אמנם הוקמה כמטה מבצעי בשנים האחרונות, אך נראה כי בזירת הקרב המודרנית, למשחקי ההשפעה על התודעה של האויב יש מקום גדול יותר. האם בצה"ל ירימו את הכפפה? מי אמור להגן על הישראלים מפני מבצעי השפעה זרים? ומה תפקידו של דובר צה"ל? חוקר המכון אטילה שומפלבי מארח את דודי סימן טוב (INSS) ואת ד"ר סער רווה, מומחה להשפעה, לדיון על כלי מלחמה שלא כוללים טילים ומטוסי קרב.

"Hamas is a Terror Organization, Terrorism Has No Religion": An Interview with an Emirati Strategist

Tue, 28 Nov 2023 16:39:32 +0300

In this INSS podcast, Dr. Ofir Winter sits with Eng. Saoud Saqer, an Emirati strategist and expert on the Abraham Accords and the Israeli-Palestinian conflict, to hear his thoughts about the Israel-Hamas war. Saqer contends that the Hamas October 7 massacre was a catastrophe not only for the Israelis, but for humanity in general. He condemns Hamas as a terror organization that does not represent Arabs or Islam, emphasizing that terrorism has no religion. He discusses the resilience of Israel-Emirati relations in the context of the Israel-Hamas war, and clarifies why the Abraham Accords contribute more to advancing the Palestinian cause than to Hamas's strategy of terrorism and violent struggle. In addition, he suggests lessons for Israelis and Palestinians drawn from the UAE's experience in dealing with radical Islam and promoting tolerance.

החזית הימית של המלחמה: החות׳ים, איראן והאיום על נתיבי השיט

Tue, 28 Nov 2023 14:48:26 +0300

חוקר המכון, תא"ל (מיל') יובל אילון, על השלכות המלחמה בעזה על הזירה הימית: מה החשיבות של נתיבי השיט בים סוף ומדוע הפגיעה באוניות שקשורות לישראל או לאנשי עסקים ישראלים היא איום בעל משמעות עולמית? באילו אמצעים מפעילים החות׳ים ואיראן טרור ימי נגד ישראל, ועוד קודם לכן נגד מדינות ערביות? וכיצד המעורבות האמריקאית והסכמי אברהם עוזרים לישראל להתמודד עם איומים אלה כעת?

פודקאסטרטגי 269: עסקת החטופים | מכונת רעל בשם אל-ג'זירה | ביטחון המזון במלחמה | האנטישמיות במערב

Thu, 23 Nov 2023 18:57:15 +0300

עסקת החטופים – דיון מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, דן עם החוקרים הבכירים – הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ופרופ' קובי מיכאל – בעסקת החטופים השנויה במחלוקת שנחתמה מול חמאס. מה חושבים מומחי המכון על תנאי העסקה? כיצד ניתן להסביר את תוצאות סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי, לפיו העם חלוק בדעתו בנוגע לעסקת החטופים – והאם אחת הסיבות להתנגדות לעסקה קשורה למחאה ששררה בישראל טרם המלחמה? מהם קווי הדמיון והשוני בין העסקה הנוכחית לבין עסקאות קודמות בישראל ובעולם? וגם – כיצד יראה המשך המערכה אחרי תום ההפוגה, והאם יש אפשרות שההפוגה תהפוך להפסקת אש ארוכת טווח? פייקלנד - פרק 5 | כך הפכה אל-ג'זירה למכונת הרעל של המזרח התיכון כבר כמעט 30 שנה שהרשת הקטארית משנה את פני המזרח התיכון, בוחשת בתוך דיקטטורות ודמוקרטיות כאחת, מסייעת למחבלים ולרוצחים דוגמת חמאס. מגיש "פייקלנד" אטילה שומפלבי מראיין את רועי קייס (כאן11) ופרופ' קובי מיכאל (INSS) על הנשק המסוכן של שליט קטאר שלא נופל משום טיל מדוייק. ביטחון המזון במלחמה: משבר התעשייה והאספקה גלית כהן, ראשת תכנית שינויי אקלים ובטחון לאומי במכון, ודודי מנביץ, יו"ר איגוד תעשיות המזון, בדיון על המשבר שמאיים על ביטחון המזון של ישראל והדרכים לטפל בו ולמנוע את החרפתו: מהם האתגרים שנחשפו עם תחילת המלחמה בתחום שרשראות האספקה של תעשיית המזון - החל באספקת מוצרי הגלם, דרך הייצור, ועד לצרכנים בשווקים? במה מתבטא המשבר הנוכחי לעומת המשברים שהתעוררו בתחום זה בתקופת הקורונה ובעקבות המלחמה באוקראינה? כיצד צריכה ישראל לתכלל את הטיפול במשבר זה, על מרכיביו השונים, ולאיזה אתגרים עתידיים יש להיערך בעקבותיו? גל אנטישמיות במערב - על סטרואידים מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״, ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה של מאות אחוזים בהיקף התקריות האנטישמיות והאנטי-ישראליות במדינות המערב. חוקר המכון שחר עילם מציג תמונת מצב לגבי גל המחאה האנטי-ישראלי והאנטישמיות באירופה ובאמריקה, ודן בשאלות הבאות: כיצד מגיבות הממשלות במערב להתפרצות השנאה והאלימות? האם מנהיגי המערב ישכילו הפעם להתמודד עם בעיות השורש הפנימיות המאיימות על ביטחון אזרחי המדינות (יהודים ולא-יהודים כאחד) ועל יציבותן? מה מאפיין את ההתארגנויות השונות הנוטלות חלק בהפגנות ומדוע הן מסכנות את הדמוקרטיה הליברלית ולא רק את ישראל והקהילות היהודיות? ובאילו ערוצים יכולה ישראל לפעול, יחד עם מדינות אלה, כדי להיאבק בתופעה?

עסקת החטופים – דיון מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי

Thu, 23 Nov 2023 18:33:20 +0300

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, דן עם החוקרים הבכירים – הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ופרופ' קובי מיכאל – בעסקת החטופים השנויה במחלוקת שנחתמה מול חמאס. מה חושבים מומחי המכון על תנאי העסקה? כיצד ניתן להסביר את תוצאות סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי, לפיו העם חלוק בדעתו בנוגע לעסקת החטופים – והאם אחת הסיבות להתנגדות לעסקה קשורה למחאה ששררה בישראל טרם המלחמה? מהם קווי הדמיון והשוני בין העסקה הנוכחית לבין עסקאות קודמות בישראל ובעולם? וגם – כיצד יראה המשך המערכה אחרי תום ההפוגה, והאם יש אפשרות שההפוגה תהפוך להפסקת אש ארוכת טווח?

ביטחון המזון במלחמה: משבר התעשייה והאספקה

Wed, 22 Nov 2023 15:06:05 +0300

גלית כהן, ראשת תכנית שינויי אקלים ובטחון לאומי במכון, ודודי מנביץ, יו"ר איגוד תעשיות המזון, בדיון על המשבר שמאיים על ביטחון המזון של ישראל והדרכים לטפל בו ולמנוע את החרפתו: מהם האתגרים שנחשפו עם תחילת המלחמה בתחום שרשראות האספקה של תעשיית המזון - החל באספקת מוצרי הגלם, דרך הייצור, ועד לצרכנים בשווקים? במה מתבטא המשבר הנוכחי לעומת המשברים שהתעוררו בתחום זה בתקופת הקורונה ובעקבות המלחמה באוקראינה? כיצד צריכה ישראל לתכלל את הטיפול במשבר זה, על מרכיביו השונים, ולאיזה אתגרים עתידיים יש להיערך בעקבותיו?

גל אנטישמיות במערב - על סטרואידים

Tue, 21 Nov 2023 10:21:15 +0300

מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״, ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה של מאות אחוזים בהיקף התקריות האנטישמיות והאנטי-ישראליות במדינות המערב. חוקר המכון שחר עילם מציג תמונת מצב לגבי גל המחאה האנטי-ישראלי והאנטישמיות באירופה ובאמריקה, ודן בשאלות הבאות: כיצד מגיבות הממשלות במערב להתפרצות השנאה והאלימות? האם מנהיגי המערב ישכילו הפעם להתמודד עם בעיות השורש הפנימיות המאיימות על ביטחון אזרחי המדינות (יהודים ולא-יהודים כאחד) ועל יציבותן? מה מאפיין את ההתארגנויות השונות הנוטלות חלק בהפגנות ומדוע הן מסכנות את הדמוקרטיה הליברלית ולא רק את ישראל והקהילות היהודיות? ובאילו ערוצים יכולה ישראל לפעול, יחד עם מדינות אלה, כדי להיאבק בתופעה?

פייקלנד - פרק 5 | כך הפכה אל-ג'זירה למכונת הרעל של המזרח התיכון

Mon, 20 Nov 2023 13:05:42 +0300

כבר כמעט 30 שנה שהרשת הקטארית אל-ג'זירה משנה את פני המזרח התיכון, בוחשת בתוך דיקטטורות ודמוקרטיות כאחת ומסייעת למחבלים ולרוצחים דוגמת חמאס. מגיש "פייקלנד" אטילה שומפלבי מראיין את רועי קייס (כאן11) ופרופ' קובי מיכאל (INSS) על הנשק המסוכן של שליט קטאר שלא נופל משום טיל מדוייק. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

פודקאסטרטגי 268: בתוך הראש של סינוואר | לקראת מלחמה בצפון? | בין עזה לנסראללה

Wed, 15 Nov 2023 16:19:44 +0300

בתוך הראש של יחיא סינוואר: דיבייט באולפן פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף – חוקרי הזירה הפלסטינית במכון שלא תמיד רואים עין בעין – מנסים להיכנס לראשה של הנהגת ארגון הטרור חמאס והעומד בראשו יחיא סינוואר. מה הייתה התכלית האסטרטגית של מתקפת ה-7 באוקטובר בעבור הנהגת חמאס? איך ההנהגה מבינה ברגע זה את האירוע ולאן היא מבקשת להוליך אותו? וגם – איך משפיעים האירועים על תודעת הזהות הפלסטינית? רשת ביטחון | הגבול מתחמם - לקראת מלחמה בצפון? חילופי האש בגבול הצפון, שנמשכים כבר מעל חמישה שבועות, הולכים ומסלימים, ומציבים בפני ישראל דילמה לגבי המשך הלחימה. בן ירושלמי משוחח עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ומומחית ללבנון, כדי להבין את הלך הרוח בקרב חזבאללה והעומד בראשה, הביקורת מתוך לבנון, התהיות במערכת לגבי המשך הלחימה והאם פנינו להסלמה ומלחמה כוללת. מעבר לרשת | בין עזה לנסראללה: חלק א' – מה חושב הציבור העזתי? השבוע מתחלקת התוכנית ״מעבר לרשת״ לשני חלקים: האחד על הזירה הדרומית והשני על הצפונית. בחלק הראשון ננסה להקשיב לקולות ולתמונות המגיעים מעזה. נבין את השיח על ה״נכבה השנייה״, ומדוע פלסטינים רבים העדיפו לברוח דרומה למרות שנשבעו שעדיף מותם על עקירותם. נדבר על הרובים שמופנים כלפיהם מצד חמאס, על הצילומים המשפילים בראייתם של הזקנים והצעירים שעוברים את המסע מצפון לדרום. כמו כן, נקשיב לקולות הרופאים והעיתונאים שמנסים לתווך לנו את סיפורי הילדים הפצועים, הרעב והמחסור בתרופות. נסיים את החלק בביקורת הקשה שנמתחת כלפי מנהיגי מדינות ערב, על כך שאינם עושים דבר עבור הציבור העזתי. מעבר לרשת | בין עזה לנסראללה: חלק ב' – מה חושב הציבור הלבנוני? לאחר שהחלק הראשון של התוכנית עסק בציבור העזתי, מפנה המגישה אורית פרלוב את המבט צפונה ועוסקת בשיח הציבורי בלבנון כלפי המערכה של חזבאללה נגד ישראל. מה בראיית הציבור האינטרס של חזבאללה? מדוע עדיפה לדעתם ״חזית לוחצת״, כדברי נסראללה, ולא מלחמה אזורית כוללת? כמו כן, נראה את הקמפיינים והביקורת המופנית כלפי מנהיגי מדינות ערב שנתפסים ״כמגן אנושי״ של ישראל מחד, ואת הביקורת שמופנית כלפי העיתונאים הלבנונים מאידך שמואשמים בבגידה וב"שיתוף פעולה ברצח הילדים העזתים", בשל הביקורת הקשה שהם מותחים כלפי חזבאללה וסירובם לאפשר ללבנון להכנס למלחמה עם ישראל. וגם: נחזור לבית החולים החולים שיפא - האם זה המקום שיחתום את המערכה?

פייקלנד – פרק 4 | "המדינה לא מסוגלת לעשות את מה שאנחנו עושים"

Wed, 15 Nov 2023 15:50:28 +0300

המלחמה בעזה חשפה את העוצמה של החברה הישראלית שהתגייסה לכל משימה אפשרית, אבל גם את חולשתה של מערכת ההסברה הרשמית. אלפי ישראלים עם מקלדת התגייסו לקרב על התודעה ברחבי תבל - וגם בעולם הערבי. על ההבדלים בין הזירות, על מה שעובד ומה שלא, על מסרים, סרטונים ומהירות תגובה: אטילה שומפלבי עם ד"ר אלי דוד, אלה קינן ואביתר אדרי, על מערך ההסברה האזרחי הפעיל בעולם. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

רשת ביטחון | הגבול מתחמם - לקראת מלחמה בצפון?

Wed, 15 Nov 2023 15:39:54 +0300

חילופי האש בגבול הצפון, שנמשכים כבר מעל חמישה שבועות, הולכים ומסלימים, ומציבים בפני ישראל דילמה לגבי המשך הלחימה. בן ירושלמי משוחח עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ומומחית ללבנון, כדי להבין את הלך הרוח בקרב חזבאללה והעומד בראשה, הביקורת מתוך לבנון, התהיות במערכת לגבי המשך הלחימה והאם פנינו להסלמה ומלחמה כוללת.

Israel at War: Will the Northern Border Become a Second Front?

Wed, 15 Nov 2023 15:39:54 +0300

40 days have passed since the October 7 massacre of Israeli citizens by Hamas terrorists and Gazan civilian accomplices. While Israel’s primary military efforts are concentrated in the Gaza Strip, it seems that the situation on the northern border has escalated sharply. Hezbollah’s ongoing attacks against Israeli civilians, including the use of heavier explosives, along with the evacuation of tens of thousands of Israeli civilians from their homes near the border due to the security threat, clearly demand a response from Israel. What the response will be, as well as its scope, remains be seen. In this podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Orna Mizrahi, senior researcher at INSS and former deputy national security advisor. Together they discuss the current escalation in the north and consider: What is the nature of the fighting on the Lebanese border since the beginning of the war in Gaza? What motivates Hezbollah to join the war? Can we expect a full-scale war? And what should happen along the Lebanese border on “the day after” the war in Gaza?

