המדע המודרני סובל מבעיה שלא מדברים עליה, ואני לא מתכוון לשקרים ולזיופים: זהו לחץ חברתי. איך מתמודדים עם לחץ חברתי מהסוג הגרוע ביותר: זה שמנסה לבלבל אותך, ולשכנע אותך ששחור זה לבן, ופוטושופ זו מציאות?

היום נדבר על אחת ההונאות המופרעות ביותר בתולדות הרפואה המודרנית, הונאה שכמעט וחיסלה 20 שנות מחקר, וסיכנה אלפים רבים של חולים. ננסה להבין מה הגורמים שאפשרו אותה, החל בלחץ דתי-פוליטי ועד לפסיכולוגיה האנושית הבסיסית ביותר. ובעיקר ננסה להבין: כמה אנחנו מוכנים לשלם עבור האמת?

• משבר השקר, כאשר הבינה המלאכותית יוצרת תמונות מיקרוסקופ שנראות יותר אמיתיות מהמציאות, וגם המדענים הבכירים לא מצליחים לתפוס (וזו רק ההתחלה);

• ומשבר האמת הגרועה, וכאן הקטסטרופה: רק מעט מהמחקרים החשובים בעולם (מסרטן ועד חומרים אנרגטיים) ניתנים לשחזור. צבא ארה"ב למשל שכח איך מייצרים פצצה גרעינית ובזבז 100 מיליון דולר כדי "להמציא מחדש" חומר שכבר היה להם.

נדבר על תמונות מזויפות, על מתכונים גרעיניים, על משבר החזרתיות שמטלטל כל תחום מרפואה ועד מנהל עסקים, על הוכחה מתמטית פשוטה שרוב המחקרים שגויים, ואולי החשוב ביותר: איך בעצם מתחילים לתקן את זה?

מוזמנים להשתתף בסיור בשכונות המפוקפקות של המדע המודרני – כי בסוף, זה נוגע לכולנו.

פודקאסט "המדע מחפש משמעות" - דוד איזנברג, פרופ' בכימיה בטכניון, מדבר על לחיות בגדול, על יצירתיות, חתירה לאמת, ומה אפשר ללמוד מחיי המדענים - לחיינו שלנו.

ככה שואלים סטודנטים אחרי הרצאות שבהן אני מדבר על מדע ומשמעות. אז החלטתי לנפץ שלושה מיתוסים, אחת ולתמיד, ועשיתי את זה בפודקאסט המעולה ''לגעת ברוח'':

1. יש סתירה בין יהדות למדע. ❌ לא נכון

2. המדע יכול להסתדר מצוין בלי הדת. ❌ לא נכון

3. הדת יכולה להסתדר יופי בלי המדע. ❌ לא נכון

פרק כזה – לא היה אף פעם... מוזמנים לשמוע!

האם חשבתם פעם לעומק על המושג "יצירתיות"? האם יצירתיות היא רק הברקה פתאומית, או שמא תהליך מורכב יותר? דרך סיפורים מרתקים על דמויות מפתח בהיסטוריה המדעית, כמו אלכסנדר פלמינג, תומס אדיסון ועדה יונת, נבחנת המשמעות האמיתית של יצירתיות, תוך התייחסות לחשיבות השיווק, שיתוף הפעולה, וההתמדה בדרך להגשמת חזון.

הצטרפו לשיחה מרתקת שתאתגר את תפיסותיכם על יצירתיות, הגשמת חלומות, והטבעת חותם בעולם.

בואו נראה איך לפרוץ את המגבלות, ולגלות את המתנה שמסתתרת בכל קושי, כדי להגשים את החלומות הכי גדולים שלנו.

מה קורה כשהקייזר הגרמני בעצמו דורש לראות את הקרניים החדשות של המלך? איך גניבה של מנסרה אחת קטנה שינתה את פני המדע? ואיך כל זה קשור לזה שסין חוסמת את גוגל ורוסיה חוסמת את יוטיוב?

בעידן של פייק ניוז ואקו-צ'מברים, הפרק הזה מלמד אותנו שיעור עמוק על הכוח להאמין באמת שלנו - גם כשכל העולם חושב אחרת. כי בסוף, כמו שנאמר כבר לפני אלף שנה: 'המעט מן האמת ינצח הרבה מן השקר, כאשר המעט מן האור דוחה הרבה מן החשך".

היום, כשחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מאיימים על הרפואה המודרנית, העולם המדעי מגלה מחדש את הבקטריופאג'ים - אותם וירוסים מסתוריים של חיידקים שד'רל גילה. סיפורו מלמד אותנו שיעור מפתיע על יצירתיות: לפעמים הפריצה הגדולה ביותר היא דווקא החזרה אל העבר.

