גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה

[Whenever Shabbos coincides with Yom-Tov or (as in the present case) with one of the days of Chol HaMoed,] the wording [in the last stanza of the Lechah Dodi hymn in Friday evening’s Kabbalas Shabbos service] is gam besimchah u’vetzahalah (“both with rejoicing and gladness”).

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם. אֵשֶׁת חַיִל. מִזְמוֹר לְדָוִד. דָּא הִיא סְעוּדָתָא, וְיִתֶּן לְךָ — אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ

[In the above-described situation,] the passages beginning Shalom aleichem, Eishes chayil, Mizmor leDavid and Da hi seudasa [that are recited on Friday evening], and the passages beginning VeYiten Lecha [that are recited after Havdalah], should be said in a whisper.

פַעַם פֵּרֵשׁ אַאַמוּ"ר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once gave the following [mystical] interpretation [of the Four Questions]:

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה — גָּלוּת שֶׁנִּמְשַׁל לְלַיְלָה — הַזֶּה — הָאַחֲרוֹן

Why is this night, this final exile (for exile is symbolized by night), different

מִכָּל הַלֵּילוֹת — גָּלֻיּוֹת שֶׁקָּדְמוּהוּ

from all the other nights, from all the exiles that preceded it?

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין — לְשׁוֹן מֵרוּק נִקָּיוֹן וְטַהֲרָה — אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת

On all [other] nights we do not dip (the verb מטבילין also means [immersion and thus implies] scouring, cleansing, and purification) even once.

לֹא נִגְמַר הַמֵּרוּק בָּהֶם, כִּי הֲרֵי הָיָה אַחֲרֵיהֶם עוֹד גָּלוּת

The process of cleansing was not completed in the previous exiles, as is evident from the fact that each was followed by yet another exile.

הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים — מֵרוּק גּוּף וְגִלּוּי הַנֶּפֶשׁ

On this night we dip twice, [once to] scour the body and [once to] reveal the soul.

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים חָמֵץ אוֹ מַצָּה

On all [other] nights, we eat chametz or matzah.

הַיְנוּ כִּי גַם אַחַר הַגָּלוּת, הָעֲבוֹדָה הִיא מִצַּד נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית, מַצָּה בִּטּוּל

Following all the other exiles, our Divine service involves both the G‑dly soul, symbolized by matzah, which represents bittul (self-nullification),

וּמִצַּד נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, חָמֵץ יֵשׁוּת

and the animal soul, symbolized by chametz, which represents yeshus (egoism).

הַלַּיְלָה הַזֶּה — אַחַר גָּלוּת הָאַחֲרוֹן — כּוּלּוֹ מַצָּה — שֶׁיּוּעֲבַר רוּחַ הַטּוּמְאָה

On this night, after this final exile, [we eat] only matzah, for the spirit of impurity will be removed from the world.

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת

On all [other] nights, we eat other vegetables.

כָּל הַמְקַנֵּא פָּנָיו מוֹרִיקוֹת

[This recalls the popular saying that] “when a person becomes envious, his face turns green.”

וּבְכָל הַגָּלֻיּוֹת הַרְבֵּה בְּחִינוֹת בְּקִנְאָה: קִנְאַת סוֹפְרִים וְהַדּוֹמֶה

During all the exiles there were many kinds of envy, [including negative ones, such as envying another’s wealth, and also positive kinds of envy,] such as “the envy of scholars, [which increases wisdom].”

הַלַּיְלָה הַזֶּה — אַחַר גָּלוּת הָאַחֲרוֹן — כּוּלּוֹ מָרוֹר — קִנְאָה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה

On this night, after this exile, [we eat] only maror: envy will be [only positive and of] the most intense [kind].

עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחוּפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ

As the Sages said, “[In the World to Come,] every tzaddik will be singed by the [fiery] canopy of his colleague.”

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין בֵּין מְסוּבִּין

On all [other] nights, we eat either sitting or reclining.

כָּל הַגִּלּוּיִם שֶׁעַל יְדֵי הַגָּלֻיּוֹת — אוֹכְלִין — בְּחִינַת הַתַּעֲנוּג

[In the case of] all the revelations elicited by [the Divine service of Jews throughout] the exiles, “we eat” [i.e., we experience] the pleasure [that G‑d derives from this service].

וְיֵשׁ הִתְפַּשְּׁטוּת הַתַּעֲנוּג וְתַעֲנוּג הָעַצְמִי

Now, there is a [mere] emanation of this pleasure, and there is the pleasure itself.

וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּגִּיעַ בַּעֲבוֹדָתוֹ לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַתַּעֲנוּג וְיֵשׁ לַתַּעֲנוּג הָעַצְמִי

Some people, through their Divine service, reach a point [of spiritual growth] at which they apprehend [merely] an emanation of G‑d’s pleasure; others reach a point at which they can apprehend the very essence of His pleasure. [Sitting connotes a limited level of relaxed pleasure; reclining connotes the ultimate level of pleasurable tranquility.

הַלַּיְלָה הַזֶּה — אַחַר גָּלוּת הָאַחֲרוֹן — כּוּלָּנוּ מְסוּבִּין

Hence:] On this night, after this exile, we are all reclining:

שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יַגִּיעוּ לִבְחִינַת תַּעֲנוּג הָעַצְמִי

every Jew will reach the level at which they will apprehend the ultimate level of [G‑d’s] delight.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

The psalm beginning Hodu is not recited before the Afternoon Service, but the passage beginning Pasach Eliyahu is recited.

שְׁנַת תּר"ח אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק מַאֲמָר עַל פָּסוּק אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה גו

In the year 5608 (1848), the Tzemach Tzedek delivered the maamar entitled Im Kesef Talveh — “When you will lend money (lit., ‘silver’)….”

כֶּסֶף הוּא הַנְּשָׁמָה

There he explained that kesef (“silver”) alludes to the soul,

עַל שֵׁם שֶׁהִיא תָּמִיד בְּכוֹסֶף וּתְשׁוּקָה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה

for it constantly yearns to ascend,

וּכְדִכְתִיב רוּחַ הָאָדָם הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה

as it is written, “The spirit of man ascends upward.”

דְּאָדָם הֵם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרוּיִם אָדָם

The word adam (“man”) refers to the Jewish people, of whom it is said, “You are called man.”

וְהַנְּשָׁמָה נְתוּנָה בְּהַלְוָאָה לְהָאָדָם

Now, the soul is given to a person on loan,

וּכְתִיב יָמִים יוּצָּרוּ גו

as it is written, “Days are created.”

דְּיֵשׁ מִסְפָּר קָבוּעַ כו

[Every individual is allotted] a fixed number of days,

וְחָסֵר יוֹמָא חָדָא חָסֵר לְבוּשָׁא חָדָא

and if one day is lacking [in the mitzvos with which it should have been filled], a garment is lacking [for the soul in Gan Eden].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח

[The Haggadah states: Vechol harmarbeh lesaper biyetzias Mitzrayim, harei zeh meshubach — lit., “Whoever relates the story of the Exodus from Egypt at length, this [person] is praiseworthy.”]

זֶה, מוֹרֶה עַל מַדְרֵגָה דִקְדוּשָּׁה, הִנֵה אֱלֹקֵינוּ זֶה

[The word] zeh (“this”) denotes a distinct level of holiness, as implied by the phrase, Hinei Elokeinu zeh — “Behold, this is our G‑d.”

וְכָל הַמַּרְבֶּה כו' זֶה שֶׁלּוֹ הוּא מְשׁוּבָּח

When a person tells the story of the Exodus at length, his capacity to perceive G‑dliness [so that he can say “This is it!”] is praiseworthy.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

לֵיל בּ דְּחַג הַמַּצּוֹת, קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה כְּמוֹ בְּכָל יוֹם טוֹב

On the second night of Pesach, the Prayer before Retiring at Night is recited as on other festivals.

גַּם מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב, רַחֲמָנָא לִצְלָן

Even a person whose father is (G‑d forbid) no longer alive

אוֹמֵר לִפְנֵי מַה נִּשְׁתַּנָּה

should introduce the Four Questions by saying:

טאַטעֶ אִיךְ וועֶל בּאַ דִיר פְרעֶגעֶן פִיר קַשְׁיוֹת

Tatte, ich vel ba dir fregn fir kashes — “Father, I’m going to ask you four questions.”

וְסְמוּכוֹת לָזֶה

Support for this practice can be found

שֶׁגַּם מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב וְאֵם, רַחֲמָנָא לִצְלָן

Even a person whose parents are (G‑d forbid) no longer alive

צָרִיךְ לוֹמַר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן

should say, in the Grace after Meals.

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי כו' אִמִּי מוֹרָתִי כו

“May the Merciful One bless my father and teacher…, and my mother and teacher….”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

לְמָרוֹר וַחֲזֶרֶת - הֵן חְרֵיין וְהֵן סאַלאַט

Horseradish and romaine lettuce are both used for both the maror and the chazeres.

קִדּוּשׁ בַּעֲמִידָה

Kiddush is recited while standing.

הֵא לַחְמָא - הַהֵא בְּצֵירֵי

The first word in the phrase Hei lachma anya is vocalized with a tzeirei [rather than a kamatz].

בְּבִרְכַּת אֲכִילַת מָרוֹר מְכַוְנִים גַּם עַל מָרוֹר שֶׁבַּכּוֹרֵךְ

When reciting the blessing al achilas maror, one should also have in mind the maror in the korech.

בַּסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן הָיָה אַאַמוּ"ר מְקַצֵר בִּכְדֵי לֶאֱכוֹל הָאֲפִיקוֹמָן לִפְנֵי חֲצוֹת

During the first Seder, my revered father, the Rebbe [Rashab], would limit [his oral commentary on the Haggadah], so that the Afikoman could be eaten before midnight.

אֲבָל בַּשֵּׁנִי הָיָה מַאֲרִיךְ

On the second night, by contrast, he would elaborate.

מַתְחִיל לִפְנֵי שָׁעָה ט וְגוֹמְרוֹ בְּשָׁעָה ג-ד אַחַר חֲצוֹת

[The second Seder] would begin before 9 p.m. and conclude between 3 and 4 a.m.

וְהָיָה מַאֲרִיךְ בְּבֵיאוּר הַהַגָּדָה

He would explain the Haggadah at length.

אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן אָמַר

The Alter Rebbe once said:

מֵיכְלָא דִמְהֵימְנוּתָא — לַיְלָה הָרִאשׁוֹן

“On the first night, matzah is ‘the bread of faith.’

מֵיכְלָא דְאַסְוָתָא — לַיְלָה הַשֵּׁנִי

On the second night, it is ‘the bread of healing.’

אַז דִי רְפוּאָה בְּרֵיינְגט דִי אֱמוּנָה

When healing leads to faith,

וואָס עֶר זאָגט אַ דאַנק דִיר ג-ט פאַר מַיין רְפוּאָה

in that a person says, ‘I thank You, G‑d, for my recovery,’

אִיז עֶר דאָך געֶוועֶן קראַנק

he was, nevertheless, sick.

אָבּעֶר אַז דִי אֱמוּנָה בְּרֵיינְגט דִי רְפוּאָה

But when faith generates healing,

אִיז מעֶן לְכַתְּחִלָּה נִיט קְראַנק

a person is not sick in the first place.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

The search for chametz takes place after the Evening Service.

בְּבֵית רַבֵּנוּ נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַב לְמוּרְשֶׁה

In the household of the Rebbe, it was customary not to appoint the rav as an agent to sell the chametz,

אֶלָּא לִמְכּוֹר לוֹ אֶת הֶחָמֵץ וּבְעָרֵב קַבְּלָן

but rather to sell him the chametz, [confirming the transaction even in such a case by] a fully-responsible guarantor.

בַּאֲפִיַּת הַשְּׁמוּרָה עֶרֶב פֶּסַח אַחַר חֲצוֹת, הָיָה אַאַמוּ"ר נוֹכֵחַ

My revered father, the Rebbe [Rashab], used to be present when the shemurah-matzah was baked after midday on the eve of Pesach.

וְאוֹמֵר גַּם כֵּן הַלֵּל

He would join in the Hallel [that is customarily recited at that time],

וְהָיָה מַפְסִיק — גַּם בְּאֶמְצַע פֶּרֶק

but would interrupt his recitation — even in the midst of a chapter —

לְהוֹרוֹת בְּהַנּוֹגֵעַ לְהַלִּישָׁה, אֲפִיָּה וּכְהַאי גַּוְנָא

to give directions regarding the kneading, the baking, and the like.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

[This date is] the anniversary of the passing of the Rebbe, the Tzemach Tzedek,

נִסְתַּלֵּק שְׁנַת תּרכ"ו בְּליוּבּאַוִויטְש, וְשָׁם מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד

who passed away in 5626 (1866) in Lubavitch and was brought to rest there.

מִסִּפּוּרֵי אַאַזְמוּ"ר

My revered grandfather, [the Rebbe Maharash,] related

הַצֶּמַח צֶדֶק הִתְחִיל לִכְתּוֹב נִגְלָה וְדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה

that [his father,] the Tzemach Tzedek, began writing [his novellae on] nigleh and Chassidus when he was twelve years old.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

[On Shabbos Parshas Metzora], the haftarah begins Ve’arbaah anashim (II Melachim 7:3-20).

בְּמִנְחָה: עֲבָדִים הָיִינוּ

[On Shabbos HaGadol, after] Minchah, [we read part of the Haggadah, from] Avadim hayinu [until lechaper al kol avonoseinu].

מִזְּמַן יְצִיאַת מִצְרַיִם נִקְרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צִבְאוֹת ה

Ever since the time of the Exodus from Egypt, the Jewish people have been called Tzivos HaShem, “G‑d’s army.”

הַהֶפְרֵשׁ בֵּין עֲבָדִים — שֶׁנִּקְרְאוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל — וּצְבָאוֹת הוּא

The Jewish people are [also] called servants. The difference between servants and an army [can be explained as follows]:

עֶבֶד עוֹשֶׂה עֲבוֹדַת רַבּוֹ — וּבָזֶה כַּמָּה דַּרְגוֹת

A servant performs work for his master on various levels —

נוֹקֵב מַרְגָּלִיּוֹת, עוֹשֶׂה שְׁאָר מְלָאכוֹת, עוֹשֶׂה מְלָאכוֹת פְּשׁוּטוֹת

one pierces pearls, one works in other crafts, another carries out unskilled tasks.

וְיֵשׁ בָּזֶה יְגִיעָה וְעָמָל רַב, אֲבָל אֵין זֶה עִנְיָן שֶׁל מְסִירַת נֶפֶשׁ

These involve considerable labor and effort, but no element of self-sacrifice.

צָבָא הֵם עֲבָדִים שֶׁעוֹבְדִים בִּיגִיעָה רַבָּה וְעָמָל וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ

An army, by contrast, is comprised of subjects who expend toil and exertion and self-sacrifice,

הֵן בְּמִלְחֶמֶת הֲגָנָה וְהֵן בְּמִלְחֶמֶת תְּנוּפָה

whether in a defensive war or an offensive one.

וְעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַרְתָּם בְּתַכְלִית הַתּוֹקֶף מִבְּלִי הִתְפָּעֵל מֵהַמְּנַגֵּד וְשׂוֹנֵא

[Soldiers] discharge their duties with utter resoluteness, unperturbed by their opponents and enemies.

וַעֲבוֹדָתָם זוֹ אֵינָהּ עִנְיָן שֶׁל הֲשָּׂגָה, כִּי הֵם מִתְנַהֲגִים עַל פִּי הוֹרָאַת מַצְבִּיאָם

Their service does not depend on [their] understanding, for they follow the orders of their commanders.

וְהִנֵּה נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת בְּעִינּוּיִם קָשִׁים וּמָרִים

In Egypt, the souls of the Jewish people were on the lowest of levels, [due to] the harsh and bitter afflictions.

וְעִם זֶה לֹא שִׁנּוּ שְׁמָם וּלְשׁוֹנָם וּלְבוּשֵׁיהֶם

Nevertheless, they did not change their names, language, or dress.

וְעָמְדוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם בְּתַכְלִית הַחוֹזֶק

On the contrary, they held their ground with the utmost tenacity,

כִּי יָדְעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַ לִגְאוֹל אוֹתָם

for they knew that G‑d had promised to redeem them.

וְהַמִּתְנַהֵג כָּזֶה בְּמַצָּב זֶה הוּא מִצְּבָא ה

A person who conducts himself thus in a similar situation is a member of G‑d’s army.

דְּה' עוֹזְרוֹ בְּדֶרֶךְ מִלְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע בַּטֶבַע

G‑d helps him in a way that transcends nature, but [that is vested] within nature.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

On one’s birthday

עַל הָאָדָם לְהִתְבּוֹדֵד

one should spend some time in seclusion,

וּלְהַעֲלוֹת זִכְרוֹנוֹתָיו וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם

bringing to mind recollections from the past and pondering over them.

וְהַצְּרִיכִים תִּקּוּן וּתְשׁוּבָה יָשׁוּב וִיתַקְּנֵם

As to those [of his bygone actions] that call for rectification or repentance, one should repent and rectify them.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Regarding efforts [to increase the observance of] taharas hamishpachah in your locale,

יִתְבּוֹנֵן בָּזֶה

contemplate on this:

אִילּוּ יְצוּיָּר, אֲשֶׁר ה' אִנָּה לְיָדוֹ לְהַצִּיל מוֹשַׁב יְהוּדִים מִכִּלָּיוֹן, רַחֲמָנָא לִצְלַן

If G‑d enabled you to save an entire Jewish community from destruction,

הִנֵּה בֶּטַח הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל זֶה

you would certainly be willing to sacrifice your life to do so.