בתוך הראש של יחיא סינוואר: דיבייט באולפן

Tue, 14 Nov 2023 14:42:20 +0300

פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף – חוקרי הזירה הפלסטינית במכון שלא תמיד רואים עין בעין – מנסים להיכנס לראשה של הנהגת ארגון הטרור חמאס והעומד בראשו יחיא סינוואר. מה הייתה התכלית האסטרטגית של מתקפת ה-7 באוקטובר בעבור הנהגת חמאס? איך ההנהגה מבינה ברגע זה את האירוע ולאן היא מבקשת להוליך אותו? וגם – איך משפיעים האירועים על תודעת הזהות הפלסטינית?

מעבר לרשת | בין עזה לנסראללה: חלק ב' – מה חושב הציבור הלבנוני?

Mon, 13 Nov 2023 18:42:10 +0300

לאחר שהחלק הראשון של התוכנית עסק בציבור העזתי, מפנה החוקרת אורית פרלוב את המבט צפונה ועוסקת בשיח הציבורי בלבנון כלפי המערכה של חזבאללה נגד ישראל. מה בראיית הציבור האינטרס של חזבאללה? מדוע עדיפה לדעתם ״חזית לוחצת״, כדברי נסראללה, ולא מלחמה אזורית כוללת? כמו כן, נראה את הקמפיינים והביקורת המופנית כלפי מנהיגי מדינות ערב שנתפסים ״כמגן אנושי״ של ישראל מחד, ואת הביקורת שמופנית כלפי העיתונאים הלבנונים מאידך שמואשמים בבגידה וב"שיתוף פעולה ברצח הילדים העזתים", בשל הביקורת הקשה שהם מותחים כלפי חזבאללה וסירובם לאפשר ללבנון להכנס למלחמה עם ישראל. וגם: נחזור לבית החולים החולים שיפא - האם זה המקום שיחתום את המערכה?

עבר לרשת | בין עזה לנסראללה: חלק א' – מה חושב הציבור העזתי?

Mon, 13 Nov 2023 17:36:59 +0300

השבוע מתחלקת התוכנית ״מעבר לרשת״ לשני חלקים: האחד על הזירה הדרומית והשני על הצפונית. בחלק הראשון ננסה להקשיב לקולות ולתמונות המגיעים מעזה. נבין את השיח על ה״נכבה השנייה״, ומדוע פלסטינים רבים העדיפו לברוח דרומה למרות שנשבעו שעדיף מותם על עקירותם. נדבר על הרובים שמופנים כלפיהם מצד חמאס, על הצילומים המשפילים בראייתם של הזקנים והצעירים שעוברים את המסע מצפון לדרום. כמו כן, נקשיב לקולות הרופאים והעיתונאים שמנסים לתווך לנו את סיפורי הילדים הפצועים, הרעב והמחסור בתרופות. נסיים את החלק בביקורת הקשה שנמתחת כלפי מנהיגי מדינות ערב, על כך שאינם עושים דבר עבור הציבור העזתי.

المجتمع العربي في إسرائيل بعد السابع من أكتوبر وحرب غزة

Thu, 09 Nov 2023 15:39:09 +0300

في هذة الحلقة- مع الباحث الكبير في المعهد بروفيسور محمد وتد- نلقي الضوء على ردود الأفعال عند المجتمع العربي في إسرائيل، على الهجوم الإرهابي الذي حدث في السابع من أكتوبر والحرب في غزة نتطرق الى ردود الافعال على المجزرة في وسائل الاعلام المحلية، في تصريحات القادة الدينيين والسياسيين، وفي الرأي العام لدى المجتمع العربي. لماذا لم يتكرر سيناريو التصعيد الداخلي بين مواطنين عرب ويهود، كالذي حدث خلال عملية حارس الأسوار (٢٠٢١)، بل على العكس تماما؟ كيف ينعكس هذا الحدث على هواجس الجمهور العربي والرغبة في العيش المشترك وكيف يتم التعبير عن ذلك ضمن مبادرات للمساعدة والتضامن المدني مع ضحايا المجزرة؟

סין, הפלסטינים - והפוליטיקה העולמית

Thu, 09 Nov 2023 13:45:11 +0300

סגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין, גליה לביא, בשיחה עם חוקר המכון ד"ר אורי סלע על הסיבות לתגובה הסינית למלחמת "חרבות ברזל", על היחסים הארוכים שבין סין לבין הפלסטינים, ועל ההקשרים הרחבים יותר לדברים במדיניות החוץ הסינית ככלל.

פודקאסטרטגי 267: כלכלת מלחמה | יחסי רוסיה-ישראל: סוף לקונספציה? | משחקי התודעה | סין והמלחמה בעזה

Thu, 09 Nov 2023 13:42:55 +0300

כלכלת מלחמה: כיצד הלחימה תשפיע על הכלכלה הישראלית? ריאיון עם פרופ' מנואל טרכטנברג ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, פרופ' מנואל טרכטנברג, מתארח בפודקאסטרטגי כדי לענות על השאלות הנוגעות להשפעות המלחמה על כלכלת ישראל. באיזה מצב כלכלי נכנסה ישראל למלחמה ומהן ההשלכות המידיות ואלה שעלולות להיות בטווח האורך יותר על הכלכלה הישראלית? מה צריכה להיות המדיניות הכלכלית שתאפשר קודם כל לתת מענה למי שנפגע מהמלחמה? מה הן ההשלכות הרוחביות של הלחימה על המשק - ומה עוד עלול לבוא בהמשך? וגם, רגע של אופטימיות: על המאפיינים הייחודיים של החברה הישראלית ויכולתה לצאת ממשברים. יחסי רוסיה-ישראל ברקע המלחמה בעזה: הזמן לניפוץ הקונספציה? על רקע התמיכה הבולטת של רוסיה בחמאס, ביקור בכירי חמאס במוסקבה במהלך המלחמה וההצהרות הצורמות שמגיעות מהקרמלין ובהן התייצבות ברורה בצד הפלסטיני במלחמה, חוקר המכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן, מנתח את מערכת היחסים הנוכחית בין רוסיה לישראל ועוסק בשאלה – האם זה הזמן לאתגר את התפיסה לפיה יש לשמור על יחסי ידידות עם מוסקבה? פייקלנד - פרק 3 | במשחקי תודעה - סינוואר עקף את ישראל ואת נסראללה חמאס נכנס למלחמה כשבתחום אחד הוא מוביל: במאבק על התודעה. חודש אחרי הטבח הנורא של 7 באוקטובר, ישראל מתקשה לשמור על הלגיטימציה שלה בעולם, בעוד חמאס מצליח להיתפס כמי שהשפיל את ישראל והוכיח כי היא לא כל יכולה. איך היא עשתה את זה? יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לזירה הפלסטינית, ואריק ברבינג, לשעבר מפקד מרחב ירושלים בשב"כ וראש אגף הסייבר, בשיחה עם מגיש פייקלנד, אטילה שומפלבי, על מבצעי ההשפעה של חמאס, על דעת הקהל ועל הקושי של ישראל להשפיע על העזתים. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל סין, הפלסטינים - והפוליטיקה העולמית סגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין, גליה לביא, בשיחה עם חוקר המכון ד"ר אורי סלע על הסיבות לתגובה הסינית למלחמת "חרבות ברזל", על היחסים הארוכים שבין סין לבין הפלסטינים, ועל ההקשרים הרחבים יותר לדברים במדיניות החוץ הסינית ככלל.

Israel at War: The Iranian Involvement

Wed, 08 Nov 2023 15:37:35 +0300

Over a month has passed since the October 7 massacre of Israeli citizens perpetrated by Hamas terrorists and Gazan civilian accomplices. The most vicious attack against Jews since the Holocaust brought an unprecedented number of Israeli casualties: 1400 killed; 240 hostages held by Hamas, among them 32 children; over 7200 injured; and over 250,000 displaced, evacuated from their homes. In this podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Raz Zimmt, an expert on Iran at INSS and author of the book Iran From Within: State and Society in the Islamic Republic (in Hebrew), published in 2022. Together they discuss the current Iranian involvement in the Israel-Hamas war. To what extent was Iran part of the planning and execution of the massacre of October 7? What is its role in the war? How large is the threat of further escalation, and are there “escalation steps” from Iran’s perspective? What are the relations between Iran and its proxies in the Middle East with regard to the war? And what are Iran’s interests and considerations regarding the “day after”?

יחסי רוסיה-ישראל ברקע המלחמה בעזה: הזמן לניפוץ הקונספציה?

Wed, 08 Nov 2023 12:25:13 +0300

על רקע התמיכה הבולטת של רוסיה בחמאס, ביקור בכירי חמאס במוסקבה במהלך המלחמה וההצהרות הצורמות שמגיעות מהקרמלין ובהן התייצבות ברורה בצד הפלסטיני במלחמה, חוקר המכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן, מנתח את מערכת היחסים הנוכחית בין רוסיה לישראל ועוסק בשאלה – האם זה הזמן לאתגר את התפיסה לפיה יש לשמור על יחסי ידידות עם מוסקבה?

כלכלת מלחמה: כיצד הלחימה תשפיע על הכלכלה הישראלית? ריאיון עם פרופ' מנואל טרכטנברג

Tue, 07 Nov 2023 16:00:01 +0300

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, פרופ' מנואל טרכטנברג, מתארח בפודקאסטרטגי כדי לענות על השאלות הנוגעות להשפעות המלחמה על כלכלת ישראל. באיזה מצב כלכלי נכנסה ישראל למלחמה ומהן ההשלכות המידיות ואלה שעלולות להיות בטווח האורך יותר על הכלכלה הישראלית? מה צריכה להיות המדיניות הכלכלית שתאפשר קודם כל לתת מענה למי שנפגע מהמלחמה? מה הן ההשלכות הרוחביות של הלחימה על המשק - ומה עוד עלול לבוא בהמשך? וגם, רגע של אופטימיות: על המאפיינים הייחודיים של החברה הישראלית ויכולתה לצאת ממשברים.

פייקלנד - פרק 3 | במשחקי תודעה - סינוואר עקף את ישראל ואת נסראללה

Mon, 06 Nov 2023 08:14:57 +0300

חמאס נכנס למלחמה כשבתחום אחד הוא מוביל: במאבק על התודעה. חודש אחרי הטבח הנורא של 7 באוקטובר, ישראל מתקשה לשמור על הלגיטימציה שלה בעולם, בעוד חמאס מצליח להיתפס כמי שהשפיל את ישראל והוכיח כי היא לא כל יכולה. איך היא עשתה את זה? יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לזירה הפלסטינית, ואריק ברבינג, לשעבר מפקד מרחב ירושלים בשב"כ וראש אגף הסייבר, בשיחה עם מגיש פייקלנד, אטילה שומפלבי, על מבצעי ההשפעה של חמאס, על דעת הקהל ועל הקושי של ישראל להשפיע על העזתים. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

פודקאסטרטגי 266 טכנולוגיות בשדה הקרב - הפלישה לתודעה הישראלית יחסי יהודים - ערבים בתקופת המלחמה

Thu, 02 Nov 2023 12:51:39 +0300

יציאה מהבונקר הטכנולוגי: הלקחים הטכנולוגיים-אסטרטגיים ממתקפת הפתע והמלחמה בעזה בעקבות מתקפת הפתע ונקודות התורפה שהתגלו באמצעי ההגנה הטכנולוגיים, חוקר המכון ד"ר אריאל סובלמן מציג את השינויים וההתאמות הדרושים לישראל בתחום השימוש בטכנולוגיה בהגנה ובשדה הקרב. כמו כן מציג סובלמן את החשיבות של פיתוח אסטרטגיה לאומית שתתכלל את כל המרכיבים הטכנולוגיים הדרושים, כדי לא להיתפס שוב בלתי מוכנה לתת מענה מידי למתקפה, וכדי להכניע את אויביה בשדה הקרב. פייקלנד - פרק 2 | בחסות המלחמה: כך פלשו רוסיה ואיראן לתודעה הישראלית ישראל מדברת על הסברה, בעוד רוסיה ואיראן, לצד חיזבאללה וחמאס, מנסות להשפיע על התודעה בישראל וליצור חזית פנימית בין יהודים לערבים ובין יהודים ליהודים. ברשתות החברתיות הגבולות נפרצו מזמן, וכעת חודר הקרב על התודעה גם לכלי תקשורת מרכזיים. בפרק השני של פייקלנד, מדברים חוקר המכון דודי סימן טוב, ראש תוכנית רוסיה במכון ארקדי מיל-מן ומנכ"ל פייק-ריפורטר אחיה ש"ץ עם אטילה שומפלבי על הסכנה שבפנים. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל היחסים בין יהודים וערבים בתקופת המלחמה בישראל חוקר המכון הבכיר, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, בשיחה עם ראש המכון פרופ' מנואל טרכטנברג והחוקר הבכיר פרופ' מוחמד ותד, על היחסים הרגישים בין החברה היהודית והערבית בישראל – במיוחד בתקופת המלחמה – ועל האופן שבו יש לפעול כדי לשמר את השקט (המופתי) הנשמר עד כה ביחסים בין הציבורים. כיצד רואה הציבור הערבי את אירועי ה-7 באוקטובר ואת המלחמה שנפתחה בעקבותיהם? מהי ההשפעה של שמירת היחסים בין היהודים וערבים בישראל מבחינה תודעתית, פוליטית וכלכלית? ומה על המנהיגים הערבים והיהודים צריכים לעשות כדי שהמצב הרגיש לא יסלים?

יציאה מהבונקר הטכנולוגי: הלקחים הטכנולוגיים-אסטרטגיים ממתקפת הפתע והמלחמה בעזה

Thu, 02 Nov 2023 11:35:33 +0300

בעקבות מתקפת הפתע ונקודות התורפה שהתגלו באמצעי ההגנה הטכנולוגיים, חוקר המכון ד"ר אריאל סובלמן מציג את השינויים וההתאמות הדרושים לישראל בתחום השימוש בטכנולוגיה בהגנה ובשדה הקרב. כמו כן מציג סובלמן את החשיבות של פיתוח אסטרטגיה לאומית שתתכלל את כל המרכיבים הטכנולוגיים הדרושים, כדי לא להיתפס שוב בלתי מוכנה לתת מענה מידי למתקפה, וכדי להכניע את אויביה בשדה הקרב.

היחסים בין יהודים וערבים בתקופת המלחמה בישראל

Wed, 01 Nov 2023 12:34:48 +0300

חוקר המכון הבכיר, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, בשיחה עם ראש המכון פרופ' מנואל טרכטנברג והחוקר הבכיר פרופ' מוחמד ותד, על היחסים הרגישים בין החברה היהודית והערבית בישראל – במיוחד בתקופת המלחמה – ועל האופן שבו יש לפעול כדי לשמר את השקט (המופתי) הנשמר עד כה ביחסים בין הציבורים. כיצד רואה הציבור הערבי את אירועי ה-7 באוקטובר ואת המלחמה שנפתחה בעקבותיהם? מהי ההשפעה של שמירת היחסים בין היהודים וערבים בישראל מבחינה תודעתית, פוליטית וכלכלית? ומה על המנהיגים הערבים והיהודים צריכים לעשות כדי שהמצב הרגיש לא יסלים?