בפרק מרתק זה נצא למסע בעקבות סיפור של אומץ, תככים פוליטיים ותגלית מהפכנית. נלמד על הגבורה האמיתית שביצירתיות - היכולת לחזור אחורה כדי להתקדם קדימה. ובעיקר, נגלה מתי הדבר היצירתי ביותר הוא דווקא לחפור שוב באר ישנה, שמישהו אחר כבר חפר.

כשד"ר טו יו יו, מדענית סינית צעירה, העזה לחפש תרופה בספר עתיק, היא לא רק שינתה את הרפואה המודרנית - היא גילתה משהו מטלטל על איך אנחנו לומדים, מבינים ומגלים דברים חדשים.

בפרק הזה נספר סיפור מרתק על תגלית מדעית יוצאת דופן, שמלמדת אותנו שיעור עמוק על חיפוש האמת, על פתיחות אינטלקטואלית, ועל הכוח המפתיע של ענווה בדרך לגילויים חדשים.

איך משחק סוליטייר של סטניסלב אולם, מתמטיקאי מבריק בפרויקט מנהטן, הוליד את שיטת מונטה-קרלו, אחד הרעיונות המדעיים החשובים אי-פעם? מי הציע לגאון ג'וני פון-ניומן משכורת חודשית תמורת גילוח יומי? ובעיקר, איך לצאת מהפלונטר, כשהרעיונות נגמרים והכל מרגיש תקוע?

למה מדענים וגנרלים הצטופפו ליד ערש הדווי שלו? היום נצא למסע מיוחד בעקבות גאון מפורסם-אלמוני.

מצד אחד הוא האבא של תורת המשחקים ושל המחשב המדעי ומאבות פצצת אתום, ומצד שני מעטים היום זוכרים את שמו. איך זה קרה?

בתוך התעלומה הזו מסתתר סוד מיוחד: המפתח לשער שבין הביקור שלנו הוא היישום שלהן בפועל, בין עולם השכל הקר לעולם הרגש האנושי.

היום ננפץ שני מיתוסים: לא רק את המיתוס שאדיסון המציא את הנורה, אלא גם את המיתוס (המעניין בהרבה) על מהי יצירתיות אמיתיות, מתי היא מתרחשת, ואיך היא שייכת לכולנו

כשהוא היה בן 44 בלבד, הוא זכה בפרס נובל בכימיה, על תגליות פורצות-דרך בממשק שבין מדע למשמעות – היכולת לחזות איך יתרחשו תגובות כימיות, לפי מאזני סימטריה עדינים.

אבל רואלד הופמן, פרופסור לכימיה באוניברסיטת קורנל, לא עוצר גם היום. בלי להאט את עבודתו המדעית, הוא הפך למגיש טלויזיה, למשורר מוכר, למחזאי מקורי שהצגותיו מועלות בתיאטרונים בעולם, ולהוגה-דעות מרתק העוסק במפגש בין מדע, אמנות ורוחניות.

בשיחה סוחפת, הופמן מספר על הקשיים שהביא איתו פרס הנובל, על רגע "אוריקה" פלאי אחד, על תפקיד הזיכרון בעולם של סטלין ושל פוטין, ואפילו למה הוא כותב שירים על חורבן בית-המקדש – ועל המשיח. לא לפספס!

ראיון חמישי בסדרה: מפגשים אישיים עם האנשים הכי היצירתיים בעולם

בואו נצא למסע עם מטפסי ההרים ורוכבי האופניים, בעקבות המתמטיקאי שטיפס על ההר הכי מסוכן בעולם המחשבה.

ננסה להבין מה הקשר בין מושג האינסוף במתמטיקה, לבין השאלה העמוקה ביותר, שאלת הפוטנציאל האנושי: כמה באמת אנחנו יכולים להוציא מעצמנו?

בואו נשמע על איך פיראטים הולנדים התחילו את אחת התעשיות המפורסמות ביותר, על מה האסטרונומים מוכנים לשסף גרונות זה לזה, ומי נותן חינם פרי עבודה של 45 שנה.

ובעיקר ננסה להבין – האם גניבה של רעיונות יכולה להיות המפתח להצלחה, במדע ובחיים שלנו?

בראיון מרתק, היא מתארת את היצירתיות הייחודית של הצילום האמנותי, ואיך ה"רגע המכריע" של הצלמת קשור לעבודה הסיזיפית של המדען.

אז איך לוכדים את האינסופי בתוך דלי של ספונג'ה? מה הקסם שמתרחש בשטחים האפורים של הזמן והמרחב, בבתים של אחרים, ברגעים האחרונים שלפני השבת?

ומה הקשר בין התערוכה שהיא הציגה בקיבוץ בארי – לפני ואחרי ה-7.10 – לבין החמניות של ון-גוך, שהולכות וקמלות על קירות המוזיאון?