וְהָיָה מְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, עַל גּוֹדֶל הַחֶסֶד לְזַכּוֹתוֹ בִּזְכוּת גָּדוֹל כָּזֶה

Moreover, you would praise and laud Him for His kindness in granting you this great merit.

כֵּן וְיוֹתֵר מִכֵּן הִיא תַּעֲמוּלָה זוֹ

Now, such a merit, and even greater than that, is accrued by popularizing the laws of family purity.

שֶׁהִיא הַצָּלַת נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ

This actually saves lives.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Jewish wealth is not houses and money.

דעֶר אִידִישׁעֶר אֵייבִּיקעֶר רַייכְטוּם אִיז

Jewish wealth, which is eternal, is

אַז מעֶן אִיז אִידעֶן וואָס הִיטעֶן אָפּ תּוֹרָה אוּן מִצְוֹת

the observance of Torah and mitzvos,

אוּן מְ'בְּרֵיינגְט אוֹיף דעֶר וועֶלְט קִינְדעֶר אוּן אֵיינִיקְלאַך

and bringing children and grandchildren into the world

וואָס הִיטעֶן אָפּ תּוֹרָה אוּן מִצְוֹת

who will observe the Torah and its mitzvos.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Every soul has its own [designated] Divine service in the realm of intellect and emotion, each according to its nature and disposition.

וּכְתִיב מֵאוֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי

It is written, “Make me wise from my enemies” —

מֵהַהֲטָיוֹת הָרָעוֹת שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּמִדּוֹתָיו הַטִּבְעִיּוֹת

that is, from the negative leanings that a person senses in his own undeveloped character traits,

מִזֶּה מִתְחַכֵּם וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְכַלְכֵּל תִּקּוּן מִדּוֹתָיו

he can gain wisdom and know how to tackle his tasks of self-refinement,

וְשִׁעְבּוּד הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

and how to harness his personal strengths to G‑d’s service.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

In the passage [Al Hakol… recited after] Vayehi binso’a haaron [when the Torah is taken out on Shabbos and Yom-Tov], the wording is vechirtzon kol amcha beis Yisrael.

כִּנּוּי מִשְׁפָּחָה שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן: בָּרוּכאָווִיטְשׁ

The Alter Rebbe’s family name was Baruchovitch;

כִּנּוּי מִשְׁפָּחָה שֶׁל בְּנוֹ אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי: שְׁנֵיאוּרִי

the family name of his son, the Mitteler Rebbe, was Shneuri;

כִּנּוּי מִשְׁפָּחָה שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק: שְׁנֵיאוֹרְסאָהְן

the family name of the Tzemach Tzedek was Schneerson.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Experience has shown

אֲשֶׁר כְּשֶׁמְּמַעְטִים בַּחֲקִירוֹת

that when one limits his speculation [about what to do]

וְעוֹבְדִים בְּסֵדֶר וּבְתוֹקֶף

and works instead in a structured and determined way,

עַל פִּי הַנְּעִימוּת שֶׁל תּוֹרָה

[but simultaneously] according to the Torah’s pleasant ways —

יָמִין מְקָרֶבֶת וּשְׂמֹאל דּוֹחָה

“the right hand draws near, while the left hand parries” —

אֲזַי פּוֹעֲלִים בְּוַדַּאי

he will certainly have an effect [on others].

וּבִּפְרָט בָּעִנְיָנִים הָעִיקָּרִים מֵעִקְּרֵי הַדָּת

This is particularly true with regard to [communicating] the fundamental principles of our faith.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

[A grammatical point:] In the paragraph beginning Retzeh in the Grace after Meals,

אוֹמְרִים “בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת" - בֵּית דְּגוּשָׁה, “וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת" - בֵּית רְפוּיָה

the letter beis in the phrase baal hayeshuos has a dagesh, whereas the same letter in the following phrase (u’vaal hanechamos) does not have a dagesh.

אַאַזְמוּ"ר אָמַר בְּמַאֲמַר רז"ל לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ אֶלָּא אָדָם מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ

The Sages teach: “It is not a person’s place that enhances his honor [kavod]; it is the person that enhances the honor of his place.” On this teaching my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], commented:

כָּבוֹד יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים

“There are two ways to understand the word kavod:

לָשׁוֹן כַּבְדָא כְּמַאֲמַר רז"ל כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה נַעֲשָׂה לִבּוֹ כְּכָבֵד

“Its three root-letters spell kaved, which means a liver. The same word appears in the phrase, kaved lev Par’oh, where it means that ‘Pharaoh’s heart has become stubborn’ (lit., ‘heavy’). In the interpretation of the Sages, ‘His heart, [which ought to be warmly responsive to spirituality,] has become [spiritually insensitive,] like a liver.’

וְלָשׁוֹן כָּבוֹד, גִּלּוּי אוֹר מַקִּיף נַעֲלָה

“The other meaning of kavod is ‘honor,’ which [in Kabbalistic terms] signifies the revelation of a transcendent light from a lofty Divine source.

וְזֶהוּ: לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ כְּלוֹמַר מְקָרְרוֹ

“Considering these two meanings, the above teaching of the Sages can be perceived [on a non-literal, mystical level,] as intimating the following message: A person’s place, his environment, [should] not [weigh him down and] cool his ardor;

אֶלָּא אָדָם מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ, שֶׁנִּיתַּן לוֹ‏ כֹּחַ וְעוֹז לְהָאִיר אֶת מְקוֹמוֹ בְּאוֹר תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה

rather, every individual has the power to illuminate his environment with the light of the Torah and Divine service.

כְּשֵׁם דְּבִיְרִידַת הַנְּשָׁמָה בַּגּוּף מַשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ תְּהֵא צַדִּיק

“[And indeed,] before every soul descends into the body, an oath is administered to it: ‘Be righteous!’

דִּשְׁבוּעָה זוֹ הוּא עִנְיַן הַשּׂוֹבַע בְּכֹחוֹת נַעֲלִים שֶׁתּוּכַל לְהַשְׁלִים כַּוָּנַת יְרִידָתָהּ

[Now, the root of the verb mashbi’im (‘an oath is administered’) is virtually identical with the root of the verb masbi’im (‘one causes [him] to be sated’).] By this oath, the soul is fully empowered to fulfill the purpose of its descent.

הִנֵּה כֵּן הוּא בְּכָל אָדָם וְאָדָם בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא

“And the same is true of every individual, wherever he may be.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

For a businessman, Divine service comprises two main components:

א) הָעֲבוֹדָה עִם עַצְמוֹ

(a) Divine service relating to himself:

בְּעֵת עָסְקוֹ מַמָּשׁ בְּשָׁעָה הַפְּנוּיָה, בְּיָשְׁבוֹ בַּחֲנוּת וְכַדּוֹמֶה

During free time in the midst of his activities, such as while sitting in his store,

יִלְמוֹד מִשְׁנָה מִשְׁנָיוֹת פֶּרֶק תַּנְיָא

he should study a passage of the Mishnah or a chapter of Tanya.

וִיהִי לוֹ אֵיזֶה דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ חוּמָשׁ מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָא, שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּהֶם בְּעַל פֶּה

He should know certain Torah teachings by heart, such as extracts from Chumash, Mishnayos, Tehillim, or Tanya,

לְמַעַן שֶׁיּוּכַל לַחֲזוֹר עֲלֵיהֶם בְּהָלְכוֹ בָּרְחוֹב, בַּשּׁוּק וְכַדּוֹמֶה

so that he can review them while walking in the street, the marketplace and the like.

ב) הָעֲבוֹדָה עִם זוּלָתוֹ

(b) Divine service relating to others:

בְּעֵת הַדִּבּוּר בְּעִנְיָנֵי עֵסֶק

While talking business,

יְסַבֵּב הַדִּבּוּר לְסַפֵּר אֵיזֶה סִפּוּר תּוֹכְנִי

he should deftly divert the course of the conversation so that he can relate a story with a message.

וְלִמְצוֹא עִלָּה וְסִבָּה לְעוֹרֵר עַל דְּבַר לִמּוּד וְכַיּוֹצֵא בָזֶה

Likewise, he should find some pretext or reason to encourage his friend to study, or the like.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

The daily study schedule of my revered father, the Rebbe [Rashab], included

בְּכָל יוֹם פַּרְשָׁה חוּמָשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

the daily passage of Chumash with the commentary of Rashi;

אֲמִירַת תַּנַ"ךְ בְּעַל פֶּה: קאַפִּיטְל אֶחָד מִתּוֹרָה וְכֵן מִנְּבִיאִים וְכֵן מִכְּתוּבִים

reciting the Tanach by heart — one chapter from the Torah, from the Prophets, and from the Writings;

פֶּרֶק אֶחָד מִשְׁנָיוֹת

one chapter of Mishnah;

שִׁעוּר גְּמָרָא לְעִיּוּנֵי בּ' דַפִּים לְשָׁבוּעַ

a session of in-depth Gemara study, covering two folios a week;

שִׁעוּר לְמִיגְרַס ג' דַפִּים לְיוֹם

a review of three [Talmudic] folios per day;

שִׁעוּר בִּירוּשַׁלְמִי

a study of the Talmud Yerushalmi;

גַּם שִׁעוּר — לֹא בְּ‏כָל יוֹם — בְּפּוֹסְקִים

and a study session — though not every day — in the works of the halachic authorities.

בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הָיָה מְסַיֵּם כָּל הַמִּדְרָשׁ רַבָּה

In the course of the year he would also study the entire Midrash Rabbah.

לֹוֶה בַּסִּדְרוֹת הָאֲרוּכּוֹת וּפוֹרֵעַ בַּקְּצָרוֹת

In weeks in which the text [of the Midrash] was extensive, he would “borrow” time, and would repay it in the weeks whose text was shorter.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

The hillula (yahrzeit) of my revered father, the Rebbe [Rashab].

נִסְתַּלֵּק אוֹר לְיוֹם א' בּ' נִיסָן שְׁנַת תר"ף בְּראָסְטאָב. וְשָׁם מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד

He passed away on Saturday night, 2 Nissan, 5680 (1920) in Rostov, and there he was brought to rest.

מַאֲמָר הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר אֲמָרוֹ בָּרַבִּים, אַחֲרֵי הִסְתַּלְקוּת אָבִיו

His first public maamar after the passing of his father [the Rebbe Maharash]

בְּיוֹם הַשֵּׁנִי דְחַג הַסּוּכּוֹת תרמ"ג

was delivered on the second day of Sukkos, 5643 (1882).

וּמַתְחִיל כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ כו

It begins with the words, Keser yitnu lecha (“They will give You a crown”).

מַאֲמָר — בָּרַבִּים — הָאַחֲרוֹן בִּהְיוֹתוֹ בְּעָלְמָא דֵין

The last maamar he delivered publicly while he was in this world

בִּסְעוּדַּת פּוּרִים תר"ף

was at the festive meal of Purim, 5680 (1920).

וּמַתְחִיל רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק גוֹ' קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ

It begins with the words, Reishis goyim Amalek…, Ketz sam lachoshech (“Amalek is the first of the nations…”; “[G‑d] has set an end to darkness”).

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Tachanun is omitted throughout this month.

אַחַר אֲמִירַת הַנָּשִׂיא אוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן הַנִּדְפָּס בְּסִדּוּר תּוֹרָה אוֹר

After reciting the [passages recounting the offerings] of the Nesi'im we add the prayer beginning Yehi ratzon, as printed in the Siddur Torah Or.

וְגַם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם אוֹמְרִים אוֹתוֹ

Kohanim and levi’im should also recite it.

אַאַמוּ"ר צִיוָּה לְגִיסוֹ הָרַב מֹשֶׁה האָרעֶנְשׁטֵיין הַכֹּהֵן

My revered father, the Rebbe [Rashab], instructed his brother-in-law, R. Moshe Hornstein HaKohen

לֵאמֹר הַיְּהִי רָצוֹן שֶׁאַחַר הַנָּשִׂיא

to recite the Yehi ratzon after the offering of each of the Nesi’im.

וְאָמַר לוֹ כִּי אֲפִילוּ כֹּהֵן וְלֵוִי צָרִיךְ לְאָמְרוֹ

He told him that even a kohen and a levi should recite this prayer,

כִּי זֶה שַׁיָּךְ לָעִבּוּר

because [souls are sometimes] impregnated [by other souls].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הפטורה: וַיִכְרוֹת יְהוֹיָדַע גו

The haftarah [for the Shabbos of Parshas Shekalim] begins Vayichros Yehoyada (II Melachim 11:17-12:17)

וּמוֹסִיפִים פָּסוּק רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן שֶׁל הַפְטוֹרַת מָחָר חֹדֶשׁ

At its conclusion, the maftir adds the first and last verses of the haftarah beginning Vayomer

lo...machar chodesh (I Shmuel 20:18-42).

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי

[On the Shabbos preceding Rosh Chodesh,] we bless the new month, Adar II.

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[It is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

בַּאֲמִירַת לְחַיִּים יֵשׁ שְׁתֵּי נוּסְחָאוֹת

There are two common responses to the traditional toast of LeChayim (lit., “To life!”):

א) לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם

(a) LeChayim tovim u’leshalom (“For a good life and for peace”).

וְטַעַם הַבְּרָכָה

The explanation for this blessing is

לִהְיוֹת כִּי בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן הַנִּזְכֶּרֶת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַּתּוֹרָה הָיוּ תּוֹצָאוֹת לֹא טוֹבִים

that the Torah’s first mention of drinking wine involved negative consequences.

וַיָּחֶל נֹחַ גו', וְעֵץ הַדַּעַת גֶּפֶן הָיָה

[the Torah says] “And Noach began….” [Similarly, according to one view,] the Tree of Knowledge [which was the subject of Adam’s sin] was a grapevine.

וְלָכֵן מְבָרְכִים שֶׁיַּיִן זֶה יִהְיֶה לְחַיִּים טוֹבִים

Hence, [when a person drinks,] we bless him that this wine should lead to a good life.

בּ) הָרַב הַמַּגִּיד מִמּעֶזְרִיטְשׁ הָיָה עוֹנֶה לְחַיִּים וְלִבְרָכָה

(b) The Maggid of Mezritch would respond LeChayim veliverachah (“For life and for blessing”).

פַּעַם בְּהִתְוַעֲדוּת שֶׁהָיָה נוֹכֵחַ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

Once, at a farbrengen attended by the Alter Rebbe,

עָנָה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן: לְחַיִּים וְלִבְרָכָה

[a chassid said LeChayim, and] the Alter Rebbe responded LeChayim veliverachah.

אַחֲרֵי הַהִתְוַעֲדוּת שׂוֹחֲחוּ הַחֲסִידִים בְּטַעַם נוּסַח זֶה, שֶׁשָּׁמְעֻהוּ אָז פַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

After the farbrengen, the chassidim discussed the possible reasons for this version, which they had just heard for the first time.

אֶחָד הַחֲסִידִים אָמַר

One of the chassidim commented

אֲשֶׁר לִהְיוֹת כִּי נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד

that since “when wine enters, secrets emerge”

וּבַעֲבוֹדָה הוּא הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹת

which in terms of one’s labors of self-refinement signifies the revelation of one’s spiritual emotions

לָכֵן זְקוּקִים לִבְרָכָה

one stands in need of a blessing [that this endeavor should succeed].

וְהַנּוּסַח הוּא “לְחַיִּים וְלִבְרָכָה" — אוֹתִיוֹת לֵב-רַכָּה

Moreover, [that chassid continued,] the wording of the blessing is “for life and for blessing” — LeChayim veliverachah, because in the Holy Tongue, the word liverachah (לברכה) shares the same letters as lev rakah (לב רכה), and this spelling suggests “a heart that is soft.” [I.e., chassidim wish each other life, and a heart that is sensitive and responsive to spiritual stimuli.]

הַצֶּמַח צֶדֶק אָמַר עַל זֶה

The Tzemach Tzedek commented on this:

דאָס קעֶן זאָגעֶן אַ חָסִיד, וואָס האָט געֶדאַוועֶנט אוּן געֶטאָן אִין עֲבוֹדָה דְרַייסִיג יאָהְר

“Such words could come only from a chassid who had davened [as a Chabad chassid should] and toiled in avodah for thirty years.”

Hayom Yom 29 Adar 2 - Transforming the physical into the spiritual

בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת אָמַר אַאַמוּ"ר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said at a farbrengen:

הקב"ה בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְכָל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים מֵאַיִן לְיֵשׁ

“G‑d created the world and all physical entities as something out of nothing.

אוּן אִידעֶן דאַרפעֶן מאַכעֶן מִיֵּשׁ לְאַיִן

The task of Jews is to make something into nothing,

פוּן דִי גַּשְׁמִיוּת מאַכעֶן רוּחָנִיוּת

transforming the physical into the spiritual.

דִי עֲבוֹדָה מאַכן פוּן גַּשְׁמִיוּת רוּחָנִיוּת

“The avodah of turning physicality into spirituality,

אוּן דעֶם גַּשְׁמִי מאַכעֶן אַ כְּלִי פאַר רוּחָנִיוּת

and transforming a material entity into a vessel for the spirit,

דאָס אִיז אַ חוֹבַת גַּבְרָא

is the personal duty of every Jew;

אִין דעֶם אִיז מְחוּיָב כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָט

each and every individual is obligated to undertake it.”