"Hamas is the Curse”: A Fascinating Interview with an Egyptian Researcher

Tue, 31 Oct 2023 11:55:19 +0300

INSS researcher Ofir Winter spoke with Dalia Ziada, an Egyptian writer specializing in security studies and geopolitics, and the Executive Director of MEEM Center for Middle East and Eastern Mediterranean Studies. Ziada said that Israel is now fighting Hamas not on behalf of itself alone, but on behalf of the entire region. Furthermore, Israel is doing what every other country in the world would do if its citizens were attacked during a holiday and were killed in their own houses. She also explained the reasons for Egypt's concern regarding hosting displaced citizens from Gaza, envisioned what a region without Hamas might look like, and suggested steps Israel should take to better explain its position to its Arab neighbors.

"مذبحة ال-7 من اكتوبر كانت حادث باشع": حلقة بودكاست رائعة مع باحثة مصرية

Tue, 31 Oct 2023 11:51:35 +0300

في إطار مقابلة مع د. أوفير وينتر، الباحث في معهد دراسات الأمن القومي في جامعة تل أبيب، تحدثت داليا زيادة، الكاتبة المصرية المتخصصة في الدراسات الأمنية والجيوسياسية، ومديرة مركز ميم لدراسات الشرق الأوسط وشرق المتوسط، حول الأوضاع الراهنة في غزة والتحديات التي تواجه المنطقة. قالت زيادة إن حماس مسؤولة مسؤولية كاملة عما يحدث الان في غزة وعن قيام هذه الحرب أصلا من أساسها، واعتبرت بإنها حرب تخوضها إسرائيل ضد الإرهاب بالنيابة عن الشرق الأوسط. كما أوضحت زيادة أسباب رغبة حماس في عرقلة التطبيع بين إسرائيل والسعودية، ونقاط التشابه بينها وبين داعش، وسُبل التقدم نحو حلاً سياسيًا عادلاً للجانبين الفلسطيني والإسرائيلي بعد الحرب.

פייקלנד - פרק 2 | בחסות המלחמה: כך פלשו רוסיה ואיראן לתודעה הישראלית

Mon, 30 Oct 2023 15:25:02 +0300

ישראל מדברת על הסברה, בעוד רוסיה ואיראן, לצד חיזבאללה וחמאס, מנסות להשפיע על התודעה בישראל וליצור חזית פנימית בין יהודים לערבים ובין יהודים ליהודים. ברשתות החברתיות הגבולות נפרצו מזמן, וכעת חודר הקרב על התודעה גם לכלי תקשורת מרכזיים. בפרק השני של פייקלנד, מדברים חוקר המכון דודי סימן טוב, ראש תוכנית רוסיה במכון ארקדי מיל-מן ומנכ"ל פייק-ריפורטר אחיה ש"ץ עם אטילה שומפלבי על הסכנה שבפנים. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

פודקאסטרטגי 265: איך ייראה המשך המלחמה? | סופה של ההסברה הישראלית? | המלחמה והחברה הישראלית

Thu, 26 Oct 2023 12:42:28 +0300

איך יראה המשך המלחמה בעזה – וביתר החזיתות? מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקר הח"כ לשעבר עפר שלח, מציגים ניתוח עדכני של המלחמה שפרצה בהפתעה לפני כשבועיים. מה מייחד את המלחמה הנוכחית בהשוואה לסבבי לחימה קודמים? מהן הדרישות מצה"ל? איך צפוי להיראות שלב התמרון הקרקעי – ובכלל השלבים הבאים של המלחמה? מהם היעדים המדיניים שצריכים להשתלב במהלכים הצבאיים – בדגש על סוגיית היום שאחרי? וגם: על הכנת העורף למלחמה ממושכת והמאמצים להחזיר לישראל את החטופים והנעדרים. פייקלנד – פרק 1 | סופה של ההסברה הישראלית? בשעה שהטילים עפים מעל והתותחים רועמים, ועוד לפני שהטנקים החלו לנסוע והמטוסים להפציץ, מלחמת התודעה יצאה לדרך. ברשתות החברתיות, בכלי התקשורת הממוסדים, על המרקע ובקבוצות הווטסאפ - המלחמה על תפיסות העולם של מיליארדי בני אדם נמשכת בעוצמות חסרות תקדים. בפרק הראשון של "פייקלנד" – הפינה החדשה של תוכנית המחקר "השפעה ותודעה" במכון, ידון מגיש הפינה אטילה שומפלבי עם חוקר התוכנית דודי סימן טוב במלחמת ההסברה שמנהלת ישראל לצד המערכה בעזה ובצפון. האם ישראל יכולה לנצח? מה קרה להסברה? ואיך הצליח חמאס להכתיב את הנרטיב נגד עצמו ובכל זאת להרגיש מנצח? המלחמה והחברה הישראלית חוקרי הזירה הפנימית במכון למחקרי ביטחון לאומי – תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, ד"ר עידית גיטלמן-שפרן, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן ופרופ' מוחמד ותד – התכנסו כדי לדון בתובנותיהם מהשבועיים וחצי שחלפו מאז ה-7 באוקטובר, בכל הנוגע למצב בחברה הישראלית. כיצד השפיעה המערכה על היחסים שבין צבא וחברה – ואיך הדבר משתקף במערך המילואים? מה למדנו על התקשורת הישראלית ועל תפקידה בחירום? מה הן התחושות בחברה הערבית בישראל וכיצד משפיעים האירועים על היחסים בין היהודים לערבים בארץ? ואיך תיראה החברה שלנו ביום שאחרי המלחמה?

המלחמה והחברה הישראלית

Wed, 25 Oct 2023 13:09:42 +0300

חוקרי הזירה הפנימית במכון למחקרי ביטחון לאומי – תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, ד"ר עידית גיטלמן-שפרן, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן ופרופ' מוחמד ותד – התכנסו כדי לדון בתובנותיהם מהשבועיים וחצי שחלפו מאז ה-7 באוקטובר, בכל הנוגע למצב בחברה הישראלית. כיצד השפיעה המערכה על היחסים שבין צבא וחברה – ואיך הדבר משתקף במערך המילואים? מה למדנו על התקשורת הישראלית ועל תפקידה בחירום? מה הן התחושות בחברה הערבית בישראל וכיצד משפיעים האירועים על היחסים בין היהודים לערבים בארץ? ואיך תיראה החברה שלנו ביום שאחרי המלחמה?

Israel at War: Laws of Armed Conflict

Tue, 24 Oct 2023 15:35:00 +0300

On 6:30 AM on October 7, 2023, Israel woke up to the nightmare of an extensive horrific attack by thousands of Hamas terrorists. On the 18th day of the war, Israeli authorities report that 1,400 Israelis were murdered and over 5,431 wounded. 222 Israeli hostages were officially reported held by Hamas in Gaza, among them 30 children under the age of 18. The number of hostages is expected to rise even higher, as over 100 Israelis are still reported missing. There are over 125,000 internally displaced Israelis, and to date more than 7500 rockets were fired by Hamas toward Israel. As Israel continues to reel from the horrors of October 7, the IDF is reportedly completing preparations for a ground incursion into the Gaza Strip. In this podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Col. (res.) Adv. Pnina Sharvit Baruch, senior researcher and head of the INSS Law and National Security Program. Together they discuss the rules that govern Israel’s combat in the Gaza Strip, the humanitarian aid in Gaza, the Israeli hostages, the connection between antisemitism and support for Hamas, and the role of the international community in the context of the unfolding events.

פייקלנד – פרק 1 | סופה של ההסברה הישראלית?

Mon, 23 Oct 2023 10:19:01 +0300

בשעה שהטילים עפים מעל והתותחים רועמים, ועוד לפני שהטנקים החלו לנסוע והמטוסים להפציץ, מלחמת התודעה יצאה לדרך. ברשתות החברתיות, בכלי התקשורת הממוסדים, על המרקע ובקבוצות הווטסאפ - המלחמה על תפיסות העולם של מיליארדי בני אדם נמשכת בעוצמות חסרות תקדים. בפרק הראשון של "פייקלנד" – הפינה החדשה של תוכנית המחקר "השפעה ותודעה" במכון, ידון מגיש הפינה אטילה שומפלבי עם חוקר התוכנית דודי סימן טוב במלחמת ההסברה שמנהלת ישראל לצד המערכה בעזה ובצפון. האם ישראל יכולה לנצח? מה קרה להסברה? ואיך הצליח חמאס להכתיב את הנרטיב נגד עצמו ובכל זאת להרגיש מנצח? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונראד אדנאוור, ישראל.

איך ייראה המשך המלחמה בעזה – וביתר החזיתות?

Sun, 22 Oct 2023 13:00:00 +0300

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקר הח"כ לשעבר עפר שלח, מציגים ניתוח עדכני של המלחמה שפרצה בהפתעה לפני כשבועיים. מה מייחד את המלחמה הנוכחית בהשוואה לסבבי לחימה קודמים? מהן הדרישות מצה"ל? איך צפוי להיראות שלב התמרון הקרקעי – ובכלל השלבים הבאים של המלחמה? מהם היעדים המדיניים שצריכים להשתלב במהלכים הצבאיים – בדגש על סוגיית היום שאחרי? וגם: על הכנת העורף למלחמה ממושכת והמאמצים להחזיר לישראל את החטופים והנעדרים.

פודקאסטרטגי 264: המלחמה בישראל בזירה הבינלאומית | החזית הצפונית | ציוצי מלחמה

Thu, 19 Oct 2023 13:43:32 +0300

מלחמת "חרבות ברזל": בין ארה"ב, רוסיה וסין חוקרי הזירה הבינלאומית במכון – הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"מ (מיל') אלדד שביט, השגריר ארקדי מיל-מן וגליה לביא – דנים בהשפעות המלחמה על הזירה הבינלאומית ועל התחרות הבין-מעצמתית. לאיזה סיוע ישראל זקוקה ומהם יעדי המדיניות שלה בזירה הבינלאומית? כיצד ארצות הברית משתלבת במלחמה – מבחינה צבאית ודיפלומטית? מהם השיקולים שמנחים את הנשיא ביידן בבואו לישראל? מה פשר ההימנעות של רוסיה לעמוד לצד ישראל לאחר מתקפת הטרור הקטלנית? האם פוטין מעוניין לנצל את המלחמה כדי להסית את תשומת הלב ממלחמתו באוקראינה? ועד כמה סין מעורבת במלחמה ומהם המסרים העיקריים שמגיעים ממנה? הזירה הצפונית במהלך "חרבות ברזל": השיקולים של נסראללה ושל ישראל חוקרת המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי, דנה בהסלמה שחלה בזירה הצפונית החל מימיה הראשונים של המלחמה ברצועת עזה. מה ניתן להבין מחילופי האש ומההסלמה של הימים האחרונים? מה מאפיין אותם ואיך הם שונים מאירועים קודמים? מהם השיקולים וההתלבטויות של נסראללה בנוגע להרחבת המערכה בצפון? ומהן ההמלצות לישראל, שמעוניינת להימנע מלחימה בשתי זירות? מעבר לרשת: ״ציוצי מלחמה״ - הרשתות החברתיות הערביות בשבוע הראשון ל"חרבות ברזל" השבוע ב"מעבר לרשת" עוסקת החוקרת אורית פרלוב בשימושים השונים שנעשים ברשתות החברתיות מרגע תחילתו של ״מבצע סערת אל-אקצא״ - אירוע הטרור הרצחני ביותר שידעה ישראל. ראשית, נדון ב״מלחמה בשידור חי״: ננסה להבין כיצד השתמשה חמאס ברשתות החברתיות ב-48 השעות הראשונות - משידורי לייב בפייסבוק החושפים בפני הציבור הישראלי את רגע הבקעת הגדר, חיסול החיילים, הכניסה לקיבוצים, שריפת הבתים, הרג נשים ילדים וחיילים, ועד שידור ישיר של חטיפת בני הערובה. כמו כן נעסוק בפינה במלחמה על הנרטיבים - האם העולם הערבי עדיין תומך בפלסטינים? האם הם תומכים במעשי הזוועה של חמאס? מי מביע שמחה מלראות את הפגיעות הישראלית? מדוע דווקא במפרץ שמים דגש על אחריות איראן? ומה לכל זה ולסוגית הנורמליזציה בין סעודיה וישראל? לבסוף נביא קולות אותנטיים מעזה כדי להבין ולשמוע איך הדברים נראים משם.

מלחמת "חרבות ברזל": בין ארה"ב, רוסיה וסין

Wed, 18 Oct 2023 10:17:54 +0300

חוקרי הזירה הבינלאומית במכון – הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"מ (מיל') אלדד שביט, השגריר ארקדי מיל-מן וגליה לביא – דנים בהשפעות המלחמה על הזירה הבינלאומית ועל התחרות הבין-מעצמתית. לאיזה סיוע ישראל זקוקה ומהם יעדי המדיניות שלה בזירה הבינלאומית? כיצד ארצות הברית משתלבת במלחמה – מבחינה צבאית ודיפלומטית? מהם השיקולים שמנחים את הנשיא ביידן בבואו לישראל? מה פשר ההימנעות של רוסיה לעמוד לצד ישראל לאחר מתקפת הטרור הקטלנית? האם פוטין מעוניין לנצל את המלחמה כדי להסית את תשומת הלב ממלחמתו באוקראינה? ועד כמה סין מעורבת במלחמה ומהם המסרים העיקריים שמגיעים ממנה?

הזירה הצפונית במהלך "חרבות ברזל": השיקולים של נסראללה ושל ישראל

Tue, 17 Oct 2023 15:48:33 +0300

חוקרת המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי, דנה בהסלמה שחלה בזירה הצפונית החל מימיה הראשונים של המלחמה ברצועת עזה. מה ניתן להבין מחילופי האש ומההסלמה של הימים האחרונים? מה מאפיין אותם ואיך הם שונים מאירועים קודמים? מהם השיקולים וההתלבטויות של נסראללה בנוגע להרחבת המערכה בצפון? ומהן ההמלצות לישראל, שמעוניינת להימנע מלחימה בשתי זירות?

מעבר לרשת: ״ציוצי מלחמה״ - הרשתות החברתיות הערביות בשבוע הראשון ל"חרבות ברזל"

Mon, 16 Oct 2023 11:59:23 +0300

השבוע ב"מעבר לרשת" עוסקת החוקרת אורית פרלוב בשימושים השונים שנעשים ברשתות החברתיות מרגע תחילתו של ״מבצע סערת אל-אקצא״ - אירוע הטרור הרצחני ביותר שידעה ישראל. ראשית, נדון ב״מלחמה בשידור חי״: ננסה להבין כיצד השתמשה חמאס ברשתות החברתיות ב-48 השעות הראשונות - משידורי לייב בפייסבוק החושפים בפני הציבור הישראלי את רגע הבקעת הגדר, חיסול החיילים, הכניסה לקיבוצים, שריפת הבתים, הרג נשים ילדים וחיילים, ועד שידור ישיר של חטיפת בני הערובה. כמו כן נעסוק בפינה במלחמה על הנרטיבים - האם העולם הערבי עדיין תומך בפלסטינים? האם הם תומכים במעשי הזוועה של חמאס? מי מביע שמחה מלראות את הפגיעות הישראלית? מדוע דווקא במפרץ שמים דגש על אחריות איראן? ומה לכל זה ולסוגית הנורמליזציה בין סעודיה וישראל? לבסוף נביא קולות אותנטיים מעזה כדי להבין ולשמוע איך הדברים נראים משם.