ראיון רביעי בסדרה: מפגשים אישיים עם האנשים הכי היצירתיים בעולם.

אז בואו נצטרף לקיסר אספסינוס בביקורו בים המלח, כדי להבין כיצד הפער בין הרעיון למעשה הוליד את המהפכה המדעית; נפגוש רופא-מתמחה שעושה את תגלית חייו בשדה-קרב ליד טורינו כדי להבין מה האובססיה של חב"דניקים עם תפילין, ובעיקר ננסה להבין – האם העיקר הוא הכוונה, או המעשה?

האיש שלמד לכלוא מולקולות רגישות בתוך זכוכית ולנתח את הסימטריה ההפכפכה של הטבע, המדען שפתח תחומי מחקר שלמים (ולא פחד לסגור אותם כשצריך), שהתעמת עם גדולי המדענים בדרכו אל האמת המוחלטת, והמנחה שגאה במיוחד בדורות של חוקרים מבריקים שהוא גידל.

מה לעשות עם מדענים שמשקרים? למה השאלה "בשביל מה זה טוב?" מרגיזה כל-כך? מה יהודים אוהבים יותר, מחלוקות או את האמת? מה הקשר בין כימיה לארכיטקטורה, לאסטרונומיה, ולעבודה סוציאלית? ואיך מסע של חיים שלמים מתחיל בתרנגולת אחת מקרקרת?

ראיון שלישי בסדרה: מפגשים אישיים עם האנשים הכי היצירתיים בעולם.

בואו נדבר על כתבי-עת מדעיים שעומדים להיסגר, על קומיקסים של חרדים, על דוקטורנטים עם דיסוננס קוגנטיבי ועל וינסנט ון-גוך, כדי להבין למה אני כל-כך אופטימי – למה הבינה המלאכותית היא תחילת התחייה, הרנסנס הגדול של היצירתיות האנושית

איך אפשר לייצר הברקות בתחומי מדע שונים כל-כך? כמה שנים לוקח עד שמתחילים להקשיב לך? למה צריך ללמד סטודנטים לשבור כמה שיותר ציוד? והאם כל-אחד ואחת באמת יכול להיות יצירתי?

ראיון שני בסדרה: מפגשים אישיים עם האנשים הכי היצירתיים בעולם.

מה אפשר ללמוד מנער שהתחבא בבור במשך שנה וחצי – והפך לממציא פורה עם חברה שנסחרת בנסדאק? איך ההמצאה הגדולה שלו בתחום האלקטרוניקה, היא בעצמה משל פיוטי לגישה חדשה לעבר שחוסם אותנו? ומהו החג היהודי הנחבא אל הכלים, שמלמד אותנו לתקן את העבר – ולהסתכל אל העתיד?

אבל מאיפה יש לאדם כוחות להעמיד את חייו מנגד? למות, או לחיות, על קידוש ה'?

נצא למסע בעקבות אחת הדמויות החידתיות ביותר בתולדות הרפואה העולמית: רופא יהודי מאודסה שמעטים מכירים היום, למרות שהוא היה הראשון לפתח חיסון נגד שתיים מהמגפות הנוראיות ביותר בתולדות האנושות.

נסתכל על אדם שכל חייו היום הקרבה, סיכונים, שחיה נגד הזרם, ונשאל את עצמנו: מה אנחנו היינו מוכנים לסכן, ומאיפה היינו שואבים כוחות – בשביל לעשות טוב בעולם?

כדי להבין מהי חירות במדע – ובחיים שלנו – בואו נבחן את סיפורם של צמד מדענים שובב שקיבלו פרס נובל באמצעות סלוטייפ, נשמע על הטעות הגדולה של המתמטיקאי שגם הפך לראש ממשלה,

ואפילו נבדוק מה הדבר הראשון שזרקתי לפח כשקיבלתי ערכת כימיה, בגיל 8.

לאורך הדרך, נעמיק בהבנת המוזג חירות במדע – ובחיינו.

למה מהנדסת החלל התחילה לכתוב ספרי ילדים? את מי העריץ המתמטיקאי הכי נון-קונפורמיסט בעולם, ולמה סטודנט מהטכניון ראיין אותי לפרויקט קורס?

ובעיקר – שני טיפים מעוררי מחשבה, על איך לנצל את ההערצה שכולנו רוחשים לדמויות שונות, לטובת העולם ולטובתנו

איזו יצירתיות מיוחדת נדרשת בניהול מעבדה שבה עובדים יחד פסיכולוגים ומהנדסות חשמל? איך גורמים לילד להתחנן שיתנו לו להיכנס לתוך מכשיר MRI? האם יש הבדל מוכח בין קריאה של ספר מנייר או על גבי מסך? האם אפשר לראות מחשבות? ובעיקר, מאיפה מביאים את האנרגיות להפוך את העולם?