Hayom Yom 30 Adar 1 - What am I doing in this world?

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

אַ חָסִיד מאַכט אַ סְבִיבָה

“A chassid creates an environment.

אוֹיבּ נִיט, דאַרְף עֶר גוּט אַ טאַפּ טאָן בּאַ זִיך אִין פּעֶקְל

If not, he must carefully check through his own knapsack;

וואָס טוּט זִיך מִיט אִיהְם אַלֵיין

he must examine his own spiritual state.

אוּן דאָס אַלֵיין וואָס עֶר מאַכְט נִיט קֵיין סְבִיבָה

The very fact that he is not creating an environment

דאַרף אִיהְם צוּבְּרעֶכעֶן וִוי אַ קִינעֶלעֶ (קֵיסָם)

should crush him like a mere splinter.

אוּן עֶר דאַרף פְרעֶגעֶן בַּא זִיך אַלֵיין

He should ask himself:

וואָס טוּ אִיך אוֹיף דעֶר וועֶלט

‘What am I doing in this world?’"

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions, information and to support, please write to: cablejew@gmail.com

בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה

In the Prayer before Retiring at Night,

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל וְכֵן לַמְּנַצֵּחַ גו' בְּבוֹא

the passage beginning Ribono shel Olam… and the psalm beginning Lamenatzeiach… bevo…

אֵין אוֹמְרִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב

are omitted on Shabbos and festivals.

אֲבָל צָרִיךְ לוֹמַר בִּשְׁאָר יָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן

They should, however, be recited on the other [semi-festive] days on which Tachanun is not recited.

"בְּסִיּוּם הג' פַּרְשִׁיוֹת אוֹמְרִים תֵּיבַת “אֱמֶת

At the end of the three paragraphs [of the Shema recited before retiring], one says the word emes.

יַעְלְזוּ חֲסִידִים - פַּעַם אַחַת, הִנֵּה מִטָּתוֹ - ג' פְּעָמִים, יְבָרֶכְךָ - ג' פְּעָמִים

One then says the verse Yaalzu chassidim once, the verse beginning Hinei mitaso three times, and [the three-part Priestly Blessing that begins with] Yevarechecha three times.

בְּתִקּוּן חֲצוֹת אֵין אוֹמְרִים לַמְּנַצֵּחַ גוֹ' בְּבוֹא בְּיָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן

When reciting Tikkun Chatzos,4 the psalm beginning Lamenatzeiach… bevo… is omitted on the days on which Tachanun is not recited.

Hayom Yom 28 Adar 2 - Advance tuition deposit by a Bris

הָרַחֲמָן דִּבְרִית מִילָה - אוֹמְרִים

[The six stanzas beginning] HaRachaman are recited [at the Grace after Meals] following a circumcision.

(מִשִּׂיחָה בִּסְעוּדַּת בְּרִית מִילָה)

[The Rebbe Rayatz] said the following at a festive meal celebrating a circumcision:

בִּבְרִית מִילָה אוֹמְרִים

“At a bris, the wording of the blessing offered by those present is:

כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחוּפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים

‘Just as he has entered the Covenant, so may he enter into Torah [study], into marriage, and into good deeds.’

וְנוֹהֲגִים אֶצְלֵנוּ

[He then added:] “Our custom is

אַז מעֶן גִיט דְּמֵי קְדִימָה אַז דעֶר אִינְגעֶל זאָל לעֶרנעֶן

to make a deposit [toward the child’s future tuition fees] — so that he should become a Torah scholar.”

(וְנָתַן כְּבוֹד קְדוּשַּׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א סְכוּם מְסוּיָּם בְּאָמְרוֹ)

[The Rebbe Rayatz]then took out a certain sum of money and said:

דאָס אִיז פאַר דעֶר יְשִׁיבָה

“This is for the yeshivah.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions, information and to support, please write to: cablejew@gmail.com

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

אֱמֶת אִיז דֶּרֶךְ הַמִּצּוּעַ

“Truth is the middle path.

אַ נְטִיָּה לְיָמִין

A deviation to the right,

אוֹיף מַחְמִיר זַיין אוֹיף זִיך

being overly stringent with oneself

אוּן געֶפִינעֶן אִין זִיך חֶסְרוֹנוֹת

and finding faults

אָדעֶר עִנְיָנֵי עֲבֵרוֹת, וואָס נִיט וִוי דעֶר אֱמֶת אִיז

or sins that do not exist,

אָדעֶר אַ נְטִיָּה לִשְׂמֹאל

or a deviation to the left,

מֵקִיל זַיין זִיך

being overly lenient

מְכַסֶּה זַיין אֵייגעֶנעֶ חֶסְרוֹנוֹת

and covering one’s faults

אָדעֶר מֵקִיל זַיין אִין עִנְיָנֵי עֲבוֹדָה מִצַּד אַהֲבַת עַצְמוֹ

or being lax in one’s Divine service due to self-love,

זַיינעֶן בֵּיידעֶ פאַלְשׁעֶ דְּרָכִים

these are both false paths.”

Hayom Yom 27 Adar 2 - Enter before G‑d by actual practice down below

Parshas HaChodesh

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן

[On the Shabbos preceding Rosh Chodesh,] we bless the new month, Nissan.

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[It is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: כֹּה אָמַר - עוֹלַת תָּמִיד

The haftarah [of Parshas HaChodesh] begins Ko amar and ends olas tamid (Yechezkel 45:18

- 46:15).

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר

The following teaching is drawn from a sichah of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

חֵטְא בְּנֵי אַהֲרֹן הָיָ' בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמוּתוּ

The sin of Aharon’s sons was that “when they drew near before G‑d, they died.”

רָצוֹא בְּלִי שׁוֹב

[They experienced] ratzo without shov.

דעֶר אֱמֶת אִיז אַז מְ'קוּמְט לִפְנֵי ה' דאַרְף זַיין תִּטְהָרוּ, רֵיין אוּן קְלאָהְר

In truth, when one comes “before G‑d” he must be pure and clear,

עֶס מוּז זִיךְ דעֶרְהעֶרעֶן אִין מַעֲשֶׂה בְּפוֹעַל

and this must find expression in one’s actual practice,

כָּל הַגָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר יוֹרֵד לְמַטָּה מַטָּה בְּיוֹתֵר

for the higher a level is, the lower it descends.

וְרָצוֹא בְּלִי שׁוֹב, הִיא מִיתָה

Indeed, ratzo without shov is death.

וְעַל זֶה בָּא צִוּוּי ה' אֶל מֹשֶׁה (וַיִּקְרָא טז בּ)

For this reason, G‑d commanded Moshe

שֶׁיּאֹמַר לְאַהֲרֹן, אוֹתִיּוֹת נִרְאֶה,

to tell Aharon - the name Aharon (אהרן) comprises the same letters as the word meaning “seen” י,(נראה)י

וּבְכֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ הוּא הַשְׂכָּלָה

which, in terms of our spiritual faculties, is identified with the intellect.

לֵאמֹר

[“He shall not enter the holy chamber at all times — beyond the curtain, in front of the cover that is upon the Ark — so that he shall not die, for I appear upon the cover in a cloud. With this [offering], Aharon may enter the holy chamber….”]

בִּשְׁבִיל לָבוֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ גַּם מִבֵּית לַפָּרוֹכֶת שֶׁהוּא לִפְנֵי הַצִּמְצוּם

[The above-quoted verse continues, speaking of] “enter[ing] the holy chamber, beyond the curtain.” [In spiritual terms, this refers to the highest levels of Divinity] that “precede” the tzimtzum.

דאַרְף מעֶן ווִיסעֶן

One must realize

אַז עַל הָאָרֹן, אוֹתִיוֹת נִרְאֶה, הַשְׂכָּלָה

that “upon the Ark (הארן)” — which also shares the letters of the word נראה, thus also referring to intellect —

אִיז פאַראַן אַ כַּפּוֹרֶת, אַ כַּוָּנָה פוּן אַ פאַרשְׁטעֶל, וואָס דאָס אִיז דעֶר פְּנֵי הַכַּפּוֹרֶת

there is a cover, an intended self-concealment that is alluded to by the phrase, “in front of the cover.”

אֲשֶׁר עַל כֵּן וְלֹא יָמוּת

And one is told: “He shall not die” —

זאָל מעֶן נִיט בְּלַייבּעֶן בַּאם רָצוֹא אַלֵיין

one should not content himself with the thrust of ratzo alone.

כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפּוֹרֶת

[The rationale is that] “I appear in a cloud upon the cover.”

דעֶר צִמְצוּם הָרִאשׁוֹן אִיז כַּוָּנָתוֹ הַגִּלּוּי

[Paradoxically, the intentional self-screening that is called] the First Tzimztum exists for the sake of [G‑d’s ultimate] self-revelation [to man].

אוּן דעֶר מָבוֹא צוּ דעֶם אִיז דעֶר וְאַל

The prerequisite to that revelation is hinted at by the phrase “he shall not,”

בִּטּוּל עַצְמִי

humbling one’s ego,

טאָן וואָס חֲסִידוּת הֵייסְט, נִיט דאָס וואָס דעֶר שֵׂכֶל זאָגְט

which means doing what Chassidus demands, not what one’s own intellect dictates.

דאַן אִיז יָבוֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ

With this preparation, one “may enter the holy chamber.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions, information and to support, please write to: cablejew@gmail.com

בִּשְׁלֹשָׁה כְּלֵי שָׁרֵת

Equipped with three sacred implements:

אַהֲבַת ה', אַהֲבַת הַתּוֹרָה, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

a love of G‑d, a love of the Torah, and a love of their fellow Jews.

צְרִיכִים צְעִירִים בְּנֵי תוֹרָה לָגֶשֶׁת לַעֲבוֹד בְּכֶרֶם ה' צְבָאוֹת

Young Torah scholars should approach their work [among the Jewish people, who are lovingly called] “the vineyard of the L‑rd of Hosts,”

לְקָרֵב לֵב אֲחֵיהֶם לְקִיּוּם מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וּקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה

[Their task is] to draw the hearts of their brethren close to the observance of practical mitzvos and to the designation of fixed times for Torah study,

מִבְּלִי הִתְחַשֵּׁב עִם מַחֲלַת הַמִּפְלָגוֹת

regardless of the malady of party affiliation.

וְהָאֱמֶת הַגָּמוּר הוּא

The real truth is

אֲשֶׁר לֵב יִשְׂרָאֵל הוּא מַעְיָן מְקוֹר מַיִם חַיִּים

that the heart of Israel is a spring of living water,

וּבְרִית כְּרוּתָה לַעֲבוֹדָה וְתַעֲמוּלָה שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם

and we are assured by an unshakable covenant that hard work and outreach endeavors will never be fruitless.

Hayom Yom 26 Adar 2 - Jewish women cultivate the Jewish nation

כָּל הַקָּדוֹשׁ בְּעַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם וִיְסוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל

All that is holy in the nation of the G‑d of Avraham and fundamental for the House of Israel,

בְּהַעֲמָדַת דּוֹר יְשָׁרִים וְחִנוּכָם

in raising and educating an upright generation

בְּכַשְׁרוּת הָאוֹכֶל

regarding the kashrus of food

וַאֲצִילוּת טוֹהַר קְדוּשַׁת הַשַּׁבָּת

and the lofty purity of the holiness of Shabbos,

מָסַר וְנָתַן הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא עַל יְדֵי נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְשָׁמְרָם וּלְעָבְדָם

was entrusted and endowed by the revered and awesome G‑d to Jewish women to guard and to cultivate.

הָאִשָּׁה אֲשֶׁר תְּמַלֵּא חוֹבָתָהּ וּתְעוּדָתָהּ

To a woman who fulfills her obligation and her calling

בְּחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה

in the area of family life,

בְּהַנְהָגַת הַבַּיִת

directing her household

וּבְחִנוּךְ עַל פִּי הַתּוֹרָה

and educating [her children] according to the Torah,

עָלֶיהָ הַכָּתוּב אוֹמֵר חָכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּ

the following verse can be applied: “The wisdom of a woman builds her home.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions, information and to support, please write to: cablejew@gmail.com

הוֹשִׁיעֵנוּ אַחַר שִׁיר שֶׁל יוֹם אוֹמְרִים

The passage beginning Hoshieinu is recited after the Psalm of the Day (Shir shel Yom)

הֵן בְּחוֹל הֵן בְּשַׁבָּת, יוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים

on weekdays, as well as on Shabbos, festivals, Rosh HaShanah, and Yom Kippur.

Hayom Yom 25 Adar 2 - We worked on this challenge for 3 or 4 years

הֶחָסִיד ר' מָרְדְּכַי האָראָדאָקעֶר סִפֵּר

As an eminent chassid by the name of R. Mordechai of Horodok once recalled,

פִּתְגָם הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁמַעְנוּ מֵרַבֵּנוּ הַזָּקֵן כְּשֶׁבָּאנוּ לְלִיאָזנאָ הָיָה

“The first maxim we heard from the Alter Rebbe when we came to Liozna was this:

וואָס מעֶן טאָר נִיט טאָר מעֶן נִיט, אוּן וואָס מעֶן מעֶג דאַרף מעֶן נִיט

‘What is forbidden is forbidden. And what is permitted is dispensable.’

כְּשָׁלֹשׁ אַרְבַּע שָׁנִים עָבַדְנוּ בָּזֶה עַד שֶׁהֵבֵאנוּ אוֹפֶן זֶה בְּעִנְיָנֵי חַיֵּינוּ

We worked on this challenge for three or four years, until we internalized it in our own lives.

וְרַק אָז נִכְנַסְנוּ לִיחִידוּת לִשְׁאוֹל דֶּרֶךְ בָּעֲבוֹדָה

Only then did we enter the Rebbe’s study for yechidus, to request his guidance in choosing a personal path in our Divine service.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions, information and to support, please write to: cablejew@gmail.com

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי עָנָה לְרַבִּי הִלֵל פּאַרִיטְשׁעֶר עַל שְׁאֵלָתוֹ

R. Hillel of Paritch once asked the Mitteler Rebbe

אִם יַחֲזוֹר חֲסִידוּת גַּם בָּעֲיָרוֹת שֶׁאַנְשֵׁיהֶם אֵין לָהֶם מוּשָּׂג בַּחֲסִידוּת

whether he should teach Chassidus in places where the townsfolk had no conception of Chassidus. The Mitteler Rebbe replied:

דִּבְרֵי חֲסִידוּת העֶרט דִי נְשָׁמָה

“The teachings of Chassidus are heard by the neshamah (‘soul’).

וּכְתִיב וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן

There is a verse that speaks of ‘waters flowing from Lebanon’ (ונוזלים מן לבנון).

לְבָנוֹן ל"ב נוּ"ן

[In the Holy Tongue, the word for] Lebanon is spelled ל"ב נו"ן,

חָכְמָה וּבִינָה שֶׁבַּנְּשָׁמָה

alluding to [the 32 (ל"ב) paths of] Chochmah (‘Wisdom’) and [the 50 (נו"ן) gates of] Binah (‘Understanding’) within the soul.

אוּן אַז דִי נְשָׁמָה העֶרְט

When the neshamah hears,

אִיז נוֹזֵל וְנוֹטֵף אִין דעֶר הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה וואָס אִיז מְחַיֶּה דעֶם גּוּף

[a spiritual influence] flows down and trickles into the soul’s ray of light that animates the body.

אוּן עֶס וועֶרט אַ חִזּוּק

This fortifies one’s [endeavors

אִין דעֶם וַעֲשֵׂה טוֹב פוּן רַמַ"ח (248) מִצְוֹת עֲשֵׂה

to] ‘do good’ by fulfilling the 248 positive commandments,

אוּן אִין דעֶם סוּר מֵרָע פוּן שַׁסָ"ה (365) מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה

and to ‘turn away from evil’ by observing the 365 prohibitive commandments.”

Hayom Yom 24 Adar 2 - When reciting the prayer Ana BeCho’ach,

בַּאֲמִירַת אָנָּא בְּכֹחַ

When reciting the prayer beginning Ana BeCho’ach,

צָרִיךְ לִרְאוֹת — אוֹ לְצַיֵּר בְּמַחֲשָׁבָה

one should look at — or visualize —

הַשֵּׁמוֹת, שֶׁהֵם הָרָאשֵׁי תֵּיבוֹת

the Divine Names formed by the initial letters of the words,

אֲבָל לֹא לְאָמְרָם

but they should not be articulated.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions, information and to support, please write to: cablejew@gmail.com

הָרַבָּנִים וּבַעֲלֵי תּוֹרָה נִקְרָאִים עֵינֵי הָעֵדָה

The rabbis and the Torah scholars are called “the eyes of the community”

וְרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל

and “the heads of the thousands of Israel.”

וּכְשֶׁהָרֹאשׁ הוּא בָּרִיא אַזַי גַּם הַגּוּף בָּרִיא

When the head is healthy, the body is also healthy.

