אַאַזְמוּ"ר שָׁאַל אֶת הַצֶּמַח צֶדֶק: וואָס האָט דעֶר זֵיידעֶ געֶוואָלט מִיט דַרְכֵי הַחֲסִידוּת, אוּן וואָס האָט עֶר געֶוואָלט מִיט חֲסִידוּת. וַיַּעֲנֵהוּ הַצֶּמַח צֶדֶק: דַּרְכֵי הַחֲסִידוּת אִיז, אַז אַלעֶ חֲסִידִים זאָלעֶן זַיין וִוי אֵיין מִשְׁפָּחָה עַל פִּי הַתּוֹרָה בְּאַהֲבָה. חֲסִידוּת אִיז חַיּוּת. אַרַיינְטְראָגעֶן אַ חַיּוּת אוּן בּאַלַייכְטעֶן אַלץ, אוֹיך דעֶם לֹא טוֹב, מעֶן זאָל וִויסעֶן פוּן דעֶם אֵייגעֶנעֶם רַע וִוי עֶר אִיז, אוֹיף מְתַקֵן זַיין עֶס.

נְהִיגִין בְּנוּסַח עָלֵינוּ לוֹמַר: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וְלָרִיק — וְגַם בִּתְּפִלַּת מוּסָף דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמְרִים כֵּן — וּמְדַיְּיקִים שֶׁלֹּא לוֹמַר וּמִתְפַּלְלִים כו'. הָרְקִיקָה הִיא אַחַר הָאֲמִירָה. טַעַם הָרְקִיקָה, כִּי מִדִּבּוּר מִתְהַוֶּה רוֹק, וְאֵין רוֹצִים לֵיהָנוֹת מֵרוֹק זֶה.

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן.

משיחות אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] - אלול תרל"ה: ג' ימים קודם השבת הוא הכנה לשבת. אויף שבת זאגט ער אין זהר דמיני'[ה] מתברכין כולהו יומין. כולהו יומין איז כל ששת ימי השבוע, וואס אויף דעם האט דער אויבערשטער געגעבען א ברכה כללית וברכך ה"א [ה' אלקיך] בכל אשר תעשה, איז די ברכת השבת מלפניו ומלאחריו, די הכנה צו שבת איז מיום ד', און דער אנזאג איז דער קליינער לכו נרננה, וואס איז ג' פסוקים.

(תש"ג)שיעורים:חומש: וישב, שלישי עם פירש"י.תהלים: קו-קז.תניא: אך ביודעיי ... את ה' וגו' אכי"ר.

מתקנות כ"ק אדמו"ר שליט"א: לאמר בכל בקר אחר התפלה - וגם בשויו"ט [בשבת ויום טוב], ר"ה [ראש השנה] ויה"כ [ויום הכיפורים] - תהלים כפי שנחלק לימי החדש, ואחר אמירה בעשרה - ק"י [קדיש יתום].

בחדש של כט יום אומרים ביום כט השעור דשני הימים.