ראיון ראשון בסדרה: מפגשים אישיים עם האנשים הכי היצירתיים בעולם

רק היום, בפרק מיוחד לכבוד פורים, נגלה את כל הסודות: איך להמציא נושא מחקר בלי לדעת כלום על שומדבר? איך לא לתת לעובדות להרוס מאמר טוב? מה עדיף, מאמרים בחרוזים, או במקצב של טרגדיה יוונית? ובעיקר, איך להרתיע את המתחרים שנושפים בעורפכם?

כל הסודות, רק היום – לא תתחרטו...

הדוקטורנט הזה הוא אני.

איך יצאתי משם, ומה הוצאתי משם?

איך עולם המדע מתמודד עם תהיות וחוסר-וודאות, עם ספקות ועם ספקנות?

בואו נצא למסע בעקבות החוקר הישראלי שהתעקש כנגד הספקות בתנאי אי-וודאות, נשמע על נאום הנובל המפתיע של הביולוגית שבהתחלה בקושי מצאה עבודה, נגלה את הסוד הפנימי של פורים - ובעיקר, נלמד שני דברים נפלאים שאפשר לעשות עם ספקנות אובססיבית, כדי לנצל אותה ואת הכוח שלה לטובתנו

למה מי שכונה "אבי האלקטרוכימיה המודרנית" ועשה פריצות-דרך בכל כיוון, מעולם לא זכה בפרס נובל?

איך מי שעוד פגש את ז'בוטינסקי התייחס למדינת ישראל? ומה היה תלוי מחוץ לחדר שלו - שמכיל מסר מרתק לכולנו?

מי החברים הכי טובים של האנושות, שאנחנו ממשיכים להעליב ולהשפיל רק בגלל משל עוין? ובעיקר, איך לנקות את הדיבור - והחשיבה! - כדי להיות יותר יצירתיים יותר, וגם יותר מוסריים?

אני בטוח שזה קרה גם לכם, כי זה קורה לפעמים לתחומים שלמים במדע - רעיון מבטיח שצץ ואז נעלם ואז שוב מופיע, וכולם תוהים - למה בעצם עזבנו אותו? מה גרם לנו להפנות מבט?

בואו נדבר על הכימאי המבריק שהקים אימפריה של סמי הזיה (אדם אמיתי, לא סדרת טלויזיה!), נתעמק בתועלת ובהייפ של רפואה פסיכדלית, ובעיקר ננסה להבין, איך לא לתת לחסמים רגשיים להחביא מאיתנו רעיונות טובים באמת!

אבל על דבר אחד לא דיברנו: איך לסלוח לעצמך על הכשלון? איך לא לתת לנפילה להרוס לך את החשק להסתכן בפעם הבאה? ומה אפשר ללמוד על זה מזוכה הנובל שנלחם בסופות הוריקן, או ממהנדס הבניין שכמעט החריב חצי ממנהטן?

מתי מדד – הופך להיות יעד? למה נהגי אמבולנס בבריטניה עזבו את האמבולנס ועברו לאופניים? מה יותר חשוב ממגה-פיקסלים? איך מודדים איכות של מדען ע"י מספר אחד מדויק – ואיך מזייפים אותו? ובעיקר – איך לא נופלים במלכודת המדדים?

בואו נשמע על החלום שהפך את גרמניה למעצמה תעשייתית, על המשותף בין העכבר של סטיב ג'ובס לבין השור של פיקסו, וננסה לפצח את התעלומה: האם ניתן להפיק מהרעיון אפילו יותר ממה שנראה שיש בו?

בואו נפליג למסע בעקבות שיטה מרתקת ושנויה במחלוקת, שצמחה במחנות של סטלין וכבשה את ענקיות הטכנולוגיה האסיאתיות, נבדוק אם יש משהו בהבטחה שלה לחדשנות שיטתית,

ובעיקר ננסה לזהות מה אפשר לקחת ממנה בכל זאת לחיים היומיומיים והיצירתיים שלנו

יש בחיידק התחרותיות הרבה יותר ממה שנראה לעין. נכון, הוא לפעמים טוב וממריץ, ולפעמים מבלבל ומדרדר. אבל זה ממש לא הכל.

בואו נבחן את המתמטיקאי הוויטנאמי המתוסכל, את הסטודנטית הישראלית הפרפקציוניסטית, ובעיקר את המירוץ לחיסון (לא הקורונה!) שגרם לכל העולם לעצור נשימה, וננסה להבין: מה התחרותיות מגלה לנו על נפש האדם, ואיך לרתום אותה לעבר הטוב

למה מרצה טוב הוא מרצה משעמם? מה הקשר בין זמן איכות עם הילדים לבין חומוסיה במגדל-העמק? ובעיקר, איך להוציא את היצירה השלמה שלנו אל העולם בחוץ

ולפי השאלות שלכם, אני יודע שאתם תוהים – מתי כבר נדבר כאן על היצירתיות כפי שאנחנו מבינים אותה: היכולת להבריק רעיון, לפרוץ מכשול, לחשוב מחוץ לקופסא?