Hayom Yom 23 Adar 2 - A Rabbi is standing on the threshold

אַאַמוּ"ר אָמַר לְרָב אֶחָד — בַּעַל עֲבוֹדָה וּמַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ

My revered father, the Rebbe [Rashab], once told a certain rabbi who took his Divine service seriously and was a diligent scholar:

אַ רָב בּעֶדאַרף בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע געֶדֵיינקעֶן

“At all times and at every moment, a rabbi must remember

אַז תָּמִיד שְׁטֵייט עֶר אוֹיף דעֶם שְׁוועֶל

that he is standing on the threshold

וואָס צְווישׁעֶן מְזַכֵּי הָרַבִּים אוּן חַס וְשָׁלוֹם מַחְטִיאֵי הָרַבִּים

between those who bring merit to the people and those who lead them to sin, Heaven forbid

אוֹיף דעֶם שְׁוועֶל פוּן עוֹמֶק רוֹם אוּן עוֹמֶק תַּחַת

the threshold between the loftiest peaks and the lowest depths.

אוּן אַלעֶ עִנְיָנִים בּעֶדאַרף נוֹגֵעַ זַיין אִין פְּנִימִית נְקוּדַת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ

All their concerns must touch the innermost point of his soul,

וַוייל בְּנַפְשׁוֹ הוּא

for his very soul is at stake.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions, information and to support, please write to: cablejew@gmail.com

הפטורה: וַיִשְלַח אַחְאָב

The haftarah [for Parshas Ki Sisa] begins Vayishlach Achav (1 Melachim 18:20-39).

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim:

הָא דִסְעוּדָּה שְׁלִישִׁית הַיּוֹם לֹא גו

“[The teaching of the Tzemach Tzedek] regarding the Third Meal of Shabbos — [based on the negative form of] the phrase Hayom lo… — ‘Today you will not [find the manna in the fields]’ —

הַיְנוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ פַּת

means only that [at that meal] one is not required to partake of bread.

אֲבָל צָרִיךְ לִטְעוֹם אֵיזֶה דָבָר

However, one must partake of something.

וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי יְהֵא חֶלְקִי מֵאוֹכְלֵי ג' סְעוּדּוֹת

Indeed, R. Yosei said: ‘Would that I share the lot of those who partake of three [Shabbos] meals!’ “

תּוֹרַת רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בִּתְחִלַּת בּוֹאוֹ לְלִיאָזְנָא

The Alter Rebbe delivered the following teaching shortly after he arrived in Liozna.

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַת הַמִּנְחָה

The Sages teach: לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה — “One should always be careful concerning the Afternoon Service.”

יִתְרוֹן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַל הַתְּפִלּוֹת דְּשַׁחֲרִית וְעַרְבִית

The Afternoon Service is superior to the Morning and Evening Services

הוּא בָּזֶה, שֶׁהִיא בְּאֶמְצַע הַיוֹם

inasmuch as it is offered in the middle of the day,

בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עֲסוּקִים וּטְרוּדִים בְּעִנְיָנֵיהֶם

when people are busy and involved in their affairs,

וּמַפְסִיקִים לִתְפִלַּת מִנְחָה

yet interrupt them for the Afternoon Service.

וְזֶהוּ

[On this basis, we can offer a non-literal interpretation of the above teaching of the Sages, phrase by phrase:]

לְעוֹלָם, עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הִיא

A person’s spiritual task in this world (לעולם)

שֶׁיְּהֵא אָדָם, שֵׂכֶל הַמֵּאִיר וּפוֹעֵל בְּמִדּוֹת

is to make his mind radiate and influence his emotive attributes (יהא אדם),

זָהִיר יָאִיר, הַיְנוּ הִתְגַּבְּרוּת הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶר

so that his qualities will shine forth י(זהיר). This means that one’s spiritual essence should overcome his materiality —

וְזֶה נִיכָּר בְּעִנְיַן תְּפִלַת הַמִנְחָה

and this is evident [when one prays] the Afternoon Service.

Hayom Yom 22 Adar 2 - Birkas Kohanim - a manifestation of the Divine Intellect

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים הוּא הַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין

[Seen from a Kabbalistic perspective,] the Priestly Blessing elicits a manifestation of the Divine Intellect (mochin).

הַגְבָּהַת הַיָּדַיִם הוּא הַעֲלָאַת הַמִּדּוֹת

The raising of hands [by the kohanim, in blessing,] elevates the Divine “emotive attributes" (middos).

וּמְבָרְכִים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי מְלָכִים מַלְכוּת

The kohanim bless the Jewish people, who are “the sons of kings" [and thereby reflect the Sefirah of] Malchus.

הֲרֵי פַּרְצוּף שָׁלֵם שֶׁל עֶשֶׂר סְפִירוֹת

Collectively, this constitutes a complete partzuf, comprising all Ten Sefiros.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions, information and to support, please write to: cablejew@gmail.com

שֵׁם חָסִיד

The title “chassid”

הוּא שֵׁם קָדוּם הַנִּמְצָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

is an ancient term found in the words of our Sages

גַּם עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן (עֵרוּבִין יח בּ)

and refers even to Adam, the first man. (Eruvin 18b),

וְהוּא תּוֹאַר הַשְּׁלֵמוּת וְהַהַפְלָגָה אִם בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת אוֹ בִּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו

It denotes a person of perfection and distinction in his intellectual attainments or in his character attributes, or in both these qualities combined.

אָמְנָם בְּתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ"ד תּוֹאַר חָסִיד הוּא

Within the teachings of Chabad Chassidus, the description “chassid” refers to

מִי שֶׁמַּכִּיר מְהוּתוֹ הָעַצְמִי

one who recognizes his essential nature,

וּמַעֲמָדוֹ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וְלִמּוּדָהּ

his level of Torah knowledge and study,

וּמַצָּבוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת

and his status in the observance of the mitzvos.

יוֹדֵעַ הוּא מַה שֶׁחָסֵר לוֹ וְנוֹתֵן לֵב וְדוֹאֵג לְמַלֹּאוֹת אֶת הֶחָסֵר

He knows what he is lacking and shows attention and concern to fulfill it.

וּמַרְבֶּה בְּמִשְׁמַעַת בְּדֶרֶךְ קַבָּלַת עוֹל

And he shows great discipline in yoking himself [to his mission].

Hayom Yom 21 Adar Sheni - The Alter Rebbe gave it to all who study Chassidus

הַצֶּמַח צֶדֶק אָמַר בְּסִיּוּם סִפּוּר הַנִּזְכָּר לְעֵיל (כ' אֲדָר שֵׁנִי)

After relaying the narration that appears in the entry for 20 Adar II above, the Tzemach Tzedek said:

זְקֵנִי — רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ דְּתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ"ד

“My grandfather, the Alter Rebbe, was the Moshe Rabbeinu of the teachings of Chabad Chassidus.

בְּמֹשֶׁה אָמְרוּ רַזַ"ל שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה לוֹ, אֶלָּא שֶׁנָּהַג בָּהּ טוּב עַיִן

With regard to Moshe, our Sages said: ‘The Torah was given to him, but he was generous [and gave it to the entire Jewish people].’

אֵשׁ תָּמִיד הָאֱלֹקִי הַנּוֹגֵעַ לְתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ"ד נָתַן הָרַב הַמַּגִּיד לִזְקֵנִי

The Maggid [of Mezritch] gave my grandfather the constant Divine fire of the teachings of Chassidus Chabad.

וּזְקֵנִי נָהַג בָּהּ טוּב עַיִן וַיִּתְּנָהּ לְכָל הָעוֹסְקִים בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת

My grandfather was generous with it and gave it to all those whose study Chassidus.

בָּרוּר לִי אֲשֶׁר כָּל הַלּוֹמֵד עִם חֲבֵרוֹ וּמְעוֹרֵר בּוֹ אֶת הָאֵשׁ תָּמִיד הָאֱלֹקִי

“It is clear to me that whoever teaches a fellow Jew and arouses in him the constant G‑dly fire

הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ אֲשֶׁר זְכוּתוֹ זֶה לֹא תִכְבֶּה לָעַד

will receive his just reward; his merit will never be extinguished.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions, information and support write to cablejew@gmail.com

נִיט עֲבוֹדָה אִיז אַז עֲבוֹדָה זאָל זַיין בֶּאֱמֶת

The concept of avodah — Divine service — does not [merely] mean that one must serve G-d truthfully.

נאָר אֱמֶת אַלֵיין אִיז אַן עֲבוֹדָה

Rather, truthfulness is itself a form of Divine service,

אַז דִי נעֶגעֶל זַיינעֶן אֱמֶת

to the point that even one’s nails [i.e., the most superficial part of a person] should be [permeated by] truth.

וואָס וועֶרסְטוּ נִתְפָּעֵל

Why should this be so surprising?

מִדַּת הָאֱמֶת רָאָה (סַנְהֶדְרִין קיא. א) וְנָפַל עַל פָּנָיו

[After all,] it was the vision of G‑d’s Attribute of Truth [that caused Moshe to] fall on his face.

Hayom Yom 20 Adar 2 - You will need a continuous fire

הפטורה: וַיְהִי דְבַר ה' גו' - דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי

[On Shabbos Parshas Parah,] the haftarah begins Vayehi dvar Ado-nai and ends dibarti ve’asisi (Yechezkel 36:16-36).

אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים

[After the Torah Reading,] the passage beginning Av HaRachamim is recited.

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן סִפֵּר

The Alter Rebbe once related:

מֵהַתּוֹרוֹת שֶׁאָמַר מוֹרִי (הָרַב הַמַּגִּיד) לְפָנַי בִּיחִידוּת

“One of the teachings that my master, the Maggid of Mezritch, imparted to me at yechidus

הָיְתָה תּוֹרָה עַל הַפָּסוּק אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה

was an exposition of the verse, ‘A constant fire shall burn on the Altar; it shall not be extinguished.’

דַּהֲגַם שֶׁהָאֵשׁ יוֹרֵד מִלְמַעְלָה בְּאִתְעֲרוּתָא דִלְעֵילָּא

Even though fire would descend from above through a Supernal Arousal,

מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט

there is a mitzvah to bring ordinary [fire from below],

כִּי בְּאִתְעַרוּתָא דִלְתַתָּא אִתְעַרוּתָא דִלְעֵילָא

for an arousal from below awakens a Supernal Arousal.

כִּי רוּחַ אַיְיתֵי רוּחַ וְאַמְשִׁיךְ רוּחַ

For ‘a spirit brings a Spirit and draws to it a Spirit.’

רוּחַ מִלְּמַטָּה אַיְיתֵי רוּחַ מִלְעֵילָּא

That is: a spirit from below calls forth a Spirit from Above,

וְאַמְשִׁיךְ רוּחַ מִלְעֵילָּא וּלְעֵילָּא

and draws down a spirit from the highest realms.”

וּמִצְוַת עֲשֵׂה לְהַבְעִיר אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ

[The Maggid continued his teaching:] “There is a positive commandment to burn fire on the Altar.

מִזְבֵּחַ הוּא אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם

[The sacrificial service on] the Altar [mirrors the Divine service of every individual, as is implied by the verse that literally means], ‘A man shall offer of you.’

וְהַהַקְרָבָה עַצְמָהּ אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת

Yet merely bringing the offering is insufficient;

וּצְרִיכִים לְהַבְעִיר אֵשׁ עַל הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר מִכֶּם

one must also light the fire for the offering that is brought from oneself.

וְאֵשׁ זֶה לֹא תִכְבֶּה

This fire may not be extinguished.

"שֶׁהִיא מְכַבָּה אֶת הַ"לֹא

Indeed, it should extinguish the Not.”

אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת אָמַר מוֹרִי לְפָנַי עֶשֶׂר פְּעָמִים

[The Alter Rebbe concluded:] “My master, [the Maggid of Mezritch,] delivered this teaching to me ten times

כְּדֵי לְחָקְקָהּ בְּעֶשֶׂר כֹּחוֹת נַפְשִׁי

in order to engrave it in the ten faculties of my soul.

וַיֹּאמֶר לִי

He told me:

אַתָּה תַּלְמִידִי הִנְּךָ נִצְרָךְ לְהָאֵשׁ תָּמִיד

‘You, my student, will need a continuous fire,

לְפִי שֶׁעָלֶיךָ הוּטַל לְכַבּוֹת לֹא (שֶׁל הַמְנַגְּדִים) גָּדוֹל

for you will be required to extinguish a great Not (of the opponents of Chassidus).

אַתָּה תְכַבֶּה אֶת הַלֹּא וְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ יַהֲפוֹך אֶת הַלֹּא לְהֵן

You will extinguish their Not, and G‑d will transform the Not into a Yes.’ “

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

הַחֲסִידִים, אֲפִילוּ הַבֵּינוּנִים, הָיוּ בְּקִיאִים בְּתַּנַ"ךְ

Chassidim, even those of average spiritual stature, used to be thoroughly knowledgeable in the Tanach.

וּמִנְהָג מְסוּדָּר הָיָה אֶצְלָם

it was their regular custom

אֲשֶׁר אַחַר לִמּוּד שִׁעוּר מִשְׁנָיוֹת שֶׁאַחֲרֵי תְּפִלַּת שַׁחֲרִית

After their [daily] study of Mishnayos following the Morning Service,

בְּשַׁעַת קְפִילַת הַטַּלִית וּתְפִילִין

while putting away their tallis and tefillin.

הָיוּ אוֹמְרִים שִׁעוּר בְּתַּנַ"ךְ

to read chapters of Tanach

בְּאוֹפֶן אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָיוּ גוֹמְרִים אֶת הַתַּנַ"ךְ

Their schedule enabled them to complete the entire Tanach in three months.

Hayom Yom 19 Adar 2 - The mind’s innate ability to rule the heart

ר' מֹשֶׁה מַייזְלִישׁ סִיפֵּר

R. Moshe Maizlish once related:

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) האָט אוּנז געֶלעֶרעֶנט

“The [Alter] Rebbe taught us

אַז דעֶר אָלֶף פוּן חֲסִידוּת אִיז

that the starting-point of Chassidus is

אוֹיסצוּנִיצעֶן דִי טִבְעִיּוּת אִין עֲבוֹדָה

the utilization of one’s natural inclinations in his avodah.

אוּן רֵאשִׁית הָעֲבוֹדָה זאָל זַיין אוֹיסְצוּנִיצעֶן דִי טֶבַע הַכֹּחוֹת

And the beginning of avodah is the utilization of the innate nature of one’s faculties;

ווִי לְמָשָׁל דִי טֶבַע פוּן מוֹחַ שַׁלִּיט עַל הַלֵּב

for example, the mind’s innate ability to rule over the heart.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

בִּבְרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ

When reciting the threefold blessing

אִם שָׁתָה יַיִן וְאָכַל פֵּרוֹת מִז' הַמִּינִים

after drinking wine and partaking of any of the seven fruits [with which Eretz Yisrael was blessed],

חוֹתֵם: וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל הַפֵּרוֹת

one should conclude: …ve’al pri hagefen ve’al hapeiros.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְהַפֵּרוֹת (וְלֹא “וְעַל" הַפֵּרוֹת)

Baruch Atah Ado-nai, [al haaretz ve]al pri hagefen vehapeiros (rather than ve’al hapeiros).

Hayom Yom 18 Adar 2 - Torah with Rashi daily and a Tractate Talmud a year

אַאַזְמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], writes in one of his maamarim:

צְרִיכִים לִלְמוֹד בְּכָל יוֹם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

Every day, one should study the Written Law with the commentary of Rashi,

שֶׁזֶּהוּ תְּרוּמוֹת מִדְרְשֵׁי רַזַ"ל

because it contains the choicest parts of our Sages’ exegesis [on the Torah]….

וּלְכָל הַפָּחוֹת צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִלְמוֹד מַסֶּכֶת גְּמָרָא בְּשָׁנָה

Everyone should also study at least one Talmudic tractate every year.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

אַ סַךְ יאָהרעֶן נאָך פאַר פּעֶטעֶרְבּוּרג (הַמַּאֲסָר שָׁם בִּשְׁנַת תּקנ"ט)

One day, many years before his imprisonment in Petersburg in 5559 [1798],

אִיז דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי אַמאָל אַרוֹיס צוּם עוֹלָם אוּן האָט געֶזאָגְט

the Alter Rebbe stepped out of his study and addressed the chassidim present as follows:

אִין גַּן עֵדֶן דעֶרְהעֶרט מעֶן דִי טַייעֶרקַייט פוּן עוֹלָם הַזֶּה

“In Gan Eden, they appreciate the precious quality of this world.

לֹא מִיבָּעִי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת

Not only the ministering angels,

אֲפִילוּ נֶאֱצָלִים הָרִאשׁוֹנִים

but even the exalted beings first emanated from the World of Atzilus,

וואָלטעֶן אַלץ אַוועֶק געֶגעֶבּעֶן פאַר אַ אָמֵן יְהֵא שְׁמֵי'הּ רַבָּא פוּן אַ אִידעֶן

would forego all [their blissful revelations of Divinity] in exchange for the Amen, yehei Shmei rabba…

אַז עֶר זאָגט בְּכָל כֹּחוֹ כְּפֵרוּשׁוֹ בְּכָל כַּוָּנָתוֹ

that a Jew recites with all his might — which is understood to mean, ‘with all his devout intent’;

הַיינוּ אַז עֶר אִיז אִינְגאַנְצעֶן אִין דעֶם

i.e., he is focused entirely on those words.”

דאָס אִיז געֶוועֶן דעֶר גאַנְצעֶר מַאֲמָר

That was the entire discourse.

אוּן עֶר האָט געֶפּוֹעֶלְט אַזאַ הִתְלַהֲבוּת וְהִתְלַהֲטוּת בַּא דִי העֶרעֶר

It generated such ardent enthusiasm among the listeners

אַז אַ גאַנְץ יאָהְר האָט מעֶן געֶזאָגְט אָמֵן יְהֵא שְׁמֵי'הּ רַבָּא מִיט אַ בְּרעֶן

that for a whole year they responded Amen, yehei Shmei rabba with fire.