Israel at War: Objectives and Possible Scenarios

Sun, 15 Oct 2023 16:12:54 +0300

“Swords of Iron,” the war that began with the Hamas surprise attack that took the lives of hundreds, injured thousands, and led to the abduction of dozens, caught Israel unawares. In this podcast, INSS researchers Prof. Kobi Michael and Yohanan Tzoreff from the INSS research program on the Palestinian arena, and Orna Mizrahi, formerly deputy head of the National Security Council and now part of the INSS research program on the northern arena, analyze the important issues on the agenda.

Israel at War | Special Discussion

Sun, 15 Oct 2023 16:11:49 +0300

On October 7, 2023 at 06:30 am Israel woke up to a horrific nightmare. Hamas, the Palestinian terrorist group based in the Gaza Strip, began a vicious and coordinated attack that shook southern and central Israel. Hamas launched a massive rocket attack targeting civilian areas, and simultaneously, infiltrated the Israeli villages surrounding the Gaza Strip with the goal of committing mass slaughter, abduction, rape, and other acts of brutality toward innocent Israeli victims. The results of this attack are beyond belief: Israeli babies were beheaded, and dismembered bodies burned, among them children. Other testimonies indicate that children were tied with their hands behind their backs and shot in the head. Between 120-150 Israeli hostages were kidnapped by Hamas terrorists to Gaza. In this podcast INSS researcher Adi Kantor sits down with Colonel (res.) Adv. Pnina Sharvit Baruch, INSS senior researcher and head of the INSS program on law and national security, and with Anat Shapira, Neubauer Research Associate in the INSS Terrorism and Low Intensity Conflict Program and a PhD candidate in the Tel Aviv University Philosophy Department. Together they discuss the viscous and barbaric acts of Hamas toward innocent civilians in Israel. What is known thus far about Hamas’s plan? How has the international community reacted? How has Hezbollah in the north responded until now, and what will be Israel’s reaction?

רשת ביטחון - פרק 8 | ישראל במלחמה: עושים סדר

Thu, 12 Oct 2023 16:59:14 +0300

על רקע המלחמה בין ישראל לחמאס, משוחח בין ירושלמי עם פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון ומומחה לזירה הפלסטינית, במטרה לספק תמונה רחבה על המצב והרקע שהוביל אליו. מי הוא ארגון חמאס, השולט במשך שנים בעזה, כיצד הצליח להתחמש על אף הסגר על הרצועה ומה הייתה מטרתו בפתיחת הלחימה? כמו כן, ידונו השניים בכשל שאירע בתחילת המלחמה, במוכנות הצבא והעורף, באפשרות לפתיחת חזית מול חיזבאללה בצפון, ולאן פני המדינה מועדות בשבועות הקרובים.

ישראל נלחמת: אלוף (מיל') תמיר הימן ואורית פרלוב

Tue, 10 Oct 2023 13:45:16 +0300

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקרת השיח ברשתות החברתיות אורית פרלוב דנים בפודקאסט מיוחד בכל ההתפתחויות האחרונות במלחמת "חרבות ברזל". מהו מצב הלחימה הנוכחי ומהם השלבים הבאים? מהן האפשרויות העומדות בפני ישראל, ממה עליה להיזהר והאם הכרעה היא אפשרית? עד כמה ובאיזה אופן צפוי חזבאללה להיות מעורב באירועים? וגם: האם מדובר באירוע מקומי ועוד חלק בסכסוך הישראלי-פלסטיני העקוב מדם – או שמא באירוע אזורי רחב הרבה יותר בניצוחו של התמנון האיראני?

ישראל במלחמה: מטרות המערכה ותרחשים אפשריים

Sun, 08 Oct 2023 15:58:01 +0300

מלחמת "חרבות ברזל" שהחלה במתקפת פתע שגדעה את חייהם של מאות, הובילה לחטיפת עשרות ופצעה אלפים, הפתיעה רבים בישראל. חוקרי הזירה הפלסטנית במכון - פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - וחוקרת הזירה הצפונית וסגנית ראש המל"ל לשעבר אורנה מזרחי, מנתחים בפודקאסט מיוחד את הסוגיות החשובות שעל הפרק

אחרי החגים: מה יעמוד במוקד סדר היום של ישראל? | ריאיון עם ראשי ה-INSS

Wed, 27 Sep 2023 14:33:43 +0300

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, ומנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת על המחלוקות והדילמות שיעמדו במרכז סדר היום הפנימי, המדיני והביטחוני של ישראל אחרי החגים, כפי שמסתמן כעת: בראש סדר היום - המשבר הפנימי, עם חידוש הדיונים בבג״ץ והחקיקה שמקדמת הקואליציה (ובפרט: ״חוק הגיוס״): איזה מחיר גובה המשך המשבר הפנימי והאם מסתמנת דרך להיחלץ ממנו או לחילופין - מבוי סתום והחרפה של המשבר, על השלכותיו המדיניות והכלכליות? בהקשר הצבאי, על רקע ההתרעות שפרסם המכון בהקשר זה, מהן המשמעויות הביטחוניות של החרפת המשבר בשורות הצבא? במישור המדיני - האם הסכם נורמליזציה עם סעודיה יוכל להוות נקודת מפנה - לא רק מבחינת מעמדה האזורי של ישראל, אלא גם במישור הפנימי, כלומר מהלך שיטרוף את הקלפים הפוליטיים ויוביל להפחתת המשבר מבית ודעיכתו? באילו תחנות עוברת הדרך להסכם נורמליזציה עם סעודיה, בשיתוף עם ארה״ב, ומהן הדילמות המדיניות והבטחוניות הכרוכות בה? מהן הדרישות הסעודיות מארה״ב, לרבות סוגיית העשרת האורניום, הציפיות הסעודיות מישראל לבצע צעדים מדיניים כלפי הפלסטינים, ומה מעורר חוסר ודאות וקושי להגיע להסכם בין ישראל, ארה״ב וסעודיה? וגם - מה מצבה של ישראל מול הציר האיראני ובזירה הפלסטינית, נוכח אירועי השנה שחלפה וההסלמה של השבועות האחרונים באיו״ש ובגבול רצועת עזה? ולסיום, במבט לאחור על 50 השנים שחלפו מאז מלחמת יום הכיפורים, המשבר הפנימי שחוללה וההתפתכחות שבעקבותיו - אילו לקחים מהתמודדות עם האירוע המכונן הזה צריכה ליישם ישראל כיום, כדי לצלוח את המשבר המתהווה?

30 Years Since the Oslo Accords: What's Left of the Agreements and What’s Next?

Thu, 21 Sep 2023 17:30:20 +0300

The Oslo Accords, signed 30 years ago, were a seminal development in Israel-Palestinian relations. In today's podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Anat Kurz, senior researcher and director of research at INSS and editor of INSS Insight, Col. (res.) Adv. Pnina Sharvit Baruch, senior researcher and head of the INSS Program on Law and National Security, and Brig. Gen. (res.) Udi Dekel, who served as Managing Director of INSS for ten years and currently heads the INSS Program on the Palestinian Arena. Together they examine the core principles of the Oslo Accords and ask: what is left of these principles today? Did they fail in the long run, or have some remained valid on the ground? How did Israel move from “making peace” toward “managing the conflict”? What threats confront what is left of the agreements? And finally: what can still be done to stop the dangerous slide into a one-state reality?

יובל למלחמת יום הכיפורים: זיכרון מלחמת אוקטובר 73' במצרים

Thu, 21 Sep 2023 13:19:57 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: כיצד זוכרים את המלחמה במצרים וכיצד היא מוצגת בספרי הלימוד? האם הייתה יוזמת שלום לפני המלחמה? מתי ומדוע סאדאת החליט לצאת למלחמה? משתתפים: ד''ר אופיר וינטר חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי; ד''ר דן שיפטן, ראש המרכז לחקר ביטחון לאומי, אוניברסיטת חיפה

30 שנה לאוסלו: הסכם חי ובועט או הסכם מת?

Tue, 19 Sep 2023 15:12:44 +0300

בהמשך לכנס שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי לציון 30 שנים לתהליך שנועד להכשיר את התנאים לגיבוש הסכם כולל בין ישראל לפלסטינים, חוקרי המכון הבכירים, ומי שהיו שם מאחורי הקלעים – תא"ל (מיל') אודי דקל, אל"מ (מיל') פנינה שרביט ברוך ויוחנן צורף - דנים במה שהיה, במה שנותר ובשאלה לאן אנחנו הולכים. מהו תהליך אוסלו? מה נותר ממנו לאחר 30 שנים – הן בצד הישראלי והן בצד הפלסטיני? האם התנאים בשטח, שהם תוצר של אוסלו – קיומה של הרשות הפלסטינית, אך המשך שליטה ישראלית, ימשיכו להתקיים לאורך זמן? ואם לא - מה הלאה?

יובל למלחמת יום הכיפורים: התקשורת במלחמה ולאחריה

Mon, 18 Sep 2023 11:25:13 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: השינויים שחלו ביחסי התקשורת, המערכת הפוליטית ומערכת הביטחון בישראל. מתקשורת מגוייסת תחת שליטה, לתקשורת עצמאית וביקורתית. משתתפים: פרופ' יורם פרי, אוניברסיטת מרילנד, ארה''ב; פרופ' (אמריטוס) רפי מן, לשעבר מבית הספר לתקשורת, אוניברסיטת אריאל

יובל למלחמת יום הכיפורים: השפעת המלחמה על התנועה הלאומית הפלסטינית

Mon, 18 Sep 2023 11:21:23 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: מלחמת יום הכיפורים הכניסה את הפלסטינים לעידן ''התמורות''. תפיסתו של נשיא מצרים אנואר סאדאת, שחתר להסדרים מדיניים, השפיעה על העמדה הפלסטינית בשנים הראשונות אחרי המלחמה. מנהיגי אש"ף אימצו תפיסות פרגמטיות וחיפשו דרכי מאבק מגוונות יותר בישראל ולא רק מאבק מזויין. משתתפים: יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי; פרופ' הלל כהן, האוניברסיטה העברית ויד בן־ צבי

יובל למלחמת יום הכיפורים: שיקום הצבא - הפקת הלקחים וישומם אחרי המלחמה

Mon, 18 Sep 2023 11:05:11 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: הפקת לקחים תובנות ולמידה אחרי המלחמה. הנחת התשתית העובדתית במחקר המלחמה, התמודדות והשלכות לעתיד. משתתפים: אלוף (מיל') תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי; ד''ר אלי מיכלסון, ראש מחלקת היסטוריה בצה''ל

יובל למלחמת יום הכיפורים: המלחמה בהיבט הצבאי - לוחמה, בניין הכוח, והמהפכות בשדה הקרב

Mon, 18 Sep 2023 11:01:17 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: מה היתה תפיסת המלחמה, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים? האם השתנתה בעקבות המלחמה? מהי תפיסת הביטחון ובניין הכוח? כיצד מתמודדים עם המציאות המורכבת בימינו? האם הצבא והדרג המדיני מתמודדים עם תרחישים אפשריים? משתתפים: הח"כ לשעבר עפר שלח, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי; אלוף (בדימוס) גיורא איילנד, ראש המל''ל לשעבר

יובל למלחמת יום הכיפורים: מה בין קיבעון למלחמה עתידית - מיום הכיפורים ועד ''מגן וחץ''

Mon, 18 Sep 2023 10:55:45 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: קיבעונות תפיסתיים, טקטיים ומושגים שיצאו מהקשרם. אלון קדיש מספר על המלחמה מזווית אישית כלוחם בהנדסה קרבית וכהיסטוריון צבאי. משתתפים: פרופ' (אמריטוס) אלון קדיש, האוניברסיטה העברית ויד יצחק בן־צבי; אלוף (מיל') תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי

יובל למלחמת יום הכיפורים: יחסי ישראל - ארצות הברית ערב המלחמה

Mon, 18 Sep 2023 10:40:52 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: כיצד משקפת מלחמת יום הכיפורים את היחסים המיוחדים של ישראל וארצות הברית. על מידת המעורבות המוקדמת של ארצות הברית וקיסינג'ר במלחמה – מחקר חדש של פרופ' זכי שלום. משתתפים: פרופ' (אמריטוס) זכי שלום, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי פרופ' קובי מיכאל, עורך כתב העת ''עדכן אסטרטגי'', המכון למחקרי ביטחון לאומי

יובל למלחמת יום הכיפורים: הסודות מאחורי הרכבת האווירית

Mon, 18 Sep 2023 10:35:49 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: טייסת אמריקאית גויסה רגע לפני ההגעה ''לקו האדום'' שאין ממנו חזרה, כדי להוביל את המטוסים, הנשק והתחמושת שהיו כה דרושים לישראל - מחקר חדש על הרכבת האווירית מארה''ב לישראל במלחמת יום הכיפורים. משתתפים: סא''ל ערן אברמוביץ, המחלקה להיסטוריה בצה''ל. עמרי אדומי, חוקר בכיר במחלקה להיסטוריה, צה''ל.

יובל למלחמת יום הכיפורים: מה למדנו במלחמה - מבט ביקורתי

Mon, 18 Sep 2023 10:24:31 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: ההיבטים הצבאיים וההיבטים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים של המלחמה. משתתפים: פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. אלוף (מיל') תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי".

יובל למלחמת יום הכיפורים: פדויי שבי ופוסט טראומה

Mon, 18 Sep 2023 10:17:52 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: אבי עורי שנפל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים וזהבה סולומון חוקרים שנים רבות את השפעות השבי והפוסט טראומה, ואת ההשלכות על בני המשפחה הקרובים ואף על בני הדור השני והשלישי משתתפים: יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי פרופ' (אמריטה) זהבה סולומון, ביה''ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב פרופ' אבי עורי, רפואה שיקומית, אוניברסיטת תל-אביב

יובל למלחמת יום הכיפורים: שיח רב דורי על המלחמה והשלכותיה

Mon, 18 Sep 2023 10:11:51 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: שיחה אישית בין שני חוקרים, אב ובתו העוסקת בחוויה האישית במלחמה, העבודה כיועץ מדעי בועדת אגרנט, ההבדלים בין הצבא אז והיום והשינויים בתפיסת החברה הישראלית את הצבא ועוד. משתתפים: ענת שפירא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי פרופ' יואב גלבר (אמריטוס), אוניברסיטת חיפה

יובל למלחמת יום הכיפורים: סיפורו של הסייר האוירי האישי של הרמטכ''ל

Mon, 18 Sep 2023 09:38:26 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: ביום השני למלחמת יום הכיפורים, רס''ן יהודה שפר נקרא ללשכת הרמטכ''ל וקיבל משימה אישית, לצאת ולאסוף מידע על המצרים בגזרת סיני. ביום השביעי מטוסו נפגע מטיל מצרי. הטייס נהרג ויהודה שפר הצליח להפלט מהמטוס שהתרסק. משתתפים: ד''ר גדעון מיטשניק, חוקר מורשת, לשעבר רע''ן היסטוריה ומורשת באמ''ן; אל''מ (בדימוס) יהודה שפר

יובל למלחמת יום הכיפורים: המודיעין במלחמת יום הכיפורים

Mon, 18 Sep 2023 09:09:39 +0300

פרויקט מיוחד בשיתוף קרן יד יצחק בן-צבי: איך המחדל של מלחמת יום הכיפורים משפיע על קהילת המודיעין עד היום. שיחה על לקחים מתודולוגיים, תפיסתיים ומבניים ועל ועדת אגרנט בראייה ביקורתית. משתתפים: תא''ל (במיל) יוסי קופרווסר, ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. סא''ל (במיל) דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.