אז בואו נפגיש את ניוטון עם זאטוט בן שנה וחצי, בואו נבדוק אם שלמה המלך מנסה להעליב את אהובתו או להחמיא לה כשהוא משווה את השיער שלה לעדר של עיזים, וביחד נלמד להשתמש באחד מכלי הנשק הגדולים של יצירתיות במדע, ובחיים שלנו: כוחו של משל.

האמת שזו בעיה אנושית מהשורה הראשונה: איך לקחת ידע ולהפנים אותו, איך לחיות את מה שאנחנו יודעים. איך לא להיות "חמור נושא ספרים".

אז בואו ניקח רגע הפוגה מהפיצוצים בעזה ונדבר על פיצוצים של מבחנות, ננסה ללמוד מהקאובוי של הפלוטוניום על נהיגה מונעת (?!), ובעיקר ננסה להבין – איך אפשר (ולמה חייבים!) לקחת את מה שאנחנו מבינים עם הראש – וליילד מתוכו אל הלב רגש חי ומועיל.

עבור רוב המדענים שאני מכיר, העיסוק במדע הוא הגשמת חלום ילדות. ואיך אפשר לעזוב חלום?!

נדבר על 3 מיתוסים של שינוי כיוון, נספר על אדמירל שהפך לפרופסור, על פרופסור שהתחיל לבשל ויסקי, ובעיקר ננסה להבין: מתי להתעקש על החלום – ומתי לחפש בתוכו חלום גדול עוד יותר?

מה הציר שמחבר בין רוע אידיאולוגי, רוע בשביל רווח אישי, וסתם ראש קטן? ומה יכול לעשות נגד הרוע האזרח הקטן – שלא תמיד מרגיש שהוא לא יכול להיות גיבור?

בואו נצא למסע מזוכי נובל נאצים, דרך מנגנון ההלשנות הסובייטי, ועד להצהרות גינוי מפוקפקות מהשבוע שעבר, כדי לגלות תפיסת עולם אחרת, שלוקחת את המאבק הנחוץ ברוע ששב ומפציע בעולם, ומעמידה אותו בהקשר רחב ועמוק יותר של טוב ומוסר.

יומיים לפני ה-7/10 ד"ר יחיאל הררי (מרצה מבריק ומרתק) ראיין אותי לפודקאסט שלו על נושא שהוא בנפשי: יצירתיות כדרך חיים.

מקווה שהפודקאסט יעזור לכולנו לרענן את תנועת היצירתיות בחיינו, ושיהיו בשורות טובות!

היום נצא לטיול בעולם המדע כדי לרדת לשורש העניין: כמה נמוך מדענים מוכנים לרדת בשביל לקבל קרדיט, מרמת הדוקטורנט הזוטר ועד לזוכי הנובל? למה מדינות שלמות נכנסות לאובססיה על מי המציא מתקן כזה או אחר? ובעיקר, מה הקשר בין כל זה, לבין הבנה שגויה של מהי "יצירתיות" אמיתית?

וכשאני מבטיח לעצמי לא לגעת יותר בשוקולד – ואוכל בכל-זאת – האם אמרתי אמת?

אולי קיימים בכלל סוגים שונים של אמת? כל אחת עם היתרון השימושי שלה – אבל גם עם איזשהו הבדל מה-"אמת-אמת"?

מי הרופא שעשה מסיבות רפש כדי להוכיח את האמת שלו? מי גוזר דפים מאנציקלופדיה? ובעיקר, איך אפשר לקבל השראה מהאמת המדעית, כדי לא לשקר לעצמנו?

כל יום אני שואל את עצמי: מה לעשות עם כל המידע שמגיע? כמה להתעדכן בכל ההתפתחויות, כמה לשמוע את כל העדויות? זאת התמודדות בלתי-פוסקת. מצד אחד, יש ערך רב לכל המידע הזה, אבל מצד שני, אני מרגיש איך הוא מאכל אותנו מבפנים כמו חומצה.

בואו נראה מה אפשר ללמוד על הקשר בין מידע לרגש מהאסטרונומים שמחביאים מידע מעצמם ונמצא את הדרך לאיזון הנכון בצריכת המידע ולקבלתו באופן שלא יפגע ברגשותינו

מה הגישה הרגילה להתמודדות עם התופעה – והאם אפשר להפוך אותה על הראש, ולהשתמש בה כמקפצה לצמיחה אישית?