Hayom Yom 17 Adar 2 - Vowels in Tehillim chapter 87,7 vs Benching

בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים (פז. ז)

In the phrase kol mayanai bach (Tehillim 87:7), [the word כל may be vocalized in either of two ways].

אוֹמְרִים כָּל מַעְיָנַי הַכָּ"ף בְּקָמַץ

When one is reading Tehillim, this word should be pronounced as vocalized with a kamatz;

בְּסֵדֶר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — הַכָּ"ף בְּחוֹלָם

when it appears in [the readings that precede] the Grace after Meals, it should be pronounced as vocalized with a cholam.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר

The Alter Rebbe once taught:

בִּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן הָיוּ זָהָב וָכֶסֶף וּנְחוֹשֶׁת

The contributions toward the construction of the Sanctuary [in the wilderness] included gold, silver and copper,

וְלֹא הָיָה דָּבָר הַמַּבְרִיק זוּלַת מַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת שֶׁמֵהֶן נַעֲשׂוּ הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹ

but the only items that shone were the women’s [copper] mirrors, from which the basin and its stand were made.

הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹ הֵם הַבָּאִים בָּאַחֲרוֹנָה מִכָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן

And though the basin and its stand are listed last among all the holy vessels,

וְתַשְׁמִישׁוֹ הוּא בְּרֹאשׁ כָּל עֲבוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן

they were used before all the services in the Sanctuary —

כִּי נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן

for “the beginning is rooted in the end.”

Hayom Yom 16 Adar 2 - A businessman must have faith and trust

מֵעֲבוֹדַת בַּעַל עֵסֶק

As one of his spiritual tasks, a businessman

לְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ הָאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן גָּמוּר

should arouse within himself the faith and absolute trust

בְּהַזָּן וּמְפַרְנֵס לְכָל בָּשָׂר

that He Who nourishes and sustains all flesh

כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶיוַח

will grant him an ample living.

וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב בֶּאֱמֶת

He should be genuinely happy and glad of heart,

כְּאִלּוּ פַּרְנָסָתוֹ כְּבָר מְזוּמֶּנֶת לְפָנָיו

as if his livelihood had already been placed before him.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

אֵין אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וְצִדְקָתְךָ

[When Shushan Purim Katan falls on Shabbos,] the passage beginning Av HaRachamim is

omitted [after the Torah Reading], and [in the Afternoon Service] the passage beginning Tzidkas'cha is omitted.

רוֹשְׁמִים עַל הַלֶּחֶם קוֹדֶם בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, אֲבָל נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לַחֲתּוֹךְ

[On Shabbos,] before reciting the blessing HaMotzi, we make a mark on the loaf [with the knife], though we take care not to cut it.

גַּם בְּקִדּוּשׁ עַל הַפַּת אוֹמְרִים סַבְרִי מָרָנָן

[Not only when Kiddush is recited over wine, but] also when Kiddush is recited over bread, [the blessing is preceded by the phrase], Savri maranan (“Gentlemen, attention!”).

אוֹיף לֶעָתִיד לָבוֹא שְׁטעֶהְט

With regard to the Ultimate Future, it is written:

אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעַנֶנָּה

“A stone will cry out from the wall and a sliver will answer it from the beams.”

אִיצְטעֶר שְׁווַייגְט דעֶר דּוֹמֵם

At present, inanimate objects are silent;

מְ'טרעֶט אוֹיף אִיהם אוּן עֶר שְׁווַייגט

even when trodden on, they hold their peace.

אָבּעֶר עֶס וועֶט קוּמעֶן אַ צַייט אִין דעֶם גִילוּי פוּן לֶעָתִיד

However, there will come a future time of revelation

וואָס דעֶר דּוֹמֵם וועֶט אָנְהוֹיבּעֶן רֵיידעֶן

when inanimate objects will begin to talk,

דעֶרצֵיילעֶן, אוּן עֶר וועֶט מאָנעֶן

to relate, and to accuse:

אוֹיבּ מעֶן האָט גֵייעֶנְדִיג נִיט געֶטראַכט אָדעֶר געֶרעֶדט דִּבְרֵי תוֹרָה

If a person did not think or speak words of Torah while he was walking,

פאַרְוואָס האָט מעֶן אוֹיף אִים געֶטראָטעֶן

why did he tread on them?

דִי עֶרְד וואָס מעֶן טְרעֶט אוֹיף אִיהְר

the earth upon which we tread

וואַרְט טוֹיזעֶנטעֶר יאָהְרעֶן, פוּן שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית

has been waiting — for the thousands of years since the Six Days of Creation,

אוּן עֶס טְרעֶטעֶן אוֹיף אִיהְר דעֶרְווַייל כַּמָה בְּרוּאִים בַּעֲלֵי חַיִּים כו

while numerous creatures have trodden on it —

בִּיז עֶס וועֶט דאָרט טְרעֶטעֶן אַ אִיד, צְוֵויי אִידעֶן, אוּן וועֶלעֶן רֵיידעֶן אַ דְּבַר תּוֹרָה

for one or two Jews to walk on it and exchange words of Torah.

וּבְאִם לַאו - זאָגְט זִי: דוּ בִּיזְט דאָך אוֹיך וִוי אַ בְּהֵמָה

For if they do not, [the earth] declares: “You are no different than an animal.”

Hayom Yom 15 Adar 2 - The Mitteler Rebbe wrote for every type of Chossid

אַאַזְמוּ"ר אָמַר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once related

אֲשֶׁר אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי כָּתַב

that the Mitteler Rebbe wrote

בִּשְׁבִיל כָּל סוּג וְסוּג מֵהַמַּשְׂכִּילִים וְהָעוֹבְדִים אֲשֶׁר בַּעֲדַת הַחֲסִידִים

for every kind of oved and maskil within the chassidic community.

מַאֲמָרִים וְסֵפֶר מְיוּחָד

maamarim and a particular book

לְבַד שַׁעַר הַיִּחוּד וְשַׁעֲרֵי אוֹרָה שֶׁהֵם כְּלָלִיִּים

By contrast, [his] Shaar HaYichud and Shaarei Orah are of general relevance,

וְנִכְתְּבוּ עֲבוּר כָּל הַחֲסִידִים

and were written for all chassidim.

שַׁעַר הַיִּחוּד הוּא הַמַּפְתֵּחַ דְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת

[His] Shaar HaYichud is the key to the teachings of Chassidus,

וְשַׁעֲרֵי אוֹרָה — אָלֶף-בֵּית דְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת

and Shaarei Orah is the alef-beis of the teachings of Chassidus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

[On Purim Katan,] Tachanun is not recited

אַאַזְמוּ"ר סִפֵּר לְאַאַמוּ"ר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once told my revered father, the Rebbe [Rashab]:

דִי מַאֲמָרִים וואָס זַיינעֶן געֶדרוּקט אִין לִקּוּטֵי תּוֹרָה

“The maamarim that appear in Likkutei Torah

האָט דעֶר טאַטעֶ (הַצֶּמַח צֶדֶק) אוֹיסְגעֶקְלִיבּעֶן פוּן צְוֵויי טוֹיזעֶנְט מַאֲמָרִים

my father (the Tzemach Tzedek) chose from two thousand maamarim [authored by the Alter Rebbe].”

Hayom Yom 14 Adar 2 - Chabad Purim Customs

בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה קוֹרְאִים

When reading the Megillah,

(ח. יא) לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד

the phrase (Esther 8:11) להרג ולאבד should be read: להרג ולאבד ולהרג ולאבד.

(ט. ב) וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם

The phrase (op. cit., 9:2) ואיש לא עמד בפניהם should be read: ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם.

בַּאֲמִירַת “הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת", “אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית", מְנַעְנְעִים אֶת הַמְּגִלָּה

The Megillah should be rustled as one reads the phrases, האגרת הזאת and אגרת הפרים הזאת השנית.

נוּסַח שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב: בְּרוּכִים כָּל הַצַּדִּיקִים

In the passage Shoshanas Yaakov [that follows the reading of the Megillah, the preferred

wording is] ברוכים כל הצדיקים.

שֶׁהֶחֱיָנוּ — גַּם בַּיּוֹם

The blessing Shehecheyanu is recited [before the Megillah is read] by day as well [as at

night].

בַּמְּגִלָּה שֶׁכָּתַב אַאַזְמוּ"ר לֹא נִכְתְּבוּ עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בְּעַמּוּד בִּפְנֵי עַצְמוֹ

In the Megillah written by my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], the names of Haman’s sons are not written in a separate column,

"וְכֵן לֹא כָּל הָעַמּוּדִים מַתְחִילִים בְּתֵיבַת “הַמֶּלֶךְ

nor does each of the columns begin with the word hamelech (“the king”).

בְּתוֹרָה אוֹר, בֵּאוּר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל יָבִיאוּ לְבוּשׁ

סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּחִינַת לְבוּשׁ, צָרִיך לִהְיוֹת

"וְהִיא בְּחִינַת פָּנַי וְזוֹ הִיא הַמִּסְתַּתֶּרֶת... שֶׁהִיא

בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין"

וְיֵשׁ נוּסַח אַחֵר

"וְהִנֵּה בְּחִינַת בַּיוֹם הַהוּא, הוּא בְּחִינַת אִמָּא עִילָאָה הַמְּקַנֶנֶת בִּבְרִיאָה בְּכוּרְסַיָא

אָכֵן מַלְכוּת דַאֲצִילוּת נַעֲשֶׂה עַתִּיק לִבְרִיאָה

שֶׁנֶעֱתַּק וְגָבוֹהַ מִבְּרִיאָה וְאֵינָהּ בָּאָה בְּהִתְגַלוּת בְּעוֹלָם הַבְּרִיאָה

שֶׁאֲפִילוּ מִבְּחִינַת בַּיוֹם הַהוּא, הוּא בִּבְחִינַת הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר

וּמַה שֶׁנֶאֱמַר אַסְתִּיר פָּנַי

שֶׁכֵּן נִקְרָא מַלְכוּת דַּאֲצִילוּת

לְפִי שֶׁמְקַבֶּלֶת מִכָּל הַיוּ"ד סְפִירוֹת

מִמַּלְכוּת דְכֶתֶר דַּאֲצִילוּת נַעֲשֶׂה כֶּתֶר מַלְכוּת

וּמִמַּלְכוּת שֶׁבְּחָכְמָה נַעֲשֶׂה חָכְמָה שֶׁבְּמַלְכוּת כוּלֵי

[At this point, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions, and also cites a variant reading.]

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

During the Afternoon Service, Tachanun is not recited.

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once remarked:

בַּא מִיר אִיז בָּרוּר

“It is clear to me

אַז אַ חַסִידִישׁעֶר אִיד זִיצְט אִין בֵּית הַמֶדְרָשׁ

that when a chassidic Jew sits in the House of Study

אוּן לעֶרעֶנט אָדעֶר חַזֶר'ט אַ חֲסִידוּת בְּרַבִּים

and learns or reviews aloud a maamar of Chassidus together with others,

אִיז אַ שִׂמְחָה בּאַ דִי זֵיידעֶס

he brings joy to my forefathers.

אוּן זֵייעֶר שִׂמְחָה אִיז מַסְפִּיק פאַר אִיהם, קִינְדעֶר אוּן קִינְד'ס קִינְדעֶר

This happiness generates for that person, for his children, and for his grandchildren,

רוֹב טוּב בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת

abundant goodness, both material and spiritual.”

Hayom Yom 13 Adar 2 - Moshe’s men do battle with Amalek

הפטורה: כֹּה אָמַר ה

[On the Shabbos before Purim,] the haftarah begins Ko amar Ado-nai (I Shmuel 15:2-34).

אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים

[After the Torah Reading,] the passage beginning Av HaRachamim is recited.

אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ

[In the Afternoon Service,] the passage beginning Tzidkas’cha is omitted.

וַיָּבוֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים

It is written: “And Amalek came and fought with Israel at Refidim,”

שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה

[i.e., the Jews had] “weakened their involvement in the words of the Torah.”

אַז מְ'וועֶרט שְׁוואַך אִין תּוֹרָה

When a Jew weakens his hold on Torah study,

וואָס דעֶר לִמּוּד הַתּוֹרָה אִיז דאָךְ עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם

which should be pursued in order to be observed in practice,

קוּמְט עֲמָלֵק אוּן קִיהלְט אָפּ דעֶם אִידעֶן

along comes Amalek and cools him down.

וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי תֵּיבוֹת יֵשׁ שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת לַתּוֹרָה

[The above verse continues to relate that Amalek] “fought with Israel.” Israel (ישראל) is an acronym for the phrase, יש ששים ריבוא אותיות לתורה — “There are 600,000 letters in the Torah.”

דְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת אַחַת בַּתּוֹרָה

For every Jew has a letter in the Torah,

וְלָכֵן נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִכְתּוֹב אוֹת בַּתּוֹרָה

which is why it is customary for every Jew to write a letter in a Torah scroll.)

אוּן עֲמָלֵק מאַכט קאַלט קְדוּשַּׁת הַתּוֹרָה

[When Amalek “fought with Israel,” it was Israel’s roots in the Torah that Amalek fought with:] Amalek cools off [a Jew’s sensitivity to] the holiness of the Torah.

וְהָעֵצָה לָזֶה בְּחַר לָנוּ‏‏ אֲנָשִׁים, אַנְשֵׁי מֹשֶׁה

[The following verse gives] the solution: “Choose men for us, [and go out and do battle with Amalek].” [These must be] Moshe’s men

וְאִתְפַּשְׁטוּתָא דְמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא, שֶׁבְּכָל דּוֹר יֵשׁ רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל

and “there is an extension of Moshe in every generation,” for every generation has its “leaders of the thousands of Israel.”

וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק לְשׁוֹן יָחִיד

[Significantly, the directive to] “go out and do battle with Amalek” appears in the singular,

לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם בְּשָׁוֶה.

because the Torah is eternal, applying equally to [every individual in] every generation, at every time, and in every place.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

כְּתִיב מַתַּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ

It is written: “A man’s gift grants him amplitude, and leads him before great men.”

יֵשׁ לְךָ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי הַשֵּׁם בְּחָכְמָתָם אוֹ בְּעָשְׁרָם

Some people are renowned for their wisdom or their wealth.

אֲבָל מַתַּן אָדָם

However, “a man’s gift” —

כְּשֶׁהָאָדָם נוֹתֵן אֶת הָאָדָם שֶׁלּוֹ בְּאֵיזֶה הִתְעַסְּקוּת בְּהַחְזָקַת הַדָּת

his giving of himself to an activity that strengthens the practice of Yiddishkeit —

הִנֵה לֹא זוּ בִּלְבַד כִּי יַרְחִיב לוֹ

not only elicits ample blessings,

אֶלָּא עוֹד זֹאת כִּי לִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ

but also “leads him before great men.”

Hayom Yom 12 Adar 2 - Sacrifice the Evil Inclination, the animal soul

דעֶר אָנְהוֹיב פוּן פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת אִיז

The words that introduce the passages on the sacrifices

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה

[literally mean], “A man who will bring from you a sacrifice to G-d...

עֶס האָט דאָך געֶדאַרְפט שְׁטֵיין אָדָם מִכֶּם כִּי יַקְרִיב גו

Seemingly, the word order should have been, “A man from [among] you who will bring a sacrifice to G‑d....”

זאָגט דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי

the Alter Rebbe explains:

אָדָם כִּי יַקְרִיב, בִּכְדֵי אַ מעֶנְטשׁ זאָל וועֶרעֶן נעֶהנְטעֶר צוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

[Now, the verb used here for “bringing an offering” is יקריב, which shares a root with the verb meaning “to draw near.”] Accordingly, the Alter Rebbe explains: “‘A man who will offer,’ i.e., if a person is to draw near to G‑d,

אִיז מִכֶּם קָרְבָּן לַה', פוּן אַייךְ אַלֵיין דאַרף זַיין דעֶר קָרְבָּן

the offering must come ‘from you’ — from one’s very self,

מַקְרִיב זַיין זַיין אֵייגעֶנעֶ בְּהֵמָה

from the animal within him;

דעֶם יֵצֶר הָרָע וואָס וועֶרט אָנְגעֶרוּפעֶן נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית

that is, he must sacrifice the Evil Inclination, which is [sometimes] called the animal soul.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

יָדוּעַ וּמְקוּבָּל בְּעִנְיַן הַכַּוָּנוֹת שֶׁבִּתְפִלָּה

There is a well-known tradition

אֲשֶׁר אֵלּוּ שֶׁאֵין דַּעְתָּם יָפָה לְכַוֵּן

concerning individuals who do not have the mental ability to concentrate on the kavanos, the mystical concepts to be meditated upon in the course of the prayers,

מִפְּנֵי הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּכֹחָם לִזְכּוֹר כַּוָּנוֹת הַפְּרָטִיּוֹת בְּעֵת הַתְּפִלָּה

either because they are not familiar with them, or because they cannot recall the specific concepts at the appropriate points in the course of the prayers:

מַסְפִּיק שֶׁיְּכַוְּנוּ כַּוָּנָה כְּלָלִית

It is sufficient that they have in mind a comprehensive kavanah —

לִהְיוֹת תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ עִם כָּל הַכַּוָּנוֹת הַמְבוֹאָרוֹת בְּסִפְרֵי קַבָּלָה

that their prayers should be heard by G‑d as if [they were recited] with all the kavanos that are set out in the Kabbalistic texts.