יובל למלחמת יום הכיפורים: חברה וכלכלה

Mon, 18 Sep 2023 09:03:45 +0300

פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי ויד יצחק בן־צבי: כיצד השפיעה המלחמה על ההתפתחויות הכלכליות החברתיות בעשור שאחריה. על ''העשור האבוד'' שבו צנחה הצמיחה הכלכלית האדירה שהחלה אחרי מלחמת ששת הימים והגורמים לכך. משתתפים: דן הלפרן, יו''ר מכון ירושלים לחקר מדיניות ד''ר יעקב ליפשיץ, לשעבר מנכ''ל משרד האוצר, מרצה לכלכלת ישראל וכלכלת ביטחון פרופ' אריה קראמפף, המכללה האקדמית תל־אביב - יפו

פודקאסטרטגי 263: הטרור האיראני | ועידת G20 | טורקיה ונאט"ו | קולות מהרחוב הלובי

Thu, 14 Sep 2023 15:08:47 +0300

חשיפת תוכניות הטרור של איראן ואזהרת ראש המוסד בעקבות חשיפת סיכול 27 ניסיונות פיגוע בהובלת איראן, כמו גם האיומים ששיגר ראש המוסד למשטר האייתולות בהקשר זה, חוקר המכון הבכיר, יורם שוייצר, מציג את יעדי הטרור בחו"ל של המשטר האיראני, חולשותיהם של המבצעים שאיפשרו את סיכול הפעילות עד כה והסיבות להתמדה בסוג זה של טרור על אף היכולות לסכלם ולהשיב מתקפה. ועידת 20-G: התחרות בין ארה"ב לסין, דחיקת רוסיה – והמשמעויות לישראל חוקרי תוכניות המחקר בנושא ארה"ב, סין ורוסיה במכון – אלדד שביט, טוביה גרינג והשגריר ארקדי מיל-מן - על המתיחות והתחרות הבין-מעצמתית שהכתיבה את סדר היום של ועידת הכלכלות הגדולות שנערכה השנה בהודו. מה היו המוטיבציות של המדינה המארחת לקיום האירוע בשטחה? מהן הסיבות האפשרויות להיעדרותם של מנהיגי סין ורוסיה? כיצד ניסה הנשיא ביידן לנצל את האירוע לצורך גיבוש מחנה מתחרה לגוש שמובילה בייג'ינג? איך השפיעה המלחמה באוקראינה על מעמדה של רוסיה בפורום ובאיזה אופן היא נדחקה לשולי הוועידה? וגם – על פרויקט "מסילת השלום" והמשמעויות של השינויים ביחסי הכוחות בין המעצמות עבור ישראל. טורקיה 2023 - שנת המאה | פרק 4: המלחמה שסללה את הדרך להצטרפות טורקיה לנאט"ו בפרק הרביעי של סדרת הפודקאסטים לציון 100 שנה לרפובליקה הטורקית מראיינת חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, את ד"ר נדב סולומונוביץ' מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, בנושא טורקיה בתחילת המלחמה הקרה. מה גרם לטורקיה לצאת מהניטראליות שלה במלחמת העולם השנייה ולהתייצב לצד המערב בתחילת המלחמה הקרה? מה הוביל את טורקיה לשלוח כ-15,000 כוחות למלחמת קוריאה וכיצד הדבר הוביל לצירופה של טורקיה לנאט"ו? מדוע גם בתחילת הרפובליקה הטורקית, עם הדגש על חילוניות, נזקקו לרטוריקה דתית כדי להצדיק את המעורבות הטורקית במלחמת קוריאה? מה הוביל להתפתחות תופעות של אנטי-אמריקניזם בטורקיה למרות התחלה מבטיחה ביחסים עם ארצות הברית? ולבסוף – היבטים של זיכרון והנצחה - מדוע "נשכחה" המעורבות הטורקית במלחמת קוריאה ורק בשנות ה-2000 החלה התעניינות מחודשת בנושא? מעבר לרשת – סערת פגישת שרי החוץ של לוב וישראל: הצצה לרחוב הלובי ביום שאחרי החוקרת אורית פרלוב מביא בפינתה הפעם את הלך הרוח בלוב עם יוודע דבר הפגישה בין שר החוץ של ישראל ושרת החוץ של לוב באיטליה: על מה ולמה זעמו הלובים? האם ההפגנות וסילוקה של שרת החוץ מהמדינה הן משנאת ישראל או דווקא מזעם על ממשלת המעבר הלובית? הפינה תסקור גם את גישת האסלאמיסטים בלוב, שטוענת להיעדר לגיטימציה ציבורית לנורמליזציה עם ישראל, אל מול הגישה הפרגמטית שלא מתנגדת לנרמול היחסים, אך מביעה תסכול מהדרך שבה זה נעשה ומחוסר הלגיטימציה של הממשלה לעשות מהלכים כאלה ללא שקיפות ייצוגיות. כמו כן נלמד כיצד אי-הבנה ולמידה של הפוליטיקה הפנימית בישראל ובלוב הביאה לסערה המושלמת: סילוקה של שרת החוץ, החזרת היחסים בין ישראל ולוב לפסים חשאיים, ההודעה של נשיא תוניסיה כי ארצו לא תנרמל יחסים עם ישראל ושמחת הסעודים מכך שלוב עשתה את הטעות לפניהם.

מעבר לרשת – סערת פגישת שרי החוץ של לוב וישראל: הצצה לרחוב הלובי ביום שאחרי

Thu, 14 Sep 2023 14:58:08 +0300

החוקרת אורית פרלוב מביא בפינתה הפעם את הלך הרוח בלוב עם יוודע דבר הפגישה בין שר החוץ של ישראל ושרת החוץ של לוב באיטליה: על מה ולמה זעמו הלובים? האם ההפגנות וסילוקה של שרת החוץ מהמדינה הן משנאת ישראל או דווקא מזעם על ממשלת המעבר הלובית? הפינה תסקור גם את גישת האסלאמיסטים בלוב, שטוענת להיעדר לגיטימציה ציבורית לנורמליזציה עם ישראל, אל מול הגישה הפרגמטית שלא מתנגדת לנרמול היחסים, אך מביעה תסכול מהדרך שבה זה נעשה ומחוסר הלגיטימציה של הממשלה לעשות מהלכים כאלה ללא שקיפות ייצוגיות. כמו כן נלמד כיצד אי-הבנה ולמידה של הפוליטיקה הפנימית בישראל ובלוב הביאה לסערה המושלמת: סילוקה של שרת החוץ, החזרת היחסים בין ישראל ולוב לפסים חשאיים, ההודעה של נשיא תוניסיה כי ארצו לא תנרמל יחסים עם ישראל ושמחת הסעודים מכך שלוב עשתה את הטעות לפניהם.

חשיפת תוכניות הטרור של איראן ואזהרת ראש המוסד

Wed, 13 Sep 2023 15:13:39 +0300

בעקבות חשיפת סיכול 27 ניסיונות פיגוע בהובלת איראן, כמו גם האיומים ששיגר ראש המוסד למשטר האייתולות בהקשר זה, חוקר המכון הבכיר, יורם שוייצר, מציג את יעדי הטרור בחו"ל של המשטר האיראני, חולשותיהם של המבצעים שאיפשרו את סיכול הפעילות עד כה והסיבות להתמדה בסוג זה של טרור על אף היכולות לסכלם ולהשיב מתקפה.

ועידת 20-G: התחרות בין ארה"ב לסין, דחיקת רוסיה – והמשמעויות לישראל

Tue, 12 Sep 2023 15:58:15 +0300

חוקרי תוכניות המחקר בנושא ארה"ב, סין ורוסיה במכון – אלדד שביט, טוביה גרינג והשגריר ארקדי מיל-מן - על המתיחות והתחרות הבין-מעצמתית שהכתיבה את סדר היום של ועידת הכלכלות הגדולות שנערכה השנה בהודו. מה היו המוטיבציות של המדינה המארחת לקיום האירוע בשטחה? מהן הסיבות האפשרויות להיעדרותם של מנהיגי סין ורוסיה? כיצד ניסה הנשיא ביידן לנצל את האירוע לצורך גיבוש מחנה מתחרה לגוש שמובילה בייג'ינג? איך השפיעה המלחמה באוקראינה על מעמדה של רוסיה בפורום ובאיזה אופן היא נדחקה לשולי הוועידה? וגם – על פרויקט "מסילת השלום" והמשמעויות של השינויים ביחסי הכוחות בין המעצמות עבור ישראל.

טורקיה 2023 - שנת המאה | פרק 4: המלחמה שסללה את הדרך להצטרפות טורקיה לנאט"ו

Mon, 11 Sep 2023 14:25:36 +0300

בפרק הרביעי של סדרת הפודקאסטים לציון 100 שנה לרפובליקה הטורקית מראיינת חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, את ד"ר נדב סולומונוביץ' מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, בנושא טורקיה בתחילת המלחמה הקרה. מה גרם לטורקיה לצאת מהניטראליות שלה במלחמת העולם השנייה ולהתייצב לצד המערב בתחילת המלחמה הקרה? מה הוביל את טורקיה לשלוח כ-15,000 כוחות למלחמת קוריאה וכיצד הדבר הוביל לצירופה של טורקיה לנאט"ו? מדוע גם בתחילת הרפובליקה הטורקית, עם הדגש על חילוניות, נזקקו לרטוריקה דתית כדי להצדיק את המעורבות הטורקית במלחמת קוריאה? מה הוביל להתפתחות תופעות של אנטי-אמריקניזם בטורקיה למרות התחלה מבטיחה ביחסים עם ארצות הברית? ולבסוף – היבטים של זיכרון והנצחה - מדוע "נשכחה" המעורבות הטורקית במלחמת קוריאה ורק בשנות ה-2000 החלה התעניינות מחודשת בנושא?

פודקאסטרטגי 262: התעצמות צבא סוריה | שנה למחאת החיג'אב | בית הדין בהאג

Thu, 07 Sep 2023 13:46:56 +0300

התעצמות צבא סוריה - איום לישראל חוקרי המכון, ד"ר יהושע קליסקי וטל אברהם, מציגים תמונת מצב עדכנית בנושא צבא סוריה ומשטר אסד. האם שאריות האורניום שנותרו בסוריה, לאחר השמדת הכור הגרעיני על ידי ישראל ב-2007, עלולות לשמש את המשטר הסורי כדי לחזור על הניסיון לפתח נשק גרעיני? האם המשטר מסוגל להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, ובהן טכנולוגיות לייזר, לפיתוחים צבאיים? מה ידוע על פיתוח נשק כימי ונשק ביולוגי על ידי משטר אסד בשנים האחרונות? באילו מדינות נעזר צבא סוריה כדי לחדש את מלאי הנשק שלו? מהן המגבלות שעמן הוא עדיין מתמודד, כתוצאה ממלחמת האזרחים? ובאילו צעדים מומלץ לישראל לנקוט כדי להתמודד אם האיומים הצבאיים הללו? לקריאת המאמר בנושא, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/syrian-army-2023/ שנה למחאת החיג׳אב: מגוון הזהויות בציבור האיראני והפוטנציאל לשינוי פוליטי על רקע האירועים הדרמטיים באיראן מאז התפרצות מחאת החיג׳אב לפני שנה, ממתח חוקר המכון רז צימט את מגוון הזהויות והמורכבות בציבור האיראני כיום, נוכח מגמות של חילון מול שמרנות ואדיקות דתית, שאינן חופפות להשקפות הפוליטיות של ״הרוב הדומם״ - קרי, תמיכה במשטר או התנגדות לו. לאור הניתוח, המתבסס על סקרים ומחקרים פנימיים באיראן, צימט מסביר את הקושי להעריך את הסיכויים לשינוי פוליטי מבפנים, בעקבות תופעות של מחאה ובכלל, ומזהיר מפני הכללות לגבי הציבור האיראני - גם בעניין היחס לישראל - והישענות על הערכות שמקורן באופוזיציה האיראנית הגולה. בתי הדין בהאג: סכנה לישראל? בתקופה האחרונה נמצא בית הדין הבינלאומי בהאג בכותרות, לאור חוות הדעת המייעצת העתידה להתפרסם על ידו בקרוב, בנושא "השלכות משפטיות של המדיניות וההתנהלות של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". אותה חוות דעת, יכולה להשפיע על ישראל, כמדינה, אך גם להוביל לסכנה לאנשיה, אם היא תשפיע על בית הדין השני בהאג - בית הדין הפלילי הבינלאומי. בפרק השמיני של "רשת ביטחון" משוחח בן ירושלמי עם עו"ד אל"ם (מיל') פנינה שרביט ברוך, על ההבדל בין שני בתי הדין הבינלאומיים בהאג, כיצד ומאיזה תוקף הם פועלים ואיך הם יכולים להשפיע על ישראל, מנהיגיה וחייליה בעבר ובהווה בזירה המשפטית והדיפלומטית.

רשת ביטחון – פרק 8 | בתי הדין בהאג: סכנה לישראל?

Thu, 07 Sep 2023 13:20:42 +0300

בתקופה האחרונה נמצא בית הדין הבינלאומי בהאג בכותרות, לאור חוות הדעת המייעצת העתידה להתפרסם על ידו בקרוב, בנושא "השלכות משפטיות של המדיניות וההתנהלות של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". אותה חוות דעת, יכולה להשפיע על ישראל, כמדינה, אך גם להוביל לסכנה לאנשיה, אם היא תשפיע על בית הדין השני בהאג - בית הדין הפלילי הבינלאומי. בפרק השמיני של "רשת ביטחון" משוחח בן ירושלמי עם עו"ד אל"ם (מיל') פנינה שרביט ברוך, על ההבדל בין שני בתי הדין הבינלאומיים בהאג, כיצד ומאיזה תוקף הם פועלים ואיך הם יכולים להשפיע על ישראל, מנהיגיה וחייליה בעבר ובהווה בזירה המשפטית והדיפלומטית.

שנה למחאת החיג׳אב: מגוון הזהויות בציבור האיראני והפוטנציאל לשינוי פוליטי

Wed, 06 Sep 2023 14:39:31 +0300

על רקע האירועים הדרמטיים באיראן מאז התפרצות מחאת החיג׳אב לפני שנה, ממתח חוקר המכון רז צימט את מגוון הזהויות והמורכבות בציבור האיראני כיום, נוכח מגמות של חילון מול שמרנות ואדיקות דתית, שאינן חופפות להשקפות הפוליטיות של ״הרוב הדומם״ - קרי, תמיכה במשטר או התנגדות לו. לאור הניתוח, המתבסס על סקרים ומחקרים פנימיים באיראן, צימט מסביר את הקושי להעריך את הסיכויים לשינוי פוליטי מבפנים, בעקבות תופעות של מחאה ובכלל, ומזהיר מפני הכללות לגבי הציבור האיראני - גם בעניין היחס לישראל - והישענות על הערכות שמקורן באופוזיציה האיראנית הגולה.