נבחן שני רעיונות שעזרו לי באופן אישי להתמודד עם התופעה, בהשראת הסוכה הרעועה בה אנו חוגגים.

אבל מה אם הייתי אומר לכם שגם אתם יצירתיים, שיצירתיות אמיתית היא הרבה מעבר לרגע אחד של "אאוריקה!", ושהמיתוס הגדול של היצירתיות מונע מאיתנו לממש את היצירה הגדולה של חיינו.

האם פלמינג באמת עשה את מהפכת האנטיביוטיקה של המאה ה-20? למה הבעיה של מחשבים חכמים ואנשים טיפשים הופיעה עוד בשנות ה-70? מי הממציא הכי מפורסם שלא שמעתם עליו? ובעיקר – למה ראיה נכונה של יצירתיות יכולה להציל אותנו מתסכול של חוסר מימוש, ולתת לעולם את מה שיש לנו לתת?

מהי נקודת המעבר? מהו הרגע שבו רגיל הופך להיות דגול? ואיך הופכים מלהיות צרכני ידע ליצרני ידע?

איך מתגוננים מפגיעת אסטרואיד בכדור-הארץ בעזרתם של תיכוניסטים מקליפורניה? מתי כדאי לאחר לשיעור באוניברסיטה? איך מפגש עם חייל התניע את הדרך שלי במדע? ובעיקר: מהן שתי המילים הכי קריטיות למימוש הפוטנציאל האישי שלי?

עולם המדע נשלט על-ידי הכלל הידוע "לפרסם או לחדול" - אז למה יש פרופסורים שמתראיינים בכל תוכנית בוקר, וכאלה שלא מוכנים להתקרב למצלמה אפילו כשהם זוכים בנובל?

מה גרם להומלס הולנדי, זמר רוק בדימוס, לעבור משינה על ספסל ברחוב - לתפקיד של חוקר בכיר בסטרט-אפ חדש? איך קרה שטרנזיסטור הסיליקון הראשון - אבן הבניין הבסיסית במחשב המודרני - פרץ לתודעה בזכות אמבט שמן רותח בכנס אפרורי אי-שם באוהיו? ומה הקשר של כל זה לחצוצרה אסימטרית שעשויה מאלפא-קרטין - כלומר שופר?

על כל זאת ועוד בפרק המיוחד שלכם. האזנה מהנה

אחד המאפיינים הכי חזקים של העולם האקדמי הוא המשפחתיות שלו. כך הרגשתי כשהצטרפתי בגיל 19 לקבוצה של 'האבא האקדמי' שלי. כך הגיב פרופסור כשהסטודנטית שלו קיבלה את התוצאות הכי גרועות אי-פעם, וכך פעלה פרופסורית שחילצה את הדוקטורנט שלה מדאע"ש. ככה זה במשפחה.

אז רגע לפני שאתם מתחילים עבודה חדשה כדאי לכם להסתכל על הבוס ולשאול את עצמכם: 'האם הוא היה מציל אותי מדאע"ש'?

כמה רחוק הייתם מוכנים ללכת בשביל להוציא את האמת לאור?

האם תצליחו לעמוד בלחצים שיופעלו עליכם? והאם זה שווה את זה?

איך סטודנט בן 19 הפיל את נשיא אוניברסיטת סטנפורד? מי השעה את הפרופסורית שמתמחה בפסיכולוגיה של הרמאות? איך להשתלט על הבינה המלאכותית, הדבר החם הבא בתחום השקרים חסרי הבושה?

ובעיקר – האם גם אתם יכולים להציל את העולם מביצת השקר?

למה זוכה הנובל על אלקטרודינמיקה קוונטית חקר צורות של חול בקרקעית הים? ומה הפספוס הכי גדול בחייו של איינשטיין? איך לדעת מתי להכניס הביתה עז חדשה, ומתי להתמקד בדבר אחד ולהפיק ממנו את המקסימום?

איזה מייל קיבלתי מזוכת הנובל בכימיה? ובעיקר, איך מדענים מחליטים מה לחקור וממה להתעלם?

האם הייתם קונים טרקטור של למבורגיני? מה עושה מדען כשהוא מרגיש תקוע – למרות שלכאורה הכל הולך בסדר? ולמה לפעמים הדבר הכי מסוכן לממציא הוא הצלחה?

האם הייתם קונים טרקטור של למבורגיני? מה עושה מדען כשהוא מרגיש תקוע – למרות שלכאורה הכל הולך בסדר? ולמה לפעמים הדבר הכי מסוכן לממציא הוא הצלחה?