Hayom Yom 11 Adar 2 - Halacha signifies a persons Divine service.

תַּעֲנִית אֶסְתֵר מוּקְדָם

[This year (5703/1943), exceptionally,] the Fast of Esther is observed [on this date,] before its usual time.

סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ

[In any year, the Morning Service for the Fast of Esther includes] Selichos and Avinu Malkeinu,

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל

and the [contribution of three coins of] half a shekel [is made at Minchah time].

חֲסִידוּת כּוֹלֶלֶת שְׁנֵי עִנְיָנִים עִקָּרִים

[The study of halachah through the eyes of] Chassidus comprises two fundamental approaches:

א) הֲבָנַת כָּל הֲלָכָה בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ הָעַצְמִי בְּרוּחָנִיּוּת

(a) Understanding every halachah at its essential, spiritual root and source

הַיְינוּ בִּסְפִירוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם לְפִי עִנְיָנוֹ

in the various Sefiros and rungs within each of the spiritual worlds.

כִּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

The distinctive nature of each world is explained in the teachings of Chassidus.

ב) הֲבָנַת עִנְיַן כָּל הֲלָכָה בַּעֲבוֹדָה

(b) Understanding what each halachah signifies in an individual’s Divine service.

הַיְינוּ שֶׁהֲגַם שֶׁהִיא חָכְמָה וְשֵׂכֶל אֱלֹקִי וְדִין הַתּוֹרָה

Although [the halachah] represents Divine wisdom and intelligence and is Torah law,

מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לִמְצוֹא בָּזֶה עִנְיָן בַּעֲבוֹדָה בְּהַנְהָגַת הָאָדָם בְּחַיֵּי עוֹלָם זֶה

one should [seek and] discover an element within it that affects his avodah and his conduct, as he lives his life in this physical world.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן קוֹדֶם מַיִם אַחֲרוֹנִים

In [preparation for] the Grace after Meals, before washing the fingertips for mayim acharonim

אוֹמְרִים עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, לַמְּנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, אֲבָרְכָה, זֶה חֵלֶק

we recite the psalms Al naharos Bavel, Lamenatzeiach bineginos, then [the bracket of verses beginning] Avarchah, and the verse, Zeh chelek.

בְּיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן

On a day when Tachanun is not recited,

שִׁיר הַמַעֲלוֹת בְּשׁוּב, לִבְנֵי קֹרַח, אֲבָרְכָה, זֶה חֵלֶק

we recite the psalms that begin Shir hamaalos beshuv and Livnei Korach [instead of the two psalms mentioned above], then [the bracket of verses beginning] Avarchah, and the verse, Zeh chelek.

אַחַר מַיִם אַחֲרוֹנִים וַיְדַבֵּר אֵלַי

After washing the fingertips with mayim acharonim, we recite the verse Vaydaber eilai.

Hayom Yom 10 Adar 2 - Chassidim don’t bid each other farewell

טֶרֶם הַנְּסִיעָה מִמְּקוֹם מְדוּרוֹ

Before leaving your hometown,

יְסַדֵּר אַ חַסִידִישׁעֶן פאַרְבּרֵיינְגעֶן

you should hold a chassidic farbrengen

וִיקַבֵּל בִּרְכַּת הַפְּרֵידָה מֵחֲבֵרָיו הַטּוֹבִים

and receive the parting blessings of your good friends,

וּכְמַאֲמָר הַיָּדוּעַ

in the spirit of the well-known adage:

חֲסִידִים זעֶגעֶנעֶן זִיך נִיט

Chassidim don’t bid each other farewell,

ווַייל מעֶן פאָהְרט זִיך קֵיינְמאָל נִיט פאַנאַנְדעֶר

for they never really separate.

וואוּ מְ'אִיז — אִיז מעֶן אֵיין מִשְׁפָּחָה

Wherever they are, they are one family.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

אַז מעֶן געֶהט אִין גאַס אוּן מעֶן טְראַכְט מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָא

When a person walks down the street and mentally reviews passages from Mishnayos or Tanya,

אוּן מְ'זִיצְט אִין קְראָם (סְטאָר) מִיט אַ חוּמָשׁ, אַ תְּהִלִּים

or sits in his store with a Chumash or a Tehillim,

אִיז אִיצְט אִיז דאָס טַייעֶרעֶר

this is more cherished [Above] than [in previous ages],

וִוי אִין דעֶר צַייט, וועֶן אִין גאַס (סְטרִיט) אִיז געֶוועֶן לִיכְטִיג בְּאוֹר תּוֹרָה

when the street shone with the light of Torah.

מְ'טאָר נִיט געֶהן אִין גאַס אַלִבָּא רֵקָנְיָא

One must not go out in the street emptyhanded.

מעֶן דאַרף האָבּעֶן תּוֹרָה, מִיט וואָס צוּ געֶהן אִין גאַס

One must be equipped with words of Torah with which one can walk in the street.

Hayom Yom 9 Adar 2 - A Chassid’s thirst to bind with his Rebbe

בְּבִרְכַּת בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת

In the blessing borei nefashos,

אוֹמְרִים עַל כֹּל מַה שֶׁבָּרָאתָ

in the phrase al kol mah shebarasa,

הַכָּ"ף בְּחוֹלָם וְלֹא בְקָמַץ

the letter kaf should be vocalized with a cholam, not a kamatz.

גּוֹדֶל הַתְּשׁוּקָה לְהִתְקַשְׁרוּת

[A chassid’s] great thirst to be bound with his Rebbe

יָכוֹל לְהַשְׂבִּיעַ רַק כַּאֲשֶׁר יִלְמוֹד מַאֲמָרֵי הַחֲסִידוּת שֶׁאוֹמֵר הָרַב וְכוֹתֵב

can be satisfied only by studying the maamarim that the Rebbe delivers and writes,

כִּי בִּרְאִיַּת פָּנִים בִּלְבָד לָא סָגֵי

for merely seeing his face is not enough.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי האָט אַמאָל אַרַיינְגעֶרוּפעֶן אַ יוּנְגעֶרמאַן פוּן דעֶם מַגִּיד'ס תַּלְמִידִים

The Alter Rebbe once summoned a young disciple of the Maggid [of Mezritch].

אוּן האָט אִיהם געֶזאָגט — מִיט אַ נִגּוּן, כְּדַרְכּוֹ

Speaking in his customary singsong, he said:

“אִיך האָבּ אַ מִצְוָה פוּן וְלִּמַדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם

“I am charged with the commandment, ‘And you shall teach them to your children,’

דוּ האָסט אַ מִצְוָה פוּן זָן וּמְפַרְנֵס בְּנֵי בֵיתוֹ

and you are charged with the mitzvah of providing for your family.

לאָמִיר זִיך בַּייטעֶן

Let us exchange tasks.

אִיך וועֶל דִיר געֶבּעֶן דוּ זאָלְסט קעֶנעֶן מְקַיֵּים זַיין דַיין מִצְוָה

I will provide you with what you need to fulfill your mitzvah,

אוּן דוּ לעֶרעֶן מִיט מַיין זוּן

and you will teach my son” —

דאָס אִיז געֶוועֶן דעֶר מִיטעֶלעֶר רֶבִּי

who was the Mitteler Rebbe.

אוּן האָט אִיהם מְבַאֵר געֶוועֶן סֵדֶר הַלִּמוּד

The Alter Rebbe then gave him a study plan:

דאָס עֶרשְׁטעֶ לעֶרעֶנְט מעֶן אוֹתִיוֹת א. בּ

“First, you should teach him the letters of the alef-beis.

וואָס אִיז אַן אַלֶף

What is an alef?

אַ פִּינְטעֶלעֶ פוּן אוֹיבּעֶן, אַ פִּינְטעֶלעֶ פוּן אוּנְטעֶן, אַ קַו בְּאֶמְצַע

A point above, a point below, and a line in between.

דאָס אִיז אַן אַלֶף

That makes an alef.

אַ קִינְד מוּז ווִיסעֶן

“A child must know

אַז דעֶר אַלֶף פוּן תּוֹרָה

that the first principle of the Torah

אִיז דעֶר יוּד פוּן אוֹיבּעֶן

is a yud Above,

דעֶר יוּד פוּן אוּנְטעֶן

a yid below,

מִיט דעֶם קַו פוּן אֱמוּנָה וואָס בּאַהעֶפְט זֵיי

and a line of faith that connects them.”

נאָך אַ נוּסְחָא אִיז דאָ

Or, according to another version:

אַ יוּד לְמַעְלָה דאָס אִיז דִי נְשָׁמָה

“The yud above is the soul,

אַ אִיד לְמַטָּה דאָס אִיז דעֶר גּוּף

the yud below is the body,

אוּן אַ קַו שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם בְּאֶמְצַע

and the line in the middle is the fear of Heaven.”

Hayom Yom 8 Adar 2 - One action is better than a thousand sighs

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his letters:

טוֹבָה פְּעוּלָּה אַחַת מֵאֶלֶף אֲנָחוֹת

“One action is better than a thousand sighs.

אֱלֹקֵינוּ חַי וְתוֹרָה וּמִצְוֹת נִצְחִיִּים הֵמָּה

Our G‑d is alive and the Torah and its mitzvos are eternal.

עֲזוֹב אֶת הָאֲנָחָה

Abandon sighing,

וּשְׁקוֹד בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל וִיחָנְךָ הָאֱלֹקִים

apply yourself diligently to actual avodah, and G‑d will be gracious to you.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

כָּל אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל עָלָיו לָדַעַת, כִּי הוּא שְׁלִיחַ אֲדוֹן כֹּל

Every Jew must know that he is an agent of the Master of All,

לְמַעַן הָבִיא לַפּוֹעַל — בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא — רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ וְכַוָּנָתוֹ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם

[charged with the mission of] actualizing - wherever he may be - G‑d’s will and intent in creating the world —

שֶׁהֵם לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה

to illuminate the world through the light of the Torah and Divine service.

וְהוּא עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וְהַשְׁרָשַׁת מִדּוֹת טוֹבוֹת

This is achieved through the performance of practical mitzvos and by inculcating [in oneself] positive character traits.

Hayom Yom 7 Adar 2 - When walking the street think Torah

אַז מעֶן געֶהְט אִין גאַס דאַרְף מעֶן טְראַכְטעֶן דִּבְרֵי תוֹרָה

One ought to think about words of Torah when walking down the street,

צִי אִין מַחֲשָׁבָה צִי אִין דִּבּוּר

either verbalizing them or not,

דאָס וועֶנְדט זִיך, צִי מעֶן מעֶג עַל פִּי דִין רֵיידעֶן דאָרְטעֶן דִּבְרֵי תוֹרָה

depending upon whether one is permitted to speak words of Torah in that place.

אָבּעֶר אַז עֶר געֶהט אוּן אִיז נִיט פאַרְנוּמעֶן אִין דִּבְרֵי תּוֹרָה

When one walks down the street without being occupied with words of Torah,

זאָגְט אִים דעֶר שְׁטֵיין אוֹיף וועֶמעֶן עֶר טְרעֶט

the cobblestone on which he treads tells him:

בּוּלאַך (גּוֹלָם) וואָס טְרעֶטסְטוּ אוֹיף מִיר

“Blockhead, who are you to be treading on me?

מִיט וואָס בִּיסְטוּ העֶכעֶר פאַר מִיר

What makes you better than me?”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

עֶס אִיז אַ מַעֲלָה נִפְלָאָה

“It is a wondrous trait,

וואָס דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר בָּרוּךְ הוּא אִיז מְזַכֶּה

when G‑d grants a person

אוּן מעֶן קְרִיגְט אַ חוּשׁ מִיט אַ געֶשׁמאַק אַ אִידעֶן אַ טוֹבָה טאָן

a warm sensitivity and a pleasurable satisfaction in doing a fellow Jew a favor —

בִּיז אַז יעֶנעֶר וועֶרט בּאַ אִים טַייעֶרעֶר וִוי עֶר בּאַ זִיך

to the point that he cherishes him more than he cherishes himself.

וואָרוּם אוֹיף זִיך קעֶן עֶר געֶפִינעֶן כַּמָה טְעָמִים

For a person can find many reasons to explain

פאַר וואָס עֶס קוּמְט אִים זאָל, חַס וְשָׁלוֹם, זַיין נִיט גוּט

why he himself deserves [to be challenged by] difficulties,

אָבּעֶר אוֹיף דעֶם אַנְדעֶרעֶן אִיז דאָס נִיט שַׁיָּךְ כְּלָל

whereas such assumptions about someone else are unthinkable.”

Hayom Yom 6 Adar 2 - Every word in Tanya is precise

הפטורה: וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה

The haftarah to be read this week [Parshas Pekudei] begins Vatishlam kol hamelachah [from Melachim 7:51 and 8:1-21].

בְּבִּרְכוֹת הָהַפְטוֹרָה אוֹמְרִים תָּמִיד: נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה, תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח

In the blessings that follow every haftarah, the wording to be used is ne’eman verachaman Atah and toshia u’sesamach.

מְקוּבָּל אֵצֶל זִקְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ

According to a tradition handed down by chassidic elders,

סֵפֶר הַתַּנְיָא הוּא לִקוּטֵי עֵצוֹת

the Tanya comprises the words of counsel

מַה שֶׁעָנָה רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ עַל יְחִידוּת בִּשְׁנוֹת תּק"מ-תּק"ן

that the Alter Rebbe gave to chassidim who consulted him individually at yechidus between the years 5540 (1780) and 5550 (1790).

בְּקַיִץ תּקנ"ב הִתְחִיל לְסַדֵּר אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא בְּצוּרָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה לְפָנֵינוּ

In the summer of 5552 (1792), he began to give the Tanya its present structure.

תּקנ"ג כְּבַר הָיוּ הַעְתָּקוֹת רַבּוֹת מִמֶּנּוּ

By 5553 (1793) there were already many manuscript copies.

וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נִשְׁתַּבְּשׁוּ, וְגַם הִתְחִילוּ לְזַיְּפוֹ

Over the course of time, errors crept into the text and [the misnagdim] also began to produce forgeries.

וּמֵ‏הַאי טַעְמָא נִזְדָּרֵז רַבֵּנוּ לְמָסְרוֹ לִדְפוּס

This is why the Alter Rebbe applied his energies to having it printed [in 5557 (1796)].

יֵשׁ נוּסַח אַחֵר

According to another tradition,

עֶשְׂרִים שָׁנָה כָּתַב רַבֵּנוּ אֶת סִפְרוֹ הַתַּנְיָא

the Alter Rebbe composed the Tanya in the course of 20 years,

וְדִיֵּק בְּכָל תֵּיבָה וְתֵיבָה

choosing every word precisely.

בִּשְׁנַת תּקנ"ה כְּבַר הָיָה צָרוּף וְזָקוּק

By the year 5555 (1795), when the text was refined and polished,

וְאָז נָתַן רְשׁוּת לְהַעְתִּיקוֹ

he gave permission to copy it.

וּכְשֶׁרַבּוּ הַהַעְתָּקוֹת וְנִשְׁתַּבְּשׁוּ מְסָרוֹ לִדְפוּס

When the manuscript copies increased and errors crept in, he gave it to print.

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר

The Tzemach Tzedek related

אֲשֶׁר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְחַיָּיו — שְׁנַת תּק"ן

that on the first Rosh HaShanah of his life, in 5550 (1789),

אָמַר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל דְּרוּשׁ מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ תְּהִי צַדִּיק וכו

[his grandfather] the Alter Rebbe delivered a maamar [that opened with the teaching], “An oath is administered [to the soul]: ‘Be a tzaddik….’“

וְהוּא הוּא שְׁלֹשֶׁת פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סֵפֶר הַתַּנְיָא

That discourse constitutes the first three chapters of the Tanya.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

בְּלִי שׁוּם צֵל סָפֵק וּסְפֵק סְפֵיקָא

Beyond the slightest shadow of a doubt,

הִנֵּה בְּכָל מָקוֹם מִדְרַךְ כַּף רַגְלֵינוּ

wherever our feet tread,

הַכֹּל הוּא לְזַכּוֹת וּלְטַהֵר אֶת הָאָרֶץ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה

the sole reason is that we refine and purify the earth by uttering words of the Torah and of prayer.

וַאֲנַחְנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שְׁלוּחֵי דְרַחֲמָנָא אָנוּ

We — all of Israel — are agents of the Compassionate One,

אִישׁ אִישׁ כַּאֲשֶׁר גָזְרָה עָלָיו הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה

each of us according to the charge that supernal Providence has decreed upon him.

אֵין חָפְשִׁי מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר הוּעַמְסָה עַל שִׁכְמֵנוּ

No one is free from the holy task that has been placed on our shoulders.

Hayom Yom 5 Adar 2 - Nigleh, Chassidus, and Avoda are all a must

לִמּוּד הַנִּגְלָה

The study of nigleh,

לִמּוּד הַחֲסִידוּת

the study of Chassidus,

וַעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל

and Divine service through actual avodah,

כּוּלָּם כְּאֶחָד מוּכְרָחִים הֵמָּה

are all equally necessary.

וְלֹא זוּ בִּלְבָד דְּאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁהָאֶחָד יִדְחֶה אוֹ יוּדְחֶה מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ

Not only is it unthinkable to claim that any one of these should override or be overridden by another,

אֶלָּא אַדְרַבָּא הֵם מְסַיְּיעִים זֶה לָזֶה

but rather, they should support one another.