פודקאסט - צבא סוריה-התעצמות צבא סוריה - איום לישראל

Tue, 05 Sep 2023 16:16:35 +0300

חוקרי המכון, ד"ר יהושע קליסקי וטל אברהם, מציגים תמונת מצב עדכנית בנושא צבא סוריה ומשטר אסד. האם שאריות האורניום שנותרו בסוריה, לאחר השמדת הכור הגרעיני על ידי ישראל ב-2007, עלולות לשמש את המשטר הסורי כדי לחזור על הניסיון לפתח נשק גרעיני? האם המשטר מסוגל להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, ובהן טכנולוגיות לייזר, לפיתוחים צבאיים? מה ידוע על פיתוח נשק כימי ונשק ביולוגי על ידי משטר אסד בשנים האחרונות? באילו מדינות נעזר צבא סוריה כדי לחדש את מלאי הנשק שלו? מהן המגבלות שעמן הוא עדיין מתמודד, כתוצאה ממלחמת האזרחים? ובאילו צעדים מומלץ לישראל לנקוט כדי להתמודד אם האיומים הצבאיים הללו? לקריאת המאמר בנושא, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/syrian-army-2023/

The Role of “Jews” and “Israel” in School Textbooks across the Arab World

Wed, 30 Aug 2023 13:37:49 +0300

In today's podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Arik Agassi, COO and Head of Global Partnerships at the Institute for Monitoring Peace and Cultural Tolerance in School Education (IMPACT-se), and an expert in the field of global policy and education. Agassi leads the work of a think tank that analyzes curricula around the world through UNESCO-defined standards. IMPACT-se's work stimulates positive changes in school textbooks, and its policy recommendations have been used as roadmaps by many governments for introducing systematic reforms in national curricula worldwide. What is the role of a textbook in an era of social media? What influence does it have on young readers, and what role does it play in state policy? How are “Jews” and “Israel” perceived in textbooks across the Arab world? What explains the differences between countries, and what role do educators have? And, finally, what can be done in order to reduce the spread of antisemitic and anti-Israel texts in these books?

פודקאסטרטגי 261: הזינוק בפשיעה בחברה הערבית | גל חיסולים ברוסיה? | מיעוטים ומחאות באיראן

Wed, 30 Aug 2023 13:37:41 +0300

בחירות מקומיות, מדיניות הממשלה - והאם על שב"כ להתערב? הזינוק בפשיעה בחברה הערבית בעקבות העלייה במספר מקרי הרצח על רקע פעילות ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, חוקר המכון, פרופ' מוחמד ותד, מסביר על היפוך המגמה ביחס לשנה שעברה, על הגורמים להחרפה במצב ועל פתרונות הדרושים. מדוע גל האלימות הנוכחי מהווה בעיה של ביטחון לאומי החורגת מעבר לענייני פנים בחברה הערבית, והבחירות המקומיות הקרבות? כיצד התופעה קשורה לטרור ולהברחות נשק בתוך ישראל ומעבר לגבול? והאם התערבות של שב״כ במאמצים למיגור התופעה היא הפתרון המתבקש? מותו המסתורי של יבגני פריגוז׳ין: תחילתו של גל חיסולים ברוסיה? בעקבות מותו של מנהיג קבוצת ווגנר, יבגני פריגוז׳ין, בהתרסקות מטוס, יחד עם בכירי הארגון, חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן, מסביר את הרקע למעשה, המניעים והחשודים המיידיים, ודן בהשלכות הצפויות של החיסול הפנימי בעיצומה של המלחמה ברוסיה: מה עלה בגורלה של קבוצת וגנר, בעקבות מות מנהיגיה? האם אירוע זה פותח ״תיבת פנדורה״ של תככים ואף חיסולים פנימיים בין בכירי מערכת הביטחון ברוסיה, עקב חשדנות הדדית? כיצד כל זה משפיע על יציבות שלטונו של פוטין ועתיד המלחמה באוקראינה ומה צריכה ישראל ללמוד מן ההתפתחויות האחרונות ברוסיה, בקשר לניהול היחסים עמה? קולות מאיראן | פרק 3 – על מיעוטים ומחאות בפרק השלישי של הפינה "קולות מאיראן" במסגרת "פודקאסטרטגי" של המכון למחקרי ביטחון לאומי, נעסוק בהיבט אחר של המחאות – מידת מעורבות המיעוטים האתניים. האם המרכז והפריפריה באיראן חברו יחד נגד המשטר - או שמא לכל צד היו אינטרסים שונים וזו אחת הסיבות שהביאו לדעיכת המחאה?

מותו המסתורי של יבגני פריגוז׳ין: תחילתו של גל חיסולים ברוסיה?

Wed, 30 Aug 2023 13:35:50 +0300

בעקבות מותו של מנהיג קבוצת ווגנר, יבגני פריגוז׳ין, בהתרסקות מטוס, יחד עם בכירי הארגון, חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן, מסביר את הרקע למעשה, המניעים והחשודים המיידיים, ודן בהשלכות הצפויות של החיסול הפנימי בעיצומה של המלחמה ברוסיה: מה עלה בגורלה של קבוצת וגנר, בעקבות מות מנהיגיה? האם אירוע זה פותח ״תיבת פנדורה״ של תככים ואף חיסולים פנימיים בין בכירי מערכת הביטחון ברוסיה, עקב חשדנות הדדית? כיצד כל זה משפיע על יציבות שלטונו של פוטין ועתיד המלחמה באוקראינה ומה צריכה ישראל ללמוד מן ההתפתחויות האחרונות ברוסיה, בקשר לניהול היחסים עמה?

קולות מאיראן | פרק 3 – על מיעוטים ומחאות

Wed, 30 Aug 2023 13:10:41 +0300

בפרק השלישי של הפינה "קולות מאיראן" במסגרת "פודקאסטרטגי" של המכון למחקרי ביטחון לאומי, נעסוק בהיבט אחר של המחאות – מידת מעורבות המיעוטים האתניים. האם המרכז והפריפריה באיראן חברו יחד נגד המשטר - או שמא לכל צד היו אינטרסים שונים וזו אחת הסיבות שהביאו לדעיכת המחאה?

הזינוק בפשיעה בחברה הערבית: הבחירות המקומיות, מדיניות הממשלה - והאם על שב"כ להתערב?

Tue, 29 Aug 2023 14:42:35 +0300

בעקבות העלייה במספר מקרי הרצח על רקע פעילות ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, חוקר המכון, פרופ' מוחמד ותד, מסביר על היפוך המגמה ביחס לשנה שעברה, על הגורמים להחרפה במצב ועל פתרונות הדרושים. מדוע גל האלימות הנוכחי מהווה בעיה של ביטחון לאומי החורגת מעבר לענייני פנים בחברה הערבית, והבחירות המקומיות הקרבות? כיצד התופעה קשורה לטרור ולהברחות נשק בתוך ישראל ומעבר לגבול? והאם התערבות של שב״כ במאמצים למיגור התופעה היא הפתרון המתבקש? * הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.

פודקאסטרטגי 260: ישראל ואיום הסייבר | המשבר הפנימי בישראל בעיני העולם הערבי | המדריך לטורקיה

Thu, 24 Aug 2023 10:15:44 +0300

ישראל ואיום הסייבר: כיצד הפכנו למעצמת סייבר עולמית? חוקר המכון הבכיר, ד"ר צ'ק פרייליך - לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי, בפודקאסט על התמודדות מדינת ישראל עם איום הסייבר, בעקבות פרסום ספרו Israel and the Cyber Threat: How the Startup Nation Became a Global Cyber Power. מה כולל איום הסייבר וכיצד מתקפות סייבר בכלל מתבצעות? כיצד הפכה ישראל למעצמת סייבר ובזכות אילו נתונים? עם אילו איומי סייבר ישראל מתמודדת ומצד מי - ומהו המענה לאיומים? כיצד תחום הסייבר משתלב בתפיסת הביטחון של ישראל, ובפרט בהגנה ובמתקפה? ומה צופן העתיד בתחום? מעבר לרשת: העולם הערבי מסתכל על ישראל המפולגת – מה הוא רואה? חוקרת המכון אורית פרלוב מתמקדת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעולם הערבי, כפי שהוא משתקף ברשתות החברתיות, בנוגע לתהליכי הפנים בישראל מאז ההכרזה על הרפורמה / המהפכה במערכת המשפט. את השיח בנושא ניתן לחלק לארבע מגמות עיקריות: (1) השיח המפרצי, שעוסק ברובו באובדן הניכסיות של ישראל עבור מדינות המפרץ. השיח מזהה ״בריחת סידן״ בראייתם בכל אחת משלוש הרגלים עליהן מבוססת נכסיותה של ישראל; (2) השיח בקרב מדינות ציר ההתנגדות, ששם דגש על חולשתה והתפרקותה של ״הישות הציונית״ מבפנים. לפי שיח זה, הנכסים המדינתיים (צבא, מערכת משפט, המערכת הפיננסית, מערכת הבריאות וכו') של ישראל נחלשים, וכך גם המרקם החברתי. נרטיב זה מתכתב באופן מושלם עם תיאוריית ״קורי העכביש״ של נסראללה; (3) השיח בקרב הציבור הפלסטיני, שמחולק לשניים - מצד אחד שימת דגש על האופי הגזעני לדבריהם של ממשלת ישראל ומדיניותה, ומן הצד השני שימת דגש על כך שישראל מעולם לא הייתה באמת דמוקרטיה אמיתית או שתמיד הייתה דמוקרטיה ליהודים ודיקטטורה לערבים - ועכשיו המצב מתאזן; (4) שיח כלל-ערבי, שבו קיים עיסוק אובססיבי בתנועת המחאה נגד המשטר בישראל עם איזו ציפייה (אולי נאיבית ואולי לא) לראות ״מודל מנצח״ בניגוד למודל ״האביב הערבי״ שנכשל. רשת ביטחון – פרק 7 | הסיפור המוזר של יחסי ישראל-טורקיה היחסים בין טורקיה לישראל הם משט סוער - מצד אחד טורקיה היא המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל, ומצד שני מנהיגיה תקפו ותוקפים את ישראל בצורה חריפה, עד כדי האשמות ברצח עם, ניתוקי יחסים וגירוש שגרירים. בפרק השביעי של "רשת ביטחון", מארח בן ירושלמי את ד"ר רמי דניאל, חוקר טורקיה במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדי להבין מי היא טורקיה המודרנית, כיצד הפכה למדינה חילונית וניסתה להתקרב למערב ואיך היחסים בינינו התחילו דווקא בעקבות אנטישמיות וסטראוטיפים יהודיים. עוד ידבר דניאל על הדמוקרטיה והחברה הטורקית מהקמתה ועד לתקופת ארדואן - והאם בטוח לתיירים ישראלים להגיע לטורקיה?

Israel and the Cyber Threat

Thu, 24 Aug 2023 09:49:16 +0300

In today's podcast INSS researcher Adi Kantor sits down with Prof. Chuck Freilich, a senior researcher at INSS and a former deputy national security adviser in Israel. Together they discuss Prof. Freilich’s latest book titled Israel and the Cyber Threat: How the Startup Nation Became a Global Cyber Power (co-authored with Mathew S. Cohen and Gabi Siboni). This book is the first comprehensive study on the cyber threats Israel faces and the national strategy it has developed in response. What exactly do we mean when we say “cyber”? How is it related to national security? What is so different about the cyber realm, and what explains its growing importance in the public discourse, especially in our days? How did Israel become a cyber power ten years ago? What is unique in the “Israeli way” that created this international success? What is a “cyberattack,” and what are the current threats facing Israel in this field? And finally, where is Israel headed when it comes to cyber capabilities?

מעבר לרשת: העולם הערבי מסתכל על ישראל המפולגת – מה הוא רואה?

Thu, 24 Aug 2023 09:48:51 +0300

חוקרת המכון אורית פרלוב מתמקדת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעולם הערבי, כפי שהוא משתקף ברשתות החברתיות, בנוגע לתהליכי הפנים בישראל מאז ההכרזה על הרפורמה / המהפכה במערכת המשפט. את השיח בנושא ניתן לחלק לארבע מגמות עיקריות: (1) השיח המפרצי, שעוסק ברובו באובדן הניכסיות של ישראל עבור מדינות המפרץ. השיח מזהה ״בריחת סידן״ בראייתם בכל אחת משלוש הרגלים עליהן מבוססת נכסיותה של ישראל; (2) השיח בקרב מדינות ציר ההתנגדות, ששם דגש על חולשתה והתפרקותה של ״הישות הציונית״ מבפנים. לפי שיח זה, הנכסים המדינתיים (צבא, מערכת משפט, המערכת הפיננסית, מערכת הבריאות וכו') של ישראל נחלשים, וכך גם המרקם החברתי. נרטיב זה מתכתב באופן מושלם עם תיאוריית ״קורי העכביש״ של נסראללה; (3) השיח בקרב הציבור הפלסטיני, שמחולק לשניים - מצד אחד שימת דגש על האופי הגזעני לדבריהם של ממשלת ישראל ומדיניותה, ומן הצד השני שימת דגש על כך שישראל מעולם לא הייתה באמת דמוקרטיה אמיתית או שתמיד הייתה דמוקרטיה ליהודים ודיקטטורה לערבים - ועכשיו המצב מתאזן; (4) שיח כלל-ערבי, שבו קיים עיסוק אובססיבי בתנועת המחאה נגד המשטר בישראל עם איזו ציפייה (אולי נאיבית ואולי לא) לראות ״מודל מנצח״ בניגוד למודל ״האביב הערבי״ שנכשל.

רשת ביטחון – פרק 7 | הסיפור המוזר של יחסי ישראל-טורקיה

Wed, 23 Aug 2023 12:54:59 +0300

היחסים בין טורקיה לישראל הם משט סוער - מצד אחד טורקיה היא המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל, ומצד שני מנהיגיה תקפו ותוקפים את ישראל בצורה חריפה, עד כדי האשמות ברצח עם, ניתוקי יחסים וגירוש שגרירים. בפרק השביעי של "רשת ביטחון", מארח בן ירושלמי את ד"ר רמי דניאל, חוקר טורקיה במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדי להבין מי היא טורקיה המודרנית, כיצד הפכה למדינה חילונית וניסתה להתקרב למערב ואיך היחסים בינינו התחילו דווקא בעקבות אנטישמיות וסטראוטיפים יהודיים. עוד ידבר דניאל על הדמוקרטיה והחברה הטורקית מהקמתה ועד לתקופת ארדואן - והאם בטוח לתיירים ישראלים להגיע לטורקיה?

ישראל ואיום הסייבר: כיצד הפכנו למעצמת סייבר עולמית?

Tue, 22 Aug 2023 14:16:44 +0300

חוקר המכון הבכיר, ד"ר צ'ק פרייליך - לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי, בפודקאסט על התמודדות מדינת ישראל עם איום הסייבר, בעקבות פרסום ספרו Israel and the Cyber Threat: How the Startup Nation Became a Global Cyber Power. מה כולל איום הסייבר וכיצד מתקפות סייבר בכלל מתבצעות? כיצד הפכה ישראל למעצמת סייבר ובזכות אילו נתונים? עם אילו איומי סייבר ישראל מתמודדת ומצד מי - ומהו המענה לאיומים? כיצד תחום הסייבר משתלב בתפיסת הביטחון של ישראל, ובפרט בהגנה ובמתקפה? ומה צופן העתיד בתחום?