מאיפה אני יודע את כל זה? כי כך הרגשתי בעצמי כשהתחלתי להרצות בפני הסטודנטים. רעדתי מפחד והתפללתי לבואה של כל תופעת טבע שרק תוכל לבטל את ההרצאה הזו.

עם השנים לימדתי את עצמי איך לא לחשוש ומה בדיוק יכול להרגיע אותנו לפני שנעמוד מול הקהל.

מה אפשר ללמוד מהמדענים שהפכו למרצים? מי המרצה הכי ידוע לשמצה ולטובה באותו זמן? האם היינו רוצים ללמוד פיזיקה מאינשטיין? ומי באמת אחראי להצלחה של ההרצאה שלנו?

על כל זאת ועוד בפרק המיוחד שלפניכם. האזנה מהנה!

דרכו של אחד מהם יכולה להעניק לנו השראה עצומה למשמעות החיים וליכולת שלנו למלא אותם בעשייה ברוכה גם בזמנים של חופש ומנוחה.

איך אנחנו מתמודדים עם הצלחה גדולה או ישועה מיוחדת? - הולכים לנוח? לברוח מהכל? עוצרים להבין מה קרה פה? או שאולי – מנצלים את המומנטום בשביל להציל את מי שנותר מאחור?

למה הפרופסור ההולנדי חזר להודו, ומה איבד הממציא המבריק – בגוואטמלה?!

על כל זאת בפרק המרתק שלפניכם. האזנה מהנה!

הנה שלוש תובנות יסודיות שיכניסו זמן חדש ליום שלנו. אני עצמי השתמשתי בהן לאחרונה כשלמדתי שפה חדשה בלי לוותר על אף חלק בסדר היום העמוס.

ציפור ירוקה, טיפה של זפת ופיזיקאים אוסטרלים ילמדו אותנו איך להצליח לעשות את מה שהלב חושק אך הזמן עושק

מה הסוד שאתם לא יודעים על אלפרד נובל, האיש והפרס? ובשורש העניין: מהו היחס הנכון לעולם החומרי שסביבנו?

מה הקשר בין פרס הנובל המביך ביותר שהוענק אי-פעם לבין סערות פוליטיות על תוספי מזון? ומהו השיעור החתרני שזכיתי ללמד חוקרת הולנדית צעירה? ובעיקר – מתי לציית ומתי לחשוד בסמכות מדעית או רפואית?

שיטת ה'גרעינים שחורים מול קפה שחור'

מה אפשר ללמוד משלוש אמהות – של מדען דגול, של צייר דגול, ושל דוקטור טרי – על זיהוי ומימוש של פוטנציאל? ואיזה רגע אסור לפספס בשום אופן?

מי הכימאי הכי מזיק בהיסטוריה של כדור הארץ? ומי הפרופסור שהציל כמעט במו-ידיו את שכבת האוזון? ובעיקר, מה אפשר ללמוד מכשלון בסקאלה גלובלית?

מה לומדים מפיצוץ במעבדה של חוקר ישראלי צעיר ומבטיח, או ממדענית מפורסמת שמחליטה להציל את טנזניה?

על השאלה החשובה מכולן - מה מידת האחריות שלי למה שקורה סביבי?

מה אפשר ללמוד מסטודנט שעזב 4 תארים בלי לסיים?

מה ההבדל בין סטרט-אפ ישראלי לסטרט-אפ הולנדי? ולמה כל-כך קשה לילדים ללמוד ללכת?

נתבונן במדעני מחשב ששכחו את הרכב ובדוקטורנטים שפורצים לשירותים בהיסח הדעת, כדי ללמוד את הרעיון החשוב ביותר – איך לממש בתוך החיים שלנו רעיונות מוצלחים בלי לתת להם להתפוגג?

למה הרופא שהציל אלפי יולדות סיים את חייו בבית-משוגעים? ולמה מי שלא מבין מה הוא רואה, עדיין יכול להיות האדם הכי חכם בחדר?

מה הסוד המיוחד של אינדיאנה ג'ונס הסובייטי, שהקים את בנק הצמחים הראשון והגדול בעולם?

מה מלמד אותנו זייפן המסמכים של המחתרת הצרפתית, שהציל אלפי יהודים וידע לישון פחות מהרגיל?

ומה הקשר של כל זה לחג הכי פחות מוכר בשנה – שביעי של פסח?

ובעיקר – למה לכל אחד מגיע חופש אמיתי, בין אם נותנים לו מבחוץ – או שהוא חוצב אותו לבד

איך הפיזיקאי הבריטי השתדל לא לצאת מהמרתף וכמעט לא פרסם מאמרים – אבל שינה את פני המדע?

ובעיקר, האם גבולות ומגבלות יכולים להיות מתכון ליצירתיות?

מתי כדאי להיות קיצוני? למה הפיזיקאי הצבעוני הלך להתבטל בפארק במקום לעבוד?