וּכְמַאֲמָר וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד

As the Sages taught, “An unlearned person cannot be pious ('a chassid’),”

שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לִמּוּד הַנִגְלָה

indicating that the study of nigleh is necessary.

אֵיזֶהוּ חָסִיד הַמִתְחַסֵד עִם קוֹנוֹ

And “who is pious (‘a chassid’)? One who acts with kindness to his Creator,”

שֶׁצָרִיךְ לִהְיוֹת לִמּוּד הַחֲסִידוּת

indicating that the study of Chassidus is necessary.

וְתַכְלִית הַלִּמּוּד הֲלֹא הוּא הָעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל

And the ultimate goal of study is actual practice.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

רֵאשִׁית הַהֲכָנָה לְהִתְעַסְּקוּת בִּשִׂכְלִים עִיּוּנִים

The first step in preparing for disciplined meditation,

וּבְשֵׂכֶל אֱלֹקִי בִּפְרָט

especially on G‑dly concepts,

הוּא

requires:

א) יְגִיעַת בָּשָׂר לְהָסִיר הַטּוּב טַעַם מֵעִנְיָנֵי עוֹלָם

(a) toiling with the flesh to remove one’s pleasurable taste for worldly matters;

ב) יְגִיעַת נֶפֶשׁ לְעוֹרֵר הַטּוּב טַעַם בְּמוּשְׂכָּלוֹת בִּכְלָל

(b) toiling with the soul to arouse a pleasurable taste for the contemplation of concepts in general,

וּבְעִנְיָנֵי אֱלֹקוּת בִּפְרָט

and of G‑dly concepts in particular.

Hayom Yom 4 Adar 2 - The Mitteler Rebbe would say Shh, Shh

צוּ חֲסִידוּת בַּיים מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ן, אִיז געֶוועֶן זֵייעֶר שְׁטִיל

When the Mitteler Rebbe would deliver discourses of Chassidus, there was utter silence.

דאָךְ פְלעֶגְט עֶר בְּשַׁעַת חֲסִידוּת זאָגעֶן: שַׁא, שַׁא

Nevertheless, in the midst of his delivery, he would say Shh, Shh.

דעֶר טאַטעֶ האָט עֶס עֶרקְלעֶרְט

My father [the Rebbe Rashab] explained

אַז דאָס אִיז געֶוועֶן אוֹיף לְהַשְׁקִיט נְבִיעַת הַמּוֹחִין

that this was intended to quiet the gushing thoughts of his prolific mind.

אוּן האָט מִיט דעֶם מְבַאֵר געֶוועֶן דעֶם מַאֲמַר הַזֹּהַר

With this, my father elucidated the statement of the Zohar:

סָבָא דַּעְתּוֹהִי סָתִים דְשָׁקִיט וְשָׁכִיךְ

“The elder’s mind is contained, for it is still and calm.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר

The Alter Rebbe taught

מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הוּא לִיְלִיד עַם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא רָאָה אוֹתוֹ

that the mitzvah of ahavas Yisrael, loving a fellow Jew, applies to every member of the Jewish people, even if one has never seen him.

וּמִכָּל שֶׁכֵּן לַחֲבֵר עַדַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בִּמְקוֹם מְגוּרוֹ, שֶׁהוּא בֶּן אוֹ בַּת עֲדָתוֹ

How much more does it apply to a member of the Jewish neighborhood in which one lives, to every man or woman who is a member of one’s own community.

Hayom Yom 3 Adar 2 - A scholar can attain the level of a simple Jew

מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק

The following is an answer that the Tzemach Tzedek gave

לְחָסִיד בָּקִי בְּשַׁ"ס כוּ' וּמַשְׂכִּיל גָּדוֹל בַּחֲסִידוּת

to a chassid who was exceedingly well versed in the entire Talmud and in the scholarly writings of Chassidus:

קַבָּלַת עוֹל אִיז מְשַׁנֶּה דעֶם מְהוּת

Kabbalas ol, the unquestioning acceptance of G‑d’s yoke, transforms a person’s essence.

דוּרְך קַבָּלַת עוֹל פוּן אַ עֶבֶד פָּשׁוּט

By adopting the kabbalas ol of a simple servant,

וואָס בְּשַׁעַת עֶר שְׁלאָפְט אִיז אוֹיךְ נִיכָּר דעֶר עוֹל הָעַבְדוּת זַיינעֶר

whose yoke of servitude is apparent even when he sleeps,

קעֶן אֲפִילוּ אַ לַמְדָן אוּן אַ גָּאוֹן אוֹיךְ קוּמעֶן

even a scholar and a genius can attain

צוּ דעֶר מַעֲלָה אוּן חֲשִׁיבוּת פוּן אַ פְּראָסְט–תְּמִימוּת'דִיקעֶן מְסִירַת-נֶפֶשׁ אִיד

the lofty rung and stature of a simple, artless Jew who serves G-d with mesirus nefesh, with self-sacrificing devotion.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל — הַזָּקֵן

The Alter Rebbe

סִדֵּר לִפְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ הָעֲבוֹדָה בְּמוֹחַ וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת

provided the members of the chassidic brotherhood with a path in the intellectual service of G‑d and the search for the truth.

לְבַקֵּר כָּל תְּנוּעָה, שֶׁתִּהְיֶה רַק כְּפִי הָאֱמֶת

This entails examining whether every action is dictated only by the truth

וּבָאָה עַל יְדֵי עֲבוֹדָה

and is motivated by one’s endeavors in Divine service.

וַעֲבוֹדָה זוֹ אֵינָהּ כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִים בְּזֶה טָעוּת גָּמוּר לַחְשׁוֹב שֶׁצָּרִיךְ לְפָרֵק הָרִים וּלְשַׁבֵּר סְלָעִים, אִיבּעֶרקעֶרעֶן דִי וועֶלט

This path of service does not involve breaking down mountains, shattering boulders and overturning the world, as some utterly mistaken people think.

הָאֱמֶת הַגָּמוּר הוּא, אֲשֶׁר כָּל עֲבוֹדָה וּפוֹעַל, אֵיזֶה שֶׁיִּהְיוּ, בְּכַוָּנָה אֲמִתִּית דַּי וּמַסְפִּיק

The simple truth is that any activity or endeavor, whatever it may be, if it is carried out with sincere intent, suffices:

אַ בְּרָכָה בְּכַוָּנָה

a blessing recited with concentration;

דעֶם וואָרט אִין דאַוונעֶן כִּדְבָעִי בַּהֲכָנַת הַלֵּב וּבִידִיעָה לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד

the words of prayer uttered with a prepared heart and with a knowledge of “before Whom one stands”;

אַ פָּסוּק חוּמָשׁ בִּידִיעָה שֶׁהוּא דְבַר ה

a verse from Chumash with the awareness that it is the Word of G‑d;

אַ פָּסוּק תְּהִלִּים

a verse from Tehillim;

וּמִּדָה טוֹבָה לְקָרֵב לִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּאַהֲבָה וְחִבָּה

or the positive trait of drawing one’s friend close with love and affection.

אֱמֶת הַדָּבָר, אֲשֶׁר בִּכְדֵי לְהַגִּיעַ לָזֶה צְרִיכִים יְגִיעָה רַבָּה וַעֲצוּמָה

True, to attain this requires awesome and tremendous exertion.

פָּשׁוּט לעֶרנעֶן אַ רִבּוּי אוּן פאַרשְׁטֵיין — כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ

One must study extensively and with understanding, every individual according to his level.

וְאָז ה' בְּעֶזְרוֹ שֶׁיִּהְיֶ' כְּפִי הָאֱמֶת

G‑d will then help him [so that his efforts] will be genuine.

Hayom Yom 2 Adar Sheini - A blessing needs an object to take hold

הַבְּרָכָה צְרִיכָה לְאֵיזֶה דָבָר שֶׁתֵּאָחֵז בּוֹ

A blessing requires some object upon which to take hold,

וּכְמוֹ הַמָּטָר עַל שָׂדֶה חֲרוּשָׁה וּזְרוּעָה

like rain that falls upon a plowed and sown field,

אוֹ הַיּוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ עַל תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה וְהַכֶּרֶם

or like the early and late rains that fall upon the produce of the field or vineyard.

אֲבָל בִּשְׂדֵה בּוּר לֹא חֲרוּשָׁה וְלֹא זְרוּעָה

But if a field is left fallow, neither plowed nor sown,

אֵין הַמָּטָר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת

the early and late rains will not be of any benefit.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

תּוֹרָה אוֹר, דִבּוּר הַמַּתְחִיל לֹא תִהְיֶ' מְשַׁכֵּלָה,

סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה אַחַר

"בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בפ"ע"

"פֵּרוּשׁ הָרָאשֵׁי תֵּיבוֹת הוּא "בִּפְנִימִית עַצְמוּתוֹ

[In the above note, the Rebbe spells out the unusual meaning of an abbreviation that appears in the Hebrew text of Torah Or.]

כְּתִיב: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב

It is written, “A man goes out to his work and to his labor until evening.”

הִנֵּה כָּל נְשָׁמָה בִּירִידָתָהּ לְמַטָּה, יֵשׁ לָהּ מְלָאכוֹת כְּלָלִיּוֹת וּפְרָטִיּוֹת

Every soul [is assigned] both general and particular tasks when it descends to this material plane.

וְזֶהוּ יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ

This mission is alluded to by the phrase, “A man goes out to his work.”

דִּיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מֵעֲמִידָתָהּ בִּשְׁמֵי רוֹם בְּאוֹצַר הַנְּשָׁמוֹת

That is, the soul leaves its standing in the treasure-store of souls in the celestial heights,

וִירִידָתָהּ מִדַּרְגָא לְדַרְגָא עַד בּוֹאָהּ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף וְנֶפֶשׁ הַטִבְעִית וְהַבַּהֲמִית

and descends level after level until it becomes enclothed in the body and in the natural, animal soul.

הוּא בִּשְׁבִיל אָדָם לְפָעֳלוֹ בִּמְלָאכוֹת הַכְּלָלִיּוֹת לְהַגְבִּיר הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶר

The goals [of this descent] are (a) man’s “work” — his overall tasks of empowering [spiritual] form over [tangible] matter,

לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר תּוֹרָה וְנֵר מִצְוָה

and illuminating the world with the light of the Torah and the lamp of the mitzvos —

וְלַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִיא מְלָאכָה הַפְּרָטִית

and (b) his “labor,” his particular tasks.

דְּכָל נְשָׁמָה יֵשׁ לָהּ עֲבוֹדָה פְּרָטִית בְּמוֹחִין וּבְמִדּוֹת כְּפִי טִבְעָהּ וְעִנְיָנָהּ

For every soul has its individual duties in the realm of intellect and emotion, based upon its nature and inclinations….

עֲדֵי עָרֶב

[These endeavors continue] “until evening” —

בְּעוֹד יֵשׁ זְמַן לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם

only as long as one can still take action, as it is written, “[…the commandments that I command you to do] today, to perform them.” [And on this phrase the Sages comment, “They can be performed today (i.e., in This World), and not tomorrow (i.e., in the World to Come).”]

וּבְעוֹמֶק הָעִנְיָן בֵּאוּר הַכָּתוּב

From a deeper perspective, the above verse may be understood

דְקָאֵי עַל כְּלָלוּת עִנְיַן הָעֲלִיָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי יְרִידַת הַנְּשָׁמָה לְמַטָּה דְיֵצֵא אָדָם

[…] as alluding to the soul’s [heightened] ascent following its descent (“a man goes out”) to the material realm.

דְבַעֲלוֹת הַנְּשָׁמָה מִהְיוֹתָהּ לְמַטָּה מְלוּבֶּשֶׁת בְּגוּף

When the soul ascends after having been clothed in a body in This World below,

לְפָעֳלוֹ הִיא עוֹסֶקֶת בָּעוֹלָם הַבָּא בְּאוֹפֶן הִתְעַסְּקוּתָהּ בָּעוֹלָם הַזֶה

[it proceeds] “to its work:” its activities in the World to Come echo its [former] work in This World.

וְאִם הָיָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה

If, [while in This World,] that person had set aside regular hours for Torah study,

גַּם שָׁם מַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְּאָהֳלֵי תוֹרָה

that soul is allowed in the other world, too, to enter the tents of Torah study.

וְלַעֲבוֹדָתוֹ, אִם עָסַק בַּעֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּי

Moreover, [when the soul ultimately ascends,] it proceeds "to its labor:” if, [while in This World,] it engaged in its labors of Divine service properly,

אָז הִנֵּה עֲלִיָּתוֹ עֲדֵי עָרֶב

it then ascends “until erev.”

שֶׁעוֹלֶה בְּעִילּוּי אַחַר עִילּוּי עַד הַנּוֹעַם וְהָעֲרֵיבוּת דְּעַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא

It ascends level after level, until it apprehends the pleasant sweetness (areivus) of the Essence of the [infinite] Ein Sof.

Hayom Yom 1 Adar Sheni - In the passage Yaaleh VeYavo

בְּיַעֲלֶה וְיָבוֹא

In the passage Yaaleh VeYavo,

זָכְרֵנוּ ה' אֱלוֹקֵינוּ בּוֹ — בֵּית דְּגוּשָׁה

the letter beis in the phrase zochreinu A-donai Elokeinu bo has a dagesh,

וּפָקְדֵנוּ בוֹ — בֵּית רְפוּיָה

but in the phrase u’fakdeinu vo it does not have a dagesh.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write cablejew@gmail.com

Many chassidim used to consider the day they first came to Lubavitch as their birthday.

מוֹרִי הָרַשְׁבַּ"ץ בָּא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְליוּבּאַוִויטְשׁ

My teacher, the Rashbatz, arrived in Lubavitch for the first time

אוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים שְׁנַת תּר"ח

on the Thursday night of Parshas Mishpatim, 5608 (1848).

וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הָיָה עֵר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה

Every year, [on that evening,] he would stay awake throughout that night,

וּמְכַוֵּן לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בָּהּ בְּשָׁעָה אֲשֶׁר נִכְנַס לְהַצֶּמַח צֶדֶק בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

and [in the morning] put on his tefillin at precisely the hour that he had entered the study of the Tzemach Tzedek [for yechidus] for the first time.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

The Alter Rebbe once said:

פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י אוֹיף חוּמָשׁ אִיז יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה

“The commentary of Rashi on the Chumash is ‘the wine of the Torah.’

פּוֹתֵחַ הַלֵּב וּמְגַלֶּה אַהֲבָה וְיִרְאָה עַצְמִיּוֹת

It unlocks the heart and reveals one’s essential love and fear [for G‑d].

פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י אוֹיף גְמָרָא אִיז פּוֹתֵחַ הַמּוֹחַ וּמְגַלֶּה שֵׂכֶל עַצְמִי

The commentary of Rashi on the Gemara unlocks the mind and reveals the essence of one’s mind.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

A teaching of the Baal Shem Tov:

כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר

[It is written:] When you see the donkey (chamor) —

כַּאֲשֶׁר תִּסְתַּכֵּל בְּעִיּוּן טוֹב בְּהַחוֹמֶר שֶׁלְךָ שֶׁהוּא הַגּוּף

that is, when you carefully inspect your chomer, your body,

תִּרְאֶה

you will see…

שׂוֹנַאֲךָ

one who hates you —

שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אֶת הַנְּשָׁמָה הַמִּתְגַּעְגַּעַת לֵאלֹקוּת וְרוּחָנִיּוּת

for it hates the soul that longs for G‑dliness and spirituality.

וְעוֹד תִּרְאֶה

Furthermore, you will see

שֶׁהוּא

that it is…

רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ

lying under its burden —

שֶׁנָּתַן הקב"ה לְהַגּוּף שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ עַל יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְהַגּוּף מִתְעַצֵּל בְּקִיּוּמָם

G‑d intended that the body be refined by studying Torah and observing mitzvos, but it is lax in fulfilling its task.

וְאוּלַי יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ

Hence you might think that you should…

וְחָדַלְתָּ מֵעֲזוֹב לוֹ — שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם שְׁלִיחוּתוֹ

refrain from helping him to fulfill its mission,

כִּי אִם תַּתְחִיל בְּסִגּוּפִים לִשְׁבּוֹר אֶת הַחוּמְרִיּוּת

and instead, mortify yourself in order to break [the body’s] material tendencies.

הִנֵּה לֹא בְזוֹ הַדֶּרֶךְ יִשְׁכּוֹן אוֹר הַתּוֹרָה

However, this will not cause the light of the Torah to dwell [within you].

כִּי אִם

Instead,...

עָזוֹב תַּעֲזוֹב עִמּוֹ

you must certainly help him —

לְבָרֵר אֶת הַגּוּף וּלְזַכְּכוֹ וְלֹא לְשַׁבְּרוֹ בְּסִגּוּפִים

by refining and purifying your body, rather than breaking it through self-affliction.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim:

חֲסִידִים הַקּוֹדְמִים עָשׂוּ הֶסְכֵּם בְּנַפְשָׁם

“The chassidim of earlier generations made a firm resolve in their souls

שֶׁכָּל דָּבָר הַמּוּתָּר

that whenever they encountered something that was halachically permitted

אַךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן וְחֶמְדַת הַלֵּב לָזֶה

but they desired and craved for it,

לֹא יַעֲשֶׂנּוּ

they would refrain.

וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שְׁבִירַת הַתַּאֲוָה

Such a habit breaks physical desires.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

Love is the spirit of life in the service of Chassidus.