פודקאסטרטגי 259: נסראללה רוצה מלחמה? | כוחות הביטחון באיראן | פגיעה בזכויות הנשים | המדריך לסוריה

Thu, 17 Aug 2023 09:02:05 +0300

נסראללה לא דוהר למלחמה - אז מה כן? על אסטרטגית ההרתעה של חיזבאללה בעקבות פרסום מאמרם ב״עדכן אסטרטגי״ על אסטרטגיית ההרתעה של חיזבאללה, חוקרי המכון אורנה מזרחי, יורם שוייצר וענת שפירא מסבירים מדוע אווירת ההסלמה שנוצרה בימים האחרונים בגבול הצפון, אינה בהכרח מעידה על כוונת חיזבאללה לפתוח במלחמה נגד ישראל, גם אם פעילות הטרור וההתגרויות שלו נגד ישראל בעת האחרונה מקפלות בתוכן פוטנציאל של הסלמה למלחמה. מהם מרכיבי האסטרטגיה של חיזבאללה בעימות עם ישראל ומהם השיקולים ומרכיבי הזהות שגיבשו אותה, מאז הקמתו ועד היום? מה תכליתה של ״משוואת ההרתעה״ בעימות עם ישראל ומדוע חיזבאללה פועל לשנותה מעת לעת? כיצד המערכה על התודעה ופיגועי ראווה בחו״ל השתלבו באסטרטגיית חיזבאללה, מראשית דרכו, ומה המשקל שניתן להם כיום, לצד איום הטילים המדויקים ואמצעי לחימה מתקדמים נוספים? לפרסום המלא היכנסו: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/hezbollah/ קולות מאיראן | פרק 2 - השיטות החדשות של כוחות הביטחון האיראניים בפרק חדש של הפינה "קולות מאיראן" במסגרת פודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ובהתקרב יום השנה למחאות החיג'אב באיראן, יציג החוקר בני סבטי את התנהלות כוחות הביטחון האיראנים ואת הפקת הלקחים שלהם ממהלך המחאות, לאחר שבשלבים הראשונים לא הצליחו לדכא אותן בצורה אפקטיבית. פגיעה במעמד האישה בישראל והשלכותיה על הביטחון הלאומי על רקע המשבר הפנימי המתהווה בישראל והחקיקה המלווה אותו, ניכרת פגיעה במעמד האישה, ובכלל זה הדרת נשים ופגיעה במרחב החופש שלהן, למשל - נערות בבגדים קצרים שהתבקשו לכסות את גופן במהלך נסיעה באוטובוס. נושא זה, לדברי חוקרי המכון אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך והח"כ לשעבר עפר שלח, אינו נוגע רק לסוגיות של שוויון מגדרי וזכויות נשים, אלא עשוי להשפיע לרעה על הכלכלה, היציבות והביטחון הלאומי של ישראל. באילו תחומים כבר חלה הרעה במעמדן של נשים, ביחס לשנים קודמות? כיצד התופעה קשורה לרפורמה/מהפכה משפטית? ובאיזה מובנים לסוגיית מעמד האישה בישראל יש השפעה על הביטחון הלאומי? סוריה: המדריך השלם למדינה מפורקת גם בתוך הכאוס המזרח תיכוני הקבוע, לא ניתן להתעלם מהתמורות הרבות שעברה סוריה בעשור וחצי האחרונים – מצב חברתי וכלכלי קשה שהובילו למרד ולמלחמת אזרחים עקובה מדם, אשר התפתחה לכדי זירת קרב רב מערכתית ומרובת שחקנים, אזוריים ועולמיים. בפרק הרביעי של "רשת ביטחון" מארח בן ירושלמי את ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי, במטרה להבין כיצד הגיעה המדינה לכדי התפרקות, מי הכוחות הפועלים בה היום, כיצד שלטון אסד שרד וממשיך לשרוד על אף המורדים הרבים והעוני הקשה, מה ניתן ללמוד מחזרתה לליגה הערבית, והאם על ישראל לדאוג מהתעצמות צבא סוריה ומהשאיפות להשיב לשליטתם את הגולן.

קולות מאיראן | פרק 2 - השיטות החדשות של כוחות הביטחון האיראניים

Thu, 17 Aug 2023 08:50:12 +0300

בפרק חדש של הפינה "קולות מאיראן" במסגרת פודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ובהתקרב יום השנה למחאות החיג'אב באיראן, יציג החוקר בני סבטי את התנהלות כוחות הביטחון האיראנים ואת הפקת הלקחים שלהם ממהלך המחאות, לאחר שבשלבים הראשונים לא הצליחו לדכא אותן בצורה אפקטיבית.

רשת ביטחון - פרק 6 | סוריה: המדריך השלם למדינה מפורקת

Thu, 17 Aug 2023 08:48:18 +0300

גם בתוך הכאוס המזרח תיכוני הקבוע, לא ניתן להתעלם מהתמורות הרבות שעברה סוריה בעשור וחצי האחרונים – מצב חברתי וכלכלי קשה שהובילו למרד ולמלחמת אזרחים עקובה מדם, אשר התפתחה לכדי זירת קרב רב מערכתית ומרובת שחקנים, אזוריים ועולמיים. בפרק השישי של "רשת ביטחון" מארח בן ירושלמי את ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי, במטרה להבין כיצד הגיעה המדינה לכדי התפרקות, מי הכוחות הפועלים בה היום, כיצד שלטון אסד שרד וממשיך לשרוד על אף המורדים הרבים והעוני הקשה, מה ניתן ללמוד מחזרתה לליגה הערבית, והאם על ישראל לדאוג מהתעצמות צבא סוריה ומהשאיפות להשיב לשליטתם את הגולן.

נסראללה לא דוהר למלחמה - אז מה כן? על אסטרטגית ההרתעה של חיזבאללה

Wed, 16 Aug 2023 08:58:50 +0300

בעקבות פרסום מאמרם ב״עדכן אסטרטגי״ על אסטרטגיית ההרתעה של חיזבאללה, חוקרי המכון אורנה מזרחי, יורם שוייצר וענת שפירא מסבירים מדוע אווירת ההסלמה שנוצרה בימים האחרונים בגבול הצפון, אינה בהכרח מעידה על כוונת חיזבאללה לפתוח במלחמה נגד ישראל, גם אם פעילות הטרור וההתגרויות שלו נגד ישראל בעת האחרונה מקפלות בתוכן פוטנציאל של הסלמה למלחמה. מהם מרכיבי האסטרטגיה של חיזבאללה בעימות עם ישראל ומהם השיקולים ומרכיבי הזהות שגיבשו אותה, מאז הקמתו ועד היום? מה תכליתה של ״משוואת ההרתעה״ בעימות עם ישראל ומדוע חיזבאללה פועל לשנותה מעת לעת? כיצד המערכה על התודעה ופיגועי ראווה בחו״ל השתלבו באסטרטגיית חיזבאללה, מראשית דרכו, ומה המשקל שניתן להם כיום, לצד איום הטילים המדויקים ואמצעי לחימה מתקדמים נוספים? לפרסום המלא היכנסו: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/hezbollah/

פגיעה במעמד האישה בישראל והשלכותיה על הביטחון הלאומי

Tue, 15 Aug 2023 14:38:33 +0300

על רקע המשבר הפנימי המתהווה בישראל והחקיקה המלווה אותו, ניכרת פגיעה במעמד האישה, ובכלל זה הדרת נשים ופגיעה במרחב החופש שלהן, למשל - נערות בבגדים קצרים שהתבקשו לכסות את גופן במהלך נסיעה באוטובוס. נושא זה, לדברי חוקרי המכון אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך והח"כ לשעבר עפר שלח, אינו נוגע רק לסוגיות של שוויון מגדרי וזכויות נשים, אלא עשוי להשפיע לרעה על הכלכלה, היציבות והביטחון הלאומי של ישראל. באילו תחומים כבר חלה הרעה במעמדן של נשים, ביחס לשנים קודמות? כיצד התופעה קשורה לרפורמה/מהפכה משפטית? ובאיזה מובנים לסוגיית מעמד האישה בישראל יש השפעה על הביטחון הלאומי?

The Judicial Overhaul and Its Implications on Israel’s Economy

Thu, 10 Aug 2023 13:03:46 +0300

In today's program INSS researcher Adi Kantor sits down with INSS Executive Director, Prof. Manuel Trajtenberg, one of the world's leading experts in economy and economic growth. Together they discuss the current worrying developments in the Israeli economy, in light of recent steps towards a Judicial Overhaul . To what extent is the Israeli economy already damaged by the reform? What are the dangers ahead and how can they affect the everyday life of citizens in Israel?? How are the relations between the economy and Israel's national security affected by the current situation? How do international economic actors act in light of these developments? and what can be a 'way out strategy'- is the situation still reversible?

פודקאסטרטגי 258: הסלמה בזירה הפלסטינית | המדריך המלא לנורמליזציה עם סעודיה

Thu, 10 Aug 2023 12:58:49 +0300

הסלמה בזירה הפלסטינית: הערכת מצב בעקבות פיגועי הירי האחרונים בישראל והחשד להרג פלסטיני בעימות עם יהודים בכפר בורקא, מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקר הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, מציגים הערכת מצב עדכנית של המציאות הביטחונית והמדינית בין ישראל לפלסטינים: אילו לקחים ניתן להפיק מפיגועי הטרור האחרונים, בפרט לגבי מידת ההשפעה של מבצעים צבאיים לסיכול טרור כדוגמת ״בית וגן״? האם מדינת ישראל צריכה להגדיר את המתקפות של יהודים נגד פלסטינים כ״טרור״? אילו מוטיבציות ותפיסות עולם עומדות ברקע למתקפות אלה, מהי האחריות המוטלת על הדרג המדיני וכיצד מעשים אלה עלולים להשפיע על מעמדה הבינ״ל של מדינת ישראל? וגם: אילו החלטות שקיבלה הממשלה הנוכחית בתקופה האחרונה מחזקות את הרשות הפלסטינית ומה נובע מכך לגבי מדיניות הממשלה בשטחים בפועל? המדריך המלא לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: מה עומד על הפרק? בעקבות הניסיונות לקדם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, בתיווך ארה״ב, מציג פאנל חוקרי המכון הבכירים - ד"ר יואל גוז'נסקי, אלדד שביט, תא"ל (מיל') אודי דקל וסימה שיין - ניתוח של עיקרי התפתחויות בנושא זה, ובוחן את ההיתכנות של הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית בעתיד הקרוב, בחסות ממשל ביידן. מדוע ההנהגה הסעודית שואפת לפחות מהסכם נורמליזציה מלא (במתכונת ״הסכמי אברהם״) ומגדירה את יעד ההתקרבות לישראל כעת כאינטגרציה? מהן הדרישות שהעלו הסעודים בפני האמריקנים בתמורה למהלך המדובר, והאם יש בהן בעיה מדינית או ביטחונית עבור ישראל? מה שואף להשיג ממשל ביידן במגעים הללו, האם זה חופף את האינטרסים הסעודיים וכיצד יעדי מדיניות החוץ מושפעים מיחסי ממשל ביידן והקונגרס עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן? כיצד הסוגיה הפלסטינית באה לידי ביטוי במגעים הללו ועד כמה היא חשובה לשלטון הסעודי? האם לפלסטינים יש השפעה בהקשר זה והאם התמורה לפלסטינים היא עניין עקרוני מבחינת הממשל האמריקני? בהמשך לכך, מה הסיכוי לגבש הסכמות בנושא זה עם הממשלה הנוכחית בישראל? ובהקשר האזורי הרחב יותר - כיצד האיומים מצד איראן משפיעים על הסוגיות העולות לדיון בדיאלוג בין ממשל ביידן להנהגה הסעודית והאם היענות לדרישה הסעודית לסיוע בפיתוח תכנית גרעין אזרחית, בתמורה לצעדי הנורמליזציה, עלולה לדחוף את האזור למירוץ חימוש גרעיני?

המדריך המלא לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: מה עומד על הפרק?

Wed, 09 Aug 2023 12:54:10 +0300

בעקבות הניסיונות לקדם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, בתיווך ארה״ב, מציג פאנל חוקרי המכון הבכירים - ד"ר יואל גוז'נסקי, אלדד שביט, תא"ל (מיל') אודי דקל וסימה שיין - ניתוח של עיקרי התפתחויות בנושא זה, ובוחן את ההיתכנות של הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית בעתיד הקרוב, בחסות ממשל ביידן. מדוע ההנהגה הסעודית שואפת לפחות מהסכם נורמליזציה מלא (במתכונת ״הסכמי אברהם״) ומגדירה את יעד ההתקרבות לישראל כעת כאינטגרציה? מהן הדרישות שהעלו הסעודים בפני האמריקנים בתמורה למהלך המדובר, והאם יש בהן בעיה מדינית או ביטחונית עבור ישראל? מה שואף להשיג ממשל ביידן במגעים הללו, האם זה חופף את האינטרסים הסעודיים וכיצד יעדי מדיניות החוץ מושפעים מיחסי ממשל ביידן והקונגרס עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן? כיצד הסוגיה הפלסטינית באה לידי ביטוי במגעים הללו ועד כמה היא חשובה לשלטון הסעודי? האם לפלסטינים יש השפעה בהקשר זה והאם התמורה לפלסטינים היא עניין עקרוני מבחינת הממשל האמריקני? בהמשך לכך, מה הסיכוי לגבש הסכמות בנושא זה עם הממשלה הנוכחית בישראל? ובהקשר האזורי הרחב יותר - כיצד האיומים מצד איראן משפיעים על הסוגיות העולות לדיון בדיאלוג בין ממשל ביידן להנהגה הסעודית והאם היענות לדרישה הסעודית לסיוע בפיתוח תכנית גרעין אזרחית, בתמורה לצעדי הנורמליזציה, עלולה לדחוף את האזור למירוץ חימוש גרעיני?

הסלמה בזירה הפלסטינית: הערכת מצב

Tue, 08 Aug 2023 14:02:57 +0300

בעקבות פיגועי הירי האחרונים בישראל והחשד להרג פלסטיני בעימות עם יהודים בכפר בורקא, מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקר הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, מציגים הערכת מצב עדכנית של המציאות הביטחונית והמדינית בין ישראל לפלסטינים: אילו לקחים ניתן להפיק מפיגועי הטרור האחרונים, בפרט לגבי מידת ההשפעה של מבצעים צבאיים לסיכול טרור כדוגמת ״בית וגן״? האם מדינת ישראל צריכה להגדיר את המתקפות של יהודים נגד פלסטינים כ״טרור״? אילו מוטיבציות ותפיסות עולם עומדות ברקע למתקפות אלה, מהי האחריות המוטלת על הדרג המדיני וכיצד מעשים אלה עלולים להשפיע על מעמדה הבינ״ל של מדינת ישראל? וגם: אילו החלטות שקיבלה הממשלה הנוכחית בתקופה האחרונה מחזקות את הרשות הפלסטינית ומה נובע מכך לגבי מדיניות הממשלה בשטחים בפועל?

פודקאסטרטגי 257: האיומים הביטחוניים על ישראל | כלכלה בזמן משבר | המב"ם - לאן?