ומהי שיטת האוהל הפתוח ליצירתיות במדע – ובחיים בכלל?

פרופ' דוד איזנברג מציג זווית הסתכלות חדשה על גיל הפנסיה, במדע ובכלל - זווית שרלוונטית בעיקר למי שעוד לא הגיע אליו...

פרופ' דוד איזנברג עם ארגז הכלים שיסייע לנו להבחין בין דיווחים מדעיים אמתיים למזויפים ושקריים

פרופ' דוד איזנברג עם הפסיכולוגיה של הכסף - מה מניע אותנו להשיג אותו? כיצד השיג המיליארדר היהודי את הונו? ולמה מדענים לא נוטשים את המעבדות ויוצאים לגרוף הון בשוק הפתוח?

איך מדענים מתמודדים עם אתגרים מוסריים – ומה קורה כשהם נכשלים? מתי גיבור לאומי הופך להיות אויב האנושות?

מה גורם לניצול שואה בן 9 להפוך להיות ממציא דגול? ומה אפשר ללמוד מהם להתמודדויות שלנו עם שאלות של טוב ורע?

מה קורה לישראלי, צרפתי וסיני שנכנסים ביחד למאמר? ומה אפשר ללמוד מהמדע, שהוא מיזם השלום הגדול בעולם, לשלום בבית שלנו, ואפילו בין אזרחים שוחרי-טוב משני צידי המתרס הפוליטי?

למה שמדענית אובייקטיבית תהיה משוררת, או תעשה מרתון על רולרבליידס - והאם מסתתר כאן שיעור ביצירתיות, וצמיחה אישית?

איך מדענים משמרים את חוש הפליאה? איך חייזרים ממאדים או ברווזים יכולים לעזור לתגלית מדעית?

איך מפתחים עיניים חדשות כדי לראות את מה שכבר ראינו אלף פעמים?

ומה אפשר ללמוד מעולם המדע כדי למצוא פרספקטיבה חדשה על בדיחה שכבר שמענו כמו גם על אתגר בעבודה?

האם אפשר להחליף את המשקפיים ולהסתכל על אותם דברים באופן אחר? איך נוכל לגלות כוחות חדשים לשילוב מאושר באמת בין שלל עיסוקי החיים - 100% משעות היום?

היום נסתכל על רעיון חדש ומפתיע: איך במקום לוותר על משהו בכל רגע נתון, אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

נדבר על רופאים ששמו את חייהם על כף המאזניים כדי לעזור לאחרים, ועל הכימאים הפרה-היסטוריים שאנחנו חייבים להם כל כך הרבה, וננסה להבין: האם מדענים מוכנים לשלם כל מחיר בשביל להוציא את האמת החוצה? ובעיקר: איך יודעים מתי זה שווה את זה, ומתי לא?

השבוע ננסה להבין איך רדיפת הכבוד הביאה מדענים מסוימים עד לבית-הכלא, ואחרים לטקס הנובל בשטוקהולם.

נדבר על התמודדות עם הצורך לפרסם ולהתפרסם בלי להשתגע או לברוח – ואפילו להפוך את הפרסומת לכוח מצמיח וחיובי.

המדע הוא תעשייה שכל מטרתה היא לגלות את האמת על העולם, אז מה עושים כשחוקר בכיר מזייף תוצאות מדידה, או כשלסטודנטית לא נעים לסרב להנחיות מפוקפקות מהפרופסור שלה? איך מדענים מתמודדים עם זיופים ורמאויות? ומה אפשר ללמוד מהם כדי להפוך את הסביבה שלנו לאמתית, כנה, ואמינה יותר?

האם סוד היצירתיות נמצא בחופשה בפריז, או דווקא בעבודה מפרכת עם פינצטה ומיקרוסקופ?

פרופסור איזנברג מדבר על אחד הנושאים העלומים במדע - על סוד ההברקה הלא-מתוכננת, ועל הדרך שלנו ליישם אותה בחיים שלנו.

אולי מה שיותר מגוחך זו העובדה שאנחנו לא שואפים להציל את העולם, אלא רק סתם כך קמים, יוצאים לעבודה, עומדים בפקקים, עובדים, יוצאים הביתה, עומדים בפקקים, מטפלים בילדים, קורסים מעייפות וחוזר חלילה.

החל בחוקרי בננות באקוודור ועד דוקטורנטים בטכניון, יש משהו מיוחד באווירה המדעית, מעין מנטליות של סופרמן – שטומנת בחובה מסר קריטי לחיים של כל אחד מאיתנו.

פרופסור דוד איזנברג בניתוח מרתק למנטליות וצורת החשיבה של מדענים והתובנה הברורה שכולנו יכולים וצריכים להיות כאלו.