דעֶר חוּט הַמְקַשֵּׁר חֲסִידִים אֵיינעֶם מִיט דעֶם אַנְדעֶרעֶן

It is the lifeline that binds chassidim to each other,

אוּן דעֶר חוּט הַמְקַשֵּׁר רֶבִּי מִיט חֲסִידִים אוּן חֲסִידִים מִיט רֶבִּי'ן

that binds the Rebbe to the chassidim and the chassidim to the Rebbe.

עֶס אִיז הֵן בְּדֶרֶךְ אוֹר יָשָׁר הֵן בְּדֶרֶךְ אוֹר חוֹזֵר

It functions both as a direct light (or yashar) and a rebounding light (or chozer).

האָט קֵיינעֶ מְחִיצוֹת נִיט

It knows no barriers

אוּן עֶס אִיז העֶכעֶר פוּן דעֶר הַגְבָּלָה פוּן מָקוֹם וּזְמַן

and transcends the bounds of space and time.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

Studying a passage of Chumash every day with the commentary of Rashi

(זוּנְטאָג בִּיז שֵׁנִי, מאָנְטאָג בִּיז שְׁלִישִׁי וכו)

(reading the first aliyah of the coming Shabbos on Sunday, the second on Monday, and so on),

אֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם

reciting [the daily bracket of chapters of] Tehillim every day,

גּוֹמֵר זַיין דעֶם תְּהִלִּים שַׁבָּת מְבָרְכִים

reciting the entire Book of Tehillim on Shabbos Mevarchim —

דאָס דאַרְף מעֶן אָפְּהִיטעֶן

these things must be carefully observed.

דאָס אִיז נוֹגֵעַ אִיהְם, זַיינעֶ קִינְדעֶר אוּן קִינְד'ס קִינְדעֶר

Doing so impacts the individual, his children, and his grandchildren.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

During the reading of the Ten Commandments [in the synagogue on the Shabbos of Parshas Yisro], it is our custom to stand and face the Torah scroll.

הפטורה: בִּשְׁנַת... מַצַּבְתָּהּ

The haftarah [for Parshas Yisro] begins BiShnas... and ends ...matzavtah (Yeshayahu 6:1-13).

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר רִאשׁוֹן. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

וַיַּרְא הָעָם וַיָּנוּעוּ

It is written, “The people saw and they stirred.”

אַז זֵיי האָבּעֶן דעֶרזעֶהן גֶ-טלִיכְקַייט אִיז שׁוֹין וַיָּנוּעוּ

As soon as they beheld Divinity, they were stirred;

עֶס אִיז געֶוואָרעֶן אַ תְּנוּעַת חַיִּים

they showed signs of vitality.

אִלּוּ יְדַעְתֶּם — אָמַר אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek once said, “If you only knew

כֹּחָם שֶׁל פְּסוּקֵי תְּהִלִּים וּפְעוּלָתָם בִּשְׁמֵי רוֹם

the power that lies in the verses of Tehillim and their effect in the celestial heights,

הֱיִיתֶם אוֹמְרִים אוֹתָם בְּכָל עֵת

you would recite them all the time.

תֵּדְעוּ שֶׁמִּזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שׁוֹבְרִים כָּל הַמְּחִיצוֹת

Know that the chapters of Tehillim break through all barriers

וְעוֹלִים בְּעִלּוּי אַחַר עִלּוּי בְּלִי שׁוּם הַפְרָעָה

and soar aloft from level to level, unimpeded.

וּמִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָמִים

They intercede before the Master of the Universe

וּפוֹעֲלִים פְּעוּלָתָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים

and secure their effect with kindness and mercy.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

Once, as the Alter Rebbe was leaving his room, he heard

"וִוי דִי רֶבִּיצִין זאָגט צוּ עֶטְלִיכעֶ פְרוֹיעֶן: "מַיינעֶר זאָגט

his rebbitzin telling several women: “Mainer (literally, ‘My one’ - i.e., ‘my husband’) says….”

האָט דעֶר רֶבִּי געֶזאָגט

The [Alter] Rebbe told [her]:

מִיט אֵיין מִצְוָה בִּין אִיך דַיינעֶ

“I am yours by virtue of one mitzvah.

מִיט מִצְוֹת ווִיפִיל אִיז מעֶן דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶן'ס

With how many mitzvos are we G‑d’s!”

אוּן אִיז געֶפאַלען אוֹיף דעֶר פְריטעֶלקעֶ אוּן האָט זִיך פאַרדְבֵק'עֶט

He then fell to the doorstep, absorbed in a state of dveikus.

אוֹיפְכאַפּעֶנְדִיג זִיך פוּן דְּבֵקוּת, האָט עֶר געֶזאָגט:

After emerging from that state, he [gave a mystical interpretation of the verse, “Go out and see, O daughters of Zion!”]:

צְאֶינָה וּרְאֶינָה — אוֹיף אַרוֹיסְגֵיין פוּן זִיך אוּן זעֶהן אֱלֹקוּת

“‘Go out and see…’ — self-transcendence and seeing G‑dliness

וועֶרט דאָס פוּן — בְּנוֹת צִיּוֹן

comes about by virtue of the ‘daughters of Zion.’

מַלְכוּת מְעוֹרֶרֶת זְעֵיר אַנְפִּין

[In the Kabbalistic metaphor of spiritual marriages,] Malchus arouses Z’eir Anpin.

לֶעָתִיד לָבוֹא וועֶט זַיין אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ

[And indeed,] in the Ultimate Future, ‘A woman of valor [will be] the crown of her husband.’“

Text and Translation courtesy of Sichos in English

There are two kinds of laws:

א) אַ גֶעזֶעץ וֶועלכֶער שׁאַפט לעֶבעֶן

(a) laws that generate life and

ב) אַ געֶזעֶץ וועֶלכעֶר וועֶרט באַשׁאַפעֶן פוּן לעֶבעֶן

(b) laws that result from life.

מעֶנשלִיכֶע געֶזעֶצעֶן זַיינעֶן געֶשׁאַפעֶן פוּן לעֶבעֶן

Man-made laws result from life.

דעֶרפאַר זַיינעֶן זֵיי אִין יעֶדעֶר לאַנד פאַרשִׁידעֶן, לוֹיט דִי תְּנָאִים פוּן לאַנד

That is why they differ in every country, each according to its local circumstances.

תּוֹרַת ה', אִיז דעֶר גֶ-טלִיכעֶר געֶזעֶץ וועֶלכעֶר שׁאַפט אַ לעֶבעֶן

G‑d’s Torah is the Divine law that generates life.

תּוֹרַת ה' אִיז תּוֹרַת אֱמֶת

It is “the Torah of truth” —

דִי תּוֹרָה אִיז אִין אַלעֶ עֶרטעֶר אוּן אִין אַלעֶ צַייטעֶן גלַייך

the same in all places and at all times.

תּוֹרָה אִיז נִצְחִית

The Torah is eternal.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

It is the duty of chassidic women and girls

לַעֲמוֹד בְּשׁוּרָה רִאשׁוֹנָה בְּכָל מִפְעָל שֶׁל חִזּוּק הַדָּת וְהַיַּהֲדוּת בִּכְלָל

to stand in the front line of every activity [that seeks] to strengthen the observance of Yiddishkeit in general,

וּבִפְרָט בְּעִנְיַן טַהֲרַת הַמִּשְׁפָּחָה

particularly with regard to taharas hamishpachah (“family purity”).

וַעֲלֵיהֶם לְאַרְגֵּן חֶבְרַת בְּנוֹת הַחֲסִידִים

They should organize a society for the daughters of the chassidic brotherhood,

לְחַזֵק כָּל דַרְכֵּי הַחֲסִידִים בְּעִנְיָנֵי הַדְרָכָה וְחִנּוּךְ

whose aim is to buttress all aspects of the chassidic lifestyle with regard to guidance and education,

כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּבָתֵּי הַחֲסִידִים מֵאָז וּמִקֶּדֶם

in the age-old tradition of chassidic households.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in a letter:

עַל פִּי הֲגָהוֹת אָשְׁרִ"י נְטִילַת יָדַיִם לִסְעוּדָּה ג' פְּעָמִים רְצוּפוֹת

“According to Hagahos Oshri, when washing our hands for a meal we should pour [water from a vessel] three times consecutively [over each hand].

כֵּן הָיָה עוֹשֶׂה אַאַמוּ"ר — (מַהַרַ"ש, נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן)

My revered father, the Rebbe [Maharash], would conduct himself in this manner.

וּמַנִּיחַ מִשְּׁפִיכָה הַג' מְעַט מַיִם בְּכַף יָד הַשְּׂמָאלִית

He would leave a little water from the third pouring in the palm of his left hand

וּבָזֶה מְשַׁפְשֵׁף שְׁתֵּי יָדָיו

and would rub this over both hands.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

The first positive commandment is,

ובִלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם "לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן מַמְצִיא כָל נִמְצָא כו

according to the wording of Rambam, “To know that there is a Primary Being who brings into being all existence…

וִידִיעַת דָּבָר זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי ה' אֱלוֹקֶיךָ

Knowing this concept [fulfills] a positive commandment, as it is written, ‘I am G‑d, your L‑rd.’ “

הִיא מִצְוַת הַמּוֹחַ וְהַשֵּׂכֶל

This mitzvah centers on the brain and the mind.

וְהַיְנוּ דַהֲגַם דְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא מַאֲמִין בַּה' בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה

Although every single Jew believes in G‑d with simple faith

וּלְבָבוֹ תָּמִים עִם ה

and his heart is wholly and artlessly with G‑d,

חוֹבַת הַמּוֹחַ וְהַשֵּׂכֶל לְהָבִיא אֱמוּנָה זוֹ בִּידִיעָה וַהֲשָׂגָה

the brain and mind are obligated to bring this faith to the point of knowledge and comprehension.

"וְזֶהוּ "לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן

This is what is meant by the obligation “to know that there is a Primary Being.”

עֶר זאָל דאָס וִויסעֶן בַּהֲשָׂגָה וַהֲבָנָה דַוְקָא

One must know this in terms of comprehension and understanding,

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם, וּכְתִיב וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם גו

as it is written, “Know the G‑d of your father and serve Him wholeheartedly.” It is likewise written, “And you shall know this day… [that G‑d is the L‑rd].”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

The Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash],

אֲשֶׁר הַדְּרוּשׁ וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם — תּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת יִתְרוֹ

that the maamar entitled U’Mareihem U’Maaseihem — which appears in [the Alter Rebbe’s] Torah Or, Parshas Yisro —

הוּא דְּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר הָרַב הַמַּגִּיד מִמֶּעזרִיטשׁ

was the first maamar that the Maggid of Mezritch delivered

בְּשַׁעַת קַבְּלוֹ אֶת הַנְּשִׂיאוּת — חַג הַשָּׁבוּעוֹת תקכ"א

when he accepted the leadership [of the chassidic brotherhood] on Shavuos, 5521 [1761].

כְּפִי אֲשֶׁר שְׁמָעוֹ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מִפִּי הָרַב מְנַחֵם מעֶנְדל מֵהָארָאדָאק — בַּעַל פְּרִי הָאָרֶץ

It was relayed to the Alter Rebbe by R. Menachem Mendel of Horodok, the author of Pri HaAretz,

שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד

who was present when the maamar was first delivered,

רַק שֶׁרַבֵּנוּ בֵּאֵר הַדְּרוּשׁ עַל פִּי סִגְנוֹנוֹ

although the Alter Rebbe explained the maamar according to his own style.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

It is customary to stand while the Song of the Sea is read [in the synagogue on Shabbos Parshas Beshalach].

הפטורה: וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה

The haftarah [for Parshas Beshalach] begins U’Devorah ishah neviah (Shoftim 4:4-24 and 5:1-31).

עֶס אִיז אַ מִנְהָג צוּ עֶסן שׁוואַרצֶע קאַשֶׁע

It is customary to eat buckwheat [on this day].

שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תרכ"א אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק הַמַּאֲמָר רְאוּ כִּי ה' הַנִּדְפָּס בִּלְקוּטֵי תּוֹרָה

On Shabbos Parshas Beshalach, 5621 [1861], the Tzemach Tzedek delivered the maamar entitled Re’u Ki Havayah, which appears in Likkutei Torah.

וְסִפֵּר אֲחַר כַּךְ לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר

He later told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash]:

שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תקס"ה אָמַר אַאַזְמוּ"ר זֶה הַמַּאֲמָר

On Shabbos Parshas BeShalach, 5565 [1805], my revered grandfather, the [Alter] Rebbe, delivered this maamar

אֲחַר כַּךְ קָרָא אוֹתִי וְסִפֵּר לִי

and called me and told me

אֲשֶׁר בִּשְׁנַת תקכ"ט בִּהְיוֹתוֹ בְּמֶעזְרִיטשׁ, קָרָא אוֹתוֹ הָרַב הַמַּגִּיד לְחַדְרוֹ וְאָמַר לוֹ

that in the year 5529 [1769], while he was [studying] in Mezritch, the Maggid called him to his room and told him:

שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תקט"ז אָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מַאֲמָר

“On Shabbos Parshas BeShalach, 5516 [1756], the Baal Shem Tov delivered a maamar

עַל פָּסוּק וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בּוֹקֶר לְאֵיתָנוֹ, לִתְנָאוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל

on the verse, ‘And before dawn, the sea returned to its original strength,’ the last phrase of which our Sages interpret as meaning, ‘according to its stipulation.’

בִּשְׁנַת תקכ"א (שָׁנָה אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב)

“In 5521 [1761], (this was a year after the passing of the Baal Shem Tov),”

הָיָה אֶצְלִי — הִמְשִׁיךְ דְּבָרָיו הָרַב הַמַּגִּיד — רַבִּי (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב)

the Maggid continued, “my master, (the Baal Shem Tov,) appeared to me

וְאָמַר הַמַּאֲמָר וְהוֹסִיף בֵּאוּר בְּעִנְיַן עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ — וְלֹא דְבָרוֹ — שֶׁל מָקוֹם

and delivered the maamar [again], adding an explanation of the concept of ‘fulfilling the will’ — as distinct from fulfilling the utterance — ‘of the Omnipresent.’

וְהַיּוֹם הָיָה אֶצְלִי מוֹרִי לַחֲזוֹר הַמַּאֲמָר

“Today,” [concluded the Alter Rebbe,] “my master [the Maggid] appeared to me to review the maamar.”

וְאָמַר הָרַב הַמַּגִּיד הַמַּאֲמָר לִפְנֵי אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

The Maggid delivered the maamar before the Alter Rebbe

וְהוֹסִיף בֵּאוּר בְּעִנְיַן גִּנַאי נַהֲרָא שֶׁזֶּהוּ כְּעִנְיַן קְרִיעַת יַם סוּף

and added an explanation regarding [the splitting of] the Ginai River [for R. Pinchas ben Yair], likening it to the Splitting of the Sea of Reeds.

וְסִיֵּים הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek concluded:

הַיּוֹם הָיוּ אֶצְלִי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הָרַב הַמַּגִּיד, ואַאַזְמוּ"ר, וְכָל אֶחָד אָמַר לִי הַמַּאֲמָר בְּסִגְנוֹנוֹ

“Today, the Baal Shem Tov, the Maggid, and my revered grandfather, the [Alter] Rebbe, appeared to me. Each of them delivered the maamar to me according to his own style.”

— כַּעֲבוֹר אֵיזֶה שָׁעוֹת קָרָא הַצֶּמַח צֶדֶק אֶת אַאַזְמוּ"ר עוֹד הַפַּעַם

A few hours later the Tzemach Tzedek again summoned my revered grandfather, the Rebbe [Maharash],

וְאָמַר לְפָנָיו בֵּאוּר עַל הַמַּאֲמָר

and gave him an explanation of that maamar.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

צְוִוישׁעֶן קעֶלט אוּן כְּפִירָה אִיז גאָר אַ דִינעֶ מְחִיצָה

“Only a very fine line separates spiritual frigidity from an actual denial of G‑d.

עֶס שְׁטעֶהט כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא

It is written, ‘G‑d your L‑rd is a consuming fire.’

אֱלֹקוּת אִיז פְלאַם פַייעֶר

Divinity is a flaming fire.

לעֶרנעֶן אוּן דאַוועֶנעֶן בֶּעדאַרף מעֶן מִיט הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב

One’s Torah study and prayer ought to be fired by an ardent heart,

אַז כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה דִי דִּבְרֵי ה' אִין תּוֹרָה וּתְפִלָּה

so that ‘all of my limbs will proclaim’ the words of G‑d in Torah study and in prayer.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

Tachanun is not recited.

"כְּשֶׁנִגְּשׁוּ לְהַדְפִּיס חֵלֶק שֵׁנִי שֶׁל הַ"תּוֹרָה אוֹר

By the time the task of printing the second part of Torah Or was undertaken,

כְּבָר נוֹדַע לְהַחֲסִידִים, אֲשֶׁר יֶשְׁנָם הֲגָהוֹת וּבֵאוּרִים מֵהַצֶּמַח צֶדֶק עַל הַמַּאֲמָרִים

the chassidim had already found out that the Tzemach Tzedek had written glosses and explanations to the maamarim.

וַיַפְצִירוּ בְּהַצֶּמַח צֶדֶק אֲשֶׁר יַדְפִּיסֵם עִם הַמַּאֲמָרִים

They pleaded with him to print them together with the maamarim,