Thu, 03 Aug 2023 10:56:33 +0300

האיומים הביטחוניים על ישראל – ברקע המשבר הפנימי: אלוף (מיל') תמיר הימן באולפן מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מפרט על האיומים הביטחוניים העדכניים, ההשלכות של המשבר הפנימי על החישובים של אויבינו והמשמעויות של המשך המשבר לגבי לכידות הצבא ורכיב כוח האדם, בטווח הקצר ובטווח הארוך. מהן הזירות הנפיצות ביותר בתקופה זו – ומדוע דווקא הזירה הפלסטינית נמצאת בראש רשימה זו? במה מתבטא האיום האיראני על ישראל בתקופה הנוכחית והאם טהראן עלולה להרים עוד יותר את ראשה? האם הביטחון הגובר של חזבאללה אכן מעמיד אותנו על סיפה של מלחמה בצפון? כיצד משפיעה החקיקה האחרונה על הצבא ועל כשירותו? האם הנזק שנעשה עד כה הפיך? וגם – האם המשבר ביחסים עם ארה"ב אכן חמור יותר ממשברי העבר מול וושינגטון? בין מודי'ס לעילת הסבירות: השלכות המשבר הפנימי על כלכלת ישראל ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, והחוקר ד"ר תומר פדלון, דנים בהשלכות המשבר הפנימי, המחריף בעקבות ביטול עילת הסבירות, על הכלכלה. מה מסביר את סיפור ההצלחה של הכלכלה הישראלית מאז אמצע שנות ה-80 ובאילו גורמים מבחוץ היא תלויה? מה המשמעות של הודעות חברות דירוג האשראי? כיצד המצב הפוליטי אמור להשפיע על השקעות חוץ ישירות? האם כבר רואים פגיעה מסוימת בכלכלת ישראל והאם המקרה הישראלי הוא בר השוואה, בהקשר הכלכלי, לפולין ולהונגריה? והאם יש להשלכות הכלכליות של המשבר השפעה על הבטחון הלאומי של ישראל? המב"ם על פרשת דרכים – מה הלאה? לרגל יציאת מזכר המכון "המב"ם על פרשת דרכים: המערכה בין המלחמות 2023-2013 – מה הלאה?", הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר כרמית ולנסי נפגשים לשיחה עם מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, לדיון ביקורתי על המערכה שבין המלחמות. מהם מאפייני המערכה שבין המלחמות, מה היא כוללת – ומה לא? מתי התחילה? מה היו יעדיה והאם הם השתנו לאורך הזמן? כיצד השפיעה המב"ם על הזירה הצפונית ועל השחקנים המרכזיים בה – איראן, סוריה וחזבאללה? אילו התאמות, שינויים ותהליכי למידה אירעו בקרב שחקנים אלה בעקבות התקיפות התכופות בשטח הסורי? כיצד המב"ם משפיע על המוכנות של צה"ל למלחמה? ומהן המלצות החוקרים לשינויים הנדרשים בחשיבה ובהתנהלות הישראלית כדי שהמב"ם לא תאבד מתועלתה? לקריאת המזכר המלא https://www.inss.org.il/he/publication/the-war-between-the-wars/

בין מודי'ס לעילת הסבירות: השלכות המשבר הפנימי על כלכלת ישראל

Thu, 03 Aug 2023 08:48:52 +0300

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, והחוקר ד"ר תומר פדלון, דנים בהשלכות המשבר הפנימי, המחריף בעקבות ביטול עילת הסבירות, על הכלכלה. מה מסביר את סיפור ההצלחה של הכלכלה הישראלית מאז אמצע שנות ה-80 ובאילו גורמים מבחוץ היא תלויה? מה המשמעות של הודעות חברות דירוג האשראי? כיצד המצב הפוליטי אמור להשפיע על השקעות חוץ ישירות? האם כבר רואים פגיעה מסוימת בכלכלת ישראל והאם המקרה הישראלי הוא בר השוואה, בהקשר הכלכלי, לפולין ולהונגריה? והאם יש להשלכות הכלכליות של המשבר השפעה על הבטחון הלאומי של ישראל?

המב"ם על פרשת דרכים – מה הלאה?

Wed, 02 Aug 2023 12:26:44 +0300

לרגל יציאת מזכר המכון "המב"ם על פרשת דרכים: המערכה בין המלחמות 2023-2013 – מה הלאה?", הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר כרמית ולנסי נפגשים לשיחה עם מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, לדיון ביקורתי על המערכה שבין המלחמות. מהם מאפייני המערכה שבין המלחמות, מה היא כוללת – ומה לא? מתי התחילה? מה היו יעדיה והאם הם השתנו לאורך הזמן? כיצד השפיעה המב"ם על הזירה הצפונית ועל השחקנים המרכזיים בה – איראן, סוריה וחזבאללה? אילו התאמות, שינויים ותהליכי למידה אירעו בקרב שחקנים אלה בעקבות התקיפות התכופות בשטח הסורי? כיצד המב"ם משפיע על המוכנות של צה"ל למלחמה? ומהן המלצות החוקרים לשינויים הנדרשים בחשיבה ובהתנהלות הישראלית כדי שהמב"ם לא תאבד מתועלתה? לקריאת המזכר המלא https://www.inss.org.il/he/publication/the-war-between-the-wars/

האיומים הביטחוניים על ישראל – ברקע המשבר הפנימי: אלוף (מיל') תמיר הימן באולפן

Tue, 01 Aug 2023 12:48:37 +0300

מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מפרט על האיומים הביטחוניים העדכניים, ההשלכות של המשבר הפנימי על החישובים של אויבינו והמשמעויות של המשך המשבר לגבי לכידות הצבא ורכיב כוח האדם, בטווח הקצר ובטווח הארוך. מהן הזירות הנפיצות ביותר בתקופה זו – ומדוע דווקא הזירה הפלסטינית נמצאת בראש רשימה זו? במה מתבטא האיום האיראני על ישראל בתקופה הנוכחית והאם טהראן עלולה להרים עוד יותר את ראשה? האם הביטחון הגובר של חזבאללה אכן מעמיד אותנו על סיפה של מלחמה בצפון? כיצד משפיעה החקיקה האחרונה על הצבא ועל כשירותו? האם הנזק שנעשה עד כה הפיך? וגם – האם המשבר ביחסים עם ארה"ב אכן חמור יותר ממשברי העבר מול וושינגטון?

פודקאסטרטגי 256: השלכות ביטול עילת הסבירות | מחאת המילואימניקים | התרחקות צעירי איראן מהדת

Thu, 27 Jul 2023 14:24:11 +0300

אחרי ביטול עילת הסבירות: כיצד ייראה העתיד הקרוב? ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקרים הבכירים הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ותא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן בשיחה מיוחדת על השלכות ביטול עילת הסבירות. מהן המשמעויות של החקיקה שאירעה אתמול ומחאת הענק שבאה בעקבותיה? האם אכן מדובר ב"קץ הדמוקרטיה"? ואיך ייראה העתיד הקרוב שלנו - מבחינה ביטחונית, כלכלית, חברתית, פוליטית ומשפטית? מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפנינו - והאם ישנן הזדמנויות? מחאת אנשי המילואים: דיון מומחי ה-INSS מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקרי המכון הבכירים - ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן, לשעבר קצין המילואים הראשי בצה"ל; ד"ר עידית שפרן גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח – בדיון מיוחד על השפעתה הרחבה של מחאת אנשי המילואים על הביטחון הלאומי של ישראל, על צה"ל ועל החברה הישראלית. קולות מאיראן | פרק 1 - מדוע מתרחקים הצעירים האיראנים מהאסלאם? הפינה החדשה "קולות מאיראן", מבית פודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, תספק לכם הצצה למתרחש מאחורי חומת הברזל המקיפה את הרפובליקה האסלאמית. בכל תוכנית, יציג בני סבטי – מומחה לאיראן במכון שעלה לישראל לאחר המהפכה האסלאמית והיה ממקימי דובר צה"ל בפרסית, זוויות חדשות בסוגיה האיראנית שלא נידונות בחדשות או מעל דפי העיתונות, הכוללות סוגיות חברתיות ופנימיות וזוויות שיח חדשות שמשנות את פני החברה האיראנית. בתוכנית הראשונה יציג סבטי את אחד התהליכים המרתקים שפוקדים את הציבור האיראני ומנוגד לקו המשטר האסלאמי באופן מהותי - התרחקות הדור הצעיר מערכי האסלאם והמהפכה והתקרבותו לאידיאולוגיות או לדתות אחרות. מהן הסיבות לתופעה, מהו יחס הציבור הרחב אליה (כאן יביא סבטי את קולו של חברו המתגורר בתוך איראן), והאם היא צפויה להמשיך או להיבלם?

קולות מאיראן | פרק 1 - מדוע מתרחקים הצעירים האיראנים מהאסלאם?

Thu, 27 Jul 2023 14:17:40 +0300

הפינה החדשה "קולות מאיראן", מבית פודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, תספק לכם הצצה למתרחש מאחורי חומת הברזל המקיפה את הרפובליקה האסלאמית. בכל תוכנית, יציג בני סבטי – מומחה לאיראן במכון שעלה לישראל לאחר המהפכה האסלאמית והיה ממקימי דובר צה"ל בפרסית, זוויות חדשות בסוגיה האיראנית שלא נידונות בחדשות או מעל דפי העיתונות, הכוללות סוגיות חברתיות ופנימיות וזוויות שיח חדשות שמשנות את פני החברה האיראנית. בתוכנית הראשונה יציג סבטי את אחד התהליכים המרתקים שפוקדים את הציבור האיראני ומנוגד לקו המשטר האסלאמי באופן מהותי - התרחקות הדור הצעיר מערכי האסלאם והמהפכה והתקרבותו לאידיאולוגיות או לדתות אחרות. מהן הסיבות לתופעה, מהו יחס הציבור הרחב אליה (כאן יביא סבטי את קולו של חברו המתגורר בתוך איראן), והאם היא צפויה להמשיך או להיבלם?

After the Revocation of the Reasonableness Standard: The Near Future

Tue, 25 Jul 2023 17:13:25 +0300

INSS Executive Director Prof. Manuel Trajtenberg and Col. (res.) Adv. Pnina Sharvit Baruch deliberate the implications of the revocation of the reasonableness standard in judicial decisions. What is the significance of yesterday’s Knesset legislation? Is this indeed “the end of democracy”? And what does the near future look like – in the security, economic, political, social and judicial realms? What are the main challenges facing Israel? And are they joined by emerging opportunities?

אחרי ביטול עילת הסבירות: כיצד ייראה העתיד הקרוב?

Tue, 25 Jul 2023 16:52:04 +0300

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקרים הבכירים הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ותא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן בשיחה מיוחדת על השלכות ביטול עילת הסבירות. מהן המשמעויות של החקיקה שאירעה אתמול ומחאת הענק שבאה בעקבותיה? האם אכן מדובר ב"קץ הדמוקרטיה"? ואיך ייראה העתיד הקרוב שלנו - מבחינה ביטחונית, כלכלית, חברתית, פוליטית ומשפטית? מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפנינו - והאם ישנן הזדמנויות?

מחאת אנשי המילואים: דיון מומחי ה-INSS

Sun, 23 Jul 2023 15:39:55 +0300

מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקרי המכון הבכירים - ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן, לשעבר קצין המילואים הראשי בצה"ל; ד"ר עידית שפרן גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח – בדיון מיוחד על השפעתה הרחבה של מחאת אנשי המילואים על הביטחון הלאומי של ישראל, על צה"ל ועל החברה הישראלית.

פודקאסטרטגי 255: המשבר בישראל – לאן אנחנו הולכים? | טרור - המלחמה שלא נגמרת | ג'נין - היום שאחרי

Thu, 20 Jul 2023 14:42:19 +0300

המשבר החברתי-פוליטי בישראל – לאן אנחנו הולכים? במלאות חצי שנה למשבר החברתי-פוליטי החריף בישראל, חוקרי המכון תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן ופרופ' קובי מיכאל מביאים את עיקרי המסקנות של דיון מיוחד שנערך במכון בעזרת צוות של מומחים וחוקרים, על מקורות המשבר, מאפייניו והשלכותיו הצפויות, בראייה עתידית כלל-מערכתית ובפרט בהתייחסות לביטחון הלאומי. למסקנות וההמלצות המלאות: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/political-social-crisis/ רשת ביטחון | פרק 5: טרור - המלחמה שלא נגמרת מדינת ישראל היא מדינה למודת טרור, אך הטרור האסאלמי והעולמי הם תופעה רחבה הרבה יותר. בפרק החמישי של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם חוקר הטרור מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, יורם שוייצר, במטרה לשמוע: מה הוא למעשה טרור? כיצד ניתן להסביר את הצלחתו מול מדינות חזקות? והאם ניתן לנצח אותו? מעבר לרשת: ג'נין היום שאחרי מבצע "בית וגן" בפינתה השבוע, עוקבת אורית פרלוב אחר השיח ברשתות החברתיות סביב מבצע "בית וגן" והמאבקים הפנימיים בחברה הפלסטינית. בחלק הראשון דנה פרלוב בשיח המרכזי והראשוני בחברה הפלסטינית במהלך מבצע "בית וגן" ובשאלה האם מכת הפתיחה היוותה הפתעה עבור הארגונים בתוך ג'נין. בין היתר, בוחנת האם מתקיימת משוואה חדשה בגדה המערבית מהזווית הפלסטינית ומה היו הקווים האדומים בגינן התנו הפלגים הפלסטינים בלבנון את השתתפותם במערכה? בחלק השני בוחנת פרלוב את השיח הפלסטיני ביום שאחרי מבצע "בית וגן" המדגיש את עוצמת הקיטוב והפילוג בתוך החברה הפלסטינית ובשאלה האם אנחנו רואים נכון להיום מדיניות אכיפה חדשה מטעם מנגנוני הרשות לאחר המבצע?

The Social-Political Crisis in Israel and the Future of the “Special Relations” with the US

Thu, 20 Jul 2023 14:36:39 +0300

In this podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with three INSS senior researchers: Brig. Gen. (ret.) Dr. Meir Elran, head of the INSS program on Israel’s Civilian Front and Societal Resilience; Dr. Chuck Freilich, former Deputy National Security Adviser in Israel's National Security Council; and Col. (res.) Adv. Pnina Sharvit Baruch, head of the INSS Law and National Security Program. Together they discuss worrying developments in the Israeli social-political crisis, in light of the government’s proposed judicial overhaul and the implications for Israel's “special relations” with the United States. What are the main concerns from the side of the protesters regarding the judicial overhaul? Is there still a chance to reach a compromise? How do the domestic events in Israel shape the public discourse in the US? Is there a similarity between the crisis in Israel and the deep political polarization in American society? How essential are the “special relations” to Israel and its national security interests? And what can Israel do in order to ensure these relations remain firm and stable in the long run?

המשבר החברתי-פוליטי בישראל – לאן אנחנו הולכים?

Thu, 20 Jul 2023 13:08:54 +0300

במלאות חצי שנה למשבר החברתי-פוליטי החריף בישראל, חוקרי המכון תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן ופרופ' קובי מיכאל מביאים את עיקרי המסקנות של דיון מיוחד שנערך במכון בעזרת צוות של מומחים וחוקרים, על מקורות המשבר, מאפייניו והשלכותיו הצפויות, בראייה עתידית כלל-מערכתית ובפרט בהתייחסות לביטחון הלאומי. למסקנות וההמלצות המלאות: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/political-social-crisis/